מכבסים מצעים  

שני הוריי היו עולים חדשים ובקושי קראו עברית. לפני הבחירות שקדמו למלחמת ששת הימים הם הושיבו אותי עם ערימה של ניירות כתובים בשפה חגיגית ומחולקים לסעיפים בלי סוף, על מנת שאקרא להם מתוך המצעים של המפלגות שיתמודדו בבחירות. זה מה שעושים במדינה דמוקרטית, אמרו אז יוצאי הדיקטטורות המזרח אירופיות - קוראים, שוקלים, מחליטים ובוחרים.

כמובן, מידת האמון בכל המפלגות כנציגות ציבור דורשות טוב הייתה גבוהה במיוחד: הציונים הנלהבים עם העברית המקולקלת לא העלו בדעתם שמצעים של מפלגות וציפיות של בוחרים הם בסך הכול כביסה מלוכלכת.

לליכוד עדיין אין מצע, ואולי גם לא יהיה בכלל. בבחירות האחרונות, כך על פי השמועה שרצה בין כתבים פוליטיים, נכתב מצע בהפרטה: קופירייטרים מבחוץ ולא הוגי דעות בתוך מפלגה היו אחראים לניסוחים וספק גדול אם בנימין נתניהו עצמו היה בכלל בסוד העניינים.

למפלגת העבודה יש דווקא 34 עמודים שמוקדשים בעיקר למשנה כלכלית, כך שרק אחרי שגמרנו להפחית את העוני בצמצום דרסטי ולהפסיק לחלוטין את ההפרטה, משאלות לב של כל מועמדת לתחרות מלכת יופי, אפשר להתפנות לעניינים הקטנים האלה של השלום, ההתמודדות עם האתגרים האסטרטגיים והמלחמה בטרור. אף מילה על הקשר בין זה לבין זה, בהתאם לחזון החדש של ראשית המפלגה לפיו הכול יסתדר. אם רק לא נהיה שמאל לא ניתפס כקיצונים ונתאים כמו כפפה ליד של ביבי.

יש עתיד דווקא הקדישה זמן ומאמצים לניסוח קווים מעניינים לשנים הבאות, ובהם התביעה לשירות אזרחי אם לא יסתייע הגיוס לכולם. יש גם דיבורים חגיגיים על חינוך, אבל בשלב זה של הנבירה הבוחר, אפילו אם הוא צף, חייב להיאחז בקרש ההצלה של הציניות ולומר לעצמו: מה זה משנה? יגידו מה שיגידו, מצע זה בסך הכול ספין, הכול תלוי בקואליציות, נחכה ונראה.

ייתכן שלליכוד אין מצע כי מילא הוא לא רלוונטי אחרי החבירה לישראל ביתנו. זו מצדה מסתפקת במצע של 2009 באתר שלה. שימו לב למשפט הנפלא הבא: "שלמות העם ושלמות הארץ - שלמות העם חשובה יותר. נכונותנו לפשרה נובעת לא מהאמון שאנחנו רוחשים לצד השני אלא מתוך הרצון להגיע להבנה ומכנה משותף בעם היהודי". סבבה, אבל "רוכשים" כפי שזה מופיע במצע היא שגיאה פרוידיאנית בעברית.

ואם רציתם מצע קלאסי, קצר ותמציתי, לא תמצאו אותו אצל מרצ. שם בכלל מדובר על תהליך בהתהוות שבו כל אחד יכול לתרום מהגיגיו כדי לעצב באופן אינטראקטיבי את המסמך הסופי. זה משחק נחמד לילדים ולנוער שכולל גם הצהרות בנושאי סמים, אלכוהול ועישון, נושאים שבוחר פוטנציאלי בן 17 ודאי מתעניין בהם מאוד.

הקלאסיקה מככבת אצל חד"ש. עם הקריאה, עלו בי זיכרונות של טלוויזיה בשחור לבן, כיבוש טרי וסיסמאות יפהפיות על אחוות עמים מראשית הסבנטיז. קצר וממצה, דורש חינוך

חינם כולל אוניברסיטה, אישור חוקה דמוקרטית, הפיכת שוויון בין המינים לחוק יסוד: מדהים באופטימיות שלו עד שקוראים את התביעה להכיר בפלסטינים בישראל כמיעוט לאומי עצמאי. זו בדיוק הסיבה שבגללה מי שהצביעה פעם לחד"ש מנהלת היום ביד רמה את העבודה.

אז מה נשאר מן ההרגל הנאה להצהיר הצהרות מחייבות טרם בחירות? כלום: הצהרות הן רק ספינים ואלה מחייבים עד הקמת הקואליציה, ובינינו - מי זוכר ולמי אכפת. כך שהליכוד יכול לסמוך עליכם שתבחרו מירי רגב, ומרצ - שתאהבו נורא את אילן גילאון. ישראל ביתנו היא בסך הכול ליברמן וכמה בובות, וזה לא שונה מיש עתיד. מי צריך מצעים כשיש אנשים, והם מצטלמים כל כך יפה כשהם אומרים דברים שהם ואתם לא מאמינים להם בכלל.