אמהם השלמתי רק 20 עמודים מתוך 392 של פסק הדין המלא. אך הימים האחרונים העלו בי מחשבות מטרידות מאוד בדבר יכולתה של מערכת המשפט לגזור דין קשה כל כך בהסתמך על השערות בלבד. לאורך כמודים רבים משתלח בית המשפט בכל עדי ונציגי ההגנה ללא שום ביסוס ראייתי ומהלל את עדי ומומחי התביעה בצורה מחליאה. איך ניתן לסמוך על מערכת משפט כזאת? בית המשפט עשה הכל על מנת לגמד את ד"ר פורמן, ולפניה את ד"ר קופר מומחה לטביעות נעליים ששל את ממצאיו של ד"ר שור (היה צריך להביא עוד מומחה עולמי וויליאם בודז'יאק כדי שבית המשפט ישלול את ממצאיו של שור, זאת אומרת ההגנה צריכה לבצע מאמץ כפול מהתביעה כדי לספק את בית המשפט). אני מוטרד מאוד בימים האחרונים כי אני מרגיש שכל אחד מאיתנו יכול להיקלע למקום הלא נכון ובזמן הלא נכון ולמצוא את עצמו במצב של רומן. מרגיש לי כאילו אין צדק במערכת המשפט הזאת אלא החלטות הבאות כדי לשרת את המערכת עצמה.
הייתי רוצה לשתף אתכם במחשבה שלי על עשיית צדק ובמרכזה העניין הבא:
במהלך כל הפרשה הארוכה והמסועפת של רצח תאיר ראדה והרשעתו של רומן זדורוב התבססה התביעה על הודאתו של רומן בפני המדובב והחוקרים והשערות על הסיבות שהיו לרומן לבצע את הרצח כמו גם על חוסר יכולתו להסביר מעשים שביצע לאחר הרצח (כמו השיחה עם הקבלן שבה דיבר על ילדה שנפלה בשירותים עוד לפני שהתפרסם הדבר, העלמת המכנסיים והסכין וכוד). מנגד זועקת לשמיים חוסר היכולת של התביעה להביא ממצא אחד אשר יוכיח מעבר לכל ספק שרומן ביצע את הרצח (עדות ראייה או שמיעה, תביעת אצבע, ד.נ.א וכו').
להודאה של נאשם על רצח שביצע או על מעשים שעשה לאחר אירוע כזה יכולים להיות הסברים פסיכולוגיים והתנהגותיים רבים בעיקר לאדם במעמדו של רומן זדורוב, אך לחוסר יכולת של גופים כמו משטרה והפרקליטות להביא ראייה אמיתית וחותכת הקושרת מעבר לכל ספק את רומן לתא השירותים הקטן הזה אין שום הסבר.
אני מוכן לחיות בחברה שבה אדם יסתובב חופשי כל עוד לא הוכח בממצא מדעי/ראייתי שביצע פשע. בעידן המודרני בו למדע ולטכנולוגיה יש אמצעים חדשניים לא ניתן להשאיר את גורלו של אדם להשערות.
הייתי שמח לשמוע מה אתם חושבים בנושא שהעליתי.
קישור לפסק הדין המלא מהערעור למחוזי : https://www.haaretz.co.il/st/inter/Hheb/images/FullZadorov.pdf
*כמובן שאני לא מתיימר להיות משפטן אלא מדבר מנקודת מבט של אזרח שחשוף למעט מידע אך חש חוסר אונים
גירסת הדפסה
סגן המנהל
מפקח
עיתונאי מקוון
צל"ש
חבר מתאריך 19.10.15
64032 הודעות, 256 מדרגים, 445 נקודות. ראה משוב
בתגובה להודעה מספר 0
והאליטות עושות מה שהן רוצות.
הפקרות מוחלטת.
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
חבר מתאריך 13.10.15
19006 הודעות, 160 מדרגים, 300 נקודות. ראה משוב
בתגובה להודעה מספר 1
ערכתי לאחרונה בתאריך 03.11.18 בשעה 13:04 בברכה, FBD
מנהל נכסיו של בוכמן , הבעלים של הדולפינריום המוחכר מהמדינה , במשך שנים , הינו בעלה של שופטת בית המשפט העליון , הנוהגת לפסוק לטובת עיריית תל אביב במקרים רבים המובאים לשולחנה .
והנה אותו בית משפט בימים אלו , פוסק לטובת העיסקה האחרונה המעבירה לידיו של בוכמן שטח אדמה בשווי מיליארדי שקלים כתמורה לפינוי הדולפינריום ששוויו כמה עשרות מיליונים בודדים במקסימום , העומד מוזנח ונטוש בניגוד לתנאי החכירה במשך שנים רבות .
שלא לדבר על כך שבעוד שנים ספורות הסכם החכירה אמור להסתיים והקרקע חוזרת לידי המדינה ...
והופ ... עיריית תל אביב אצה רצה והורסת את הדולפינריום בכדי להציב עובדות בשטח ממש בימים אלו
הכל נשאר במשפחה .... בעיקר הכסף הגדול .
ומי שותק ? עיתונות השמאל ( שלא חוקרת כמו שצריך אלא רק מדווחת) , פוליטיקאי השמאל שמצביעים על שחיתות הימין בזמן שהם מעורבים עמוקות בשחיתויות האמיתיות ,וכמובן בית המשפט והפרקליטות שדווקא בעיסקאות הזויות כאלו הם מוצאים את הנימוקים המקלים .
פתאום הכל כשר .
כל כך עצוב ..
והפרטים הם קשים הרבה יותר ממה שמוצג כאן , ואני מציע לכל אחד להיכנס לעובי הקורה ולהבין היטב היכן הוא חי .
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד