וכמה מסכנים המנהלים  

זהו מצב בלתי אפשרי, בלתי הגיוני, בלתי מוסרי ופשוט מצב מטורף, אין מילה אחרת. מנהלי בתי הספר התיכוניים אחוזי חרדה ואימה, בפאניקה תמידית, מפעילים מכבשי לחץ בלתי הגיוניים על המורים שבטירוף המערכות לוחצים על התלמידים להשגת ציוני בגרות טובים. איך עם הספר, המוח היהודי שמעולם לא נמדד באחוזי הזכות לבגרות, הופך את ילדיו למפלצות ידע, את המורים האומללים למאביסי ידע, את המנהלים המסכנים לסופרי נקודות, שזיעה קרה מכסה את פניהם בלילות האימה מחרדת מנהלי אגפי החינוך וראש העיר שלא רוצה שבעירו ירדו אחוזי הזכאים לבגרות, מישהו חייב לעצור את הטירוף הזה.

ראש עיר טוב נמדד בעיקר בערכים שהצליח להנחיל לתלמידי בתי הספר, בכבוד ההדדי. הפרמטרים הם איכות ההון האנושי. ראש עיר כיום נמדד בראש ובראשונה במספר הזכאים לבגרות.

הבגרות מאניה, מחלה ממארת שפשתה והתפשטה בכל בתי הספר בארץ הכניסה מנהלים לחרדות קיומיות ממש, איכות ראש העיר נמדדת על פי הזכאות לבגרות, איכות מנהל אגף החינוך נמדדת אף היא על פי הזכאים לבגרות וכן גם איכות מנהל בית הספר, הערכים נזרקו בהטחת זעם אל הרצפה, החינוך פונה באגרסיביות במסגרת תג מחיר לטובת ההישגים, הציונים, הזכאים לבגרות.

מנהלי בתי הספר מפתחים אסטרטגיות איך לנצח את המצב העגום, משום שבמקום בו תוצאת הבגרות הם חזות הכל, הרי שהליבה האמיתית של ערכים, כבוד הדדי, עזרה לזולת ונכסי צאן ברזל יהודיים שהיו ואינם בגלל השיטה המזעזעת שלהם הם ציונים, הם הישגים, הפיכה של התלמידים למפלצות ידע, מפלצות שפוגשים אחרי כן בכבישים, בתחנות הדלק ובדקירה בגין תפיסת חניה.

שלא יובנו הדברים שלא כהלכה, מצוינות והישגים לימודיים חשובים, חשובים מאוד, אך לא חשובים בלבד, לצידם יד ביד, חייבת להיבנות ולקום מערכת שיוצרת חוסן נפשי בריא לתלמיד, חינוך למידות טובות, לערכים, לאזרחות טובה, כיום אתה פוגש מנהלים אחוזי חרדה בריצת אמוק לבדיקת עוד שיטה שיכולה להעלות את ציוני הבגרות.

ממונולוג של מורה ותיקה מבית ספר באזור אשר לא יכלה לשאת את המרדף הבלתי פוסק, את הזנחת כל החשוב למען העלאת אחוזי הזכאים. ”נוצר מצב כיום בבתי ספר בו אני מלמדת שגם ילדים קטועי רגליים נדרשים להצטרף למרתון 40 ק”מ ולהשיג תוצאות של יוסיין בולט, אז עושים ימים מרוכזים, עושים אבחונים בעשרות אלפי ש”ח כדי לקבל הקלות. סוחטים את המורה עד הטיפה האחרונה. מורה סמרטוט לא יכול להגיע לבית הספר בהנאה, עושה קומבינות על ציוני מגן, בקיצור פותחה תורה שלמה ושיטה שלמה כדי להעלות את ציוני הבגרות, אבל המציאות הרי חזקה מכל, המנהל האומלל, ואני יודעת על מה אני מדברת, מנהל אומלל ממש הנמצא בחרדה מתמדת, הצליח להעלות את הבגרות, איזה יופי, כבר בבחינות פניה לאוניברסיטאות המציאות העגומה מחטיפה סטירות לפנים, כבר שם מגלים את הפער העצום בין החממה לבערות בה למדת וכוונת רק לקבל עוד ציון טוב לבין דרישות אקדמאיות ממוצעות בהן הבוגר הולך לאיבוד. זו המציאות העגומה ואם לא יקום מישהו לצעוק ”המלך עירום” נמשיך לגדול באחוזי הזכאים לבגרות ונצנח באיכות האקדמית עד עפר, זה הסיפור”.