הגיע זמן פינוי: אותו תסריט, אותם שחקנים, אותו אסון  

הגיע זמן פינוי: אותו תסריט, אותם שחקנים, אותו אסון
מיכאל בן ארי לא מתרשם מדרישת בנט למשאל עם ודורש מהבית היהודי לומר: או ריבונות ביו"ש ובנייה ללא הגבלה או שאין תקציב. הם חייבים לומר שהם מסרבים להיות שוב התליינים של עצמם
ד"ר מיכאל בן אריהדפסה
22.07.13 12:57
בעוד כמה ימים תעלה בכנסת הצעת חוק תקציב המדינה. כל מי שמבין קצת בפוליטיקה יודע שמדובר במשוכה הכי משמעותית של נתניהו, לפני שהוא הולך לעשות בתחום המדיני מה שהוא רק רוצה. התקציב, מנע את כניסת העבודה, והיה זרז להשארת החרדים מחוץ לתמונה. יום אחרי התקציב, העולם הפוליטי יקבל פנים אחרות לחלוטין. החרדים ויחימוביץ ישמחו לתת 'רשת בטחון' לתהליכי הכניעה של מדינת ישראל.

לא לשחק לידיים של נתניהו. בן ארי (פלאש90)לא צריך להוכיח זאת, פשוט צריך להסתכל עשר שנים לאחור. אותו תסריט, אותם שחקנים, אותו אסון. שם לפיד ומפד"ל (ואורי אריאל וסלומיאנסקי, ישבו בממשלת שרון), וכאן לפיד ומפד"ל, שם משבר כלכלי וגזרות נוראיות ופגיעה בעולם התורה וכאן ממש אותו דבר, מבלי צורך להכביר במילים. גם שם בשעה הזאת החרדים היו בחוץ וגם מפלגת העבודה (והמפד"ל היתה רק גשר זמני עד שהגיע זמן פינוי). רגע אחרי, הכל נראה שונה.

אולם, שם לא היו כל סימנים לדהירה המטורפת של שרון לאסון ההתנתקות. הפוך, שרון אמר דין נצרים כדין תל אביב (לא ידענו אז שהוא התכוון שטילים עוד ירדו גם על ת"א). לא היתה כתובת על הקיר. כאן יש אמירה ברורה של נתניהו, שלא חזר בו לרגע מנאום בר אילן, ומהאובססיה להקים מדינת מחבלים נוספת לצידה של ישראל.

בהסכם הקואליציוני של הבית היהודי, הם הגיעו להישגים אדירים ברמה הפרסונאלית מה שמכונה בעגה, ג'ובים. הם כנראה גם הצליחו לשריין כחצי מיליארד ש"ח, (כספים קואליציוניים) לטובת מוסדות הציונות הדתית. ואכן אורי אריאל לוחש לראשי המוסדות שנפגעו מהגזרות, שהוא הכין להם 'תתי מחילות' להעביר להם תקציבים.

מה עם שמירה על ארץ ישראל?
בתוך ההישגים 'הכבירים' הללו, לא נרשם כל הישג או דרישה בעניין המדיני הלאומי. לא שמענו מילה על דו"ח אדמונד לוי, לא היתה כל התחייבות לבניה ביו"ש או בירושלים. הפוך, אורי אריאל נכנס למשרד השיכון על דעת, שלא יוכל לבנות, ללא אישור רוה"מ.

התירוצים שנאמרים לכל מי שמוכן לשמוע , מסתכמים בגלגול עיניים סמכותי: 'אנחנו משפיעים מבפנים'. בינתיים התוצאות 'מרשימות', בהפקרת הנגב לבדואים, בקרע היסטורי עם הציבור החרדי, בפגיעה אנושה בחינוך התורני ובישיבות (גם הציוניות). ושותפות מלאה בהקפאת הבניה ליהודים גם בירושלים, בזמן שהערבים בונים במלוא המרץ.

בעוד כמה ימים יעבור התקציב, באצבעותיהם של אורית סטרוק ואורי אריאל, נתניהו יעבור את המשוכה, ומשם הדרך תהיה פתוחה, ל'הסכם מדיני'. לא נוכל להגיד שלא ידענו, לא נוכל להאשים את נתניהו ששיקר. הוא כבר מצהיר על שחרור מחבלים, על כניסה לשיחות על עתיד יו"ש.

הדרישה של בנט למשאל עם, גורמת לנתניהו לעליצות, שהרי הוא הכריז את זה כבר קודם. הוא יודע, שעד ההסכם, הוא יקבע כל כך הרבה עובדות בשטח, והכל בשותפות של המפד"ל הבית היהודי. הם ישבו שם, וישפיעו מבפנים, על בניית העיר רואוובי, על העברת שטחי C לשטחי B וכן הלאה, על עוד ועוד כניעה לטרור ושחרור מחבלים רוצחים. משאל העם אם יבוא, יהיה פרסה בדיוק, כמו 'משאל המתפקדים' של אריאל שרון.

מי שעיניו בראשו מבין, יש עוד כמה ימים שחברי הבית היהודי, שווים לנתניהו כקליפת השום. עם העברת התקציב, גם קליפת השום, תהיה שווה יותר מהם.

נתניהו יקיים שיחות, יעביר החלטות, ויקבע עובדות. בנט ואורי אריאל יצהירו, שהם לא מסכימים שהם מוחים, אך לא יעיזו לצאת מהקואליציה. הדבק לכסא, חזק מדבק היפוקסי, ואם יצאו אז ברור שהתסריט שהזהרנו מפניו, בוא יבוא, החרדים יכנסו, וגדולה תהיה נקמתם מנקמת קין ולמך יחדיו.

זו השעה הגדולה והאחרונה של הבית היהודי, לומר: או ריבונות ביהודה ושומרון, בניה ללא הגבלה ומכרזי בניה בירושלים וביו"ש או שאין תקציב. הם חייבים לומר שהם מסרבים להיות שוב התליינים של עצמם. אחרת, גם יאכלו דגים, גם ילקו, גם יגורשו. יש לי חשש שהפעם הדבק הוא כה חזק, שאין חשש ששרי המפד"ל יגורשו, נתניהו כבר למד שאין להם כל חוט שדרה, הם פשוט יהוו פלטפורמה מתחסדת ומגוחכת לגרוש שלנו. או אז, נהיה סמוכים ובטוחים שאורי אריאל ישפיע מבפנים בדמעות תנין, שיהיה פתרון לכל מגורש, ברמת בית שמש.