שיש כמה דברים שראוי להגיד:
הרב סתיו הוא האשם העיקרי בהידרדרות הבחירות לרה"ר לשפל, ובהפסד הצורב של הציונות הדתית ואולי של כל עם ישראל.לפני כחצי שנה ויותר, היה ברור שמאחר ואין לנו סיכוי לשני רבנים ראשיים, המינוי צריך להתמקד ברב האשכנזי. כמעט כל אנשי הציונות הדתית הבינו שכדי למצות את הסיכויים צריך להיות מועמד אחד בלבד, שמוסכם על כלל הציונות הדתית, ע"מ לתת לו את הדחיפה החזקה ביותר.
הרב סתיו, לאורך כל הדרך, התנגד למועמד מוסכם, מפני שידע שרוב הרבנים, ולדעתי גם רוב הציבור, לא תומכים בו בשל מחלוקת עניינית על גישתו הליברלית בנושאים מרכזיים. הרב סתיו התעלם מכך שהציונות הדתית שבעה מחלוקות ופילוגים ורוצה רב ראשי מוסכם, וניסה לפנות מעל ראשנו היישר אל הציבור החילוני מתוך מחשבה שחילונים+החלק הדתי הליברלי יספיק לו לקבל את התפקיד.
לכל אורך הדרך המשימה של הרב סתיו לא הייתה "רב ציוני" אלא - "רב ציוני ליברלי", לזה רוב הציבור הדתי לא הסכים, רוב הרבנים לא הסכימו,
וכמובן, וכאן הכתובת הייתה על הקיר, אף אחד ממי שרואה את עצמו חרדי, אשכנזי או ספרדי, לא יכול להסכים.
אין זה משנה אם היו יותר מועמדים, במחילה מכבוד הרב לאו הצעיר, ברור שהחרדים לא בחרו בו אלא בחרו "לא הרב סתיו", האם זה לא משהו שאפשר היה לצפות מראש? האם בהתייצבות של כלל הציונות הדתית מאחורי מועמד אחד מוסכם תוך ויתור בלית ברירה על הראשון לציון ויצירת "דיל" עם החרדים על רב שהוא לא סדין אדום בעיניהם היה סיכוי גדול הרבה יותר?
על הרב סתיו לערוך חשבון נפש.
"נתניהו יכל לבחור בין חרפה לבין מלחמה, הוא בחר בחרפה ויקבל מלחמה"
גירסת הדפסה
סגן המנהל
מפקח
עיתונאי מקוון
צל"ש
תחשוב טוב, יהיה טוב