''מסע כיסופים'', אשר אמור לחבר את תלמידי ישראל לגוש קטיף הוא מיזם המצוי במחלוקת. מחנכים ומחנכות בבתי ספר בפריפריה במיוחד, שם הוא מתקיים זו שנה שביעית, טוענים: לתלמידים אין חיבור לסיפור הזה, על ימית לא עשו לנו כתלמידים מסע כיסופים. כיסופים זה לירושלים, לבירה, לא להתיישבות, התנחלות שפונתה על פי חוק. מעבר לזה יש התנגדות חריפה ביותר השנה של הורים, גם מהצד הביטחוני וגם מהצד האידיאולוגי, בקיצור לא מתחברים ולא נכספים'' אומרת מחנכת וותיקה שהבהירה כי השנה 'יום הכיסופים' הוא יום שגרתי ללמידה.
''זהו עוד ניסיון מלאכותי, שלא מחבר ולא מתחבר עם התלמידים, אין שום דבר שמחבר בין ההתנחלויות שפונו כחוק מגוש קטיף לבין הכיסופים של תלמידי כיתות י', אנחנו נלמד ביום הזה גם לבקשת רוב מכריע של ההורים'' אומרת מחנכת מאחד מבתי הספר בעמק, בעקבות פעילות של מרכז קטיף להנצחת גרוש גוש קטיף וצפון השומרון, אשר מקיימת זו השנה השביעית את מסע הכיסופים. ''מסע חינוכי להעצמת הכיסופים לרוח ההתיישבות של גוש קטיף וצמיחה מחדש'' כפי שנכתב בחוזר. כאמור הורים רבים מתחברים דווקא למחנכות והמחנכים הרואים ביום זה ניסיון פוליטי בוטה לחבר את בני הנוער מכיתות י' בכל רחבי הארץ ליום זה''. זהו חיבור מלאכותי, לא מעניין, לא מרגש ולא מתחבר, מעבר לעניין החיבור והגעגוע הוא לירושלים, לבירת העם היהודי ועם כל הכבוד לגוש קטיף אין בכלל מה להשוות, יוצרים כאן נרטיב, מורשת מנותקת מהתלמידים, אני כמחנכת ותיקה מציעה שמפוני גוש קטיף יערכו מסע כיסופים ליישובים שהיו ואינם, זה בהחלט מתאים. תלמיד מעפולה או מנצרת עילית, ממגדל העמק ורמת ישי אמור לכסוף, להתגעגע, להתחבר לירושלים, לא לגוש קטיף. קצת פרופורציות. משהו כאן איבד פרופורציה''.
כתבנו מציין עוד כי הורים רבים מעבר לכל שיקול גם חוששים מבחינה ביטחונית לשלוח את ילדיהם לתצפית במרחב עוטף עזה ומסע בחולות חלוצה, בעקבות הפצ'מרים שנתחים באחרונה בעוטף עזה.
מקור: אני