האיחוד האירופי בונה את פלשתין (כתבה של אמילי עמרוסי)  

בחג הפסח תשע"א, אפריל 2011, יצאו פקחי המנהל האזרחי - כמו חלק גדול מעובדי המגזר הציבורי - לחופשה בת שבוע. כשחזרו מהחופשה, עוד המצות בין שיניהם, גילו עשרות רבות של מבנים חדשים שצצו מן האדמה בוואדי אבו־הינדי, בין היישוב קידר למעלה אדומים. הם שיפשפו את העיניים: בערב בדיקת חמץ היו שם כמה אוהלים בדואיים ופחוני עיזים, ובצאת החג עמדו שם כ־60 קראווילות לבנות וחגיגיות, עם מבני שירותים, מיכליות מים, גנרטורים ומתקנים סולריים לאספקת חשמל.
בתוך אותו שבוע הוקמו שם גם בית ספר ומסגד. ממש חומה ומגדל. הנתון הראשון הוא שהמבנים נבנו ללא היתר, על אדמות מדינה, בשטח אש צה"לי. הנתון השני הוא שעל המבנים מתנוססות (עד היום) מדבקות של האיחוד האירופי.

יצאנו לסיור בעוטף ירושלים. השותפות האירופית בבנייה בלתי חוקית פלשתינית על שטחי C אינה זקוקה לשום הוכחה: מאות מבני בנייה קלה חדשים ניצבים בשטח ועליהם סמל האיחוד האירופי. מקבצי מאהלים בדואיים הופכים במחי צ'ק אירופי גלוי לכפרים של קבע. כך במזרח גוש עציון, באזור עטרות, ובעשרות נקודות בשטח שבין ים המלח לירושלים - מרחב אדומים. בכל המקרים מדובר בשטחי C, שהוגדרו בהסכם אוסלו כשטחים בשליטה ישראלית מלאה, ביטחונית ואזרחית. עוטף ירושלים עובר תהליך של נגביזציה: הנוודים הבדואים מתמקמים בהתיישבות קבועה, בלתי חוקית, חלקה בתוך שמורות טבע, המונעת אפשרות להסדרה. מעתה, כל ניסיון להזיזם מהקרקע ייתקל בטענות של נישול אכזרי.
רשת המאחזים הבדואיים במרחב אדומים נראית כפרויקט הדגל של הרשות הפלשתינית והאיחוד האירופי. למה דווקא שם? החשיבות האסטרטגית של השטח נובעת בעיקר מהמסדרון הצר באחד מצירי הרוחב המרכזיים של ישראל: כביש ירושלים־ים המלח.
בתרחיש של מלחמה הכביש הוא עורק חיוני להעברת כלי רכב, אמצעי לחימה וציוד לגבול המזרחי. המאבק הוא על השליטה במסדרון. הפלשתינים מנסים ליצור רצף טריטוריאלי בין שכם, רמאללה ויריחו מצפון לירושלים - ובין בית לחם וחברון מדרום לירושלים. בישראל מצהירים על רצף בין ירושלים למעלה אדומים ומשם מזרחה אל בקעת הירדן.
הקו האחד נמתח ממערב למזרח - מירושלים לים המלח. הקו השני מצפון לדרום - מרמאללה לבית לחם. בנקודת החיבור של האיקס ייפול הגורל: או חיץ ישראלי מפני רצף פלשתיני, או להפך. זהו מירוץ. לנקודה שבה נפגשים הקווים קוראים E1. בתוכניות המעלות אבק היא מכונה "מבשרת אדומים"; רכס שגבעותיו העגולות גבהו מרוב הבטחות. נכון להיום, בנייה ישראלית אין שם. בנייה פלשתינית־אירופית יש: כ־200 בתים שנבנו שלא כחוק.

שגרירות האיחוד האירופי במזרח ירושלים מאשרת באוזנינו את הדברים: "האיחוד האירופי מיואש מאוד מהתוכנית הישראלית לבנייה בשטח E1 - תוכנית שתסכן את האפשרות להקמת מדינה פלשתינית רציפה ובת קיימא. אנו עוקבים אחר המצב ופועלים בהתאם" (התגובה המלאה בסוף הכתבה). יותר ברור מזה - אין. אירופה מציבה עבור מדינת היהודים עובדות בשטח: רצף התיישבות קבע פלשתינית בשטחה הריבוני של מדינת היהודים. קחו ותבלעו.

מתעלמים מצווי ההריסה

"הקולוניה האחרונה - מעורבות האיחוד האירופי בבנייה בלתי חוקית ביהודה ושומרון", זו כותרת הדו"ח שהוציאה השבוע תנועת רגבים ומתפרסם כאן לראשונה. רגבים ערכו תיעוד ומיפוי קפדני של מאות מבני מגורים שבנה האיחוד האירופי בפרוזדור ירושלים המזרחי, מרחב אדומים בואכה בקעת הירדן. בשיתוף הוועדה לשמירת קרקעות של יישובי גוש אדומים הם גילו זינוק בהיקף הבנייה הפלשתינית הבלתי חוקית באזור.
כך בין 2003 ל־2006 נותר מצב הבנייה סטטי (כ־200 מבנים); אך בין 2012 ל־2014, באותו תא שטח, חל זינוק של מאה אחוזים: מ־400 מבנים לכ־800 מבנים. בתוך הסקירה נספרו 143 בתים המסומנים בסמל האיחוד מבחוץ ועוד 187 מבני שירותים. תצלום אוויר משנת 1999 בשטח מדרום למצפה יריחו למשל, מראה ואדי ריק. ב־2013 תצלום אוויר מנכיח 15 קראווילות.

"בכל סוף שבוע אנחנו מגלים עשרה מבנים חדשים", אומר עובד ארד, רכז השטח של רגבים. "הם עוקבים אחר לוח השנה העברי, ובכל חג - כשהפקחים יוצאים לחופש, יישוב בדואי חדש נולד. גם אם אתה לא מקבל את הכיבוש, יש פה ריבון וקוראים לו מדינת ישראל".
תוך כדי שהוא מדבר, ואנחנו עומדים בפאתי אחד המאחזים הבדואיים, חולף על פנינו ג'יפ או"ם לבן. "מהניסיון של הנגב אנחנו יודעים איך זה ייראה בעוד כמה שנים אם מדינת ישראל לא תתעשת".
המימון האירופי לרשת המאחזים הפלשתיניים כרוך בתפיסת עולם ששמה תוכנית פיאד. תוכניתו של סלאם פיאד, לשעבר ראש הממשלה הפלשתיני, להקמת מדינה באופן חד־צדדי וללא משא ומתן עם ישראל. פיאד מדבר על הנחת פרויקטים של תשתית שיהיו הבסיס הפיזי למדינה שבדרך. התוכנית פועלת במוצהר להקמת התשתיות דווקא בשטחי C, במגמה לספח אותם לשליטת הרשות, ליצור בהם רצף טריטוריאלי ולקבוע מסמרות.
אז הפטיש הוא כסף אירופי; המסמרות הם מבנים שמוקמים במהירות בזק, במפעל פלשתיני במישור אדומים (אין צורך לעבור במחסום); והסדן הוא אוכלוסייה בדואית מסורתית שהתקיימה כחברת נוודים באזור בעקבות מרעה הצאן ובהתאם לחילופי העונות. עד השנים האחרונות הם התגוררו באוהלים, שהתחלפו במבני פח, והיום כבר יש מבנה יביל עם חלונות וסורגים. זו בנייה אחידה בשיטה מודולרית, חיבור של יחידות פאנל מבודד המאפשר הקמת כל מבנה בשעות ספורות. על המבנים מתנוססים בגאווה סמלי האיחוד האירופי. לצד המבנים מוצבים שירותים ומיכלי מים, מסומנים אף הם.

בעוד המבנים הללו מוקמים כמחטפים, מפעילה הרשות הפלשתינית מחאות רמות נגד כל בנייה ישראלית באזור. עשרים שנה שתוכניות להתפתחות טבעית של מעלה אדומים נגנזות בשל לחץ בינלאומי. באותו הזמן, בתוך תחומי השיפוט של יישובים ישראליים, לעיתים בסמיכות של מטרים ספורים מכביש ירושלים־ים המלח, צצים יישובים פלשתיניים יש מאין (ללא היתר, וגם בניגוד לחוק האוסר בנייה בצמידות לצירי תנועה).
המנהל האזרחי הוציא צווי הריסה אך כמעט לא מימש אותם, אם בשל צווי ביניים שהוציא בג"ץ נגד ההריסה ואם בשל גרירת רגליים מהורהרת. בג"ץ דורש לא לפנות בדואים עד להשלמת החלופה להתיישבות מוסדרת שלהם.
הבדואים אינם שקופים. מדינת ישראל רואה את הצורך שלהם במגורים והחליטה, כמו בנגב, להכשיר עבורם עיירה מוסדרת. תשתיות, חשמל, כבישים, בתי ספר. החשש הוא שכמו בנגב, המגרשים המוסדרים יישארו שוממים והבדואים יעדיפו להישאר במקום שבחרו לעצמם, תוך שהם מייסדים מורשת קרקעית לדורות.
בינתיים הקצתה מדינת ישראל שטח להסדרת ההתיישבות הבדואית - רמת נועיימה שליד יריחו, שאמורה לקלוט 12 אלף בדואים הפזורים כיום בעשרות מקבצים בלתי חוקיים בפרוזדור ירושלים. התוכנית תציע לבדואים הן מגרשים חינם אין כסף, והן את מימון ההעתקה והמעבר. אולם ככל שמתקדמת תוכנית
נועיימה אצים־רצים הרשות הפלשתינית והאיחוד האירופי לסכלה: המבנים הנוחים והקבועים
לפזורה הבדואית שמוקמים באופן שיטתי מרחיקים את אפשרות הפינוי וההעתקה.

את התמיכה האירופית הבלתי מסויגת בפלשתינים אנחנו מכירים מהתחום הדיפלומטי. תרומות לרשות הפלשתינית בסכומים של מאות מיליוני יורו מועברות מדי שנה, הן באופן עקיף על ידי מוסדות האו"ם והן בתרומה ישירה וייעודית. התרומה ל"פרויקטים למען האוכלוסייה הפלשתינית בשטחי C" אינה מוסתרת: בספטמבר 2012 הודיע האיחוד על הקצאת 100 מיליון יורו למען פרויקטים בשטח הנמצא בשליטה ישראלית מלאה.
במסמך המפרט את הקצאת הכספים נכתב כי 7 מיליון יורו (בשנת 2012 בלבד) יוקצו ל"פיתוח קרקע ותשתיות בסיסיות בשטח C". מופיע גם הנימוק: "פעולה זו נועדה לתמוך בנוכחות הפלשתינית במקום ולקדם התפתחות חברתית וכלכלית בשטח C, שהוא תנאי הכרחי לפתרון שתי המדינות". דברים ברוח זו מסר ל"ישראל השבוע" גם שאדי עותמאן, דובר שגרירות האיחוד האירופי בגדה המערבית.
במסמך מעקב של האיחוד האירופי מאוקטובר 2012 אחר "יישום תוכנית הומניטרית בשטחים הכבושים" נכתב: "הרשות הפלשתינית בחשיבות הסיוע באזורים שבהם אין לה סמכות או השפעה, כלומר רצועת עזה ושטח C הכולל את אזורי התפר ומזרח ירושלים. הרשות הפלשתינית מקדמת באופן אקטיבי תכנון ובנייה בשטח C".
במסמך המעקב מספטמבר 2014 עובר האיחוד האירופי מתמיכה כללית למעורבות פעילה: "יש לעודד את הרשות הפלשתינית להמשיך ולהרחיב באופן משמעותי את הפעלת הסיוע לאנשיה בשטח C... האיחוד האירופי והרשות הפלשתינית מקדמים באופן אקטיבי תכנון ובנייה של שטח C, שאם יצליח, עתיד לסלול את הדרך לפיתוח ולהרחבת השליטה של הרשות הפלשתינית על שטח C".
התקציב הייעודי שמוזכר במסמך, מעבר לתמיכה השנתית הקבועה, הוא 11 מיליון יורו לטובת המאחזים הבדואיים בשטח C, שאותם מכנה האיחוד "קהילות הרועים". המעורבות האירופית בצעדים החד־צדדיים של הפלשתינים נעשית ללא כל תיאום עם הרשויות הישראליות.
האיחוד האירופי, נזכיר, הוא זה המאיים בהטלת סנקציות נגד ישראל אם תקדם צעדים חד־צדדיים, "שימנעו את פתרון שתי המדינות והקמת מדינה פלשתינית בעלת רצף טריטוריאלי". צעדים חד־צדדיים פלשתיניים מתקבלים בברכה. מסמך שהפיץ האיחוד ל־28 המדינות החברות בו לפני כחצי שנה מצביע על הקווים האדומים שלדעתם אסור לישראל לחצות. אחד מהם הוא בנייה בשטח E1. השני הוא ביטול תוכנית נועיימה להסדרת הבדואים.
"האיחוד האירופי מודאג ביותר עקב התוכניות שאושרו לאחרונה על ידי ממשלת ישראל ליישב מחדש בדואים ללא הסכמתם בעיר חדשה בעמק הירדן, תוך גירושם מקרקעות בגדה המערבית, כולל שטח E1. האיחוד האירופי מאיץ בישראל בחוזקה לעכב תוכניות אלה ולחפש פתרונות אחרים".

ועדת לוי, שבחנה את המעמד המשפטי של יהודה ושומרון, קבעה כי על פי החוק הבינלאומי אי אפשר להגדיר את יהודה ושומרון כשטח כבוש. מדינת ישראל מחזיקה בהם בדין ובצדק, קבע דו"ח לוי, ויש לציית לחוקיה כריבון בשטח. אך גם על פי גישת האיחוד האירופי, הרואה ביהודה ושומרון שטחים כבושים - המשפט הבינלאומי קובע כי לגורם הכובש יש סמכויות שלטון חוקי בשטח הכבוש וכל הגורמים מחויבים לציית לו. נראה שהפרת דיני התכנון והבנייה החלים באזור על ידי האיחוד האירופי היא הפרה של החוק הבינלאומי.

"מדינת ישראל לא נוקפת אצבע", אומר עובד ארד מרגבים. "המדינה צריכה לתעד את הבנייה הבלתי חוקית, לאסוף את הראיות, ולפעול במישור הדיפלומטי מול נציבות האיחוד האירופי. לדרוש שהפעילות הלא לגיטימית הזאת תיפסק. כשלא הורסים בנייה בלתי חוקית המסר הוא שישראל לא שוללת בנייה כזאת. מי שמעורב בפעילות בלתי חוקית צריך לעמוד מול צעדי אכיפה והתראה, כולל הליכים פליליים".

מתצפית אוניברסיטת הר הצופים לכיוון מזרח רואים את המסדרון ההולך וצר לכיוון ים המלח. מימין שכונת א־טור, משמאל עיסאוויה, הולכות ומתקרבות זו לזו. חיבור ביניהן יכרות מאיתנו את הנגישות מזרחה. באחד המקבצים בעיקולי הכביש היורד אל מתחת לפני הים אנחנו עוצרים את המכונית בשוליים ויורדים לראות את המבנים מקרוב. מוחמד יוסף מחמולת כעבנה יוצא אלינו ומזמין אותנו בחמימות לשתות תה ב"אוהל שלו".
"אתה עדיין קורא לזה אוהל"? אני שואלת. הוא מצביע על הקרוואן הבהיר ואומר: "זה אירופה, איטליה, הביאו לנו, אבל אנחנו לא מרוצים. בחורף קר מדי, בקיץ חם מדי". הוא עובד כמנקה במנזר בירושלים. "אולי בכל זאת תיכנסו לשתות תה?"

"הבנייה - מכשול לשלום"

ביחידה לתיאום פעולות הממשלה בשטחים שוללים את הטענה כי הם לא מקצים פיקוח למניעת הבנייה הלא חוקית. "המנהל האזרחי מבצע אכיפה נגד בנייה בלתי חוקית, ושום גורם אינו חסין מפני אכיפה".
שאלותינו הבאות שהופנו למנהל האזרחי נותרו ללא מענה: האם המנהל מכיר בכך שמדובר בבנייה שממומנת על ידי האיחוד האירופי? האם עורבו גורמים בדרג המדיני בנדון? כמה צווי הריסה ניתנו למבנים וכמה מהם מומשו?
עוד הוסיפו במנהל: "האלוף יואב פולי מרדכי, מתאם פעולות הממשלה בשטחים, אף פונה במכתבים לשגרירויות, נציגויות וארגונים בינלאומיים ומתריע בפניהם על בניית מבנים בלתי חוקיים. כל זאת במקביל לתהליך האכיפה החוקי שמתבצע על ידי המנהל האזרחי".

תגובת האיחוד האירופי: "האיחוד האירופי מספק סיוע הומניטרי לקהילות במצוקה בשטחי C. האיחוד האירופי מחויב לתמיכה בפיתוח היישובים הפלשתיניים בשטחי C. אנו מתייעצים עם הקהילות המקומיות ועם הרשויות הישראליות במידת הצורך. האיחוד האירופי מיואש מאוד מהתוכניות הישראליות להרחבת ההתנחלויות, כולל במזרח ירושלים וב־E1, ומתנגד לתוכניות אלו בתוקף. אם תיושם תוכנית E1 היא תערער את הסיכוי לפתרון מוסכם של הסכסוך, ותסכן את האפשרות להקמת מדינה פלשתינית רציפה ובת קיימא, כשירושלים היא הבירה העתידית של שתי המדינות. האיחוד האירופי שב ומציין כי ההתנחלויות אינן חוקיות על פי החוק הבינלאומי והן מכשול לשלום".

הכסף אירופי, השטח ישראלי, הבנייה פלשתינית. שטחי הבנייה החדשים ממזרח לירושלים | צילום: יהונתן שאול

הכסף אירופי, השטח ישראלי, הבנייה פלשתינית. שטחי הבנייה החדשים ממזרח לירושלים | צילום: יהונתן שאול

סמל האיחוד האירופי שמוטבע על רבים מהמבנים | צילום: יהונתן שאול