הארץ: ''הטריק המופלא של הקוסם מארץ כלום''  

ראשית, המהלך של ביבי - הצליח לו ובגדול. צחקנו על האיש שזועק ״גוועלד״ (או שזה גוועלט? סורי, עיראקי, לא יודע) בגלל בחירות שהוא עצמו יזם. אבל בואו לא נשכח שהוא יצא לבחירות האלה באמירה המרגיזה ההיא ש״תוצאות הבחירות נכפו עליו״. טען שהקואליציה משתקת אותו וביקש להרחיב את שלטון הימין ולסלק את ״גורמי הרעש״. זה, הצליח.

תשמעו, זה היה קסם מופלא. כן, צריך להוריד בפניו את הכובע. עוד ידובר על כך בחוגים לפוליטיקה (אבל לא בשיעורי האזרחות). תוך ימים בודדים נתניהו הצליח להפוך על פיה את קערת הסקרים, לעשות צחוק מכל מתחריו, ביניהם: השמאל, נוני, הביטחוניסטים, והמחאה החברתית (שהיום סיימה את דרכה באופן רשמי). ואת כל האברא-קא-ביבי הזה הוא עשה בלי אסיסטנטים על הבמה, בעיקר לבד, עם מפלגה ללא מצע בחירות, ללא הישגים משמעותיים על הנייר, עם משבר דיור ויוקר מחיה חסרות תקדים, ללא דרך מדינית, ללא חותם היסטורי, וכמו שהוא נורא אוהב לומר: בלי V15.

נראה שעבור בוחרי הארץ הזאת נתונים כלכליים לא משנים בחירה. שהרי למרות המצב הכלכלי, החברתי, ההזנחה של ערי הפריפריה, האי-שוויון הגדל, הריכוזיות, דו״חות מבקר המדינה, ההבדלים מהמערב… שום דבר לא מרגש מספיק. ידעו כל קמפיינרי העתיד - עם נתונים לא מנצחים פה בחירות. עושים את זה עם זעקות מלאכותיות של לב שבור.

שנית, תל-אביב היא לא מיקרוקוסמוס לישראל. מה שקורה בתל-אביב, נשאר בה. היא אולי העיר הגדולה, היא אולי קולה של התקשורת והאינטרנט, אבל את החיים כאן קובעים תושבי הפריפריות, הערים הקטנות וההתנחלויות. אני ממליץ לעצמי ולשכניי להוריד את האף.

שלישית, התקשורת אכלה לעצמה ת׳ראש. תשמעו, היא איבדה עצמה לדעת. ״ישראל היום״ הפך מחינמון יומי מבטיח לביביתון הרשמי, ״ידיעות״ לבוז׳יתון. המלחמות ביניהן היו משעממות, קטנוניות ובעיקר - מיותרות. נכון להיום, אין מקור אמין אחד שניתן למצוא בו מידע שאינו מוטה. פשיטת רגל מוסרית, רדידות של תוכן, התערבות גסה בפוליטיקה והמון רפש.

רביעית, תכלס, שום דבר לא באמת מפתיע. זה היה רצון הרוב כל הזמן, וגם אם פינטזנו על מהפך, הרי שזה היה מלכתחילה סיכוי לנצחון טכני, אם בכלל היה מתאפשר. אם שיטת הבחירות היתה על זהותו של ראש הממשלה בנפרד מהכנסת, הרי שביבי היה לוקח בהליכה.

אעגל לחמש ואומר שדרוש פה עכשיו נקיון דחוף. תשמעו, זו היתה מערכת בחירות מזוהמת ומזהמת. כמעט ולא דובר בה על תוכן ומדיניות, היה חסר בה מימד של דיון, הכל היה מדי אישי, מאוד תוקפני. חטא היוהרה של שני הצדדים, יש בו כדי ללכלך מאוד את כולנו. הקמפיין ״אנחנו או הוא״ כמו ״אנחנו או השמאל״ הוא זיהום-פוליטי שמאיים על אחדות העם. שני הצדדים הגזימו עם קידוש האגו כשיקול בחירות. שני הצדדים תרמו מאוד לפילוג בתוך העם. התחושה שהשמאל הוא אליטה אשכנזית חייבת לקבל התייחסות הוגנת. נדמה לי שעד שהמרכז-שמאל לא ידע להתחבק עם כל חלקי העם, הוא לא יחזור לשלוט כאן. המפלגה שמתיימרת לדגול ברווחה סוציאלית, מקבלת הכי פחות הצבעות בפריפריות. הכיצד?

אבל דרוש נקיון דחוף יותר במפלגת השלטון. הפעם הם הלכו עם זה רחוק מדי. הם אימצו בלי לעפעף טקטיקה של פילוג והסתה נגד השמאל (סמול כלשונם), קראו לנו ״גרבוזים״ (שאין לי מושג מי שלף אותנו כמר״ן החילונים), סייעני חמאס ודאעש קראו לנו, העליבו את הכבד של מאיר דגן, והמציאו קונספירציה הזויה כלל עולמית שבה עירבבו טוב טוב את כולנו, האשימו אותנו בנסיון ״לא לגיטימי״ למוטט שלטון לאומי. קמפיין ה״גוועלד״ (גוולשדט??) התבסס על שקר גס (שום אוטובוסים הביאו רבבות ערבים לקלפיות, שום חמאס ו/או אובאמה שם דולרים בכיס של נוני מוזס).

ביבי השתולל לכל עבר בימים האחרונים ונדמה היה שבטירופו הזה הוא מוכן לבעוט בכל בני ביתו, כולל כחלון (שזכה לקלטת מפוברקת שלו), ליברמן (שנמחץ), ואפילו בנט (שחטף שוק על ירך מהליכוד), הוא העליב את ערביי ישראל באופן חסר תקדים ואגב כך תרם עוד קצת לתדמית הגזענית שלנו בעולם ובעיני עצמנו, כל זה כדי לנצל גרעין רעיל של פחד ושנאה כדי לשמור על כסאו. הוא שיסה והסית ציבורים שלמים זה בזה, עשה זאת במחשבה מכוונת, לפיה הנצחון קודם לכל מוסר.

זה נצחון, נכון, אבל המגרש מלוכלך כל כך. אז עכשיו, ביבי, חובת התיקון מוטלת עליך. השתוללת? ניצחת? נרגעת? תנקה ב׳קשה!