בן 'הארץ' הזאת?עיתון לאנשים חושבים / עיתון שחושב לאנשים  

אהרן שיין, כ"ז בניסן תש"ע - 11/04/2010 12:24
בן 'הארץ' הזאת? עיתון 'הארץ' עלה השבוע לכותרות שלא בטובתו – חשיפת פרשת החשד לריגול ששותפים בה העיתונאית ופעילת השמאל הקיצוני, ענת קם, ועיתונאי 'הארץ', אורי בלאו, כיוונה את הפוקוס הציבורי כלפי העיתון שמקפיד לעזור ל"אנשים חושבים" - לחשוב. מעקב 'טוג' אחר עמוד הבית של 'הארץ' מגלה תמונה מעניינת על סדר יומו של העיתון השמאל הקיצוני. וגם, לא תאמינו - עיתון 'הארץ' במגננה.

הידיעה שעיתון 'הארץ' מייצג את הצד השמאלי מאד של המפה הפוליטית מעולם לא הייתה בגדר סוד, אולם עיון תמים הבוקר המחיש לעינינו במלוא העוצמה, את האג'נדה הפרו-פלסטינית שמוביל בעקשנות ובנחישות - "העיתון לאנשים חושבים".

במשך שעות רבות, בזמן שבכל כלי התקשורת האחרים עסקו בחקירות "פרשת הולילנד" או באסון הכבד שפקד את פולין, אתר 'הארץ' בחר להקדיש את כותרתו הראשית בנושא מטריד מאד שנכתב על ידי העיתונאית עמירה הס (יהודיה הנשואה לפלסטיני ומתגוררת בשטחים, רח"ל; א.ש.)- "צו צבאי חדש יאפשר לצה"ל לגרש עשרות אלפי פלסטינים מהגדה המערבית" – כן הבנתם נכון, הצבא ה"כובש" ההוא ש'הארץ' דואג מזה שנים למוסר הנשק שלו, עומד ככל הנראה בקרוב ככל הנראה לרגל יום השואה שבפתח – להצעיד עשרות אלפי פלסטינים בצעדת גירוש המונית, מן הסתם, לא לפני שחלק גדול מהם יחוסל באמצעות הוראות ה"סיכול ממוקד" שחשף עובד אחר בהארץ, אורי בלאו.

בתוך עמוד החדשות בולטת כותרת ראשית נוספת, גם כן מפרי עטה של לוחמת החופש, עמירה הס. והפעם? "שב"חית - משרד הפנים מסרב לאשר כניסתה של נציגת או"ם המבקשת לעבוד ברמאללה", בטוח זה בלי סיבה ורק בגלל שאנחנו מדינה כובשת והרי "הכיבוש משחית".

יש עוד? בהחלט! דמיינו לעצמכם אם יש מדינה נוספת בעולם שהייתה מעזה לבצע צעד גזעני ובלתי-הגיוני שכזה, כפי שמתארים ניר חסון, אנשיל פפר ויניב קובוביץ עיתונאי 'הארץ': "עובד ערבי הועבר ממשרתו בחדר כושר שבו מתאמן ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט". מה דעתכם? תשאלו את הרמטכ"ל.

אם תתאמצו עוד תראו בתחתית החדשות את משפט המחץ של גיבור ומחולל הסערה, אורי בלאו, שמאשים את המדינה "חוויות מספרי מתח הפכו למציאות חיי". אפשר לנסח זאת בעצם גם בדומה לדברי ראש השב"כ, יובל דיסקין, כי "חשיפת המסמכים שנגנבו יכולה להוביל את כוחות הביטחון למציאות חיים של ספרי מתח".

במקביל לחשיפת הפרשיה החמורה התחוללה סערה נוספת סביב דבריו הקשים של אורי תובל, סגן עורך מוסף 'הארץ' שכתב דברים בוטים במיוחד על אימו של הקצין אלירז פרץ הי"ד שנהרג בגבול רצועת עזה. במסגרת דיון שהתנהל ברשת כתב תובל את הדברים הבאים: "לא רוצה לחיות במדינה של אלירז פרץ ולא של אמא שלו. ותנחומים למשפחה". תובל הוסיף וכתב, "משפחה של פאשיסטים ג'יהאדיסטים ושאף אחד לא יגיד לי שהוא נהרג בשבילי. לא יכול לשמוע את המנטרה עם ישראל-ארץ ישראל-צבא הגנה לישראל-ילדים לישראל-קידוש השם ... מה שמחזיק את האמא הזאת חיה שלח ושולח יותר מדי אנשים אל מותם. והשימוש החד כיווני באבל מאד לא מוצא חן בעיני".

תובל הוסיף והאשים כי "הדתיים לאומיים הפכו את צה"ל לכלי שרת למטרות הפוליטיות שלהם, שמסכנות את כולנו ולכן הם גם נהרגים יותר. וכשהם נהרגים הם מדברים, וכשהם מדברים, מותר לחשוב ולענות".

הדברים הקשים הללו עוררו סערה עצומה וגרמו להצפת מערכת 'הארץ' בטלפונים נזעמים ולמחאת ענק ברשת. היום פרסם תובל הודעת התנצלות בה הוא כתב לאימו של הקצין שמסר את נפשו: "אני מבקש להתנצל מעומק לבי על כך שדברים שכתבתי בדף הפייסבוק שלי פגעו בך ובזכרו של בנך, אלירז ז"ל. בחרתי בדרך התבטאות לא ראויה, קיצונית, שאינה מבטאת נכונה את דעותיי. לו יכולתי להחזיר את הגלגל לאחור, לא הייתי כותב את הדברים".

תובל הוסיף כי "בימים האחרונים אני מותקף קשות בשל הדברים. ההתקפות אינן נעימות, אך אעמוד בהן. אולם הפגיעה בך ובמשפחתך מצערת אותי מאוד וגורמת לי סבל אמיתי" ועל זה נאמר – בקשו רחמים.

נדיר: 'הארץ' בהתגוננות
ולבסוף, עיתון 'הארץ' שסובל לאחרונה מגל תגובות ציבורי עוין במיוחד, פרסם מאמר תגובה נדיר ובו הוא מתגונן מהמתקפה הציבורית העזה. המאמר שנכתב על ידי המערכת תחת הכותרת: "פרשת ענת קם - ארבע שאלות נפוצות בפרשת ענת קם" ובכותרת המשנה: "'הארץ' עונה לשאלות שלכם בפרשת קם: האם העיתון מסכן את ביטחון המדינה? האם בידי בלאו מסמכים מסווגים? ומדוע אינו חוזר ארצה?", 'הארץ' שוטח את טיעוניו באריכות ומתגונן לאורך הכתבה, מה שמעלה את התחושה שייתכן וגם "אנשים חושבים" טועים לפעמים