מי ידאג ללומדי התורה - סיפור אמיתי  

ביום ראשון, י' באייר תשע"ג, הגיע איש עסקים חוצניק לבני ברק.

תחילתו של הסיפור היא בבואו של אותו איש עסקים זמן מה קודם לכן לארץ הקודש כשכל מיודעיו ומכיריו מזהירים אותו מפני כניסה לעיר בני ברק שם גרים אנשים 'מסוכנים, חמומי מוח, סחטנים' ועוד תארים כיד הדמיון הטובה המתחרים בגדולי האנטישמיים בכל הדורות.
ביומו האחרון בארץ החליט אותו איש עסקים למען ספק את יצר ההרפתקנות שלו לנסוע לבני ברק ולראות מקרוב את אותם 'חמומי מוח, סחטנים, מסוכנים'.
הוא עצר מונית, ביקש להגיע לבני ברק. הנהג שאל: 'לאיזה רחוב?'
איש העסקים ענה: 'לא משנה. אני רוצה להכיר את אנשי העיר'.
לקח אותו הנהג לרח' חבקוק לחיידר קרלין.

למה? לאלוקים הפתרונים.

נכנס איש העסקים לחייידר, פתח את דלתה של אחת הכיתות הנמוכות ושאל את הרב'ה המופתע: 'אפשר להיכנס?'
הרב'ה ענה: 'בודאי'. איש העסקים התיישב על הכסא שהוגש לו בכבוד רב והרב'ה הנבוך שאיש לא הכין אותו לבואו של אורח 'מצוחצח' כזה הציע לילדים לשיר 'שלום עליכם'.

למה שלום עליכם? גם לו אין תשובה.

הילדים התחילו לשיר כשהרב'ה שר איתם כמקובל. הרב'ה, איש חסידי עצם את עיניו ושר בדבקות. הילדים שרו בתום ובהתלהבות, כשפקח הרב'ה את עיניו נדהם: האורח נעלם!

יצא הרב'ה מהכיתה לחפש אחר האורח המוזר ומצא אותו מתמוגג בבכי בפרוזדור. נבהל הרב'ה: :'רב' איד. מה קרה? מה עשינו לך שאתה ככה בוכה?'

ענה לו איש העסקים: 'אני לא יודע. אני לא מבין. יש עוד טוהר כזה בעולם? אתם פשוט ריגשתם אותי.
ראה, אני לא ידעתי מה זה בני ברק. הזהירו שאם אכנס אצא מכאן נקי מנכסי בשל סחטנות האנשים המתגוררים בו אבל שכחו לספר לי איזה טוהר קיים כאן. טוהר שאין אותו בשום מקום בעולם. ותאמין לי - הייתי כבר בהרבה מקומות שרצו את תרומתי וניסו להציג לפני תדמית יפה'.

הוציא איש העסקים צ'ק, רשם לפקודת החיידר 18,000(שמונה עשרה אלף דולר למי שלא הבין) והבטיח: זו רק ההתחלה. אני צריך לחזור לביתי. אבל אשוב לבקר. כאן ובעוד מקומות בבני ברק לפי הדרכתך.

אז למען הסר ספק: הכסף מוסדות התורה יגיע בכל מקרה. השאלה רק למי תהיה הזכות לתת אותו.
המדינה, כך נראה כרגע, כי עלולה להפסיד זכות זו. אבל איפה הכסף? בידיו של אלוקים בלבד.

הערה: הסיפור אמיתי, ממקור ראשון (אשת הרב'ה)
אנא העבירו לכל מי שזקוק לחיזוק ויש לו אמונה.