רגע של הסטוריה: לפני 5 שנים הממשלה רצתה לשחרר אסירים פלסטינים, כצעד בונה אמון.
לא זוכרים? בבקשה: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3583553,00.htmlבאותם ימים, ראש הממשלה הנוכחי שלנו ישב באופוזיציה. והוא, איך לומר? לא התלהב מהרעיון. או כפי שהוא ניסח זאת:
"הדבר הזה פסול ומשקף חולשה ואובדן דרך. הממשלה איבדה את הדרך, אם בכלל הייתה לה דרך לאבד". הוא טען כי יש להחזיר את ז'בוטינסקי לספרי הלימוד, ולהוציא את הנכבה (...) "הממשלה החליטה לשחרר מחבלים ואני שואל: למה? תמורת מה? מה קיבלנו? החצייה הזו של קו, של שחרור מרצחים, זו חצייה מסוכנת במאבק נגד הטרור"
|
ולמה נזכרתי בזה פתאום? כי הבוקר נתקלתי בדיווח הזה, בפורום השכן:
צ'יקו מנשה (כתב מדיני קול ישראל):נתניהו הולך לשחרר 104 אסירים כולל ערבים ישראליםומיד לאחר מכן הבחנתי, שאבו מאזן במצב-רוח מרומם במיוחד:
גירסת הדפסה
סגן המנהל
מפקח
עיתונאי מקוון
צל"ש
