למה הגמדים תוקפים את אחד המנהיגים הדגולים בעולם? / משה ארנס  

מי שצפו בהופעה של בנימין נתניהו בוועידת איפא"ק בוושינגטון בשבוע שעבר, נזכרו בוודאי בכשרון הרטורי המופלא שלו, המשמש אותו שוב ושוב בהצגת עמדת ישראל לפני העולם. בין שאוהבים אותו ובין שלא, יש להודות שהוא אחד המנהיגים הדגולים בעולם בעת הזאת. הכבוד שרוחשים לו מנהיגים ומדינאים בעולם מעיד על כך, אם יש בכלל צורך להוכיח זאת, וכך גם התמיכה המתמשכת בו בקרב המצביעים בישראל.

ההתקדמות הרבה של ישראל בשנות כהונתו כראש הממשלה חשובה עוד יותר מכשרונו הרטורי. ישראל חזקה מבחינה כלכלית וצבאית משהיתה אי פעם, וקשריה עם מדינות אחרות השתפרו מאוד בשנים אלה. אם ייאלץ נתניהו להתפטר מתפקידו, יהיה קשה למצוא לו מחליף בשיעור קומתו.

ועם זאת, ההתקפות עליו מצד פרשנים ישראלים רק גוברות. אפילו מי שהתרשמו מהופעתו בוועידת איפא"ק מתנחמים, שזאת היתה "הצגתו האחרונה", אחרים ביקרו קשה את הופעתו.
(...)
איך אפשר להסביר תופעה זו? הרי למרות העובדה שנתניהו נתון בחקירות משטרה ויעבור את התהליך המשפטי עד הסוף, כמו לכל אזרח עומדת לו חזקת החפות. כמובן, הוא אינו עומד מעל לחוק, אך יש לאפשר להליך המשפטי להתנהל כיאות. אין צורך ללחוץ על המוסדות המעורבים, או לקבוע מראש מה צפויה להיות התוצאה. תהא התוצאה אשר תהא, אין ספק שנתניהו היה ראש ממשלה מצוין, ורוב הישראלים יצאו נשכרים מכך.

האם זו קנאה, או סתם צרות עין? עם כל הכבוד לפרשנים המתגוללים על נתניהו (ייתכן אף שכמה מהם משתייכים לאליטה האינטלקטואלית של ישראל), הם לא הוכיחו עד כה שהם מסוגלים להשתוות לו ביכולותיו. פעם אחר פעם התברר שהם טועים: כשטענו שהרס את הקשרים עם ארה"ב; כשטענו שהוא זורע בהלה ומנסה להפחיד את הישראלים בסכנה איראנית "לא קיימת"; כשטענו שגרם לבידוד של מדינת ישראל בעולם. ייתכן שתחושות של נחיתות אינטלקטואלית הן הגורמות להתפרצויות נגד נתניהו.

האם זהו מקרה של ליליפוטים התוקפים את גוליבר?