עבר עריכה לאחרונה בתאריך 04.04.03 בשעה 14:07
ב"ה
כ"ה אדר ב תשס"ג
לכבוד
מר צחי הנגבי
השר לביטחון פנים
שלום רב
הנדון: התעללות המשטרה באלמנה לבנת עוזרי
קראתי בשבת את תאור גרושה של לבנת עוזרי מביתה בגבעה 26 , ולאחר מכן אימתתי את הפרטים עם אביה הרב שאול ניר , וליבי בל עימי. נזכרתי בפסוקים בתורה בפרשת משפטים: ספר שמות פרק כב
(כא) כל אלמנה ויתום לא תענון:
(כב) אם ענה תענה אתו כי אם צעק יצעק אלי שמע אשמע צעקתו:
(כג) וחרה אפי והרגתי אתכם בחרב והיו נשיכם אלמנות ובניכם יתומים:
איני מאמין כיצד שוטרים במשטרת ישראל יכולים להיות כל כך חסרי לב ולהתנהג בכזו אכזריות לאישה ולילדים שאביהם היקר נרצח רק לפני חודשיים באותו מקום שהם הרסו בכזו ברוטאליות. גם אם נניח שהכל היה על פי חוק מצפים אנו לרגישות מינמלית מהמוציאים לפועל , בכדי שלא נהפוך לסדום שבה הכל היה חוקי אבל בלתי מוסרי בעליל , אך במקרה זה מתברר שהאחראים על החוק פעלו במישורים רבים בניגוד לחוק ובודאי בצורה ששום אדם מוסרי לא יכול להסכים איתה. אנו דורשים להקים ו. חקירה חיצונית למשטרה ולצבא אשר תבדוק את התנהגותם במקרה זה ושתענה על השאלות הבאות:
האם קיים צו הריסה על כל המבנים בגבעה 26 , או רק על גג של אחד המבנים , ומדוע צו זה לא הוצג עד עתה ללבנת בעלת הרכוש?
מדוע לא אפשרו ללבנת להוציא את רכושה וילדיה , כפי שמאפשרים לגרועים שבאויבנו?
מי היה האחראי לכל דרך הפינוי שלא היה בה מינמום של התחשבות לא ברגשות האם , ולא ברגשות הילדים שחוו טראומה קשה ביותר כאשר אנשים זרים מתפרצים לביתם באישון לילה רק חודשיים לאחר שנרצח אביהם, ומתוך אכזריות גמורה לוקחים אותם בכח ואפילו לא דואגים לכסותם כראוי בקור הלילה ,
גירסת הדפסה
סגן המנהל
מפקח
עיתונאי מקוון
צל"ש
