זוהי תופעה ישראלית מיוחדת במינה, שלמיטב ידיעתי, אין היא מוכרת בשום מקום אחר בעולם הדמוקרטי. מפלגות ישראליות טורפות זו את זו. לפעמים זו רק נגיסה פה ונגיסה שם, חבר כנסת זה או אחר שפותה לחצות את קווי המפלגה. אך לפעמים זוהי נגיסה במלוא הפה, שמשאירה לא הרבה יותר מהשלד של המפלגה. כשמתבוננים במחזה הזה, נזכרים בשיר חד גדיא על החתול שאכל את הגדי, והכלב שאכל את החתול שאכל את הגדי וכן הלאה. או בשיר על הזקנה שבלעה זבוב ואחר כך בלעה עכביש, כדי שיתפוס את הזבוב.
מקור הזלילה הנוכחית של בשר היריב הוא בתקופתו של ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון, שהחליט להתעלם מהרוב שהצביע בליכוד נגד תוכניתו לעקור יישובים ישראליים. הוא עזב את המפלגה והקים מפלגה חדשה. לאחר שאימץ את השם המשונה "קדימה", הוא החל לפתות אישים ממפלגות הליכוד והעבודה, ופיזר בתוך רשימת המועמדים לכנסת, שנבחרו בלעדית על ידיו, אישים נוספים ללא כל ניסיון פוליטי שהוצנחו לתוך הרשימה.
כשהארוחה הקניבלית הזאת הסתיימה, בכירים בליכוד, שאחדים מהם אף תיפקדו עד הרגע האחרון כראשי מוסדות של המפלגה, מהם כאלה שנשבעו שלעולם לא יעזבו את "ביתם" בליכוד, הוטלו לתוך רשימת קדימה. מפלגת הליכוד נראתה כמו צל של עצמה וגורל דומה המתין למפלגת העבודה.
בבחירות שהתקיימו לאחר ההתנתקות התברר, שקדימה נגסה בשתי המפלגות הגדולות של ישראל. שרון הפיק תועלת מהקסם - שאי אפשר לעמוד בפניו - של פוליטיקאי שמביע חרטה ומודה בטעויות העבר. האיש שניצח על הקמת יישובים ביהודה, שומרון ורצועת עזה - החל לעקור יישובים. הוא זכה בתמיכת אנשי השמאל, שהשתכנעו כי רק שרון יכול ליישם את תוכניתם, ובמקביל, הצליח להכניס תחת כנפיו רבים מחסידיו לשעבר מהימין.
אך לאן היתה אמורה המפלגה החדשה הזאת להוביל את ישראל אחרי ההתנתקות? לעקירת יישובים נוספים ביהודה ושומרון, כפי שהבטיח אהוד אולמרט, יורשו של שרון? לחזרה לקווי 1967? הסיעה שלהם בכנסת, שכללה אנשים מהימין ומהשמאל, לא סיפקה תשובות ברורות ואילו הנהגת קדימה הובילה את ישראל לתבוסה במלחמת לבנון השנייה, והניחה לרקטות של החמאס להפציץ אזרחים בדרום במשך שלוש שנים כמעט.
הרקורד העלוב הזה הוביל לפרק הבא של הקניבליזם הפוליטי.
בבחירות האחרונות החליטה קדימה, שידעה כי הפסידה קולות מהימין, לפנות שמאלה. היא נגסה נגיסה גדולה ממפלגת העבודה שעה שהיא-עצמה סבלה מגורל דומה, כי מפלגת הליכוד, שאימצה את אחד מחברי הכנסת לשעבר של קדימה, קיבלה מחדש את רוב הקולות שאיבדה לקדימה בבחירות הקודמות. ואולם, ארוחת הקניבליזם לא הסתיימה בכך. לאחר הבחירות העריכו ח"כים בקדימה, כי תוחלת החיים של מפלגתם מוגבלת, והתחילו לחפש פתחי מילוט ודרכים לעבור למפלגות אחרות.
זהו הגורל הבלתי נמנע הממתין למפלגה שמורכבת מבליל אקראי של חברי כנסת, שאינה מקדמת רעיון עקבי כלשהו, ושלמנהיגיה וחבריה חסרות מסורת מפלגתית ונאמנות מפלגתית. תלונות מנהיגיהם, שנתניהו מפתה את חברי הכנסת של קדימה לנטוש את שורותיה ושזו אינה התנהגות אתית - לאחדים מהם היתה אפילו החוצפה לטעון שהוא פועל בניגוד לחוק - נשמעות חלולות ופאתטיות. הם מוצאים עצמם במצב נואש ושוכחים את הפתגם הישן: שמי שגר בבית זכוכית, כדאי לו להימנע מיידוי אבנים.
כל אלה אינם מבשרים טובות ל"קדימה", שבמקום ללכת קדימה נראה שהיא נסוגה לאחור. היא הוקמה כדי לקדם רעיון חדשני - התנתקות חד-צדדית - אך עד מהרה הרעיון הזה העלה עובש. בניגוד למפלגות המסורתיות בימין ובשמאל, אין לה גרעין קשה של חברים ותיקים הנאמנים לה. וזה, בסופו של דבר, מה שמחזיק מפלגה כלשהי, בטוב וברע. http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1138352.html
כג בסיוון ה'תשע"ב (12.6.2012) היום העצוב ביותר שידע רוטר.נט.עזיבתו בטרם עת של הרב ישעיהו רוטר זצ"ל