קבוצות דיון
גילוי מסמכים
נושא #5848
|
מנהל
סגן המנהל
מפקח
עיתונאי מקוון
צל"ש
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 309 מדרגים, 577 נקודות. ראה משוב |
11:24 01.06.04 |
|
השאלה אינה עיטור או לא - אלא מתי יתוחקר הקרב !!
|
ערכתי לאחרונה בתאריך 01.06.04 בשעה 11:28 בברכה, פילוביץ שחף בעקבות הדיון שנערך אמש כפי שדווח כאן בפרום: היום: דיון בפרשת מוחמד אדורה והקרב בחווה הסינית !! http://rotter.net/forum/scoop/6445.shtmlדיווח מאת אבייתר בן-צדף: השאלה החשובה הנה מתי יתחוקר סוף-סוף הקרב הזה (וגם קרבות אחרים) ונדע לאשורם את רוב הפרטים על הקרב בחווה הסינית במלחמת יום הכיפורים? בסך הכל, נראה כי אין ספק, לפי שעה, מי הגיבורים, מי חילץ את מי וכו'. השאלה לגבי עיטורים רטרוארקטיוויים נראית לי קשה מבחינה חוקית (האם יש סמכות לבוגי למנות ועדה, שתדון באירועים לפני שלושים שנה), אישית ומוסדית. אחרי שחקרתי הרבה מאוד צל"שים ועיטורים - החל מאותות הגבורה, שהוענקו אחרי מלחמת הקוממיות - לי, אישית, יש ספק בערכם של האותות ושל העיטורים. אין להסיק מכך, כי אני אומר, שכל האותות משקפים כזבים מערכתיים, אך עניינית ומהשוואה לצבאות אחרים - אין לאותות ולעיטורים כל ערך, אלא לאחר בדיקה עניינית וקפדנית של כל סיפור לגופו. ראו, למשל, את העיטור, שקיבלה אחרי מלחמת המפרץ האחרונה החיילת האמריקנית שחולצה מהשבי העיראקי. לפעמים אותות נועדו להשקיט את מצפונה של המערכת, או לפתור בעיה פוליטית במדינה (ובכוונה איני מתייחס לצל"שים, לאותות ולעיטורים בצה"ל). כלומר, רבותיי, מבלי לתחקר את הקרב, לא נוכל לדעת מי ביצע מעשה גבורה, מי ראוי לשבח וכיו"ב. בסדנה אתמול ראינו, לדעתי, כיצד איחור בתגובה - תחקיר שלא בוצע בזמן אמיתי - הופך למחקר אקדמי, שאין לזלזל בו, אך חשיבותו פחותה מאשר תחקיר בזמן אמיתי. אני מקווה, כי הדיונים כאן ובאתר רוטר יוצרים את התשתית לחקר האירוע, ועכשיו צריך לעבור לשלב הבא - התחקיר אביתר בן-צדף @ מצ"ב הקישור לאשכול האם בפורום גילוי מסמכים: הקרב על החווה הסינית: הסיפור שלא סופר !! http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5775&omm=0&viewmode=threaded
http://www.4law.co.il/tap1.pdf
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
האשכול |
מחבר |
תאריך כתיבה |
מספר |
נכבדי. השאלה האמיתית היא האם בכלל יתוחקר כראוי |
s_sela |
01.06.04 11:39 |
1 |
אין מחלוקת על העובדה הפשוטה -מי באמת היה 18 שעות תחת אש |
פילוביץ שחף |
01.06.04 12:00 |
2 |
הצבא האמריקאי הפיק ויישם לקחים ממלחמות ישראל יותר מאשר |
פילוביץ שחף |
01.06.04 12:46 |
3 |
מעניין לקרוא וללמוד מקדמונינו, איך הם ראו דברים כאלה |
s_sela |
01.06.04 13:18 |
5 |
מסתבר ידידי פילוביץ שממשלות ישראל אינן מעוניינות לתחקר |
יוני 1 |
01.06.04 13:17 |
4 |
חייבים לתחקר את הקרב הזה! פשוט חייבים!!! |
בול טרייר |
01.06.04 14:20 |
6 |
לא יתוחקר כי אין תקציב. כיום קשה להגיע לחקר האמת, ושדה הקרב כבר השתנה |
אייל נאור |
01.06.04 14:40 |
7 |
כיום קשה לתחקר את הקרב ,אך הכרחי וקיימת אפילו חובה |
יוני 1 |
01.06.04 14:53 |
8 |
יוני 1 ידידי: הלוחמים יתוחקרו ואף יקבלו גם עיטור גבורה |
פילוביץ שחף |
01.06.04 17:20 |
10 |
כמות השקרים שהפיצו שלושת ''גיבורי החווה'' מחייבת |
one-p |
01.06.04 21:27 |
11 |
לפני הרבה שנים - אולי 20 כבר פרסמתי דעתי על ניהול הקרב |
hezyc |
01.06.04 22:08 |
14 |
מר חזי דחבש היקר, לנוחיותך הכתבה שאתב מדבר עליה..... |
פילוביץ שחף |
01.06.04 22:28 |
17 |
פילוביץ, טעית בתמונה |
zamikam |
02.06.04 18:49 |
27 |
''zamikam , התמונה נלקחה מכתבה במעריב ואם תכנס....... |
פילוביץ שחף |
02.06.04 23:52 |
28 |
זה הזמן לחפש ''אשמים'' לפתוח פצעים ישנים ומלחמת גירסאות ? |
אייל נאור |
01.06.04 21:58 |
12 |
נהדר. גישתך מעולה. |
s_sela |
01.06.04 22:04 |
13 |
אתה משווה קרב מלפני 31 שנה לשחיתות ברפובליקת בננות?? |
אייל נאור |
01.06.04 22:22 |
15 |
תקרא כאן את בן צדף, עמיקם ד''ר מילשטיין כאן באתר |
hezyc |
01.06.04 22:29 |
18 |
מר חזי היקר ולכל מי שקורא, למה לדעתכם עשה צה''ל גירסא |
פילוביץ שחף |
01.06.04 22:53 |
23 |
''כי מדי דברי בו, זכור אזכרנו עוד'' (ירמיהו ל''א) לזכור |
hezyc |
01.06.04 23:00 |
25 |
ולתת טלויזיה ווידאו לחגי עמיר? |
אורן אדרי |
01.06.04 15:01 |
9 |
למה איציק וליפקין לא באים .. כי |
בגבג |
01.06.04 22:44 |
21 |
כמה אפשר לטחון מים? |
B_cloutier |
01.06.04 22:23 |
16 |
''עד שיופקו לקחים והצבא יפסיק לחזור על הטעויות שלו'' |
פילוביץ שחף |
01.06.04 22:31 |
19 |
אתם מחפשים רק אשמים, ולא לקחים- היום המלחמות הן הי-טק |
אייל נאור |
01.06.04 22:56 |
24 |
ממה אתה מפחד? |
eviathar |
02.06.04 07:44 |
26 |
התמונה מהמצעד היסטורית ומרגשת.. |
mozes5 |
01.06.04 22:33 |
20 |
זה מתקופת האופוריה של ''אחרי ששת הימים'' המיצעד הוא |
hezyc |
01.06.04 22:52 |
22 |
מדהים ! עד שבא לבכות ! שערוריה |
hezyc |
25.06.04 14:43 |
29 |
לכל המכחישים והמשמיצים |
אלי קרן |
25.06.04 16:22 |
30 |
דעתי שכולכם צריכים לשלוח פקסים לרמ''ח |
שמעון |
21.07.04 00:16 |
31 |
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 309 מדרגים, 577 נקודות. ראה משוב |
12:00 01.06.04 |
|
2. אין מחלוקת על העובדה הפשוטה -מי באמת היה 18 שעות תחת אש
בתגובה להודעה מספר 1
|
אין מחלוקת על העובדה הפשוטה - מי באמת היה 18 שעות תחת האש? לא כולם !!!! מבירור נקודה זו עולה ללא ספק כלשהו, מפקדת הגדוד והגדוד עזבו / נסוגו / התקפלו מהמקום עם הזריחה. על שתי עובדות אלו אין מחלוקת! אין לי טענות ליתר הגדוד- כי הם היו על שטח ההשמדה של הדיביזיה המצרית, השאלה מה הם היו צריכים לעשות כשיצאו משטח ההשמדה? מכאן הדעות חלוקות, האם היו צריכים לחלץ? במיוחד שהיה פצוע שם השאלה המוסרית וההיסטורית שצריכה להיחקר וממנה להסיק מסקנות, האם נכון היה שמפקדת הגדוד והלוחמים הבריאים שנותרו בו יעזבו את השטח לפני שיחולצו ממנו החברים שלהם, הפצועים, ההרוגים, כלי הנשק, מכשירי הקשר או כפי שקרה באמת , שמפקדת הגדוד נטשה את השטח . אין חשיבות רבה, לשאלה אם נורו אז צרורות מגוריאנוב או ממ.א.ג או אם היו צוללות צהובות גרעיניות שיצאו מחולות והדיונות של החווה הסינית, (בציניות ובהתרסה) חשוב הוא לברר אם ערכים של אחוות לוחמים וחילוץ פצועים בוצעו עד האחרון בהם. העדויות על הפצועים שמתו הינן מהימנות, יש את גורי ששון, חזי ולוחמים נוספים שחזרו על מנת להיות בנוכחותם דגל ל.. בכל הכתבות על החווה הסינית זה 30 שנה שופכים בכתבות כל כך הרבה צבע עד שלא רואים את הפגמים.... חזי דחבש http://www.4law.co.il/tap1.pdf |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
s_sela
גולש אורח
|
13:18 01.06.04 |
|
5. מעניין לקרוא וללמוד מקדמונינו, איך הם ראו דברים כאלה
בתגובה להודעה מספר 3
|
ערכתי לאחרונה בתאריך 01.06.04 בשעה 13:19 בברכה, s_sela לדוגמא הנביא ישעיהו , עברית משובחת שלרוב הילידים בארץ (למרות שזאת שפת אמם) אינה ברורה.אצטט פסקה מפרקכ"ט פס' ט' והלאה. כדאי לקרוא ולהפנים- כי הדברים אינם חדשים כלל וכלל, ימיהם כימי עולם. משהו כמו 3000 שנה: התמהמהו ותמהו,השתעשעו ושעו ;שכרו-ולא יין,נעו- ולא שכר. כי נסך עליכם ה' רוח תרדמה ויעצם את עיניכם; את הנביאים ואת ראשיכם החוזים -כסה. ותהי לכם חזות הכל כדברי הספר החתום ,אשר יתנו אותו אל יודע הספר; לאמור:קרא נא זה! ואמר לא אוכל כי חתום הוא! וניתן הספר על אשר לא ידע ספר לאמור:קרא נא זה ! ואמר: לא ידעתי ספר. ויאמר ה' : יען כי נגש העם הזה בפיו ובשפתיו כבדוני -ולבו רחק ממני ,ותהי יראתם אותי מצוות אנשים מלומדה. לכן הנני יוסף להפליא את העם הזה הפלא ופלא ; ואבדה חכמת חכמיו -ובינת נבוניו תסתתר. הוי המעמיקים לסותר עצה והיה במחשך מעשיהם ואמרו: מי רואנו ומי ידענו?? ההפכככם אם כחומר היוצר יחשב כי יאמר מעשה לעושהו -לא עשני?? וייצר אמר ליוצרו -לא הבין? הלא עוד מעט מזער ושב לבנון וכרמל -ליער יחשב. ושמעו ביום ההוא החרשים דברי ספר -ומאופל ומחושך עיני עיוורים תראינה! ויספו ענווים בה' שמחה ; ואביוני אדם בקדוש ישראל יגילו!! כי אפס עריץ וכלה לץ-ונכרתו כל שוקדי אוון!! מחטיאי אדם בדבר ,ולמוכיח בשער יקושון ויטו בתהו צדיק. לכן כה אמר ה אל בית יעקב, אשר פדה את אברהם, לא עתה יבוש יעקב ולא עתה פניו יחוורו. כי בראותו ילדיו מעשה ידיו בקרבו יקדישו שמי והקדישו את קדוש יעקב ואת אלהי ישראל יעריצו! וידעו תועי רוח בינה ורוגנים -ילמדו לקח!!!! |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
hezyc
גולש אורח
|
22:08 01.06.04 |
|
14. לפני הרבה שנים - אולי 20 כבר פרסמתי דעתי על ניהול הקרב
בתגובה להודעה מספר 11
|
ערכתי לאחרונה בתאריך 01.06.04 בשעה 22:15 בברכה, hezyc לאחר שהזמנתי לדיון בטלוויזיה בוטלה ברגע האחרון מ"סיבות שונות". למעשה ניתן אולטימטום המתנה (מלשון תנאי) שחזי לא ישתתף, זה פשר "סיבות שונות" המופיע בכתבה. !!!כמוצא של פשרה, הזמינו את אחד החיילים שלי יוריק ורטה. ראיתי באתר זה, שמי שהוא כבר פרסם מה אמרו ליוריק להגיד או לא להגיד. תסתכלו לבד באתר. מה שמתגלה עכשיו זה תוספת רבה על מה שידעתי אז, למשל אז ספרתי ששלחו אותנו בלי ארטיליריה, היום אני יודע ששלחו אותנו עם ארטיליריה, רק שמפקדי הגדוד והחטיבה השאירו את הקצינים של הארטיליריה ברס סודר ואסרו עליהם להצטרף אלינו, כך שבפועל לא היה מי שיטווח את הארטילריה.אין צורך להסביר המשמעות הצבאית של קרב בלי ארטיליריה נגד דיביזיה מצרית. אם אמצא את הכתבה אפרסם אותה מחדש , כאן. בכל מקרה אני ושרידי מחלקתי, חייל מפלוגה ה - מדמוני וקצין טנקים בשם מנשה שהיה פצוע, היינו האחרונים שיצאו מהתופת, המון שעות לאחר שכל הגדוד נחלץ. מעניין שבמשך השנים שכחו את ההגדרה של המילה בעברית "אחרון". חזי דחבש |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות |
22:28 01.06.04 |
|
17. מר חזי דחבש היקר, לנוחיותך הכתבה שאתב מדבר עליה.....
בתגובה להודעה מספר 14
|
ערכתי לאחרונה בתאריך 02.06.04 בשעה 23:49 בברכה, פילוביץ שחף סגן חזי דחבש: ''היה זה קרב אבוד מראש'' (כתבה בידיעות אחרונות מה- 11.10.1968 כתב צבאי לשעבר צבי אלוש)
הקרב על החווה הסינית: הסיפור שלא סופר !! http://rotter.net/forum/gil/5775.shtml#239 @ כמו כן מצ"ב הקישור + דבריו של הקשר שלך יוריק ורטה לנוחיותך/כם/ן....
בשנת 86' זימנו את יוריק ורטה, קשר פשוט במלחמת יום כיפור, לתוכנית טלוויזיה בערוץ הראשון, "13 שנה לחווה הסינית". רון בן-ישי הנחה את הפאנל, גנרלים רבים הגיעו לספר. "כשבאתי לאולפן אמרו לי:'אלוף פיקוד דרום מבקש שתיכנס ללשכה שלו'", נזכר ורטה. "איציק מרדכי יושב שם ואומר לי:'נעשה את זה בקיצור. אני יודע מה אתה חושב ומה אתה רוצה להגיד בתוכנית, אבל אני מבקש שרק תחשוב על המשפחות של החברים שנהרגו שם'. אמרתי לו:'מה, אני חושב עליהן פחות ממך? אני פחות רגיש?'. אז הוא אמר:'אני יודע על המשפחות האלה דברים שאתה לא יודע ועל מה הן רוצות לשמוע'. " יצאתי משם, אני מתחיל ללכת לאולפן, מגיעה פקידה.'ראש אמ"ן, ליפקין, רוצה לראות אותך'. אמנון אומר לי:'אל תעשה חשבון, תגיד מה שאתה רוצה'.סוף נאמתי , חצבתי להבות. איך שיצאנו מהאולפן אמנון אומר לי:'כל הכבוד. אם יישארו מזה חמש שניות יהיה טוב'. בתוכנית ששודרה נשאר משהו שאמרתי על החייל הקטן בשטח שלא מבין כלום וזהו". אמנון ליפקין-שחק, מספרים, תמיד היה רגוע, שקול, ידע בדיוק איך המערכת עובדת ולכן לא היה אכפת לו מה החייל יספר בתוכנית. אצל מרדכי, לאורך כל הקריירה, משחק עניין הכבוד ולא משנה מה הפורום. מאז אותו פאנל טלוויזיוני הפך ורטה לעורך ספרותי ומשורר שגר ביישוב כליל, רחוק מיליוני קילומטרים ממלחמות הגנרלים ורעש הטנקים. איש בעל יכולת תיאור נדירה. 20 פעם הוא שאל את הבמאי ניר טויב אם הסרט החדש שלו ישודר. הוא היה בטוח שיגנזו אותו, כי הוא מכיר את הנפשות הפועלות, יודע היטב שהן לא אוהבות שמרגיזים אותן. אין יותר כבוד ניר טויב יצא לצלם סרט תיעודי בעקבות החברים של אבא שלו מהצבא וחזר עם חומר נפץ היסטורי: איציק מרדכי לא היה גיבור, אהוד ברק כן ברח, עוזי יאירי בעצם התאבד. ככה זה כששואלים אנשים שאצלם מלחמת יום כיפור אף פעם לא באמת נגמרה. רשומון, כל אחד וגרסתו. החווה הסינית כמשל למנהיגות ישראלית אייל לוי 239. בשנת 86' זימנו את יוריק ורטה, קשר פשוט במלחמת יום כיפור http://rotter.net/forum/gil/5775.shtml#239 http://www.4law.co.il/tap1.pdf
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
eviathar
גולש אורח
|
07:44 02.06.04 |
|
26. ממה אתה מפחד?
בתגובה להודעה מספר 24
|
איל, אתה טועה לגבי טיב המלחמה המודרנית וגם טועה לגבי הפקת הלקחים ממלחמת יום הכיפורים. בצבא היבשה לא הופקו שום לקחים כיוון שלא נלמד מה אירע במלחמה. כלומר, שילמנו לשווא מחיר כבד, ואנחנו חוזרים על אותן טעויות במחירים גדלים (עיין ערכים מבצע ליטני, של"ג וכיו"ב). מלחמת הגנרלים התחילה מזמן, לידיעתך, ואין כעת מה לפחד ממנה. גם מלחמת הגרסאות לא יכולה להזיק. אדרבא, העובדה, שאיננו בודקים מה קרה, מזיקה, ונזקה גדל כיוון שגדלים דורות על "לקחים", שאין בהם ממש. ממה אתה מפחד? האמת כואבת, אך כבר אין שום סיבה כיום לפחד ממנה. אנשים מיצו את אי/קידומם ורק דמי המתים רותחים, ומצפים לבירור השאלה מה קרה שם.אביתר נ"ב, הקרב בחווה הסינית הנו אפיזודה לא חשובה במלחמת יום הכיפורים. לצערי, כמו בכל מלחמה, באפיזודה זו נהרגו רבים מדי. הסרט של ניר טויב עשה דבר מוזר: הוא הציף את העניין כיוון שהממסד מפחד מהקרנת הסרט. לו הוקרן הסרט - היו אמות הספים רועדות שתי שניות וחצי לכל היותר. אלא שהסרט נחסם, ויצר תגובות שרשרת, שאף אחד לא יכול להעריכן, ומתי יסתיימו. כמו אחרים, אני סבור, שהדרישה לחקור את האירוע צוברת תנופה, ועברה כבר את נקודת האל-חזור. והכל בגלל חסימת הסרט של טויב. |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
|
hezyc
גולש אורח
|
14:43 25.06.04 |
|
29. מדהים ! עד שבא לבכות ! שערוריה
בתגובה להודעה מספר 0
|
כוח במבה http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5907&omm=22&viewmode=אתייחס לפי סעיפים: א.בפקודה ובתדריך, לא שמעתי וגם לא רשום ביומני מאותם ימים, אז, כי ת"פ החטיבה הוקצתה, פלוגת נגמשי"ם. השאלה, למה המח"ט אמר להם "כי אנחנו מסתדרים-לבד" , לא יכולנו, גם אם רצינו, לכבוש מיתחם דיביזיוני, ונהיה צנחנים אמיצים ככל שהדמיון מרשה. ב.לא ברורה, המשימה של פלוגת במבה: האם לטובת הצליחה או לטובת 890. מי הטיל על שלמה גורן בשעה 0230 לנוע לצומת לקקן/עכביש, משימה חשובה אך מיותרת, כי כבר בתנועה שלנו, (ראה מכתבו של קצין האג"מ של החטיבה) נגמ"ש חזר מאותה נקודה, ודיווח שהציר פתוח!!! בדיעבד ברור, שזה היה בעוכרינו, כי המח"ט דיווח לאוגדה, על העובדה שהציר פתוח כבר ב0100 והאוגדה ביקשה/פקדה להרחיב את "פריסת הברווזים". בשעה 0230 היינו זקוקים לנגמשי"ם גם בשל הניידות , גם מוראלית, גם להרתעה של המצרים ובסוף גם לפינוי הפצועים. מדהים מי ניהל את הקרב דב תמרי , המרצה לתורת בטחון ישראל? או ברן האלוף עם פריסת הברווזים? יותר מכך: מי אישר למפקד במבה, שלמה גורן להפסיק לחלץ פצועים ולוחמים? מסתבר שלוחמיו האמיצים "צפצפו" על ההוראה, מה שמעמיד ככלי ריק מתוכן, את הידיעה שמפריחים בפורום , בגדוד ובכל מקום אפשרי, כי ניתנה הוראה לא להיכנס לשטח. מסתבר שזה "עורבא ופרח" ומקור השמועה הוא התקרנפות מפקדי הגדוד והחטיבה. ג. סעיף מעניין, הפינוי ע"ג נגמ"ש, מוקדם בבוקר מהמקום שבו אני הייתי, של אייל רז פצוע קשה, יוריק ורטה הפצוע, בנצי עציון. היה לאחר מתקפת הטנקים של אהוד ברק ומיד אחריה, להערכתי לפני 0700 , מה שלא מנע מפלוגת במבה להמשיך פינויים מגבעת הפצועים שהייתה מרוחקת יחסית מאוד , ממיקומי, שם המשיכו עד 0800 עוד דבר, חשוב , הסבב האחרון היה לפני הצהריים, כנראה בין 1000 ל1100 ובו פונו אלוף משנה ועוד שני סגני אלופים, זאת אומרת שיקי חיימוביץ חץ נפגש עם יצחק מרדכי בשעות הבוקר, ממש כפי שטען עד וכולל, יום המפגש בביתו של מעוזיה, הן יקי והן עוזי בן צבי. ד. כל הכבוד לפלוגת במבה. ה. עמיקם שאל, מתי ובאילו נסיבות עזבה פלוגת במבה. הכותב נמנע לענות והסתפק בהפנייה לסעיף ד, אשר שם מציין הכותב, כי הם חילצו, כל מי שפגשו, לרבות טנקסיטים ואנשי רפואה שלא היו חלק מ- 35 עוד אני תוהה לוח הזמנים נראה גבוה ב+2 +3 שעות, תופעה ידועה משיחזור מלחמות. עוזי בן צבי , ידידי, סיכם ממקום מושבו הזמני בסין או במזרח הרחוק שאלות קשות ונוקבות ותמהני אם יעיזו אנשי במבה להשיב לו. הנה מכתבו הנוקב של עוזי בן צבי -Original Message- From: Uzi Ben-Zvi Sent: Friday, June 25, 2004 4:03 AM To: hezy; Amikam Zur; Uri Milstein Subject: RE: תשובה: אין דבר יותר מעשי מתיאוריה טובה: איציק מרדכי והפקרת פצועים נכבדי לעניות דעתי מכתבו של שלמה גורן אלי, ואני אפגוש בו, אני בטוח יש לי את הפלא שלו, היה בעצם אבן דרך חשובה בחקר האירועים בחווה הסינית, מה למדנו עד עכשיו, ממה ששמענו, בעיקר מיהודה ניב, שכמו שאמרתי, רצה לקלל ויצא מברך? : 1. כוח במבה, פלוגה מאולתרת בפיקוד של שלמה גורן מנוגמ"שת בסד"כ של 7 נגמ"שים (תקן פלוגת נגמ"ש תקנית במו שאנחנו היינו לפני הפירוק למחלקות, הוא 11נגמ"שים), מהיכן הם צצו והגיעו ת"פ 460? לדעתי מכיוון שאוגדה 262 היתה בהתארגנות בימים של לפני הצליחה מדובר בפלוגה שהתארגנה מחוזרי חו"ל והתארגנה בבל"יש, מכל מקום, מקורה פחות חשוב, מלהבין את המהפך שיש לנו כאן. 2.מפקדת 162 מורה לגבי עמיר מח"ט 460 להעמיד ת"פ חטיבה 35 את פלוגת במבה, עוד לפני הקרב, תקראו את העדות של יהודה ניב יקירינו..., הם מעבירים מכשירי קשר לתדר של חטיבה 35 ולתדר של גדוד 890, אני מניח שברוב הנגמ"שים היה מכשיר קשר ידני ומקלט עזר אחד מלבד נגמ"ש מ"פ שיש בו מק"ש אוטומטי ושני מקלטי עזר, המשימה של הפלוגה היא חילוץ ועזרה לגדוד במקרה וייקלע לצרות. 3. שימו לב רבותי, מהפך, לגדוד 890 היו נגמ"שים ת"פ שלהם עד שהפלוגה הוחזרה עם ערב לחטיבה 460 כאשר אוגדה 162 התארגנה לצליחה....זה רבותי מיידע מדהים, הוא מחריף את סימני השאלה, מדוע מהרגע שיהודה מוביל ב 1100 (שוב יש לנו חיזוק שלא יתכן שייקי פגש את איציק ב 1400), את עוזי, אמנון ואיציק לטסה למסדר, יש לנו עדות שאיננה משתמעת לשתי פנים. 4. כאשר החברה במסדר, פלוגת במבה שלדבריהם לא סבלה מנפגעים, גם כאשר יקי רואה אותם אוספים נפגעים עם אור ראשון, עומדת הפלוגה ומפסיקה לחלוטין את מאמצי החילוץ, אולי גם בגלל פקודתושל מנשה (שלמה ח.ד.), אבל לא נראה לי. יותר סביר שהם יבצעו פקודות של איציק ועוזי כל עוד הם ת"פ שלהם, לא ברור מתי הם חדלים להיות ת"פ 35/890 באיזה שעה הם מתקפלים חזרה ל 460. 5. ברור לחלוטין שהנגמ"ש שבנצי מגיע עמו לחילוץ עם בוקר ל"בור של חזי" הוא נגמ"ש של במבה, גם ברור למה הוא מלא בפצועיםובריאים, ראה עדות יהודה. 6. למעשה משעה 1100 מלבד התצפית של בנצי וגיורא, עוזב גדוד 890 ומפח"ט 35 את השטח, לא רק זה, פלוגת נגמ"שים מוקטנת בשם"במבה" שהועמדה ת"פ הגדוד על ידי מישהו חכם באוגדה, מתקפלת יחד עמם לטסה, משעה זו נעזבים המדממים למוות לנפשם, משעה זו נעזב חזי לנפשו.... שימו לב עד כמה העדות של יהודה ניב מחריפה את הכשל שהיה שם. 7. כםי שציינתי נגמ"שים מסוג 113 - M היו דבר די נדיר בצה"ל (סימוכין חוברת "שריון" מס 19 , אוקטובר 2003) אומר שם אברהם אדן שהיה גם מפקד גייסות השריון (עמוד 18):"... שלא כמו שיפור צי הטנקים, התאחרנו בשיפור רק"מ החרמ"ש. הזחל"מים לא היו מסוגלים לעמוד בקצב וביכולת העבירות של הטנקים,צה"ל נענה באיחור רב לתביעות מפקדת גי"ש לרכוש נגמ"שי 113-M. נגמ"שים מלבד הגיעו לפני המלחמה ונשלחו לחזית בטרם מותקנו ליצור אש לפי הדגם שייצרנו"... סוף ציטוט. כרגיל, לצערי, האיש לא מדייק לחלוטין, לפחות לשתי החטיבות הסדירות של 460 ו 14 הוקמו שתי פלוגות נגמ"שים שאומנו היטב באימון הקמה משותף שנערך חודשיים לפני המלחמה ונמשך שבועיים, הנגמ"שים שלנו היו מדוגמים וממותקנים לפי התקן ששולט עד היום על נגמ"שי צה"ל, הבעייה היחידה שלנו היא שהם לא היו בימ"ח, אבל זה סיפור אחר, לצורך העניין אני מספר את זה בכדי לציין שליד החווה הסינית הצטבר לו בלא יודעין כ 10% מכלל נגמ"שי צה"ל, הפלוגה שלנו עם 11 נגמ"שים פזורים במחלקות של, נגמ"ש בפלוגת בלפר (יעקוב שור), פלוגת במבה עם 7 נגמ"שים ופלוגת נגמ"שים עם מספר נגמ"שים לא ידוע של גדוד 100, אני לא חושב שהיו עוד הרבה נגמ"שי לחימה (לא פיקוד ושליטה) במרחב הקרוב, וכל הכוח הזה עמד לידנו, וכל הכוח הענק הזה בחיפוי אגד ארטילרי, היה יכול לחלץ בסביבות 1100 את כול מי שנישאר בשטח, כולל גורי וחבריו-חבריך שעוד היו בחיים אז... זה אולי המיידע החמור ביותר בכל הסיפור העצוב הזה וסיפורה של במבה כפי שסופר כאן, הוא ללא ספק דובדבן מיובש על הקצפת הקלוקלת של תיפקוד מפקדי 35/890. בברכה, וסליחה על השיעור אבל אני קורא עכשיו את החוברת של שיריון וזה מדהים איך מפרשים את ההיסטוריה... עוזי בן צבי ביג'ינג - סין חזי מוסיף: על זה יש לי לומר, עוזי בן צבי חפ"ש אבל עם ראש גדול מאוד ובריא מאוד חזי דחבש |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|