מתרוצצות שמועות עקשניות בשוק ההון על פרשיה  

בשוק נפוצו הערכות בנוגע להלבנות הון, ככל הנראה באחד הבנקים הגדולים, וגל מעצרים שעשוי לכלול בכירים במשק. עדיין אין אישור רשמי להערכות אלו.

דיווחים נוספים - מיד עם קבלתם במערכת "גלובס".

אביא את הקטע, שגם בגינו נשאלה השאלה:

אֵיכָה הָיְתָה לְזוֹנָה קִרְיָה נֶאֱמָנָה ?
מְלֵאֲתִי מִשְׁפָּט
צֶדֶק יָלִין בָּהּ
וְעַתָּה מְרַצְּחִים:

כַּסְפֵּךְ הָיָה לְסִיגִים
סָבְאֵךְ מָהוּל בַּמָּיִם:
שָׂרַיִךְ סוֹרְרִים
וְחַבְרֵי גַּנָּבִים
כֻּלּוֹ אוֹהֵב שׁוֹחַד
וְרוֹדֵף שַׁלְמוֹנִים
יָתוֹם לֹא יִשְׁפּוֹטוּ
וְרִיב אַלְמָנָה לֹא יָבוֹא אֲלֵיהֶם:

תשובת המורה היתה: "עם השנים, תגלו ותבינו, שהכותב לא הגזים."
למורה המיוחד שלנו, היו גם דעות מוצקות בנושא "שכר ועונש" ומוטב שלא אפרט.

הלבנת הון מהגדולות שהיו אי פעם בישראל נתגלתה בסניף הירקון של בנק הפועליםבבנק הפועלים (פעלים :ת"א ) - כך נמסר לפני דקות אחדות בתדרוך שביצעה היאחב"ל - היחידה הארצית לחקירות הונאה בינלאומיות' בפתח תקווה.

כ-200 לקוחות הסניף יזומנו לחקירה, כחלקם כבר נחקרים על ידי המשטרה. לגבי 45 מלקוחות הסניף, ישנן ראיות לכאורה לעבירה.

עד עתה נעצרו 22 מעובדי הסניף והחברה לנאמנות של הבנק. בנוסף לכך, קיים חשד למעורבות של נציגות הבנק בצרפת. הגורמים המטפלים בהלבנות הון ביאחב"ל טיפלו בנושא. שרי אריסון מעורבת בפרטי החקירה ובכמות העצורים.

החשד הוא כי גורמים השתמשו בסניף הירקון של הבנק ובחברה לנאמנות כצינור להעברת כספים. מדובר בחשדות לעבירות על חוק איסור הלבנות הון, מירמה והפרת אמונים.

ביאחב"ל ובבנק ישראל מדגישים כי החקירה מתרכזת כרגע בסניף הבנק ועדיין לא גלשה לסניפים אחרים או להנהלת הבנק.

ולדימיר גוסינסקי (צילום ארכיון: רויטרס)כך מסרו גורמים המקורבים לחקירת בנק הפועלים. ולדימיר גוסינסקי הינו מבעלי עיתון "מעריב". סגן יו"ר מעריב: לא ידוע לנו על שום חשדות

המיליונר ולדימיר גוסינסקי, מבעלי עיתון "מעריב", וכן אנשים נוספים הקשורים אליו, נמצאים בין השמות שעלו בחקירה שמנהלת המשטרה בחשד להלבנות הון בהיקף של מאות מיליוני דולרים בסניף ירקון של בנק הפועלים, כך נודע ל-TheMarker ממקורות המעורבים בחקירה.

גלובס מתחיל בגוסינסקי(מבעלי מעריב)ומדבר על עוד 200 אנשי עסקים!!!

עוד טוען העיתון שזה קצה הקרחון.

בשוק נורמאלי הייתי מתכסה היום בפוטים 640 ודופק את קופת חיי.

אך זה שוק לא נורמאלי,שוק שמורץ ומסרב להתממש וביום סגרירי כזה בקושי גומר 0.15% למטה,מדד המעוף.

בקיצור, מה שאנחנו באמת רוצים לדעת זה, האם שרי אריסון והדנקנרים ידעו על התנהלות החקירה, על היקפה, על גודל ה"ברוך", ובעיקר - ממתי. ולמה זה כל כך חשוב? כי אם אנחנו למשל, מנהלי הסניף הישראלי של בנק ההשקעות UBS, ואם שער המניה של פועלים ימשיך להדרד עוד בימים הבאים - אז היינו רוצים מאוד מאוד לדעת האם שני סיבובי המימושים של אריסון והדנקנרים נעשו כאשר המידע הזה, או משהו ממנו, היה בידיהם בעת המכירה.

תזכורת: בחצי השנה האחרונה מכרו אריסון ומשפחת דנקנר מניות של בנק הפועלים בסכום כולל של כ-600 מיליון דולר. הקונה היה בנק ההשקעות UBS, שקנה את המניות לתיקי לקוחותיו. המימוש של בעלי השליטה בפועלים בוצע בשני סיבובים ובמחירי שיא שלא היו זכורים בשערי מניות הבנקים בכלל ומניות פועלים בפרט.

היום, עם חשיפת הפרשה, ירדה מניית פועלים בכ-2.5%. אי אפשר לצפות את השפעת המשך הפרשה על שער המניה בימים הקרובים. אם יתברר שהחקירה מעמיקה לתוך צמרת הבנק - שער המניה ירד עוד. מה שבטוח, עם אוירה עכורה קשה יהיה לצפות לביצועים חיוביים ויוצאי דופן (לטובה) של מניית פועלים בתקופה הקרובה.

בשורה לא נעימה למי שמחזיק את המניה בתיק שלו. בשורה עוד יותר לא נעימה ללקוחות UBS שקיבלו את המניה כ"נדוניה" רק בתקופה האחרונה. לכן, חשוב לדעת האם אריסון ודנקנר ידעו משהו על הפרשה כאשר מכרו את המניות. כי אם אכן ידעו משהו, מישהו עוד עלול לטעון שמדובר במידע פנים ששימש לטובתם בעת המכירה, עובדה שהיא בגדר עבירה על חוק ניירות ערך.

סביר מאוד להניח שאריסון ודנקנר לא ידעו דבר וחצי דבר על הפרשה בעת המכירות. עם זאת, ההערכות והידיעות השונות שמתרוצצות בתקשורת לגבי מידת הידיעה המוקדמת של הנהלת הבנק על הפרשה וחקירתה, עלולות להטיל צל כבד על נסיבות המימושים של מניות הפועלים על ידי בעלי השליטה בבנק. טוב יעשו שרי אריסון ומשפחת דנקנר אם יבהירו, דרך יחצ"ן הצמרת המשמשם נאמנה ובחירוף נפש, עד כמה לא ידעו על הפרשה.
http://www.nfc.co.il/archive/003-D-9388-00.html?tag=0-18-20

כמו כן, הוקפאו 180 חשבונות של 18 לקוחות הסניף והמשטרה תזמן בימים הקרובים לחקירה לקוחות נוספים בחשד למעורבות בפרשה.

בית משפט השלום בפתח תקווה האריך ביום ראשון בערב בחמישה ימים את מעצרו של מנהל הסניף, מוטי כהן. כמו כן, הוארך בארבעה ימים מעצרם של מנהל קשרי לקוחות בדסק חבר העמים, יעקב סבדרליק, וכן של ראש דסק חבר העמים בסניף, אליק לדר. מעצרם של דליה קייזרמן, ראש דסק צרפת בסניף ושל דוד אבוטבול, מנהל קשרי לקוחות צרפת, הוארך בשלושה ימים.

מנכ"ל בנק הפועלים, צבי זיו, שיגר מכתב למנהלים ולעובדי הסניפים והורה להם לשתף פעולה עם גורמי החקירה, ומאידך, תעמיד סיוע משפטי איכותי ביותר לכל עובד שייחקר.

חשיפת פרשת הלבנת ההון:

הון שחור, שמקורו ככל הנראה בעסקאות בלתי חוקיות, יתכן שגם עסקי הימורי וסמים, הולבן לכאורה בסניף בנק הפועלים מס' 535 ברח' הירקון 22 בתל-אביב. מדובר במיליארדי שקלים שמקורם בחו"ל והובאו לארץ על ידי גורמים שונים.

סכומי הכסף הולבנו גם בחברה לנאמנות של בנק הפועלים. לא פחות מ-22 בכירי בנק הפועלים ועובדיו נחקרו בפרשה, ובזמן הקרוב צפויים להיחקר כ-50 אנשי עסקים נוספים, ביניהם מוכרים ביותר בציבוריות העסקית הישראלית וכן בעולם התקשרות המקומי.

סניף הבנק שבו מדובר נסגר ביום ראשון לחלוטין, כדי לאפשר חיפושים ובדיקות נוספות על ידי חוקרי המשטרה. הסניף ייפתח מחדש ביום שני. החקירה מתנהלת כבר כשנה והיתה תחת צו איסור פרסום.

שיטת ההלבנה פעלה כך: מאות מיליוני דולרים הועברו ממדינות שונות בעולם לסניף בנק הפועלים האמור, הולבנו על ידי קבלתם לחשבונות ישראליים ומשם הוחזרו לחו"ל.

פעולות אלה כדאיות לבנק בשל הפרשי עמלות. אולם, על פי החוק בארץ ובעולם, חל איסור מוחלט לקבל הפקדות כאלה כיוון שהכספים הושגו על פי החשד בפעילות פלילית.

על פי החוק מחויב הבנק לדווח על כל פעולה של הפקדה או העברה מעבר ל-10,000 דולר, ואם הלקוח מבצע פעולות רבות עד לסכום המינימום כדי להימנע מדיווח, חייב הבנק למסור על כך לגורמי האכיפה.

מתברר כי בסניף הבנק הזה לא נהגו כך. אחת הדוגמאות שאודותיה דווח על ידי המשטרה היתה, שבסניף הופקד סכום של 10 מיליון דולר ובמקביל ניתנה ללקוח מיד הלוואה בסכום זהה וכסף זה שוגר מיידית לחו"ל.

בחקירה הארצית לחשיפת פשיעה חמורה ובינלאומית אומרים, כי חשפו לפחות 80 פרשיות שונות של הלבנת הון, ונחקרים 200 לקוחות בהם 45 שנגדם נאספו ראיות לביצוע, לכאורה, של עבירות כלכליות חמורות.

המפקח על הבנקים, יואב להמן, אמר כי פרשת הפועלים סניף 535 מביאה גם מסר, ולפיו, המדינה נאבקת בתופעת הלבנת ההון וראוי שעובדי הבנקים יבינו זאת ולא יקלו ראש. להמן הבטיח עוד כי ביקורות בנושא ייערכו בסניפים רבים נוספים בכל הבנקים.

להערכה הממונה, החקירה והמעצרים יפגעו בתדמיתו של בנק הפועלים אך לא באיתנותו הכלכלית.

ראש אגף החקירות במשטרה, ניצב דודי כהן, אמר כי החקירה תימשך במדינות רבות המהוות את מקור הכסף ויהיה צורך בחיקורי דין במדינות שונות. מדובר לפחות ב-50 חיקורי דין הדרושים להשלמת החקירה.

מפקד היחידה לחקירת פשעים בינלאומיים, תת ניצב עמיחי שי: "כאשר הגענו למסקנה שהחקירה הזו הבשילה לעבור מחקירה סמויה לחקירה גלויה, וזה קרה היום, יצאנו לדרך. משעות הבוקר כל שוטרי היחידה, בסיוע תגבור, עוסקים בעיכוב ומעצר של נחקרים ועובדי הסניף, חלקם שייכים לסגל ההנהלה לשעבר, וכרגע ההגבלה היא לסניף עצמו". תגובת בנק הפועלים: "הבנק הורה לעובדים לשתף פעולה עם החוקרים והוא עוקב אחר התפתחות החקירה תוך שיתוף פעולה הדוק עם המפקח על הבנקים ומשטרת ישראל".

בנק הפועלים ועובדיו מסייעים ותומכים מזה כשמונה שנים בפעילות -"עמותת חיים"-למען ילדים חולי סרטן בישראל. בנק הפועלים הודיע היום שיתרום כ- 500,000 ש"ח לעמותה. הכסף מיועד לפעילויותיה של העמותה לרווחת הילדים חולי הסרטן ובני משפחותיהם וכן לסיוע להפקת אירוע ההתרמה אשר יתקיים ב-25.11.04 .

עובדי בנק הפועלים מזה כשמונה שנים מתנדבים בפרוייקט ייחודי של העמותה . הפרוייקט ממומן בין השאר על ידי בנק הפועלים ובו מוטסים הילדים במטוס קל כאשר במהלך הטיסה הילדים אוחזים בהגאי המטוס ומטיסים אותו,כאשר במקביל שאר הילדים הממתינים שותפים לאירוע הפנינג על הקרקע.
עם נחיתתם מקבלים הילדים כנפי טייס שעליהם נכתב: "טייס בכיר בחייל החיים".

בנק הפועלים רואה עצמו מחויב למעורבות פעילה ומובילה בחברה ובקהילה והוא מדורג במקום הראשון בין הגופים העסקיים המדווחים על תרומה לקהילה בישראל.

"עמותת חיים" הוקמה בשנת 1984 ע"י הורים לילדים חולי סרטן. במהלך עשרים שנות עשייה הפכה העמותה להיות נושאת הדגל בפעילות למען ילדים חולי סרטן והייתה החלוצה בהובלת שינויים מרחיקי לכת בתחומי שיפור איכות החיים של הילדים החולים. העמותה הנושאת בתו איכות של מגזר העמותות והמלכ"רים, זכתה בין השאר בפרס אלון על "מעשה מופת חלוצי " והיא חברה בארגון העולמי של עמותות הורים הפועלים למען ילדים חולי סרטן.
http://scoop.newsnet.co.il/Front/NewsNet/reports.asp?reportId=27237

התרומה לכבוד מלאת 40 שנה למוזיאון ולרגל התערוכה "יופי של ספר"

בנק הפועלים תורם מליון שקל למוזיאון ישראל לכבוד מלאת למוזיאון 40 שנה ולכבוד התערוכה "יופי של ספר" שתיפתח ב-9 במאי השנה. תהא זו התרומה הגדולה ביותר שנתקבלה בארץ למימון תערוכה כלשהי.

בשנה האחרונה נרתם בנק הפועלים למבצע עידוד הקריאה בארץ. הפרוייקט שיזם "תקרא תצליח" עורר הדים רבים. עם היוודע להנהלת בנק הפועלים דבר התערוכה שנושאה העיקרי הוא יופיו של הספר ומקומו בתרבות ובאמנות, הוחלט על התרומה הנדיבה.

"מוזיאון ישראל אסיר תודה לבנק הפועלים על המענק הנדיב שהעניק לתערוכה "יופי של ספר" - אחת מתוך תשע תערוכות בנושא "יופי וקדושה" שיציינו את חגיגות ה-40 של המוזיאון. בתרומתו זו הבנק משמש סמל ומופת לחסות שנותנת קהילת העסקים בישראל לאירועי תרבות. המוזיאון מתברך גם בשיתוף המטרות בינו ובין הבנק המשיק בימים אלה את המיזם "תקרא תצליח", לקידום התרבות בישראל", אומר ג'יימס סניידר מנכ"ל מוזיאון ישראל.

מוזיאון ישראל חוגג השנה את שנת ה-40 להיווסדו בסדרת תערוכות שתדגיש את עושרם של האוספים שבנה בארבעים שנות קיומו ואת המגוון הרחב שלהם. התערוכות יוצגו במסגרת הנושא רחב ההיקף "יופי וקדושה" ויבליטו את אופיו האינציקלופדי של המוזיאון, המחזיק באוספיו יצירות ופריטים מהתקופה הפרהיסטורית ועד לאמנות עכשווית. סדרת התערוכות תדגיש את העובדה שהמוזיאון הוא משכנם של אוצרות תרבות חשובים במיוחד, המקנים לו את מעמדו היחידאי בירושלים, בארץ ובעולם.

התערוכה "יופי של ספר" תציע מבט אחר, ייחודי ומרתק אל יופיים של הספרים. התערוכה, שתוצג באגף הנוער כתערוכה שנתית רחבת-היקף , תגלה את הקסם, הדמיון, העונג והמגוון שבספרים, ותנסה לנפץ כמה מן המיתוסים שנקשרו לספרים ולפוגג חשש כלשהו ביחס אליהם. התערוכה תתמקד בנושאים הבאים:

- תולדות הספר החל בפפירוס ובכתיבה על מגילות, עבור להמצאת הדפוס ולפקסימיליה וכלה באינטרנט.

- ייצור ספרים ותהליכים של עיצוב הספר וכריכתו.

- סוגי ספרים שונים מספרי המיניאטורה ועד ספרי ענק, ספרי כיס, ספרים פופ-אפ, ספרים בכתב ברייל, ספרים נדירים, ספרי קודש וספרי אמן, ספרים מאויירים וספרים ישנים ומעוררי נוסטלגיה.

- עבודות אמנות המבוססות על ספרים, מושפעות מספרים, או העושות שימוש בספרים כחומרי הגלם של האמן.

- ספרי אמן של אמנים מהארץ ומחו"ל.

התערוכה תציע פינות פעילות, פינות קריאה והאזנה, סביבות אינראקטיביות יצירתיות ותלווה באירועים רבים, בחסות פרוייקט "תקרא תצליח" של בנק הפועלים. מן המוזיאון מקווים כי התערוכה והפעילות שהיא תציע, תקרב מחדש ילדים ומבוגרים אל הספר ותחבבו עליהם.

אוצרת התערוכה חגית אלון.
http://scoop.newsnet.co.il/Front/NewsNet/reports.asp?reportId=44911

רני רהב, במרכז. "הכלי הכי אפקטיבי"

בנק הפועלים הפך ל-12 שעות למוזיאון לאמנות ישראלית, מודרנית וגייס כמיליון ₪ במכירת יצירות אמנות לטובת הועד למלחמה באיידס. שלמה נחמה יו"ר בנק הפועלים, צבי זיו, מנכ"ל בנק הפועלים אירחו 5000 מראשי המדינה, הכלכלה והחברה הישראלית.

תערוכה זו הינה השישית במספר והינה לזכרה של הגב' לאה רבין ז"ל מראשונות התומכות במאבק במלחמה באיידס בישראל. במהלך יום שישי הגיעו לבנין הנהלת בנק הפועלים ברחוב יהודה הלוי 63 ת"א, 5000 מראשי המשק הישראלי, אשר בשבע קומותיו הציגו 500 מהאמנים החשובים בישראל את יצירותיהם, כשכל ההכנסות ממכירת היצירות הינן קודש לועד למלחמה באיידס בישראל.

נכחו באירוע: סילבן שלום שר החוץ, שרי אריסון יו"ר אריסון השקעות ובעלת השליטה בבנק ובעלה עופר גלזר, עופרה שטראוס יו"ר שטראוס עלית ובעלה עדי קייזמן מנכ"ל קפיטל גרופ, יאיר המבורגר יו"ר הראל המשמר, אורלי ונוחי דנקנר יו"ר קבוצת אי.די.בי, רמי אונגר יו"ר קבוצת אונגר, רוני גת מנכ"ל יפאורה תבורי, איש העסקים צביקה בארינבוים, דני פישמן מנכ"ל בנק השקעות תמיר פישמן, איש ההייטק רפי גידרון, איש ההייטק רון צוקרמן ורעייתו מיכאלה ברקו, גיל שוויד מנכ"ל צ'ק פוינט, נאוה ברק וחברה לחיים שלום זינגר, דני זלקינד מנכ"ל משותף אלקו אחזקות, מייקי זלקינד מנכ"ל משותף אלקו אחזקות, אתי וגבי רוטר מנכ"ל משותפים קסטרו, ליאון רקאנטי, דליה רבין, שרה סלע, ח"כ אברהם פורז, ח"כ גילה גלמליאל, עיברי לידר, שרון דוראני, מיקי בוגנים, רונית יודקביץ, אילן פיבקו ועוד רבים.
http://www.notzetz.com/other/articles.asp?category=7&number=130

משתתפים בהתרמת בנק הפועלים למלחמה באיידס. צילום סיון רהב

משתתפים בהתרמת בנק הפועלים למלחמה באיידס. צילום סיון רהב

ברל כצנלסון : "כי לא תעבור את הירדן הזה" (דברים, ג, כו)

מנהיג, הוגה דעות של תנועת העבודה, פובליציסט, עורך עיתון "דבר", יוזם הקמת קופת-חולים והמשביר, מייסד הוצאת הספרים "עם עובד", חבר הנהלת הקרן הקיימת לישראל ,הנהלת בנק הפועלים ובאוניברסיטה העברית בירושלים.

תפקידים ופעילותו הציבורית של ברל כצנלסון:
מורה לספרות ושפה עברית (1906 - 1909)
מזכיר הסתדרות הפועלים החקלאים (1911)
מתנדב בגדוד העברי (1918)
מקים המשביר וקופת-חולים (1918 - 1920)
ציר בועידה ציונית עולמית (1919 - 1920)
ציר בקונגרס הציוני (1919 - 1939)
מייסד בנק הפועלים (1921-1922)
עורך ראשי של עיתון "דבר" (1925-1944)
אחד ממנהיגי ארגון "ההגנה" (1937-1944)
מייסד הוצאת הספרים "עם עובד" (1942-1941)
http://www.archavoda.org.il/avodaarch/VirtualMuseum/vitrinaBerl.asp

בנק הפועלים

ביום 31 מאי 2003 עלה לאוויר אתר פארודיה בשם "מהות התחת של החיים". האתר היה אתר פארודיה לאתר האינטרנט "מהות החיים", ארגון ניו אייג'י מיסודה של שרי אריסון המטיף לשלווה ושקט בעולם שכולו טוב. את אתר הפארודיה, אנשיה של אריסון לא אהבו ואיימו לתבוע אם הוא לא ימחק מהאינטרנט. האתר לא נמחק...

הקמת ארגון "מהות החיים"

בתחילת שנת 2001 הקימה הגברת שרי אריסון את ארגון "מהות החיים". אריסון, אז מיליארדרית אנונימית שמחזיקה בבעלותה את בנק הפועלים, מקימה ארגון שמטרתו על פי הפרסומים "ליצור חברה הרמונית יותר". למנכ"לית עמותת מהות החיים מתמנה אירית עצמון.

פיטורי 900 עובדים בבנק הפועלים

בסוף שנת 2002 מפטרת הנהלת בנק הפועלים שבראשו עומדת שרי אריסון כ 900 מעובדי הבנק. הפיטורין נועדו להגדיל את רווחי הבנק בעתיד ולחסוך בעלויות. המצב הכלכלי הגרוע של המשק והמיתון העמוק גורם ל 900 משפחות להיות מודאגות.

ההסתדרות המייצגת את ציבור העובדים נרתמת למאבק כנגד הפיטורין. ההסתדרות פונה אל חברת פוסטר מדיה להדפסת שלטי חוצות עם הסיסמה "שרי אריסון צוחקת, 900 משפחות בוכות".

אריסון, שעד כה היתה אנונימית, לא אוהבת את הקמפיין נגדה, ויוצאת לתקשורת בהודעה תקיפה כנגד הפרסום נגדה. היא מאיימת על חברת פוסטר מדיה בתביעת מיליונים על לשון הרע ושאר עוולות, ופוסטר מדיה נאלצת להתקפל ולא לשתף פעולה עם ההסתדרות וראשה עמיר פרץ.

העיתונאית שלי יחימוביץ' תוקפת

ביום שישי, 17 ינואר 2003, בתוכנית "אולפן שישי" בערוץ 2. בטור אישי מצולם, מביעה העיתונאית שלי יחימוביץ' את עמדתה כלפי שרי אריסון. יחימוביץ' תוקפת את התנהלותה של אריסון כלפי פיטורי 900 מעובדי בנק הפועלים. יחימוביץ' מבקרת את אריסון על איומיה כלפי פוסטר מדיה. בטור, חושפת יחימוביץ' את זיקתה העסקית של קבוצת אריסון, חברת האחזקות של משפחת אריסון, אל פוסטר מדיה, בה הם מחזיקים מניות, שהורידה את קמפיין ההסתדרות לאחר יומיים, לאחר השימוש בסיסמה "שרי אריסון צוחקת, 900 משפחות בוכות".

היחצ"ן רני רהב מגיב

ביום ראשון, 19 ינואר 2003, יומיים לאחר השידור, שולח איש יחסי הציבור של שרי אריסון, היחצ"ן רני רהב, מכתב זועם "אישי" לעיתונאית שלי יחימוביץ'. בנוסף, המכתב נשלח ל 500 מראשי המשק הישראלי וכן לעיתונאים ולאנשי המדיה בישראל, באמצעות דואר אלקטרוני ופקסים. כותרת המכתב: "שלי רעה".

הציבור מתחיל לגלות שקיימת מדיניות של איומים כלפי מבקריה של שרי אריסון מצד אנשיה של אריסון.

פרסום עמותת "מהות החיים"

ביום 12 מרץ 2003 מפרסם עיתון הארץ במוסך הכלכלה שלו כי שרי אריסון תקצה מליון דולר למסע פרסום עמותת "מהות החיים".

אריסון מצוטטת כמי שאומרת את הדברים הבאים: "באמצעות הארגון ומסע הפרסום אני מבקשת להעביר מסר, שכדי להגיע לשלום בעולם, על כל אחד להגיע לשלום עם עצמו ועם סביבתו".

מסע הפרסום שהחל בחודש אפריל 2003, כלל שני סרטונים בטלוויזיה, ששודרו בערוץ 2 ובערוץ 10, תשדירים ברדיו, שילוט חוצות ומסע פרסום באינטרנט. עמותת "מהות חיים" ערכה כנסים, הרצאות ומפגשי הדרכה ל"העלאת המודעות לשלום הפנימי".

במפגשים ובראיונות אומרת ומוסיפה אריסון את הדברים הבאים לגבי מטרות העמותה: "לאפשר לכל אדם להיטיב חייו, מתוך הבנה, להקשיב, ללמוד, לקבל, לתת ולכבד איש את רעהו, לפתוח את הלב באהבה, ובכך לתרום ליצירת חברה מאוזנת והרמונית יותר- במטרה להגיע לשלום בארץ ובעולם".

הקמפיין החדש נראה די תמוה ובעיקר מסריו השלווים, מול פיטורי 900 מעובדי הבנק והשלכתם לרחוב.

באותה עת (אפריל מאי 2003) עולה אתר האינטרנט של ארגון "מהות החיים" ובאתרי החדשות ובפורטלים הגדולים מוקרנים פרסומות בנושא ארגון מהות החיים.

אתר מהות החיים

http://www.eol.org.il

באתר נראים מסרים בדבר שקט ושלווה בעולם, אושר פנימי, חיפוש עצמי ושאר מסרי ניו אייג' טיפוסיים שלא כל כך מתאימים לאנשים קשיי יום, ללא פרנסה, במצב כלכלי קשה, חיים במיתון עמוק.

האתר של אריסון ומהות החיים מחייב תגובה.

מהות התחת של החיים

ביום 31 מאי 2003 אני מקים באתר "חדר הסאטירה" את אתר "מהות התחת של חיים". האתר הוא אתר פארודי סאטירי על אתר "מהות החיים". בראש עמותת "מהות התחת של החיים" עומדת דמות בשם פליצי שריסון.

אתר מהות התחת של החיים

http://halemo.net/satiroom/eol/index.html

באתר הפארודיה נמצאים מסרים שבסיסם הוא המסרים הניו אייג'יים של מהות החיים בתוספת ציניות רבה, סאטירה ועוקצנות. האתר נבנה בצורה דומה לאתר מהות החיים.

את אתר הפארודיה לא אוהבים בצד של אריסון.

איום משפטי

את אתר "מהות התחת של החיים" מבקרים גם אנשי שלומה של שרי אריסון. כבר ביום ראשון, 1 יוני 2003 אני מקבל מכתב התראה מעו"ד אוריין אשכולי ממשרדו של עו"ד יורם מושקט ושות', המתריע בפניי על "הפרת זכויות יוצרים" בעצם קיומו של אתר "מהות התחת של החיים" שיצרתי. המכתב נשלח ממשרד עורכי הדין המייצג את חברת ספיא, חברת עיצוב ובניית אתרים אשר בנתה את אתר מהות החיים.

מכתב ההתראה

http://halemo.net/versus/arison/muszkat.html

במכתב נטען כי אני מפר זכויות יוצרים, מוציא לשון הרע ואני עלול להיתבע אם לא אסיר את אתר הפארודיה. אני מחליט שלא להסיר אותו ולא להיכנע לאיומים המשפטיים.

למרות שאין לי הוכחה אמיתית שהמכתב אכן נשלח ממקורביה של שרי אריסון אלא דווקא מהחברה שבנתה את האתר, חברים וידידים חושבים שאכן מדובר בשרי אריסון שמאיימת מרחוק ובשיטה מוכרת של שליחת אחרים לבצע איומים בתביעה של מיליונים.

סוף דבר

האיום המשפטי נשאר באוויר. כך גם אתר הפארודיה.

בשנת 2003 עזבה שרי אריסון את ישראל בחשאי למיאמי בגלל "חוסר האהדה" כלפיה. אתר "מהות החיים" והעמותה עדיין פעילים בישראל.
http://halemo.net/versus/arison/story.html

מנכ"ל בנק הפועלים, צבי זיו (צילום ארכיון: "הארץ")

המשקיע, אוליגרך רוסי שהיקף נכסיו נאמד ביותר ממיליארד דולר, היה אמור לרכוש 20% ממניות מודגל תעשיות, החברה האם של המפעלים הפטרוכימיים

בנק הפועלים טירפד כניסת אוליגרך רוסי למפעלים הפטרוכימיים של דיוויד פדרמן, כך נודע ל-TheMarker. המדובר בהשקעה ראשונה שביקש איש העסקים היהודי הבכיר ממוצא רוסי לבצע בישראל. המשקיע, שהיקף נכסיו נאמד ביותר ממיליארד דולר, אמור היה לרכוש 20% ממניות מודגל תעשיות, החברה האם של המפעלים הפטרוכימיים, הנמצאת בשליטת קבוצת משקיעים שבראשה ניצב דיוויד פדרמן. בנק הפועלים מממן את מודגל תעשיותומחזיק בה 5%. מקורות בנקאיים אמרו אתמול כי המשקיע הרוסי נמנה עם ה"אוליגרכים הרוסים" שעלו באחרונה לישראל ורכשו וילות מפוארות בהרצליה פיתוח, על רקע חקירות שמתנהלות נגדם בארצם.

פדרמן סיכם בסוף דצמבר 2004 על עסקה שבמסגרתה אמורה היתה חברה בלגית בשם פלסטיש למכור 20% ממניות מודגל תעשיות למשקיע ששמו לא נמסר לפרסום. המשקיע, שנחשף כעת, ביקש למעשה להיכנס לנעלי פלסטיש, וליהנות מאותם תנאי אשראי בבנק הפועלים מהם נהנית המוכרת. היקפה הכולל של העסקה היה צפוי להיות, על פי ההערכות, כ-250 מיליון שקל.

מכיוון שמדובר בעסקת ענק בעלת רגישות מיוחדת, התכנס דירקטוריון בנק הפועלים בשבוע שעבר לדון בעניין, והחליט לא לאשר למשקיע הרוסי לקבל את אותם תנאי אשראי שמקבלת פלסטיש - צעד שמעמיד לפי שעה בסימן שאלה גדול את יציאתה של העסקה לפועל.

על פי הדיווח שמסרה פטרוכימיים לבורסה באמצע דצמבר, העסקה מותנית בשני תנאים עיקריים: סגירת העסקה עד תחילת אפריל 2005; ואישורו של בנק הפועלים לצעד. מבנק הפועלים סירבו להגיב לידיעה.

פרסומתקביעת תאריך היעד, אפריל 2005, להשלמת העסקה אינו מקרי. במועד זה אמורה להיכנס לתוקפה אופציה שתאפשר לפלסטיש למכור את מניותיה במודגל תעשיות לשותפיה ובראשם דיוויד פדרמן, אלכס פסל ויעקב גוטנשטיין. על כן, ברור כי האינטרס המיידי של פדרמן ושותפיו הוא למצוא קונה שירכוש את מניות פלסטיש במודגל במקומם, שכן אין בכוונתם להגדיל את אחזקותיהם בחברה.

ייתכן כי על רקע כניסתו הצפויה של המשקיע החדש לפטרוכימיים, ביקש גם סמי סגול להיפטר מהשקעתו בחברה. לסגול אופציית PUT במסגרתה הוא יוכל למכור את מניותיו (6.1%) תמורת 63 מיליון שקל, למודגל עצמה.
http://news.walla.co.il/?w=/3/674024

סוללת רואי חשבון ועורכי דין שנשכרו על ידי הבנקים הצליחה להקשות על ועדת החקירה בעניין נכסי הנספים בשואה. יו"ר הוועדה: הבנקים נהגו ברשלנות והתעלמו מהיורשים. הבנקים הצליחו להכתיב לוועדה עמדה לפיה 75% משיערוך הכספים שלא יימצא להם יורש, יישארו בידם

מאת:ערן בר-טל
21 בינואר 2005, י"א בשבט תשס"ה

במשך חמש שנים פעלה ועדה מטעם הכנסת לאיתור והשבת נכסים של קורבנות השואה. הבנקים לא הקלו על הוועדה. אמנם ראש הוועדה, ח"כ קולט אביטל סיכמה כי לדעתה הבנקים לא הכשילו את הוועדה במתכוון, אך מייד לאחר מכן הוסיפה: "הייתה מצדם התרשלות בשמירת המסמכים, סחבת, חוסר רגישות והתעלמות מהיורשים". אם לא די ברשימת ה'סופרלטיבים' הללו, השבוע התגלה כי נעשה ניסיון לשנות פיסקה מהותית בדו"ח הוועדה. בדו"ח המקורי נכתב: "לקראת פרסום דו"ח זה, נפתח לציבור באתר האינטרנט של מוסד יד ושם... המאגר המרכזי של שמות קרבנות השואה. משרדנו ערך בדיקה באתר לאיתור שמות בעלי החשבונות. מתוך מדגם אקראי שנלקח, אותרו שמות בעלי החשבונות כקורבנות שואה באתר יד ושם." אלא שמישהו לא אהב את העדות הזאת, לפיה הכספים שאותרו שייכים לנספי השואה ולכן נעשה ניסיון – שעדיין לא הובהר מיהו האחראי לו – לשנות את אותה פיסקה רגע לפני שנשלחה להדפסה במשכן הכנסת.

לפי הפיסקה ששונתה, כלל לא ברור שהכספים אכן שייכים לנספי השואה. הפיסקה ששונתה אומרת: "כל החשבונות הללו כוללים אג"ח – 133 המחאות שהוצאו על ידי סניפי הבנק באנגליה. לדעת הבנק רוב ההמחאות הללו שניתנו לטובת תושבי אנגליה, אינם בהכרח של קרבנות השואה. הימצאותם באתר האינטרנט של הבנק כחשבונות ללא דורשים אינה מעידה כי חשבונות אלה שייכים לקורבנות השואה".

אילו לא היה מתגלה ניסיון הזיוף הרי שעבודת הוועדה, שנמשכה 5 שנים, הייתה מסתיימת בבושת פנים. הבנקים היו יכולים לצאת בהודעות לפיהן הם זכים כשלג והכנסת הכפישה אותם לשווא.

אלא שגם גילוי הזיוף לפני הדפסת הדו"ח ומסקנותיו לפיהן הבנקים – בעיקר בנק לאומי – מחזיקים בכחצי מיליארד שקלים של נספי השואה, לא הפריעו לבנקים לצאת בהצהרות מיתממות, המסירות מהם כל אחריות.

הפליא לעשות בנק לאומי, שפרסם הודעה שכביכול נכתבה בהתאם לנוסח המזויף של הדו"ח: "ממסקנות הוועדה הפרלמנטרית לאיתור והשבת נכסים של קרבנות שואה עולה בבירור כי בנק לאומי לא הסתיר כספים של קרבנות שואה וכי לא נמצאה ראיה לקיומם של כספים של קרבנות שואה בבנק...". הודעת הבנק מתעלמת לחלוטין מהעובדה המובאת בדו"ח ולפיה בבנק לאומי מוחזקים 307.5 מיליון שקלים ב-2,541 חשבונות של נספים. חשוב לציין שהסכום חושב בהערכה זהירה מאוד הלוקחת בחשבון ריבית של 4% לשנה בלבד.

בנק לאומי, כמו גם איגוד הבנקים, לא חיכה ל'מחמאות' מהוועדה וחילק לעצמו ציונים: "בנק לאומי שיתף פעולה באופן מלא והדוק עם הוועדה תוך כינונו של צוות מקצועי בראשות המבקר הפנימי שעמד בקשר עם הוועדה ועם רואי-החשבון מטעמה".

לגופו של עניין, בנק לאומי פירסם כי הוא אינו מסכים עם קביעת הוועדה לפיה הבנק מחזיק בנכסי נספים. הבנק אף חולק על דרך חישוב הריבית של הוועדה, אך יחד עם זאת מסכם הבנק בהודעתו: "...בקשר לממצאי הוועדה המייעצת, אין כדי לפגוע במחויבות המוסרית של הבנק להמשיך ולשתף פעולה עם אותם גורמים שיופקדו על יישומו של דו"ח ועדת החקירה על ידי הכנסת". יש לקוות שהגורמים הרלוונטיים יבהירו לבנק ש-307.5 מיליון שקלים זה לא חוב מוסרי, אלא כספי ועכשיו גם חוקי. גם שיתוף הפעולה עם הוועדה והכנסת לא נעשה על בסיס מוסרי. החוב המוסרי של הבנקים גדול לאין שיעור.

לאומי חייב למדינה שחייבת לנספים

הנבירה בגנזכי הבנקים העלתה עוד ממצאים מעניינים רבים. סביר להניח שלא כולם פורסמו. אך ממה שפורסם עולה, כי יתכן מאוד שבנק לאומי מחזיק בעוד לפחות חצי מיליארד שקלים שאינם שייכים לו. מדובר בכספים שמדינת ישראל המתהווה העבירה לבריטים, באמצעות הבנק, לצורך רכישת אדמות בקרייה בתל-אביב. אלא שהעברת הכספים – במקור, 1.8 מיליון לירות סטרלינג – התעכבה ובינתיים הסתיימה תקופת המנדט והכספים נותרו בקופת הבנק. הפרשה הזו נקשרת אף היא לכספי הנספים, שכן ממשלת בריטניה העבירה בשנת 1950 סכום כסף השייך לנספים וממנו קיזזה חלק מהכסף שהיה אמור להיות משולם לה באמצעות בנק לאומי. יוצא, אפוא, שכספי נספים שהועברו מאנגליה מוחזקים בבנק לאומי.

עוד גילתה הוועדה, כי הבנקים – לאומי, הפועלים, המזרחי, מרכנתיל ודיסקונט – ידעו שכספים שהופקדו על ידי יהודי מזרח-אירופה לא יידרשו על ידם, ולכן הם השתמשו בהם כביטחונות שנטלו מבנקים אחרים. ממצאי הוועדה מצביעים על כך שכספים אלו הצילו את הבנקים דיסקונט והמזרחי מהתמוטטות. לפי ממצאי הוועדה, גם מדינת ישראל לא נהגה ביושר וכדין לאיתור והשבת נכסי הנספים. לפי אותם ממצאים המדינה מחזיקה ב-587 מיליוני שקלים השייכים ליורשי הנספים. העובדה הזו בעייתית, מכיוון שוועדה של הכנסת אמורה לקבוע גזירה שווה לחישובי הריבית לחוב שלמעלה ממחציתו נרשם לחובת המדינה.

השוויצרים השיבו מייד 800 מיליון דולר

לאחר סיום עבודת הוועדה ניתן לציין שאיתור נכסי הנספים בחו"ל היה פשוט יותר מאיתור נכסיהם בארץ. הבנקים בשוויץ נחרדו מהכותרות בעולם ומיהרו לנקות את שמם על ידי פשרה מהירה ותשלום של חובם. אלא שהבנקים בארץ התנערו מלכתחילה מכל אחריות ועשו כל שביכולתם לשבש, לדחות ולמנוע כל גילוי של הוועדה.

תחילה דרשו הבנקים לבדוק את חברי הוועדה וניסו לערער על סמכותם. בהמשך התארגנו הבנקים ושכרו לא פחות מתריסר רואי חשבון שערערו על כל התבטאות והחלטה של הוועדה. ההישג הגדול ביותר של הבנקים מול הוועדה היה הצלחתם לערער על שיטת חישובי הריבית של כספי הנספים. הוועדה קבעה במקור חישוב של הצמדה בתוספת ריבית בשיעור של ארבעה אחוזים. לפי אותו חישוב, לירה אחת משנת 1945 שווה בשנת 2001 ל-350 שקלים חדשים. אלא שהבנקים סירבו בתוקף לשיטת החישוב הזו והציעו לוועדה חלופה לפיה יונהגו שתי שיטות חישוב שונות: האחת, לכספים של נספים שיימצאו להם יורשים והשנייה לכספים שלא יימצאו להם יורשים (כספים שיועברו לאפוטרופוס הכללי). רואי החשבון של הוועדה סירבו לעמדת הבנקים, שאין מאחוריה כל היגיון כלכלי, אך בניגוד לדעתם, היועץ המקצועי של הוועדה קיבל את עמדת הבנקים. לפי אותו סיכום, הבנקים יקבלו את שיטת החישוב של הוועדה לכספי היורשים שידרשו את כספם, אך יסתפקו בתשלום של 89 שקלים לכל לירה בעבור כספים שיעבירו לאפוטרופוס – 25 אחוז משווי השערוך שקבעה הוועדה. השיטה חסכה לבנקים חבות של עשרות מיליוני שקלים.

הפשרה המדוברת הינה, ללא ספק, שערורייתית. משמעותה שמרבית כספי הנספים שנגזלו על ידי הבנקים יוכשרו על ידי הוועדה שאמורה לתקן את העוולה. מדוע שיהיו אלה הבנקים שייהנו מהכספים הללו? גם שיטת החישוב שנקבעה בעבור הכספים המעטים שיידרשו על ידי היורשים – אינה הוגנת. חייבי משכנתאות יודעים שהריבית שהבנקים גובים מהם גבוהה פי עשרה משיעור הריבית שהם חויבו לשלם ליורשים.

הבנקים בשוויץ מעולם לא עירערו על החלטות הוועדה המקצועית שפסקה בעניינם. בהסכם עמם, לפני כחמש שנים, הם שילמו כ-800 מיליון דולר ליורשי הנספים. לעומת זאת, כאמור, צוות רואי החשבון של הבנקים בישראל עברו על כל אחד מהחשבונות שאותרו במטרה להטיל דופי בממצאי הוועדה.
לאינטרסנטים יש פנים – למדינה אין

במקביל פעלו בבנקים לטשטוש ראיות. אחד היועצים בוועדה לאיתור הכספים העיד, כי בנק הפועלים השמיד כמות גדולה של חומר רלוונטי, לאחר שהוועדה החלה את עבודתה. במקרה אחר התברר שבנק המזרחי נהג שלא לזכות בריבית חשבונות רדומים ובמקביל חייב אותם בעמלות. כך, במשך שנים הפכו יתרות הזכות בחשבונות הנספים ליתרות חובה.

חברי כנסת ושרים שהתבטאו נגד הבנקים הושתקו. כך למשל, שר המשפטים לשעבר, ח"כ יוסף לפיד, שתקף את הבנקים על אי-שיתוף הפעולה עם הוועדה, התנצל למחרת, לאחר שיחה עם ראשי הבנקים, בתמורה לסיוע של הבנקים לניצולי שואה – סיוע שככל הידוע טרם ניתן על ידם.

ח"כ ניסן סולומיאנסקי מהמפד"ל התחנן בפני הבנקים שלא ימשיכו במסעם נגד הוועדה ולא יעתרו על ממצאי הדו"ח לבג"ץ. לדבריו, ממצאי הדו"ח הם "רק טיפה בים" ולכן כדאי לבנקים לאמץ את ממצאיו.

לאור התנהגות הבנקים, לכל אורך החקירה, נראה שעדיף יהיה שהם יערערו על הממצאים בפני בג"ץ ויאפשרו דיון ציבורי נוסף סביב הסוגייה העקרונית. גם אם הבנקים לא יעשו זאת, ראוי שנציגי היורשים יערערו על מסקנות הוועדה וחישוביה. יתרה מזאת, זכותו של כל אזרח לערער על ממצאים אלה – בעיקר על הכספים המגיעים לאפוטרופוס – דהיינו, לקופת המדינה. דינם של הכספים הללו אינו שונה מדינם של קרקעות המדינה המוחזקות על ידי קיבוצים, מושבים וחברות שחכרו אדמות לתקופה מוגבלת ולייעוד מסויים ומסרבים להחזירם למדינה. בשני המקרים מנהלים גופים המחזיקים בנכסי המדינה משא ומתן עם נציגים הנתונים מצד אחד ללחצים אדירים מצד הגוף האינטרסנטי, ומצד שני לאדישות של האזרחים – שולחיהם. במצב עניינים זה, ההכרעה לעולם תיטה לטובת הגוף האינטרסנטי.

--------------

תרבות של ריכוזיות גם בקבלת החלטות
הבנקים הם מוסדות שמורים ומסוגרים. לא מדובר רק בחומות הבטון, הסורגים ואמצעי ההגנה על הכספים המופקדים אצלם, ואפילו לא רק על החיסיון בו הם מחויבים כלפי לקוחותיהם. מדובר בתרבות ארגונית של מנהלי הבנקים, הנחשפת בכל פרשה הנחקרת בעניינם. התנהגותם הביריונית בעניין כספי הנספים – מדיניות של הסתרה וטשטוש של עובדות, אינה התנהגות חריגה. כמו בעניין כספי הנספים, גם בעניין מענק הפרישה של מנכ"ל הבנק, ויקטור מדינה, גילתה הרשות לניירות ערך כי הבנק הסתיר מענק כספי בסך 3 מיליון דולר עליו התחייב הבנק מבלי לדווח על כך לחברי הדירקטוריון ולבעלי המניות.

ויקטור מדינה, שהיה אחד המועמדים לתפקיד נגיד בנק ישראל, דרש מהבנק מענק בסך 5 מיליון דולר ו'נאלץ' להתפשר עם בעלי השליטה בבנק – עידן עופר ומוזי ורטהיים – על 3 מיליון דולר 'בלבד'. אלא שיו"ר הבנק יעקב פרי ובעלי השליטה בו הסתירו את הסיכום הזה ולא דיווחו עליו לגורמים נוספים – בניגוד לחוק ניירות ערך. רק לקראת סוף השבוע שעבר, לפי דרישת הרשות לני"ע, פרסם הבנק את פרטי ההסכם עם מדינה.

שמעון וייס, היועץ המשפטי של הבנק, ביקש חוות דעת משפטית מעו"ד חיצוני לגבי הצורך בדיווח על העסקה וקיבל חוות דעת לפיה על הבנק לדווח לדירקטוריון על אותו הסכם. היועץ המשפטי לא אהב את אותה דעה ולפיכך הזמין חוות דעת נוספת. אלא שגם זו הייתה כקודמתה. רק בפנייה השלישית, לעו"ד ברנדווין, הצליח היועץ המשפטי להשיג את חוות הדעת המיוחלת לפיה אין צורך לדווח על המענק. רק משהושגה אותה חוות דעת נעשתה פנייה לחברי הדירקטוריון ולרואי החשבון של הבנק שהסתמכו על אותה חוות דעת והסכימו שלא לדווח בספרים על המענק. אלא שחברי הדירקטוריון, כמו גם רואי החשבון של הבנק לא זכו לראות את שתי חוות הדעת הקודמות, של עורכי הדין שפסקו שיש לדווח על העסקה.
[email protected]
http://www.makorrishon.net/article.php?id=3080

בשנים 1976-1979 שימשה כיועצת המשפטית של החברה להשקעות של בנק הפועלים בע"מ.
http://62.90.71.124/heb/cv/fe_html_out/judges/k_hayim/25133948.htm