מונטגומרי הבין את זה
מאת משה ארנס
כשהגרמנים החלו לשגר רקטות V2 על לונדון לקראת סוף מלחמת העולם השנייה, מאתרי שיגור בבלגיה ובהולנד, הדרך היחידה של צבא מונטגומרי לנטרל איום זה היתה להגיע לאתרי השיגור ולהזיז את הרקטות אל מחוץ לטווח הפגיעה. באותם ימים לא היתה כל דרך ליירט את הרקטות באוויר. 1,400 רקטות V2 נחתו באנגליה, רובן בלונדון, עד שהצבא הגיע לאתרי השיגור. בימי המלחמה הקרה, אז נכנס העולם לעידן הטילים, התבססה האסטרטגיה של ארצות הברית וברית המועצות על ההנחה, שיירוט טילים בליסטיים אינו אפשרי מבחינה טכנית. הנחה זו נופצה בידי הנשיא רונלד רייגן, שבנאום לאומה במארס 1983 קרא לפתח מערכות ליירוט טילים. "עמים חופשיים יוכלו לחיות בטוחים, בידיעה שביכולתנו ליירט ולהשמיד טילים בליסטיים אסטרטגיים קודם שיתקרבו לאדמתנו", אמר. כך נולדה "היוזמה להגנה אסטרטגית", המכונה "מלחמת הכוכבים". תקציב ההגנה של ארה"ב גדל בשליש, והיא החלה בפעילות מדעית וטכנולוגית רבת היקף. היום, כעבור 25 שנה, בניית מערכת ההגנה מפני טילים בליסטיים בארה"ב מתקרבת סוף סוף לשלב מבצעי.
לא פעם נטען, שיוזמת רייגן היתה מכרעת לסיום המלחמה הקרה שכן ארה"ב הגדילה את הוצאות ההגנה שלה עד לנקודה שבה כלכלת בריה"מ לא יכלה לעמוד בתחרות. זמן רב לפני ההגעה ליכולת ליירט טילים בליסטיים כבר בישרו רייגן וגורבצ'וב, בפסגה בריקיאוויק באוקטובר 1986, על סופה של המלחמה הקרה.
מאז, מערכת החץ הישראלית ליירוט טילים - שפותחה בסיוע מימון של "היוזמה האמריקאית להגנה אסטרטגית" - הוכיחה, שאפשר ליירט טילים בליסטיים. לפני כמה שנים נעשתה המערכת למבצעית. לא חסרו מתנגדים בממסד הצבאי הישראלי לפיתוח החץ, כולל מי שמכהנים היום בתפקידים בכירים. רק התעקשותי כשר הביטחון אז מנעה את ביטול היוזמה.
אין צורך להיות מומחה לטילים או מדען לפיסיקה גרעינית כדי להבין, שככל שטווח הטיל הבליסטי המיועד ליירוט קצר יותר, קשה יותר ליירט אותו. כששר הביטחון מודיע, שבתוך שנתיים וחצי תהיה לישראל מערכת מבצעית ליירוט טילי קסאם (שטווח שיגורם אינו גדול מקילומטרים ספורים) עולה תהייה, אם זה אומדן זמן סביר ואם ההערכות של משרד הביטחון ביחס לעלות אכן מדויקות.
סוגיות אלה צריכות לעמוד לדיון, ועל הממשלה להציג את מדיניותה ואת ההנחות העומדות בבסיסה. המערכת ליירוט טילי קסאם, שהממשלה מממנת, אמורה לכאורה לתת מענה למצוקת תושבי שדרות ויישובי עוטף עזה. אך האם סביר שהם ימתינו שנתיים וחצי, שבהן ימשיכו טילי קסאם לנחות על בתיהם? האם עולה הדבר בקנה אחד עם אחריות הממשלה להבטיח את ביטחון האוכלוסייה האזרחית? ומה אם הערכת שר הביטחון את הזמן הנדרש לפיתוח ולהשלמה של מערכת מבצעית אינה נכונה, ויידרש לכך זמן רב יותר?
עלות התוכנית השאפתנית תחרוג בוודאי מההערכות של השר אף שאין היא צפויה לאיים על היציבות הכלכלית של ישראל כפי שאיימה יוזמת רייגן על הכלכלה הרוסית בשעתה. עם זאת, הכסף שהוקצה לתוכנית יירוט טילי הקסאם יתבטא בצמצום ההקצבות לצרכים צבאיים ואזרחיים אחרים ועלול להתברר כהקצאה בלתי נבונה של המשאבים הכלכליים של ישראל.
נראה אפוא, שהטרוריסטים ברצועת עזה אילצו את משרד הביטחון של ישראל - על ידי שימוש בטילים זולים ופרימיטיוויים - להקציב מיליארדים לפיתוח מערכת, שתיתן או לא תיתן מענה לטילי הקסאם. הטרוריסטים לא רק מסכנים את חיי תושבי שדרות, הם גם גורמים לפגיעה משמעותית בכלכלה הישראלית.
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/918218.html