נוני מוזס: 'רק עיתונות חופשית היא עתונות אמינה' (תמונה)  

והרשו לי רק להגיב כך: חה!..חה!..חה!

החופש לחשוב מבית מדרשם של "ידיעות אחרונות" ונוני מוזס.

מה העיד העיתונאי מרדכי גילת בתצהיר משפטי?

האי היווני

"בחודש מרץ 2001 הכנתי כתבת תחקיר מקיפה על פרשה שכונתה "פרשת האי היווני". היא תיארה תיק משטרה רגיש ביותר, ששכב במשרדי היחב"ל חודשים רבים, ללא טיפול...התחקיר הוכן בעצה ובשיתוף פעולה עם רות יובל. היא גיבתה את העבודה, היא החליטה שהנושא ראוי להבלטה גדולה, היא הבינה שיש בידה חבית אבק שריפה. היה ברור לנו כי זהו סיפור ענק, שווה עמוד שער גדול וזועק...אבל המו"ל, נוני מוזס, התנגד לפרסום. הוא ניסה להגן על שרון, אולמרט ודוד אפל. רות יובל סיפרה לי כי לקראת פרסום התחקיר על פרשת האי היווני היא נקראה לחדר העורך משה ורדי, לישיבה משותפת עם המו"ל, נוני מוזס. מוזס אמר לה, לדבריה, כי הסיפור כולו אינו יותר מניפוח של עובדות חסרות חשיבות. כך ברצינות. מוזס הסביר ליובל כי "רק מי שלא מבין איך הדברים עובדים, חושב שיש כאן בעיה. אין איש עסקים רציני שלא מעורב בדברים כאלה ואין עם זה שום בעיה", הוא הוסיף.

"..חוזה שלושת המיליונים של גלעד שרון

"במסגרת הכנת הכתבה המקיפה על קשריו של אפל עם השלטון, נודע לי כי נחתם בין דודי אפל לגלעד שרון חוזה על סך של 3 מיליוני דולרים, וזאת תמורת יעוץ בלתי ברור בקידום האי היווני. זה נעשה כשהיה ברור שראש הממשלה הוא זה שפועל לקידום עסקת רכישת האי בידי דודי אפל. בעזרתו של גידי ויץ, שעבד אז בעיתון, הצלחנו להשיג גם את המסמך המקורי...רצינו לפרסמו במסגרת אותו גיליון על הזמן השחור - כגולת הכותרת של המוסף המיוחד...רותי יובל סיפרה לי כי היא פנתה מיד אל עורך העיתון, מר ורדי, ואל המו"ל, מר מוזס והציגה להם את החומר. לדבריה, מוזס וורדי קראו את המסמכים ונדהמו. עוד סיפרה לי כי תגובתו הראשונה של מוזס היתה שהדבר לא יאמן, "ממש פאטה מורגנה". אבל מיד הודיע כי המסמך הבלעדי לא יתפרסם. לא ניתן לה נימוק מקצועי ממשי...היא אמרה לי שכל מאמציה לא הועילו ומוזס הדף את לחציה. בסופו של הויכוח הזה, עדכנה אותי יובל, היא חששה שהידיעה החשובה כל כך לא תפורסם כלל - לכן הסכימה שהסיפור יתפרסם בעמוד החדשות...ביום פרסום הידיעה בעמודי החדשות, התחילו להצטבר במערכת וגם אצלי, תגובות וידיעות המשך. עדכנתי את יובל והיא עדכנה את העורך משה ורדי, אולם ורדי הודיע ליובל נחרצות, והיא העבירה זאת אלי, כי המו"ל קיבל החלטה שלא תתפרסם כל ידיעת מעקב. לא חשוב עד כמה המידע המצטבר חשוב ומעניין. הנימוק היה "במשרד ראש הממשלה מאוד כועסים על העיתון. זה לא עניין פשוט לא לעיתון ולא לבעלים שלו, לצאת נגד ראש ממשלה מכהן".."

"..סתימת פיות גם ברדיו - ההגנה על אולמרט (3): בנק לאומי

"בינואר 2007 התראיינתי (ולא בפעם הראשונה) בגלי צה"ל אצל רזי ברקאי על פרשת בנק לאומי וההחלטה לפתוח בחקירה נגד אולמרט. זמן מה אחרי הראיון צלצלה אלי מזכירתו של נוני, ורדית, ואמרה שנוזס מבקש לראות אותי בדחיפות. לא יכולתי להגיע משום שהייתי עסוק בכתיבה לסוף השבוע, והסברתי שאגיע מאוחר יותר. מוזס זעם על כך, עלה על הקו ואמר שככה זה לא יימשך יותר. ביקשתי להבין על מה הוא מדבר, מה קרה, מה מכעיס אותו - אבל הוא סירב לפרט. למחרת בצהריים קיימנו פגישה בחדרו והוא הודיע לי, קטגורית, שהוא אוסר עליי מרגע זה ואילך להתראיין בכלי התקשורת. כלומר, לא רק בעיתון ביקש מוזס להשתיק אותי, אלא גם מחוצה לו. ואז הוא חזר על משפט המפתח של השנה האחרונה לעבודתי: "אם זה לא נראה לך" אמר "אתה יכול לא לעבוד כאן"..."

מה מעיד העיתונאי מיקי רוזנטל?

כנס אילת לעיתונות
מיקי רוזנטל: ב"ידיעות" אסור לגעת באנשים שקשורים באינטרסים של מוזס

... בהמשך סיפר עוד רוזנטל: "עבדתי הרבה שנים ב'ידיעות אחרונות' בתפקידים בכירים ומעולם לא התערבו לי בתכנים. אבל מצד שני, הכרתי היטב את הרשימה של אנשים שאסור להתעסק אתם; למשל, שר התקשורת, כי נוני מוזס (הבעלים של העיתון) הוא גם מבעלי חברת הכבלים. בכלל, שמתם לב שתמיד שר התקשורת זה האדם היחיד שלא מתעסקים אתו ותמיד הוא אדם מאוד נחמד... ידעתי שיש אנשים שאסור לגעת בהם, והם כולם קשורים באינטרס הכלכלי של נוני מוזס...

וישנן עוד עדויות.

זו לא רק חוצפה, לצאת במודעה כזו, אלא זלזול עמוק בכל אדם
בר דעת במדינה.