הרב יוני לביא/כיצד הפכה קבוצה שולית ומנודית לתנועה רבה עוצמה...  

איך קרה שתפיסות שלפני זמן לא רב היו מחוץ לקונצנזוס, נחשבות היום לאמת בלתי ניתנת לערעור ומתנגדיה מוצגים כחשוכים ואויבי הטוב והצדק?

כיצד סחפה תנועת הלהט"ב את אמצעי התקשורת, האקדמיה והמערכת הפוליטית, כך שתמיכה נלהבת בה נעשתה למדד האולטימטיבי לנאורות?

הנה שבע טכניקות בהן השתמשו הארגונים הגאים כדי לחולל תוך שנים ספורות מהפכה דרמטית ולשנות מקצה לקצה את דעת הקהל הישראלית:

א. עיסוק ב'מיקרו'. התעלמות מה'מקרו'

התמקדות בסיפורים אישיים והבלטת כאבם ומצוקתם של אנשים (נער חרדי שנזרק על ידי משפחתו כשיצא מהארון, זוג הומואים שמשתוקק עד כלות להביא ילד לעולם, וכן על זה הדרך). הציבור לא יכול שלא להתמלא באמפתיה והזדהות עם כאבם של אנשים פרטיים, מבלי לקחת בחשבון את ה'מקרו' – ההשלכות והמחירים של מתן לגיטימציה ציבורית לתופעה.

ב. מיתוג עמדת הצד השני כחולִי נפשי

השימוש במילה 'הומופוביה' כלפי מתנגדי הלהט"ב הוא מניפולציה שמטרתה עשיית דה-לגיטימציה. היא משתמשת במונח פסיכולוגי – 'פוביה' (חרדה נפשית המפריעה בתפקוד, שלפעמים אף מצריכה התערבות תרופתית), ומשליכה אותו על כל מי שחולק על תנועת הלהט"ב, למרות שאין לו כל חרדה או קושי תפקודי. זהו שימוש מניפולטיבי בשפה, תוך גיוס מונח רפואי למטרות פוליטיות.

בברית המועצות נהגו להשתמש בטכניקה דומה כנגד מתנגדי המשטר: הכניסו אותם למוסדות פסיכיאטריים כדי להעביר את המסר שמי שמתנגד לקומוניזם סובל בהכרח מבעיות נפשיות.

למען ההגינות נציין שבעבר זו הייתה ההתייחסות כלפי הומוסקסואלים והם תוארו כ'חולי נפש'. את מה שהם סבלו ממנו ונלחמו נגדו – מבצעים כעת הלהט"ב כלפי הצד השני.

ג. חיבור שני מהלכים שונים למרות פער העצום ביניהם

התנועה הפמיניסטית הייתה הראשונה שהשתמשה בשיטה: היא פעלה בשני גלים.

הראשון תבע 'שיוויון משפטי' לנשים: השווית תנאים בעבודה, הפסק הדרתן מתפקידים משמעותיים, מתן זכות הצבעה בבחירות וכדו'. אלו הן תביעות מוצדקות ויש בהן תיקון של אפליה רבת שנים ועוול מוסרי ולכן קל להזדהות איתן.

אלא שאז הופיע הגל שני של הפמיניזם ודילג כמה צעדים קדימה:

הוא חתר לטשטוש ומחיקת ההבדלים בין גברים לנשים בטענה שהן פיקציה של המימסד הדכאני הגברי ותוצאה של הבניות חברתיות ארכאיות.

זו כבר טענה אחרת לגמרי, אבל הפמיניזם המשיך לרכב על הרוח הגבית של הגל הראשון וכרך יחד את שתי המגמות. הציבור לא תמיד מבחן בפער העצום ביניהן ובולע את שתיהן כאחד.

תנועת הלהט"ב אימצה את השיטה. הגל הראשון שלה תבע שיוויון משפטי וזכויות בסיסיות לבעלי נטייה חד-מינית. עם זה היו יכולים להזדהות או לפחות להכיל גם לא מעט מבין האוחזים בעמדות שמרניות (בפרט אם הם לא דתיים ואינם מחויבים לעמדת התורה בנושא).

אך הגל השני של המהפכה מרחיק לכת ומרסק את מבנה המשפחה המקובל מדורי דורות, מבחין בין מין ביולוגי למגדר והופך את האחרון לדבר הנתון להחלטה סובייקטיבית של אדם (גם אם הוא רק בכיתה ב'...) ומביא איתו שלל עמדות פרוגרסיביות קיצוניות.

גם כאן האדם הפשוט שאולי הזדהה במידת מה עם הגל הראשון לא קולט שעשו עליו סיבוב ודוחפים לו שניים במחיר של אחד.

ד. תהודה רחובית אגרסיבית

אין עוד תנועה שמקפידה לקיים בכל שנה הפנינג המוני ארצי של צעדות רועשות וצבעוניות המקושטות בידוענים ומשפיעי רשת. גם ניסיונות המחאה כנגד "מצעדי הגאווה", נוצלו היטב כדי להציגם כנרדפים ולהעלות את הרייטינג שלהם.

ה. מסע הפחדה כנגד מטפלים, חוקרים ולאחרונה גם אנשי חינוך

לעומת כל תחום אחר בו מקובל להאמין בכוחן של פרקטיות טיפוליות בדוקות להשפיע על הנפש, בתחום הנטייה המינית הוטל בשנים האחרונות וטו גורף על כל ניסיון. הדבר קיבל את התיוג המגונה של 'טיפולי המרה' (שגורר קונטציה שלילית של המרת דת בכפיה), ולכך נוסף איום גלוי בשלילת רישיון של מי שרק ינסה לעשות זאת.
מסע ההפחדה כולל גם חוקרים המבקשים לבדוק את ההצלחות של טיפולים להשפעה על אוריינטציה מינית, ובתקופה האחרונה גם מנהלי בתי ספר, מורים ויועצים שלא התיישרו עם הקו הפרוגרסיבי שהשתלט על המערכת.

ו. ניצול מיטבי של אלימות חריגה נקודתית כדי להשתיק את הצד השני

הרצח הנורא של הנערה שירה בנקי ז"ל על ידי האסיר המשוחרר ישי שליסל, הפך לכלי נשק קטלני כדי להכתים ולהשחיר את פניו של הצד השני ולהציג כל אמירה ביקורתית שלו כמזמינה את הרצח הבא.

ז. לחץ ואיומים כלפי ארגונים וחברות
את תופעת ה'פרוטקשן' הבדואי אנו מכירים היטב. מתברר שארגוני הלהט"ב אימצו את הטקטיקה. לחץ אדיר, כולל איומים בשיימינג ופגיעה תדמיתית וכלכלית, הופעלו כלפי שלל גורמים כדי שיתיישרו עם מגמות הגאווה.

התוצאה בלתי נתפסת: משרדי ממשלה וחברות פרטיות מתחרים ביניהם מי מהם יצטיין יותר בפעילות למען התנועה הלהט"בית: מימון מתוקשר של פונדקאות עבור עובדים חד-מיניים, הצגת צבעי הקשת של דגל הלהט"ב בלוגואים ופרסומים רשמיים, הטבות ללקוחות השייכים לקהילה הגאה.

*********

לאן כל זה מוביל את החברה הישראלית? מוקדם לומר. מה שבטוח הוא שמהפכה אדירה התרחשה בתוך זמן קצר מתחת אפנו והיא הולכת ומעצבת עתיד שלא דימיינו.

הצעד הראשון להתמודדות הוא להבין את המנגנון בו פועלת השיטה, ומתוך כך לשקול בחוכמה את הדרכים להיאבק בה כדי לעזור לעם ישראל להשתחרר מהטרלול הלהט"בי שבלבל אותו לגמרי.

שלכם