חידה: רמז תנ''כי המקשר בין 'האהודים' לבין 'המעטפות'.  

טו וַיִּזְעֲקוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, אֶל-יְהוָה, וַיָּקֶם יְהוָה לָהֶם מוֹשִׁיעַ אֶת-אֵהוּד בֶּן-גֵּרָא בֶּן-הַיְמִינִי, אִישׁ אִטֵּר יַד-יְמִינוֹ ; וַיִּשְׁלְחוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל בְּיָדוֹ מִנְחָה, לְעֶגְלוֹן מֶלֶךְ מוֹאָב.
טז וַיַּעַשׂ לוֹ אֵהוּד חֶרֶב, וְלָהּ שְׁנֵי פֵיוֹת--גֹּמֶד אָרְכָּהּ; וַיַּחְגֹּר אוֹתָהּ מִתַּחַת לְמַדָּיו, עַל יֶרֶךְ יְמִינוֹ.
יז וַיַּקְרֵב, אֶת-הַמִּנְחָה, לְעֶגְלוֹן, מֶלֶךְ מוֹאָב; וְעֶגְלוֹן, אִישׁ בָּרִיא מְאֹד.
יח וַיְהִי כַּאֲשֶׁר כִּלָּה, לְהַקְרִיב אֶת-הַמִּנְחָה; וַיְשַׁלַּח, אֶת-הָעָם, נֹשְׂאֵי, הַמִּנְחָה.
יט וְהוּא שָׁב, מִן-הַפְּסִילִים אֲשֶׁר אֶת-הַגִּלְגָּל, וַיֹּאמֶר, דְּבַר-סֵתֶר לִי אֵלֶיךָ הַמֶּלֶךְ; וַיֹּאמֶר הָס--וַיֵּצְאוּ מֵעָלָיו, כָּל-הָעֹמְדִים עָלָיו.
כ וְאֵהוּד בָּא אֵלָיו, וְהוּא-יֹשֵׁב בַּעֲלִיַּת הַמְּקֵרָה אֲשֶׁר-לוֹ לְבַדּוֹ, וַיֹּאמֶר אֵהוּד, דְּבַר-אֱלֹהִים לִי אֵלֶיךָ; וַיָּקָם, מֵעַל הַכִּסֵּא.
כא וַיִּשְׁלַח אֵהוּד, אֶת-יַד שְׂמֹאלוֹ, וַיִּקַּח אֶת-הַחֶרֶב, מֵעַל יֶרֶךְ יְמִינוֹ; וַיִּתְקָעֶהָ, בְּבִטְנוֹ.
כב וַיָּבֹא גַם-הַנִּצָּב אַחַר הַלַּהַב, וַיִּסְגֹּר הַחֵלֶב בְּעַד הַלַּהַב--כִּי לֹא שָׁלַף הַחֶרֶב, מִבִּטְנוֹ; וַיֵּצֵא, הַפַּרְשְׁדֹנָה.
כג וַיֵּצֵא אֵהוּד, הַמִּסְדְּרוֹנָה; וַיִּסְגֹּר דַּלְתוֹת הָעֲלִיָּה, בַּעֲדוֹ--וְנָעָל.
כד וְהוּא יָצָא, וַעֲבָדָיו בָּאוּ, וַיִּרְאוּ, וְהִנֵּה דַּלְתוֹת הָעֲלִיָּה נְעֻלוֹת; וַיֹּאמְרוּ, אַךְ מֵסִיךְ הוּא אֶת-רַגְלָיו בַּחֲדַר הַמְּקֵרָה.
כה וַיָּחִילוּ עַד-בּוֹשׁ, וְהִנֵּה אֵינֶנּוּ פֹתֵחַ דַּלְתוֹת הָעֲלִיָּה; וַיִּקְחוּ אֶת-הַמַּפְתֵּחַ, וַיִּפְתָּחוּ, וְהִנֵּה אֲדֹנֵיהֶם, נֹפֵל אַרְצָה מֵת.
כו וְאֵהוּד נִמְלַט, עַד הִתְמַהְמְהָם; וְהוּא עָבַר אֶת-הַפְּסִילִים, וַיִּמָּלֵט הַשְּׂעִירָתָה.
כז וַיְהִי בְּבוֹאוֹ, וַיִּתְקַע בַּשּׁוֹפָר בְּהַר אֶפְרָיִם; וַיֵּרְדוּ עִמּוֹ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל מִן-הָהָר, וְהוּא לִפְנֵיהֶם.
כח וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם רִדְפוּ אַחֲרַי, כִּי-נָתַן יְהוָה אֶת-אֹיְבֵיכֶם אֶת-מוֹאָב בְּיֶדְכֶם; וַיֵּרְדוּ אַחֲרָיו, וַיִּלְכְּדוּ אֶת-מַעְבְּרוֹת הַיַּרְדֵּן לְמוֹאָב, וְלֹא-נָתְנוּ אִישׁ, לַעֲבֹר.
כט וַיַּכּוּ אֶת-מוֹאָב בָּעֵת הַהִיא, כַּעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אִישׁ--כָּל-שָׁמֵן, וְכָל-אִישׁ חָיִל; וְלֹא נִמְלַט, אִישׁ.
ל וַתִּכָּנַע מוֹאָב בַּיּוֹם הַהוּא, תַּחַת יַד יִשְׂרָאֵל; וַתִּשְׁקֹט הָאָרֶץ, שְׁמוֹנִים שָׁנָה. {פ}