צבי צוויג: ''פטור מצבא, לא רק לחרדים, אלא לכולם''  

הרשימה המשותפת למפלגה הליברלית ולמפלגת עלה ירוק הציגה את עצמה במסיבת עיתונאים בשבוע שעבר: התל אביביים המבקשים לערער על הסדר הקיים התאחדו עם התנועה הליברלית השואפת לצמצום התערבות המדינה במשק ויחד הם מבקשים לקדם מדיניות של חופש מירבי לפרט בתוכה - גם מעבר לצבא מקצועי ופטור .

עד כאן הכל ברור ומובן. מה שהפתיע רבים היה לראות כי בין ראשי הרשימה הליברלית הוצב אדם חובש כיפה, צבי צוויג שמו.

כשהוא מתקרב לגיל שבעים ובבעלותו חברת הייטק מצליחה, החליט צבי לעשות מפנה בחייו ולהצטרף לפעילות פוליטית. החיבור בין יהודי דתי לבין מעשני הג'וינטים בהחלט נראה חריג במבט ראשון, אך לדבריו השקפתו הפוליטית והכלכלית מעוגנת כולה במקורות היהדות ודברי חז"ל.

פטור משירות צבאי - לא רק לחרדים אלא לכולם

מערכת הבחירות הנוכחית מעלה סוגיות יסוד רבות הנוגעות בבסיס הגדרתה של המדינה. נושאים רבים השרויים במחלוקת היסטורית הגיעו לנקודת הכרעה. מכל צדדי המפה הפוליטית מושכים לכיוונים שונים והכל רוצים לצבוע את זהות המדינה בצבעיהם שלהם.

צוויג רואה בויכוחים העקרוניים הללו תוצאה מהטלת משא מיותר על כתפי המדינה. אם היא תצטמצם לתחומים מסוימים ותתיר את כל השאר להכרעת האזרח הפרטי הרי שכל המחלוקות ייעלמו מאליהן.

"קח את הצבא, כדוגמא. על מה הויכוח בדיוק. אנחנו לא רק בעד פטור לחרדים אלא בעד פטור לכולם. כמובן שצריך לבצע את השינוי בהדרגה לפי המלצות מקצועיות שכבר התקבלו בממשלה אך בסופו של דבר הצבא צריך להיות צבא מקצועי והבוחרים לשרת צריכים לקבל שכר ראוי. כמו משטרה".

"גם המחלוקות סביב נושאי החינוך ולימודי ליב"ה הם מיותרים. איזה טעם יש לנהל ויכוח כה מר על אופי החינוך ועל חלוקת תקציבים. ההורים צריכים להחליט מהו סוג החינוך שהם מעוניים להעניק לילדיהם. הבעיה מתעוררת רק במצב העכשווי כשהמדינה אחראית על מימון החינוך ובמילא היא גם מביעה דעה בנושא. אך באם החינוך יהיה פרטי והמדינה לא תתקצב אותו הרי שלא יהיה לה כל זכות וסמכות להביע דעה בעניין".

"מקור כל הבעיות הוא כשהמדינה נכנסת לתחומים שלא שייכים אליה", מסכם צוויג. "אם נראה במדינה את מה שהיא בלבד ולא נדרוש ממנה להוות ישות כל-יכולה החיים של כולנו יהיו כאן רגועים ושלווים יותר".

"ההתערבות של המדינה - גזל"

בשיחה עמו הוא מעלה עשרות ציטטות, סיפורי התנ"ך והלכות תושבע"פ, מהם הוא מוכיח את החשיבות העצומה המוקנית לזכות הקניין הפרטי.

"כבר בסיפור קניית אברהם את מערת המכפלה אנו רואים את התעקשותו לקנות את החלקה בכסף מלא", מתחיל צבי לשטוח בפנינו את השקפת עולמו הכלכלית-יהודית. "הרי עפרון החיתי ואנשיו הציעו לו לקבל את הקבר במתנה מתוקף היותו שווה בין שווים, הם היו הקיבוצוניקים הראשונים. אבל אברהם לא היה מוכן לכך. הוא רצה את הקניין רשום על שמו בטאבו".

בסיפורו של ירבעם בן נבט מוצא צוויג משמעות אקטואלית הנוגעת לימינו "הגם שירבעם נחשב לחוטא ומחטיא את הרבים בעבודה זרה, הבה נזכור כי בפשט הדברים התפרק העם. על מה נחלק העם ליהודה וישראל? על מרד מיסים. מרד מיסים יתרים, ראה ערך ״אבי ייסר אותכם בשוטים ואני אייסר אותכם בעקרבים״ וכשקורה דבר כזה אזי מסתיים הדבר ב״איש לאוהליך ישראל״ אם התוכניות הכלכליות ההזויות חס וחלילה יתקיימו אזי יתקיים בימינו ״איש לאוסטרליה ולאמריקה ישראל".

במשך שעה ארוכה פורש בפנינו הקפטליסט הדתי את המקורות היהודיים להשקפתו: מהתקנת השווקים על ידי יעקב, עבור דרך קריאתו של דוד המלך "צאו והתפרנסו זה מזה", ועד לאמרת חז"ל "היזהרו בממון חבריכם". הרפרטואר היהודי לדורותיו משמש מבחינתו הוכחה להצדקת שיטתו.

"החשיבות של הקניין הפרטי והעבודה האישית להשגת פרנסה עולה מהרבה מקומות ביהדות. אני אומר בפה מלא: "היהדות היא קפיטליסטית. כמובן שאנו רחמנים בני רחמים ומצוה לתמוך בעני ואביון, אך כל התערבות של המדינה אינה מוצדקת ומדובר בגזל ממש".

הרי ישנם גם ציטוטים אחרים, "כופין על הצדקה", למשל, שכן מצדיקים גביית מס מבעלי יכולת לצורך החלשים באוכלוסיה?

"כאן מדובר רק במקרים חריגים. גם אני מסכים שכאשר בן אדם נותר ללא קורת גג או רעב ללחם על החברה לספק לו את צרכיו ומותר לה אף לחייב בעלי יכולת לממן את זה. אבל להפוך זאת למצב הרגיל? ממש לא".

"במצב הרגיל השוק צריך להתנהל באופן חופשי וכל אחד צריך להשתדל לפרנס את עצמו בכוחותיו הוא. שוב, אני מדגיש, כמובן שכל מי שיכול ראוי שיתרום ויסייע בעד הנצרכים לכך. אך אני מתנגד באופן נחרץ שהדבר יעשה על ידי המדינה. אין לה כל זכות לגבות מיסים כה גבוהים".

בימים בהם הציבור הישראלי נוטה בהשקפותיו לתפיסות כלכליות סוציאליות, ניצבים אנשי התנועה הליברלית כבודדים במערכה וטוענים על חוסר צדק בצדק החברתי. בתוכם בולט צבי כשהוא מבקש לבסס את מצע המפלגה באמצעות החשיבה היהודית.

נולד על אוניית 'המעפילים' בוגר 'תחכמוני' וישיבת 'הדרום'

ההסבר להשקפותיו הנחרצות טמון אולי בסיפור חייו המפותל. צבי צוויג נולד בשנת תש"ג ועלה לישראל על אוניית מעפילים בשנת תש"ח. משפחתו התיישבה ביפו והוא נשלח לבית ספר ממלכתי דתי "תחכמוני" בבת ים הסמוכה. כשהגיע לגיל ישיבה החל ללמוד בישיבת הדרום, התחנך וקיבל רבות מרבניה, אך בסופו של דבר לא מצא בה את מקומו ועזב את הלימודים.

לדבריו, למרות שמסגרות פורמליות לא תמיד התאימו לו הוא לא חדל מלעסוק בספרים. יכולת הלמידה העצמית עמדה לו והוא היום בעל ידע תורני וכללי נרחב ביותר. גם השכלה כלכלית מעולם לא רכש בצורה מסודרת. "את הפקולטה שלי לכלכלה עברתי בגיל 10 כשעמדתי ברחובות יפו ומכרתי סברס לעוברים ושבים", הוא אומר.

לאחר שסיים את שירותו הצבאי עבד כמה שנים בחברת אל-על ועם פרישתו ממנה הקים חברת הייטק המונה עשרות עובדים ונחשבת לאחת מההצלחות הגדולות של שוק ההייטק הישראלי ("את שמה אינני מעוניין להזכיר כי לא באתי לפוליטיקה כדי לעשות פרסומת לחברה שלי"). מהחינוך ועד לעסקים, לאורך כל חייו התנהל צבי בצורה עצמאית. אולי האינדבדואלית המובהקת שלו היא זו שמניעה אותו לבקש לעצמו מרחב מחיה משלו ולדחות כל התערבות ממשלתית בחיי האזרחים.

"שנאת העשירים שמשתוללת כאן היא דבר מבהיל. לקחת מיסים גבוהים זה לא יהודי ולא מוסרי וגם לא יעיל לאף אחד. השכבות החלשות רק ירוויחו אם השוק כאן יהיה יותר חופשי ויאפשר ליזמים להשקיע ולפתח את הארץ לטובת כל חלקי החברה. כולם רק ירוויחו מזה".

"לשם עצמאותה של הדת אנו מחויבים להפריד אותה מהמדינה"

דרישתם של אנשי הרשימה המשותפת מהמדינה לצמצם את התערבותה בחיי הפרט מתחילה אמנם בתחום הכלכלי אך לא מסתיימת בה. מבחינתם, תפקידה של המדינה מסתכם בשמירה על הביטחון והסדר הציבורי ובוררות בין בעלי מחלוקת. לשם כך היא צריכה להחזיק צבא, משטרה ומערכת משפט. המיסים היחידים שמותר לה לגבות מהציבור הינם רק אלו שנדרשים לשם מימונם של מוסדות אלו.

השלכה ברורה הנובעת מכך היא הפרדתה של הדת והמדינה: אל לה למדינה לחוקק חוקים דתיים ואין לה חובה לממן שירותי דת.

בימים אלו בהם סוגית יסוד זו מתעוררת שוב בשיח ציבורי ועומדת במרכז מערכת הבחירות הנוכחית, מפתיע לראות אדם דתי שתומך בדעה הלא מקובלת.

לדבריו של צוויג, גם השקפתו זו נובעת דווקא מהיותו אדם דתי: "כשאנו מבקשים להפריד דת ומדינה זה לא רק בשל דאגתנו לשמירה על חירות המדינה אלא גם ובעיקר בשל הרצון לשמור על עצמאותה של הדת. הרי זה אבסורד שחוק דתי שנאמר בתורתנו הקדושה זקוק לביסוס של חוק חילוני. בן גוריון רצה לשלב את הדת במדינה רק בשל רצונו להיות בעל סמכות ויכולת בענייני דת. נוצר היום מצב שאדם דתי תומך בחיבור של הדת והמדינה בישראל, בעוד שההיגיון מחייב את ההיפך המוחלט. אדם דתי אמור לרעוד מעצם המחשבה שהדת שמקורה במתן תורה נמצאת משולבת יחד עם המדינה החילונית. הדת היא דת והמדינה היא מדינה, אין כל צורך לערבב ביניהם".

שים לב שבתפילה אנו אומרים ״מפני חטאינו גלינו מארצנו״, גלינו ולא הוגלנו ולא ברור כמה הוגלו וכמה גלו מרצון מאימת המיסים עד כי נותרה רק דלת הארץ.