ח''כ עמר בר לב: זו הפוליטיקה החדשה?  

משוחחים רבות בין מסדרונות הכנסת על פוליטיקה אחרת. ומי בעיקר משוחח? אנחנו 48 חברי הכנסת החדשים מכל המפלגות משוחחים בינינו לבין עצמנו, משוחחים עם חברי הכנסת הוותיקים (בסיעות שבהן ישנם כאלו), עם התקשורת ועם הציבור. ואני שואל את עצמי מהי אותה פוליטיקה אחרת? לשאלה הזו יש מספר תשובות אבל נדמה לי כי המשותף לכולן הוא פוליטיקה בעלת גישה ליברלית, סובלנית, פתוחה ושקופה הן לגבי הערכים שבשבילם נבחרנו והן לגבי השיטות והדרכים להשגתם.

אותה גישה ליברלית וסובלנית מהותה להבנתי שהערכים אינם עומדים בסדר היררכי האחד כלפי השני כי אם זה לצד זה - בכפיפה אחת - ומתגבשים לתפיסת עולם. מוכרות לכולנו מהעבר (ולצערנו גם מההווה) מפלגות שבהן קיים ערך אחד מוביל, כמו למשל: "ארץ ישראל לעם ישראל" או "מדינה דו לאומית על-פי ערכי הצדק והשוויון" וכן הלאה. בעיניי מפלגות כאלו הן אנטי ליברליות ולא סובלניות, הן חלק מהסימפטומים של הפוליטיקה הישנה נגדה אנו נלחמים וממנה אנו מייחלים להשתחרר.

אינני מטיל דופי בשוויון בנטל כערך משמעותי, גם אי אפשר לטעון נגדי אישית, נגד הוריי או נגד ילדיי שלא מילאנו עד תום את חובת השרות הצבאי המוטלת על כל אזרח במדינת ישראל. אני מאמין שהשירות בצבא או שירות אזרחי חלופי הם חובתו של כל אזרח ישראלי ועל כך איאבק בכל תקופת שירותי בכנסת. יחד עם זאת, אין שוויון הנשיאה בנטל ערך עליון אשר לבדו ישכון. הוא גם אינו עומד מעל ומעבר ליתר הערכים שלמען יישומם נבחרנו ואשר השגתו מצדיקה פגיעה אנושה באחרים.

כל מפלגה פועלת למען מטרותיה
חבר הכנסת לפיד מציב את הנשיאה בנטל כערך עליון. ערך עליון שלשם השגתו יש הצדקה בפגיעה בערכים אחרים. ברית "הגברים" בין לפיד לבנט מקריבה מצדה של מפלגת יש עתיד את החתירה המדינית למען שתי מדינות לשני עמים, למען הסוברניות של הרשות השופטת במדינת ישראל ולמען חופש הבחירה של הפרט בישראל כיצד לחיות, איך ועם מי להתחתן, האם ומתי לבלות ביום המנוחה.

התפיסה המדינית, השיפוטית וההלכתית של הבית היהודי עומדת בסתירה מוחלטת לערכים הליברלים בהם מאמינים רוב ארחי מדינת ישראל ובוודאי רוב מצביעיה של מפלגת יש עתיד. נכון, גם אם מפלגת הבית היהודי תהיה חלק מהקואליציה שתקום, לא הכל יישק על פי דברה, אך אין ספק שמפלגה זו תחזק את אותם כוחות בממשלה שיפעלו נגד תהליך שלום, הרשות השופטת וחופש הפרט במדינה.

האם הפוליטיקה הזו שמנהלת יש עתיד היא באמת פוליטיקה חדשה ואחרת? אחת מהשתיים, או שחבריה מאמינים כי "השוויון בנטל" הוא ערך עליון שלמענו יש לוותר ולהקפיא את יתר הערכים בארגז הכלים שלהם, או שזוהי פשוט טקטיקה מקובלת של מאבק כוחני שמנהלות שתי מפלגות - כל אחת להשגת מטרותיה.

האחת, הבית היהודי, רוצה להיכנס לקואליציה במטרה להשיג שליטה במוסדות הדת במדינה, תוך חיזוק יתר העקרונות שעליהם הצהירו. האחרת, מפלגת יש עתיד, עושה זאת במטרה להפגין כוחנות לשמה כמקובל לעתים בפוליטיקה הישראלית הישנה. כך או כך, ההתנהלות הנוכחית משדרת לציבור שדבר לא השתנה, ומה שהיה הוא שיהיה. בוודאי שאין מדובר פה "בפוליטיקה חדשה".