מעריב: המתייוונים החדשים מנסים ליצור דת-מחמד  

המתייוונים החדשים מנסים ליצור דת-מחמד
בן ציון גופשטיין מישיבת הרעיון היהודי שבירושלים תוקף בחריפות חסרת תקדים את המאמר שפירסם הרב חיים נבון

"עשבים שוטים", "מחבל יהודי", אלה מן הסתם מעט מהפנינים שהיו מתארות בעיתונות ובעלוני השבת דאז את מעשהו הקיצוני של מתתיהו החשמונאי. אין ספק, שמשלחות של "רבנים מטעם" יצאו עם קתלי חזיר לפיוס המתייוונים הזועמים. הרי מתתיהו העז לרצוח בדם קר יהודי מסכן שהקריב קרבן לאל שהוא האמין בו.

וכאז גם היום, המתייוונים החדשים ממשיכים ומערבבים את המושגים, מכניסים את תרבות המערב לתוך היהדות הטהורה ומנסים ליצור "דת מחמד" המטיפה רק לשלום ולאהבה, מן שעטנז מוזר ואסור.
כשאנו רוצים ללמוד מהי היהדות אנו פונים לתנ"ך ולחז"ל וכך אנו יכולים ללמוד מהו רצון ה' האמיתי.

לכן אתייחס בדברי רק למקורות התורניים שהביא הרב חיים נבון במאמרו (שניים בלבד), המקור הראשון הוא מדברי הרמב"ם (הלכות שבת ב' ג) "שאין משפטי התורה נקמה בעולם, אלא רחמים וחסד ושלום בעולם." הרמב"ם שם מסביר את ההתר לחלל את השבת להצלת יהודי, כמובן, הרמב"ם לא התכוון לגוים, שהרי את הגוי אסור להציל אף בחול וק"ו בשבת (שם הלכה י"ב). ועל גויים בשעת מלחמה פסק הרמב"ם (בהלכות מלכים ומלחמות פרק ו' ה' ד') "ואם לא השלימו, או שהשלימו ולא קיבלו שבע מצוות--עושין עימהם מלחמה, והורגין כל הזכרים הגדולים, ובוזזין כל ממונם וטפם."

וכן לימדונו רבותינו בגמרא (בברכות לג.) "אלה מעתה, גדולה נקמה שניתנה בין שתי אותיות שנאמר 'אל נקמות ה''? אמר ליה: אין (כן), במילתה מיהא גדולה היא" וז"ל רש"י במקום:"במקום שצריכה נקמה דבר גדול הוא". וכך אמר נעים זמירות ישראל, דוד המלך: "ישמח צדיק כי חזה נקם פעמיו ירחץ בדם הרשע" (תהילים נח) וכן "בת בבל, השדודה, אשרי שישלם לך את גמולך שגמלת לנו. אשרי שיאחז ונפץ את עולליך אל הסלע" (שם, קלז). רואים בבירור שיש להבדיל בין נקמה ביהודים ובין נקמה בשונאי ישראל.

האם נעלמה מעינינו דרישת התורה לנתוץ ולהרוס את כל הע"ז מארצנו על אף ואולי דוקא בגלל שהם "מקומות תפילה" וכך פסק הרמב"ם: (הלכות ע"ז פרק ז' א-ב) " מצות עשה היא לאבד
עבודה זרה, ומשמשיה, וכל הנעשה בשבילה--שנאמר "אבד תאבדון את כל המקומות (דברים יב,ב).... ובארץ ישראל, מצוה לרדוף אחריה עד שנאבד אותה מכל ארצנו;" לא ראינו את אותם "הרבנים המגנים" דורשים לעקור ולהרוס את הכנסיות בארץ ישראל. האם לאויבים אף אם הם אינם עובדים ע"ז יש חסינות לבתי התיפלה שלהם?

מקור נוסף שהביא הרב נבון הוא מהשו"ע האוסר על גזל גוי. אין חולק על כך שגזל גוי אסור, אבל האם קיים מושג של "גזל גוי" עם גוי שהוא חלק מעם הנלחם עימנו? האם שמשון ששרף שדות פלישתים, "מגדיש ועד קמה ועד כרם זית" (שופטים ט"ו) ע"י קשירת זנבות שועלים עבר על גזל גוי? האם דוד בן ישי שנלחם בצקלג "והכה דוד את הארץ ולא יחיה איש ואשה ולקח צאן ובקר וחמורים וגמלים ובגדים" (שמואל א' כו,ט), עבר על גזל גוי? גם שמשון וגם דוד לא היו השליטים באותה התקופה. נהפוך הוא, הם היו ממתנגדי השלטון. האם שמשון ודוד, אימצו את סולם הערכים של האיסלאם הקיצוני ח"ו, או שמא גם הם היו מתייונים ח"ו?

המתייוונים הקדומים לכל הפחות הצהירו בפה מלא שהם נטשו את אמונת ישראל, הם לא לקחו את עגל הזהב של תרבות המערב והמליכו אותו לאלוקים. מסלפי התורה חוטאים בחילול השם, ואם אנחנו שותקים לנגדם, גם אנחנו שותפים לחטא.

בן ציון גופשטיין, ישיבת הרעיון היהודי, ירושלים