כללי:ההחלטה האסטרטגית באיראן על התגרענות התקבלה כבר
בתחילת שנות ה - 90 לאחר מלחמת המיפרץ הראשונה,
וקיבלה תאוצה רבה לאחר מילחמת המיפרץ השניה.
הבסיס להחלטה היה טריוויאלי בהתחלה, רצון להבטיח את
רציפות המשטר הנוכחי, אך לאחרונה הוכנסו גם צדדים
משיחיים דתיים קיצוניים, שמשמעותם אינה ברורה די הצורך
בשלב זה.
ההתגרענות האיראנית היא שלב ראשון באסטרטגיה ארוכת טווח,
שמטרותיה הן השתלטות על נסיכויות הנפט, סיפוח עיראק,
ופגיעה אנושה, עד כדי השמדה בישראל.
התוצר של אסטרטגיה זאת אמור ליצור מעצמה איראנית שוות ערך
לסין, ארה"ב ורוסיה.
השמדת ישראל:
האיראנים רואים בישראל גורם לא יציב, שעלול לחבל בצורה קשה
באסטרטגיה השאפתנית שלהם להפוך למעצמה. עקב כך הופעלה נגד
ישראל טקטיקה היקפית המורכבת משני השלבים:
1. יצור שלוחות איראניות על גבול ישראל, וחימושן בכלי נשק
מתקדמים שפגיעתם בישראל תהיה הרסנית.
בשלב זה המטרה האיראנית היחידה היא ליצור הרתעה מול ישראל
שתאפשר את הפיכתה של איראן לגרעינית ללא הפרעה.
כחלק מיצור ההרתעה, צויד הצבא האיראני האזורי הממוקם בלבנון
(חיזבאללה) בכלי נשק רבים ומתקדמים (שוברי שיוויון). לדוגמא
הוכנסו טילים רבים בעלי יכולת דיוק גבוהה שעשויים לפגוע בכול
מקום בישראל. לישראל הובהר המחיר הכבד שתשלם במיקרה שתיתקוף
באיראן.
2. לאחר הפיכת איראן לגרעינית, תיצור פרובוקציות אזוריות מול
ישראל, בעלי מטרה כפולה:
א' החלשת ישראל לאורך זמן עד להפיכתה לשחקן זניח על שולחן המשחקים
ב' תיצור היזדמנות להשתלטות על נסיכויות נפט באזור בתואנות כאלה
או אחרות.
האסטרטגיה הישראלית מול האיום האיראני:
אין דבר כזה. אומנם הצבא קיבל הנחיה מתאימה ומוכן לפעולה,
המוסד, עם הרבה יוזמה של דגן משבש במידה מסוימת את תוכנית
הגרעין האיראנית, אך לא יותר מכך.
למשל, החדרת נשק מתקדם ללבנון, יצרה מתיחות רבה באיזור.
איומים הועברו לסוריה, והיה חשש איראני כי ישראל תתקוף
בלבנון, או אפילו בסוריה.
ישראל, שהעבירה איומים ברורים לסוריה חזרה בה, ועל מנת להרגיע
את האזור ביטלה למשל תרגיל גדול בצפון.
לסיכום ניתן לומר כי האסטרטגיה הישראלית היא לשבת בחיבוק ידיים
ולקוות לטוב
האסטרטגיה האמריקאית מול האיום האיראני:
דיבורים דיבורים, ועוד פעם דיבורים. לאף אחד לא ברור מה אובמה
באמת רוצה, ומה הוא יעשה. המילה המתארת את אובמה יותר מכול היא
"Incapable" כלומר אחד שלא מסוגל לעשות כלום.
תבנית מילחמה איזורית :
המילחמה הבאה (מבחינה סטטיסטית יש מיבצע גדול או מילחמה לפחות פעם
בעשור) תהיה שונה לחלוטין מהמילחמות הקודמות. ישראל צפויה לספוג פגיעות
קשות בתשתיות האנרגיה (חשמל גז, בתי זיקוק), תעבורה (נמלי ים, שדות תעופה) מה שיביא את המדינה לשיתוק מוחלט ועשוי אף להגיע לקריסה כלכלית
במידה וטווח הלחימה יהיה מעל מספר ימים בודדים. ההתמודדות של ישראל
מול סצנריו כה קשה הוא איום על סוריה ואיראן, שמילחמה כזאת תגרום
לתגובה מקבילה בשיטחן שלהן. היכולת קימת.
סיכום:
השורה התחתונה היא שבמידה ותפרוץ מילחמה, היא תהיה הרסנית לכול הצדדים
שיטלו בה חלק. לא מדובר רק על נפגעים, אלה, וזה השינוי, על פגיעה
קשה בתשתיות העשויה לגרור את כול האזור לחורבן כלכלי.
ישנה תקווה, כי עקב מאזן האימה הזה, לא יהיו עוד מלחמות.
גירסת הדפסה
סגן המנהל
מפקח
עיתונאי מקוון
צל"ש
