כבר אתמול היה ברור ש"צעדת המחאה" תהפך להפגנה כנגד
הממשלה וכנגד המלחמה בעזה.כך נכתב כאן:
http://rotter.net/forum/gil/22466.shtml
...הערב (עפ"י הלך הרוחות ברשת) הם כנראה יעסקו בדיונים גם כיצד להפגין ולמנוע את המלחמה, שלדעתם עומדת לפרוץ. וזאת במקום לגשת לשדרות ולבאר שבע ולסייע לזקנים ונכים למצוא מסתור מטילים, כיאות לאנשים בעלי מודעות חברתית..
***
הנה הכתבה כולה
מי הם ראשי השמאל שהשתתפו במפגש שבו תוכנן כיצד לקשר
את מחאת האוהלים יחד עם המאבק הפלסטיני בעקבות
הכרזת "העצמאות" בחודש ספטמבר?
ביום רביעי בערב התקיים בשדרות ח"ן שבתל אביב מפגש ראשון
לתיאום וקישור בין מחאת האוהלים, לבין מהלך "הכרזת העצמאות"
של הפלסטינים והמהומות שצפויות להתפתח כתוצאה מכך ברחבי
יהודה ושומרון.
בכינוס דברו משתתפים רבים והנה עיקרי ההצעות שהועלו (הסיכום המלא בהמשך):
...רוב משתתפי הדיון הסכימו כי אסור לנו להתייחס להכרזה הפלסטינית כאסון אלא
כהזדמנות פז לסיום הסכסוך ולתקיפת הממשלה על סדר העדיפויות המדיני המעוות שלה
שמעדיף כיבוש ומלחמה על שלום, זכויות, ביטחון ושגשוג. כמו כן הוסכם כי חשוב
למנף את הפורום הזה לעשייה ולמחאה נרחבת
לקיים את השיח הפתוח הבא בשדרות רוטשילד, לא להתבודד ולבודד את המחאה הזו
מהמחאה החברתית-כלכלית
להסביר את המצב הכלכלי הירוד אליו נקלע אם נמשיך לסרב להכיר במדינה פלסטינית
בזמן ששאר העולם יכיר בה – חרמות, סנקציות, בריחת השקעות ומפעלים וכיוצא בזה.
להצטרף למחאות הלא אלימות המתוכננות של הפלסטינים, לארגן צעדות מקבילות ישראליות
אל הגבול, לקבל את פניהן בפרחים, לחגוג איתם
במידה ומתחיל בלגן בעקבות ההכרזה (צה"ל סוגר הפגנות לא אלימות וכו') אסור לנו
להשתתף בו. עלינו להשבית את המדינה ולהקים אוהלים בכניסה לקריה בת"א.
הצעה נוספת הייתה לסרב- לסרב לקפל את המאהלים לטובת האחדות
הלאומית וההתגייסות לצה"ל, לסרב להשתתף בפעילות שמדכאת את
המחאות הלא אלימות...
מי האנשים (כ-80 איש) שהשתתפו במפגש הראשון של קבוצה זו
(המפגש השני מתוכנן לשבוע הבא במאהל רוטשילד) והעלו את ההצעות
שקראתם לעיל?
קבלו את יריב אופנהיימר
ואת יהושוע סובול
ואת מוסי רז
ואת אלדד יניב
יש עוד הרבה שדברו, רובם צעירים ופחות מוכרים. פעילי "לוחמים לשלום",
"פרופיל חדש" ושאר ארגוני שטנה וסייעני אוייב.
נסתפק בדוגמא אחת מקבוצה זו, עבור נוחי דנקנר שרכש לאחרונה את מעריב.
הנה כתב מעריב חגי מטר, שהנו סרבן שירות ידוע שישב שנתיים בכלא ומצהיר
על עצמו שהנו חבר "פרופיל חדש" שחלק מחבריה נעצרו באפריל 2009 בהוראת
היועץ המשפטי, בחשד להסתת צעירים להשתמטות משירות צבאי.
הערה
החומר הזה אצלי כבר מיום חמישי. בשל המצב הבטחוני לא פרסמתי. אולם אם
"מחאת" השמאל ממשיכה והערב (עפ"י הלך הרוחות ברשת) הם כנראה יעסקו
בדיונים גם כיצד להפגין ולמנוע את המלחמה, שלדעתם עומדת לפרוץ. וזאת במקום
לגשת לשדרות ולבאר שבע ולסייע לזקנים ונכים למצוא מסתור מטילים, כיאות
לאנשים בעלי מודעות חברתית – אין שום סיבה שלא להמשיך ולחשוף את האמת.
****
סיכום מפגש ראשון ס' זה ספטמבר
הסיכום הועלה לרשת ע"י חן אגרי – רכזת אזורית של "שלום עכשיו" (עפ"י שיחה שלה
עם סרבן הגיוס חגי מטר)
שלום,
להלן סיכום של השיח הפתוח בנושא ספטמבר שהתקיים אמש בשדרות ח"ן בתל-אביב. אנחנו מודות לכל המשתתפים והמשתתפות ומקוות שלא נסתפק בכך ושהפורום הנפלא הזה ימשיך להתקיים, לדבר, להסביר ולעשות. בתור התחלה אנחנו מעלות כאן את הכיוון הכללי שרווח בשיחה ורעיונות ספציפיים לעשייה, נשמח אם נוכל להמשיך את הדיון בדף הפייסבוק, לפחות עד מעגל השיח הבא שיתקיים בשבוע הבא במאהל רוטשילד, פרטים מדויקים בהמשך...
רוב משתתפי הדיון הסכימו כי אסור לנו להתייחס להכרזה הפלסטינית כאסון אלא כהזדמנות פז לסיום הסכסוך ולתקיפת הממשלה על סדר העדיפויות המדיני המעוות שלה שמעדיף כיבוש ומלחמה על שלום, זכויות, ביטחון ושגשוג. כמו כן הוסכם כי חשוב למנף את הפורום הזה לעשייה ולמחאה נרחבת.
10 רעיונות לעשייה שהועלו בשיחה שקיבלו את תמיכת רוב המשתתפים (לפי מבחן מחיאות הכפיים) :
1. לקיים פעילויות הסברה וחינוך נרחבות בכל רחבי הארץ, הועלתה הצעה להסביר את המצב הכלכלי הירוד אליו נקלע אם נמשיך לסרב להכיר במדינה פלסטינית בזמן ששאר העולם יכיר בה – חרמות, סנקציות, בריחת השקעות ומפעלים וכיוצא בזה. ישראל תהיה מבודדת ותפשוט את הרגל. כלומר התנגדות למדינה פלסטינית תפגע בנו.
2. להמשיך לזרוע את זרעי המחאה – להפיץ את הדיון הפתוח שקיימנו בכל המדינה.
3. לדרוש מביבי בצורה פשוטה- הרסת את המדינה מבפנים ועכשיו אתה הורס אותה מבחוץ. הסדר או תתפטר!
4. להקים מפלגה /פלטפורמה פוליטית חדשה שתחרוט על דגלה צדק חברתי ושלום. עדיף שתורכב מהדור הצעיר ותשתמש בשפה החדשה ובדרכי הפעולה החדשות. הצעה נוספת- גם אם לא תהיה מפלגה חדשה, כן להתכונן לבחירות הבאות והביא לשיעורי הצבעה גבוהים יותר ומלומדים יותר- שאנשים ידעו למי ולמה הם מצביעים ומה הם מקבלים בתמורה.
5. לקיים את השיח הפתוח הבא בשדרות רוטשילד, לא להתבודד ולבודד את המחאה הזו מהמחאה החברתית-כלכלית, אלא לחבר אותן יחד, להצטרף, לקשר בין הכל ולא לפחד לומר - צדק חברתי ושלום! הדעות בנושא ההצטרפות למחאה החברתית-כלכלית היו חלוקות, אך כן הייתה הסכמה על הזכות והצורך להגיע למאהלים עם המסר של ספטמבר ולהציף אותו.
6. להפגין סולידריות עממית של יהודים וערבים: להצטרף למחאות הלא אלימות המתוכננות של הפלסטינים, לארגן צעדות מקבילות ישראליות אל הגבול, לקבל את פניהן בפרחים, לחגוג איתם. להביא גם את הצד השני, הפלסטיני, בצורה זו או אחרת למאבק יחד איתנו.
7. במידה ומתחיל בלגן בעקבות ההכרזה (צה"ל סוגר הפגנות לא אלימות וכו') אסור לנו להשתתף בו. עלינו להשבית את המדינה ולהקים אוהלים כניסה לקריה בת"א. הצעה נוספת הייתה לסרב- לסרב לקפל את המאהלים לטובת האחדות הלאומית וההתגייסות לצה"ל, לסרב להשתתף בפעילות שמדכאת את המחאות הלא אלימות. לסרב להפרדה בין יהודים וערבים ולפעול לשיתוף פעולה וסולידריות.
8. לצרף למאבק שלנו את האוכלוסייה הערבית הישראלית- ללמוד ערבית, לקרוא לערביי ישראל לנצל את ההזדמנות הזו לביעור הסקטורליזציה הישראלית ולמידור שלהם מהחברה הישראלית ולהצטרף אלינו, לשתף פעולה בעשייה.
9. לחשוב מחדש על אסטרטגיית פעולה של השמאל, טרמינולוגיה חדשה, מטרות חדשות ושיח חדש (ברוח המחאה).
10. למצוא דרך לגייס את התקשורת לחבק גם את המחאה הזו ובמקביל להיעזר בתקשורת אלטרנטיבית כדי להעביר לציבור את מה שקורה ומה שאנחנו עושים.
ולסיום, שוב תודה ענקית לכל מי שהגיע/ה למפגש ההיערכות הראשון לקראת ספטמבר, משמח לגלות שלמעורבות האזרחית אין גבולות! אנחנו מקוות שמיד אחרי הדיון הבא נצליח להקים צוות עשייה מצומצם יותר אך מעשי יותר שיאחד ויעבד את כל הרעיונות שעלו ועוד יועלו, ויתחיל לארגן את הוצאתם לפועל. בהצלחה לכולנו!
גירסת הדפסה
סגן המנהל
מפקח
עיתונאי מקוון
צל"ש
