חתן פרס ישראל, הצטרף לארגון 'לב בגליל':''הגענו כדי לחזק את המרכיב היהודי בגליל''  

חתן פרס ישראל בתחום חקר הגיאוגרפיה, פרופ' יוסי כץ, תושב כפר תבור, הצטרף לחבר הנאמנים של ארגון 'לב בגליל' בראשות אופיר שיק. פרופ' כץ בראיון ראשון לאחר הצטרפותו אומר: ''לפני עשור הגענו מאפרת לכפר תבור, באנו לגליל מסיבות אידיאולוגיות כפולות, דבר ראשון לחיות בקהילה מעורבת בה יש את כל שבטי ישראל והדבר השני, הגליל הוא חלק נכבד משטחי מדינת ישראל שצריך להיות בו. לחזק את המרכיב היהודי בגליל מתוך שאיפה לקיים חיי דו-קיום עם השכנים הערבים, בשיתוף פעולה מלא, אני מאוד מאמין בדו-קיום ובאהבת האחר, נתינה והתקרבות לאחר''.

פרופ' יוסי כץ חתן פרס ישראל, מרצה באוניברסיטת בר אילן, ראש הקתדרה ללימודי תולדות הקרן הקיימת לישראל וראש ההוצאה לאור של הוצאת הספרים באוניברסיטת בר אילן, הצטרף לחבר הנאמנים של הארגון האזרחי-חברתי 'לב בגליל', בראשות אופיר שיק, שבין מטרותיו העיקריות קידום מדיניות ממשלתית לפיתוח הגליל.

פרופ' כץ נשוי לרותי, אב לשבעה, סב ל-27 נכדים כן ירבו, היה ממייסדי היישוב אפרת ביהודה ושומרון , החליט להצטרף לחבר הנאמנים של 'לב בגליל' ובראיון ראשון עימו מאז הצטרפותו אומר פרופ' כץ: ''החלטתי להצטרף לארגון 'לב בגליל' ממספר סיבות, באנו לגליל מסיבות אידיאולוגיות כפולות. כדי לחיות בקהילה מעורבת בה יש את כולם: דתיים וחילוניים, מסורתיים. כל עם ישראל נמצא בגליל, רצינו מאוד להיות חלק מחוויית הביחד. פרופ' כץ מדגיש: אנחנו לא מאמינים בשבטיות, אלא להיות ביחד. הדבר השני שהוביל אותנו לגליל הוא אמונתנו כי הגליל הוא חלק נכבד משטחי מדינת ישראל שצריך להיות בו. הגענו לחזק את המרכיב היהודי בגליל. אינני פוליטיקאי, אם הייתי פוליטיקאי לא הייתי כאן. חשוב לי להדגיש שחיזוק המרכיב היהודי בגליל בא תוך שיתוף פעולה עם האוכלוסיות השונות שישנן בגליל. אני מאוד מאמין בדו-קיום ובאהבת האחר, נתינה והתקרבות לאחר'' אומר פרופ' כץ, ומוסיף כי משמעות ההצטרפות לארגון 'לב בגליל' היא פשוטה. ''אני מבקש לנצל את כל היתרונות היחסיים שצברתי בחיי מבחינת ניסיון בתחומים שונים, בתחומים המקצועיים, החברתיים, הציבוריים, הכלכליים, כדי לקדם את מטרות הארגון. כדוגמה: לא מזמן פרסמתי מאמר שכותרתו: 'כאן חיים פחות', תוחלת החיים של תושב בגליל היא קטנה בארבע שנים מתוחלת החיים של תושב המרכז. כולנו נפגעים ממצב זה, השאלה היא מה אנו עושים כדי לסגור את הפערים האלה. הרי לא ייתכן שבגלל כוחנו האלקטורלי הנמוך יוקצו לגליל משאבים נמוכים. צברתי ניסיון רב שאוכל לתרום אותו לטובת סוגיות אלה. החלום שלי שאוכל לעזור לכלי הביצוע כמו ארגון 'לב בגליל' בקידום הסוגיות''.

פרופ' כץ סבור כי עם הצטרפותו לחבר הנאמנים הוא יפעל בדחיפות לטפל בסוגיות הבוערות מבחינתו, ''כל התפקיד שלי הוא התנדבותי במלא מובן המילה, כשהגעתי לגליל אמרתי שכל דבר שאעשה בגליל יהיה בהתנדבות מלאה. הנושאים הדורשים התייחסות מהירה הם: חיזוק הפקטורים שיימשכו אוכלוסיה מהמרכז להגיע לגליל. כדי למשוך את האוכלוסייה צריך מקומות עבודה, מוקדי תרבות, חינוך איכותי, והשכלה ברמה הגבוהה ביותר. צריך לבדוק למה זה לא קורה למרות שבמידה מסוימת יש פיתוח תשתיות, רכבות וכבישים בגליל, תוכנית החומש משנה את כביש 65, אך אנחנו חייבים להיות הרבה יותר אטרקטיביים ולהכריז על עצמנו בכל דבר ודבר כמצוינים וראשונים. הפריפריה תהיה מספר אחת, לא מספר שתיים או שלוש. אחד הפקטורים המרכזיים הם שיתופי הפעולה, ראיית המרחב כולו ולא רק הרשות המקומית הקטנה ולכן מעשה הקמת האשכולות הוא דבר מצוין, האשכולות הם התחלה חשובה''.

את האידיאולוגיה והערכים של אהבת הארץ, נתינה, הירתמות, אכפתיות, העבירו פרופ' כץ ורעייתו רותי לילדיהם הפזורים בחבלי ארץ שונים, עסוקים בפעילות למען הכלל מתוך אידיאולוגיה. במשפחת כץ יש גם שני בנים שבחרו להיות שוטרים. ''שאלתי את השוטרים שלנו בבית איך הגעתם לתפקידים אלה, איך בחרתם את הדרך שתוביל אתכם ליעד? הבנים ענו לי: 'ספגנו את זה בבית'. אני רואה את יוזמת החבר'ה הצעירים, את הלהט, את העשייה והאכפתיות. הצטרפתי ל'לב בגליל' כי אני רואה את האש בעיניים, אני אוהב את זה, האש הזו היא ערכים, אידיאולוגיה, זו חבורה נהדרת המוותרת על מנעמי עשיית תארים ופועלת לקידום ערכים'' אומר פרופ' כץ.