בסוף השבוע הצטרף עו"ד יאיר בן מיכאל ונתן את תמיכתו
לתנועת הקצינים הסרבנים שקראו מרד על פקודות הצבא
כך גם חתמו קבוצה משפטנית מהדרגה הגבוה בישראל, לסרבנות.
נחשפת דמותם האמתית של האמונים לכאורה על שלטון החוק.

עו"ד יאיר בן מיכאל התמנה ליועץ המשפטי לממשלה בימי יצחק רבין המנוח בניגוד לרצונו תחת לחץ קשה של ח"כים משפטנים והאליטות המשפטניות של ישראל. רבין לא אהב יועץ משפטי שחש עצמו נאמן לחלוטין לרוח הבג"צ וחשש שהוא לא יוכל להגן יתר על מידה על החלטות הממשלה בפרט בכל מה שקשור במלחמה באויבי ישראל ובראשם הפלסטינים.

עו"ד בן מיכאל הודח מתפקידו על ידי בנימין נתניהו שהבין כי מדובר אמנם במשפטן מקצועי אך שמאלן קיצוני שאינו יכול לשרת ממשלה ימנית. כעת, משקמו קצינים מעטים והקימו את "תנועת הסרבנים" הקוראים לכל חיילי צבא הגנה לישראל למרד נגד פקודות הצבא, משתמטים מחובתם להגן על המדינה בגבולותיה המסוכנות כיום ביותר, בפאתי הרשות הפלסטינית, קם איש המשפט הנ"ל ויחד עם קבוצה עלובה של המתיימרים להקרא שומרי החוק, קרא איתם לתמיכה הקוראת בעצם להמרדה.

שבעה מרצים מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב חתמו על מכתב תמיכה בסרבנות חיילי המילואים. החותמים הם:

• חתנו של נשיא בית המשפט העליון אהרון ברק, ד"ר רועי קרייטנר.
  
• המומחה לתורת המשפט, פרופ' חיים גנז.
  
• המומחה למשפט חוקתי ובנלאומי, ד"ר אייל גרוס.
  
• המומחה לסוציולוגיה של המשפט ודיני העונשין, ד"ר שי לביא.
  
• המומחה לסוציולוגיה של המשפט, פרופ' ליאון שלף.
  
• מומחה לסוציוליגה של המשפט, ד"ר רונן שמיר.
  
• פילוסוף פוליטי, פרופ' ז'וזה ברונר.
  

יצויין כי עורכי דין נוספים בלשכת עורכי הדין פרסמו בעבר אזהרה חמורה באשר למה שהם כינו ''פשעי מלחמה המבוצעים בשטחים'', אך נסוגו בהם בעקבות לחץ פוליטי כבד שהופעל עליהם.

תופעה חמורה זה מעמידה באחת את חוסר סמכותם של המתקראים "אמונים על החוק והסדר" להיות בעתיד מורי הדרך שלאורם הלכו רבים. כאן לא מודבר בשאלה תיאורטית משפטית תלושת המציאות. אנחנו עוסקים בדמים, יום יום ולילה לילה אזרחים מובלים לקבורה וידי צה"ל מלאות הצלה, הגנה והרתעה. ילדים שהלכו הלילה לאכול פיצה בקניון בקרני שומרון יובאו היום לקבורה. 21 ילדים וילדות שרצו לרקוד בדולפינריום, טמונים תחת מצבות, עם ישראל שותת דם פשוטו כמשמעו וכעת קמו אותם הרואים עצמם אליטות ישראליות למשפט וקורעים את מעט ההרתעה והתקווה כי אויבנו ימאסו בדרך הרצח לנוכח הכוח והליכוד הלאומי האיתן. תופעה מבישה שכזו, נוסכת באויבנו תקוות רבות, חוסן פנימי והבנה כי דרכם דרך המוות מצליחה וקורעת וסודקת את הישראלים. למה להם להפסיק?


זה המקום לשבח את איש מר"צ המשפטן פרופ' אמנון רובינשטיין, בעבר שר המשפטים ובעבר דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב שהביע התנגדות נמרצת לתופעת הסרבנות הקשה הזו.

הלגיטימציה שמקבלת התנועה, הביאה כבר מאות קצינים קרביים במילואים לתמוך בסרבנות. נראה כי הנושא כבר הפסיק להיות "בעיתו" של צה"ל אלא זו בעייתה של מדינת ישראל כולה ואזרחיה שייאלצו לשפוך עוד דם רב כדי להעפיל מעל סרבנות זו וללכד מחדש את השורות שהולכות ונפרמות. יתכן וצדק יצחק רבין המנוח כשטען בשקט כי הסיבה העיקרית לרצונו להגיע לשלום כמעט בכל מחיר, הוא החשש שאין לעם הזה עתודות כוח, רצון וחוסן להתמודד במלחמות נוספות ובשעת משבר הוא יתמוטט ויתחסל. כעת הדברים נראים בעליל.

נותר רק להתנחם בכך שמרבית הכוח הלוחם שיעמוד מול התופת בחזה חשוף אינו שייך כלל לאליטות ובכך כוחינו האמיתי.