איראן מול המערב: מערכה ראשונה?  

ההדלפות וההכחשות על תקיפה ישראלית אפשרית באיראן הולכות ומתגברות, כך גם התגובות הנזעמות והמאיימות מטהרן. האם ניתן לומר כי נורתה יריית הפתיחה במערכה הנוכחית או שמא מדובר בפטפוטי סרק?

בימים האחרונים התרבו ההדלפות וההכחשות לגבי האפשרות שישראל תתקוף בקרוב את מתקניה הגרעיניים של איראן במטרה למנוע ממנה ייצורה של פצצה גרעינית. מקורות בפנטגון אמרו שישראל תבצע את התקיפה עוד לפני סוף השנה הנוכחית. דובר מחלקת המדינה הזדרז לדחות את הדברים ואמר שאין כל מידע שיתמוך בהשערות בלתי אחראיות כאלה. הרמטכ"ל האמריקאי אמר בביקורו בארץ השבוע כי תקיפת איראן תהיה מעשה קשה ומסובך. לעומת זאת הנשיא בוש חזר ואמר בנאומו ביום ד' כי הוא מעדיף את האופציה הדיפלומטית אם כי האופציה הצבאית בהחלט קיימת. כמה ימים קודם לכן חשף הניו יורק טיימס את פרטי התמרון הגדול של חיל האוויר הישראלי שהטיס צי אווירי מרשים עד ליוון - לטענת העיתון - במסגרת של אימון לפעולה משולבת במרחק גדול מישראל - כמרחק עד לטהרן. עוד קודם לכן איים שר התחבורה שאול מופז להפציץ את איראן - מה שהקפיץ את מחיר הנפט בשמונה דולרים. לסיום , ערך השבוע רה"מ אולמרט סיור מתוקשר בכור בדימונה.

כיצד ניתן לפרש את רצף ההצהרות, ההדלפות והכחשות הללו, ועוד לא הזכרנו את התגובות הנזעמות והמאיימות מטהרן? האם אין לראות כאן חלק ממהלך כפול שמטרתו: א. לזעזע את המערכת הדיפלומטית הבינלאומית שכשלה עד עכשיו במשימתה לעצור את העשרת האורניום ע"י איראן. ב. להפעיל לחצים על איראן ולהביאה למצב של בלבול ואי וודאות?

במידה מסויימת אפשר אף לטעון כי המלחמה התחילה וכי אנו נמצאים בשלב המוקדם שלה. אומנם זו רק מלחמת מילים אך תהודתה מהדהדת היטב באיראן ובכל מדינות העולם המתעסקות בנושא. נוצר הרושם שמשהו מתבשל וכי "העולם" נקרא להבין שיש צורך בהפעלת אמצעים דיפלומטים יעילים יותר לפני שיהיה מאוחר מידי. במיוחד אמורים הדברים לגבי רוסיה וסין, המהססות לתמוך בהפעלת סנקציות מכאיבות על איראן, וכן ביחס מדינות אירופה כגון גרמניה, אוסטריה, שווייץ ואחרות הממשיכות לסחור עם איראן תוך התעלמות מן המשבר הגרעיני ההולך ומחמיר ומשדרות מסר מוטעה ומרגיע לטהרן.

על מנת להבין יותר טוב את השלב המוקדם הנוכחי של המערכה כדאי להעמיק בתוכנם של דברי המקורות בפנטגון ששודרו בערוץ אי.בי.סי. האמריקאי. על פי מקורות אלה, גוברת הסבירות לתקיפה ישראלית עוד השנה מאחר ואיראן מתקרבת לשלב בו יהיה בידה מספיק אורניום מועשר כדי להרכיב פצצה גרעינית, דבר שיקרה כבר השנה או בתחילת השנה הבאה. לכן חייבת התקיפה להתבצע לפני כן.

עוד ציינו המקורות כי איראן עומדת לקבל מרוסיה מערכת מודרנית ומתוחכמת של הגנה אנטי - אווירית SA-20 שאם תופעל עלולה להכביד קשות על מטוסיה של ישראל ומכאן ההכרח בפעולה מהירה. המקורות אף טענו שהתמרון האווירי הגדול שביצעה ישראל היה אימון בסיסי לפעולה באיראן במטרה ללמוד את הבעיות וקשיים וכיצד לשפר את הביצועים. הם ציינו כי ישראל אינה יכולה להשמיד את כל מתקני הגרעין באיראן, אך בכוחה לשתק את פעולתם לתקופה מסויימת. היה זה תדרוך מפורט ומקצועי של משרד ההגנה האמריקאי. אומנם כאמור משרד החוץ האמריקאי דחה את הדברים, אבל ישראל לא הגיבה ובאותו יום מצא רה"מ אולמרט את הזמן לסייר בכור בדימונה. סביר מאד שכל הצדדים הבינו את הרמז העבה: המשחק ללא תוצאות אינו יכול להמשיך, הגיע זמן ההחלטה. ישראל מתכוננת לרע ביותר וכדאי לכם באיראן לקבל את ההצעות האחרונות הנדיבות של האירופים שמאחוריהם נמצאת ארה"ב. הצעות אלה מכילות שיתוף פעולה כלכלי מרחיק לכת עם איראן בתמורה להפסקת העשרת האורניום וחזרה לפיקוח מלא של כל המתקנים הגרעינים ע"י הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית.

באיראן בוודאי לא אוהבים לשמוע על אפשרות של תקיפה אפשרית קרובה, אך בינתיים אין שינוי בקו המדיני ההסברתי. אחמדינג'אד חוזר ואומר ששום כוח בעולם לא יוכל לשבור את נחישותה של איראן להעשיר אורניום. שר החוץ האיראני מנושהר מותקי אמר בתגובה ישירה לתדרוך של הפנטגון, כי לא ישראל ולא ארה"ב יכולות להרשות לעצמן להתקיף את איראן. ישראל, הוא טוען, שרויה במשבר פנימי עמוק וארה"ב, השקועה בבוץ העיראקי, עומדת בפני מערכת בחירות קשה. אלה גם נימוקים המקובלים על התקשורת המערבית.

הכול דיבורים

איראן עשתה בשנים האחרונות עבודה הסברתית מצויינת. מנהיגיה מכריזים ללא הרף כי התגובה להתקפה על איראן תהיה אפוקליפטית ותפגע קשה בישראל, בארה"ב וכוחותיה בעיראק ובכל מדינה אירופית שתשתתף בפעולה. הם גם דואגים להזכיר כי יסגרו את מיצרי הורמוז ובכך ימנעו את הזרמת הנפט דרכו ויפגעו קשות בכלכלת העולם. הכרזות אלה מלוות בשידורי טלוויזיה על פיתוח טילים איראניים בעלי טווחים גדולים ואף התגרויות בצי האמריקאי השוהה במפרץ הפרסי.

האומנם הפכה איראן - מדינה מתפתחת עם אחוז בערות גבוה - למעצמה עולמית היכולה לאיים על ארה"ב ולסכל את פעולותיה רק בדיבורים רמים ובתמונות מרשימות בטלוויזיה? האם איראן אינה חוששת מתקיפה על מתקניה שבוודאי יש בהם מקומות תורפה? האם איראן, אם תותקף, אכן מתכוונת להגיב בחריפות נגד ישראל וארה"ב? הרי יש להניח כי ארה"ב תגיב מצידה בגיוס כוחה האווירי העצום אשר יגרום נזק בל ישוער לאיראן. במקרה זה תתכן אפשרות להפלתו של משטר האייתולות ולכך האייתולות אינם מוכנים בשום אופן. השלטון והמשך המהפכה האיסלאמית חשובים למשטר השיעי הקיצוני הזה יותר מכל דבר אחר. כבר ראינו כיצד פעל חומייני - מקימו של השלטון השיעי הנוכחי - במהלך המלחמה עם עיראק בשנות ה-80, כאשר טילים עיראקיים התחילו ליפול על טהרן. חומייני, שהבין כי משטרו הולך ומתערער, הזדרז לבקש הפסקת אש וחתם על הסכם שלום עם סדאם חוסיין על אף שעיראק הייתה זו שיזמה את תקיפתה של איראן ללא פרובוקציות וגרמה לה נזקים כבדים ביותר. המשמעות היא כי התקפה על איראן אינה חייבת בהכרח להביא בעקבותיה תגובה קשה מאחר והיא עלולה לסכן את המשטר האיסלמי.

גם מעמדו של אחמדינג'אד אינו בטוח לתמיד. באיראן יש רבים המתנגדים למדיניותו הקיצונית ואף מאשימים אותו בניהול כושל של הכלכלה. אם יתברר כי מדיניותו מסכנת את שלטון האייתולות ניתן בהחלט לצפות כי המדריך הרוחני העליון של איראן, עלי חמינאי, ישתמש בסמכותו וידיח את אחמדינג'אד.

עד שהמוות יפריד

שאלה נוספת העומדת לדיון היא מה יעשו בני בריתה של איראן. האם יצטרפו מיד למערכה ויפציצו את ישראל? לגבי סוריה – אומנם היא בת ברית קרובה לאיראן ואפילו מסרבת להעלות את האפשרות להיפרד ממנה, אבל מכאן ועד הצטרפות למלחמה לא שלה, העלולה לגרום לה הרס רב, המרחק עדין גדול. דברים דומים ניתן לומר לגבי חיזבאללה. אם יתקוף את ישראל יסבך את לבנון במלחמה נגד רצונה - זו הפעם השנייה - ויגרום לה לנזקים חמורים. מצב זה יכול להביא לקרע, למלחמת אזרחים ואולי אף לפרוקה של לבנון לקנטונים על בסיס עדתי. נשאר חמאס. יש סבירות גדולה כי הוא ישלח לדרומה של ישראל רקטות רבות ויפגע באוכלוסיה, אך ללא ספק 'יזכה' בתגובת נגד ישראלית שעלולה להביא לסיום שליטתו בעזה.

ניתוחים אלה מבוססים אומנם על האינטרסים הידועים של השחקנים בזירה, אך בדרך כלל המציאות מורכבת יותר והתנהגות הצדדים השונים אינה לחלוטין רציונלית, או שמתברר כי איננו מבינים את דרך חשיבתם. המציאות מכילה תמיד הפתעות ואין ברירה אלא להתמודד עימן במהלך המערכה.

ישראל עומדת כעת בפני אופציות שכולן קשות, אבל גם איראן נמצאת במצב לא קל שאליו היא תימרנה את עצמה. הפסקת העשרת האורניום תראה אומנם ככניעה, אך תביא לה הישגים כלכליים חשובים לפיתוחה. רגע ההכרעה הולך ומתקרב.

בזמן כתיבת שורות אלה נודע כי אתר אינטרנט איראני בלתי רשמי דיווח על האפשרות כי איראן תשהה את העשרת האורניום ותפתח בשיחות עם האירופים על בסיס הצעותיהם הנדיבות האחרונות כאמור לעיל. מספר פרשנים אף טוענים כי בהצהרותיו האחרונות של מנושהר מותקי כלולים רמזים על פתיחת צוהר לשיחות עם האירופים. עוד נודע כי עלי אכבר ויליאתי, יועצו של עלי חמינאי, העביר אגרת "בעלת טון מתון" לשר החוץ הצרפתי, שמדינתו היא הנשיאה התורנית של האיחוד האירופי החל מהראשון ביולי ותהיה ממונה על המשך ניהול המשבר עם איראן למשך ששת החודשים הבאים.

האם אלה סימנים המבשרים על שינוי כלשהו? קשה לדעת. בעבר נתנה איראן רמזים חיובים שנתבררו לאחר מכן כניסיונות השהיה. נראה עם זאת שלא הכול נאמר ונשאר זמן מסויים לדיפלומטיה –תוקפנית - שישראל וארה"ב מנסות לנצל ככל יכולתן.