בהריגת המחבלים שרצחו את הרב מאיר אבשלום חי נעשה דין צדק בעיתו. לא זו בלבד שזה המענה הנכון על מעשה הטרור הנורא של הפלשתינים, אלא שעלה בידי ישראל לבוא חשבון עם הרוצחים מיד. גם העיתוי חשוב - סמיכותו למועד הפשע. סביר להניח כי ההעדפה היא ללכוד את הרוצחים, ולא להמיתם. בחקירתם בשב"כ הם קצה החוט להניח את היד גם על רוצחים אחרים. אך לעיתים, תוך דבקות במטרה ומאמץ להימנע מפגיעה בחיילי צה"ל, אין ברירה אלא להורגם וזו תוצאה ראויה.מבצע מהסוג שאליו נשלחה יחידת דובדבן בערב שבת צריך בדיקה שגרתית גם משהוכתר בהצלחה מלאה. אך נחוצה בדיקה נוספת, וזו סוגיית חלקם של גורמי הביטחון הפלשתיניים במחדל. השנה האחרונה ראתה שיתוף פעולה פורה בין צה"ל לבין כוחות הביטחון של הרשות הפלשתינית. אין הצלחה מלאה במניעת הטרור, ולעיתים השאננות מכה במתגוננים. אסון כזה יכול להתרחש. אך חובה לבדוק אם מדובר בכשל מקומי או בתחילת תהליך שבו הרשות נעה לעבר הינתקות משיתוף הפעולה עם ישראל. מוטב לבדוק כבר עתה מאשר רק לאחר עוד כמה אירועי טרור, שעלולים להצליח אם יתברר כי ישראל סמכה לשווא על כוחות הביטחון של אבו מאזן.
העיקר הוא לבדוק את מהי זהות הרוצחים. כל הרוצחים או חלקם נהנו מהסכם החנינה. נקבע בו כי מחבלים שהתחייבו בכתב לא להמשיך בפעולות טרור לא יהיו עוד יעד לרדיפת השב"כ. עתה עולה כי מחבלים אלה לא עמדו בהתחייבותם. אין זאת אומרת שההסכם שגוי. ייתכן כי רק מיעוט מבוטל מפר אותו. אך הנושא חייב להיבדק, שמא רבים מהחותמים חזרו בהם ושבו בהדרגה לפעילות טרור אלימה.
יש לכך השלכה גם על עיסקת שליט ההולכת ונרקמת, שכן הולך ומתברר מה רבה התועלת לביטחון הלאומי מכך שמחבלים משוחררים נשלחים אל מחוץ לישראל ולשטחים. לא במקרה חמאס נאבק נגד הגלייתם. לא במקרה ישראל חייבת להתעקש על כך.
http://www.israelhayom.co.il/site/newsletter_opinion.php?a=2780
כג בסיוון ה'תשע"ב (12.6.2012) היום העצוב ביותר שידע רוטר.נט.עזיבתו בטרם עת של הרב ישעיהו רוטר זצ"ל