כשנותנים לגלעד שרון לקבוע נורמות מוסר  

בימים עברו התפרסם גלעד שרון ביכולתו לשמור על זכות השתיקה בחקירות שעסקו בשחיתות ציבורית. הוא לא פתח את הפה. אבל העם היהודי מורגל בנסים, ואתמול זה קרה שוב ב"ידיעות אחרונות". עיתון הבית של עבריינים מורשעים כגון חיים רמון ואריה דרעי, אירח באופן טבעי את גלעד שרון, כוכב פרשיות האי היווני, מרטין שלאף, סיריל קרן ואריה גנגר. כמה טבעי ששרון הצעיר משמש כבר זמן רב ממונה על נורמות המוסר בממלכת מוזס.

זה היה יכול להיות מצחיק אילו זה לא היה אמיתי.
אתמול זה היה מביך במיוחד: גלעד שרון יצא נגד מה שכינה "זיגזג" בהחלטותיו של ראש הממשלה נתניהו, בעניין סבוך שבו היה מעורב לכאורה בנק סיני וכן היה קיים חשד לסיוע לטרור.

איך לומר בעדינות, זהו עניין מעט מוזר שמישהו עם שם המשפחה שרון מתלונן על זיגזג. בייחוד השבוע.

עדיין לא עבר זמן רב מאז שראש הממשלה לשעבר, אריאל שרון, אביו של גלעד, הכריז ש"דין נצרים כדין תל אביב" - ומייד אחר כך גירש את תושבי גוש קטיף וצפון השומרון. ליתר דיוק, השבוע הזה חל יום השנה לזיגזג הגדול מכולם בהיסטוריה הישראלית. לא היה עוד זיגזג כזה בין "רוצו תתפסו את הגבעות" לבין שליחת צה"ל לבצע משימה של גירוש מתיישבים. חלקם נשלחו להתיישב אישית בידי אותו שרון ממש
.
תלונות על "זיגזג"? האם שרון מודע לכך שהוא מסתובב בשמש עם חבית חמאה על הראש?
משפחת שרון, שנהפכה בציבוריות הישראלית לשם נרדף לשחיתות ציבורית, מצאה באופן טבעי נמל בית ב"ידיעות אחרונות". לא לפני זמן רב כתב אותו גלעד שרון מאמר אחר בביטאון הבית. ברשימה אחת קצרה הוא כינה חלק ממנהיגי ישראל "אפסים" ו"עלובים", המשיל אותם ל"קרציות" ול"פרי רקוב", כתב על "השר לענייני כלום" ועל "ראש הממשלה ושאר הגלמים", וגם "הם לא יודעים שהם גלמים".