יש בשורה בהסכם הקיבוצי, המסדיר את פרטיות העובד במחשב?  

ההסכם הקיבוצי, המסדיר את פרטיות העובד במחשב שבמקום עבודתו, עורר בשבוע שעבר סערה גדולה. אך משפטנים טוענים כי אינו משנה במידה רבה את המצב המעורפל

ההסכם שנחתם בשבוע שעבר בין הסתדרות העובדים ללשכת התיאום של הארגונים הכלכליים (המעסיקים הפרטיים) היכה רבים בתדהמה. לאחר משא ומתן שהדיו כמעט שלא הגיעו לתקשורת, התבשרנו על הסכם קיבוצי המבטיח להסדיר את פרטיות העובד במחשב שבמקום עבודתו. ההסכם גרר ביקורת רבה, בשל החשש שההסתדרות נתנה למעסיקים יד חופשית במחשבי העובדים, ובמקביל היו גם שבחים על הניסיון לעשות סדר בתחום. אולם בדיקה מעלה כי מאחורי הכותרות הזועקות מסתתר הסכם שאינו משנה בהרבה את המצב הקיים.

דובר ההסתדרות מסביר כי ההסכם הסדיר מצב פרוץ, שבו למעסיק היו זכויות קניין מלאות על המחשב של העובד. אין שום חוק שאוסר על המעסיק לפשפש בענייניו האישיים של העובד, אומר הדובר, אייל מלמה. "ההסכם הנוכחי מגביל מאוד את האפשרות של המעסיקים להיכנס למחשב של העובדים".

ואולם מומחים למשפט טוענים כי גם במצב ששרר לפני ההסכם היו העובדים זכאים להגנה על פרטיותם. "הפרשנות הזאת (של ההסתדרות) אינה נכונה", אומר הד"ר מיכאל בירנהק, מרצה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, העוסק בין היתר במשפט וטכנולוגיה ובפרטיות. בירנהק מסביר כי גם לפני חתימת ההסכם היו שני חוקים שהגנו על זכויות העובד במקום העבודה: חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, שקובע כי לאדם יש זכות לפרטיות, וחוק הגנת הפרטיות, שאמנם אינו מתייחס למקום העבודה באופן פרטני אבל הוא מעניק לאדם הגנה מפני פגיעה בפרטיותו, ואפשר להחיל אותו גם על מקום העבודה.