מתי פייגלין יהיה צודק?  

המשמעות המספרית, כמו שלמדנו בשעורי המתמטיקה בתיכון, היא שאם המספרים של הצעת פייגלין נכונים, הרי שיגיע היום שבו עלות הבטחון המצטברת לפי המצב הקיים תהיה גבוהה יותר מעלות הבטחון המצטברת לפי הצעת פייגלין.
ובמילים אחרות, אם המספרים של פייגלין נכונים, אז בהכרח יבוא היום שממנו ואילך פייגלין יהיה צודק.
ואז נהיה פראיירים (או הזויים) אם לא נקבל את הצעתו, ויפה שעה אחת קודם. ולכן החלטתי לבדוק את המספרים הרלבנטיים ולעשות את החשבון, כדי לבדוק האם פייגלין יהיה צודק, ואם כן, מתי.
הערה: אם יש ממש בהצעתו של פייגלין ואם היא תיושם, היא תחסוך בסופו של דבר לא רק כסף, אלא גם חיי אדם, יהודים וערבים, שאלמלא כן ימשיכו להיפגע, מהטרור או מהלחימה נגדו.

אז מה היה לנו כאן. מצד אחד של המשוואה, משה פייגלין, עוד כמה ימים כנראה חבר כנסת בליכוד, מציע לציבור הישראלי הצעה שעל פניה נשמעת לרבים הזויה לגמרי, לשלם סכום עצום של 284 מיליארד ש"ח, פי חמש מתקציב הבטחון השנתי, לרוב ערביי יהודה ושומרון, בתמורה לכך שיהגרו מכאן לתמיד, וכך הסכנה מהם לנו, ומצה"ל להם, תתבטל.
מהצד השני, כמו שהראיתי כאן, קבלת ההצעה בעבר, מתישהו ב-19 השנים מאז שהוקמה הרשות הפלשתינית, והקפיצה העצומה בטרור ובמחיר המאבק בו שבאו בעקבותיה, או אפילו מתישהו בעתיד, היתה חוסכת לנו, ותמשיך לחסוך בעתיד הנראה לעין, סכום הולך וגדל משנה לשנה, שגם הוא מסתכם במיליארדים רבים. כעת נסכם את כל הסעיפים בצד ב' של המשוואה ונגיע לתוצאה הכוללת:
1. העברת כספים לרשות הפלשתינית - 86 מיליארד ש"ח, ועוד 4.53 מיליארד ש"ח בכל שנה.
2. שירות הבטחון הכללי - 28.5 מיליארד ש"ח, ועוד 1.5 מיליארד ש"ח בכל שנה.
3. משמר הגבול ביו"ש - 13 מיליארד ש"ח, ועוד 0.7 מיליארד ש"ח בכל שנה.
4. צה"ל ביו"ש - 57 מיליארד ש"ח, ועוד 3 מיליארד ש"ח בכל שנה.
5. מאבטחים בכל מקום - 68 מיליארד ש"ח, ועוד 3.57 מיליארד ש"ח בכל שנה.
6. כבישים עוקפים - 20 מיליארד ש"ח, ועוד 1 מיליארד ש"ח בכל שנה.
7. חומת ההפרדה - 4.7 מיליארד ש"ח, הוצאה חד פעמית.
8. "שווי" חיי נרצחי הטרור - 3.5 מיליארד ש"ח, הוצאה חד פעמית.
9. מבצע חומת מגן - 14 מיליארד ש"ח, הוצאה חד פעמית.
10. ירידה בהכנסות מתיירות - 129 מיליארד ש"ח, ועוד 1 מיליארד בכל שנה.
11. הוזלת מחירי הקרקע לדיור בישראל - אם תרצו. בינתיים אפס.
סך העלות של הסכמי אוסלו לציבור הישראלי, עבור יהודה ושומרון בלבד, ועבור החלק היחסי ל-65% בלבד מהפלשתינים שם, היא 423 מיליארד ש"ח שכבר שילמנו, ועוד 15.3 מיליארד ש"ח בכל שנה נוספת, ללא סיום נראה לעין.
423 מיליארד ש"ח, שכבר שילמנו, זה פעם וחצי יותר מ 284 מיליארד ש"ח של הצעת פייגלין.
ובמילים פשוטות, התשובה לשאלה מתי פייגלין יהיה צודק, או מתי הצעתו כבר לא תהיה "הזויה", היא שזה כבר קרה, מזמן.
מאז החתימה על הסכם אוסלו, הוצאנו על כל משפחה פלשתינית שיכולנו להביא להגירתה ע"י תשלום חד-פעמי של 500,000$, סכום של 750,000$, שממשיך לעלות ולהצטבר. חבל שלא הקשבנו לפייגלין קודם, משום שהוא הציע את ההצעה הזאת כבר לפני שנים, והשבוע הוא רק חזר עליה שוב.
היות ולא ניתן להחזיר את הזמן לאחור, אפשר לשאול מה המשמעות אם נקבל את הצעת פייגלין עכשיו. התשובה היא ש 284 מיליארד חלקי 15.3 מיליארד שווה 18 שנה. כלומר אם נקבל את הצעת פייגלין עכשיו, אז בעוד 18 שנה כבר נעבור לרווח, שילך ויגדל, וביהודה ושומרון, ובכלל בארץ ישראל, יהיה מיעוט ערבי קטן ורוב יהודי גדול. ואני מזכיר שלא מדובר על הזזת שקל אחד מתקציבי החינוך או הרווחה, וגם לא על הגדלת סך התקציב, אלא אך ורק ניצול יעיל יותר, ולא אלים בכלל, של הכסף שאנחנו מוציאים בכל מקרה על בטחון. למה להשתמש בכוח כשאפשר במוח.
הערות לסיום:

א. אני יודע, וטרחתי לציין, שיש מידה בלתי נמנעת של אי-דיוק בחישובים שנעשו כאן. השתמשתי, מחוסר ברירה, בנתונים שונים, חלקיים, ומוערכים. ברור שהתוצאה לא מדויקת, ואלו שפטרו את הצעת פייגלין מיד כ"הזויה", בלי לטרוח לבדוק, אולי יפטרו גם את המסמך הזה כשגוי. אלא שטווח השגיאה לא מספיק גדול כדי לערער את המסקנה המובהקת העולה ממנו, אפילו לא קרוב לכך, וזה מה שחשוב. גם הרצל אמר שמדינת ישראל "תקום בעוד חמש שנים או חמישים שנה", ולא אמר 1948, ומה שחשוב זה שהוא צדק.

ב. הבדיקה שנעשתה כאן היתה כמותית במהותה, במטרה או להוכיח או להפריך את הנכונות והכדאיות הכספית של הצעתו של פייגלין. אבל לכל הדיון יש מימד מוסרי חשוב. אמנם לא לכל אחד אכפת מהמוסר, או מהאמת, אבל לנו היהודים כן אכפת, ולכן אני מעלה את הנקודה המוסרית. לשם כך אצטט מתוך נאום "אנו והערבים" (קיר הברזל) של זאב ז'בוטינסקי, משנת 1923:

"ראשית, על הטענה הנדושה כאילו נקודת המבט המוצעת לעיל היא בלתי-מוסרית, אני משיב: לא נכון. אחת משתיים: או שהציונות היא מוסרית, או שאיננה מוסרית. בשאלה זו היינו צריכים להכריע לפני ששקלנו את השקל הראשון. ומשהכרענו, הכרענו לחיוב. ואם הציונות היא מוסרית, כלומר צודקת, הרי יש להגשים את הצדק בלא להתחשב בהסכמתו או אי-הסכמתו של מישהו."

ההצעה שהועלתה ע"י משה פייגלין, ואשר כדאיותה המעשית נדונה כאן, היא הצעה לקדם באמצעים כספיים ובדרכי שלום את הוצאתה של אוכלוסיה עוינת לנו מהארץ שלנו לארץ אחרת, ולכן היא מוסרית. ארץ ישראל היא ארצנו שלנו, וחשוב להזכיר זאת גם לעצמנו, וגם לאחרים, כשדנים בהצעה שנדונה כאן.