הבדיקה בוצעה באמצעות ויקיפדיה, בהסתמך על חברי הכנסת של 3 האחרונים: 16,17,18.
מתייחס רק למי שהורשע .
לא מתייחס למי שטרם הורשע.
אם יש לכם עוד אחד שפיספסתי, אתם מוזמנים להוסיף, שהורשע.ש"ס:7 חברים+ ניסים זאב=סה"כ 8 חברים
ליכוד:4 חברים
קדימה:3 חברים
העבודה:חבר אחד
מקימי ש"ס היו ניסים זאב ושלמה דיין, המופיעים ברשימה.
שבעה מחברי הכנסת של ש"ס הורשעו בפלילים: יאיר לוי, אריה דרעי, רפאל פנחסי, יאיר פרץ, עופר חוגי, שלמה דיין ושלמה בניזרי.
יוצא דופן, ניסים זאב ראו אחרון.
יאיר לוי:
נידון ל-4 שנות מאסר בפועל, 3 שנות מאסר על תנאי וקנס בסך 275,000 ש"ח. הוא שוחרר מהכלא ב-1996.
אריה דרעי:
ב-17 במרץ 1999 הרשיע בית המשפט המחוזי בירושלים את אריה דרעי באישומי "התיק האישי" - עבירות לקיחת שוחד, מרמה והפרת אמונים - וגזר עליו ארבע שנות מאסר וקנס של 250,000 ש"ח.
דרעי ערער על הרשעתו לבית המשפט העליון.
ביולי 2000 דחה בית המשפט העליון את רוב סעיפי הערעור, אך עונש המאסר הופחת בשנה (לשלוש שנות מאסר).
ביום בו נכנס לכלא מעשיהו לריצוי העונש, הגיעו לשיאן הפגנות המחאה ההמוניות של תומכי ש"ס, ההכרזות על חפותו של דרעי והקריאות למהפכה ספרדית בישראל.
רפאל פנחסי:
בשנת 1997 הרשיע בית משפט השלום את פנחסי בגין העברת כספים שלא כדין וגזר עליו 12 חודשי מאסר על תנאי וקנס.
יאיר פרץ:
-23 במרץ 2006 הודה פרץ בקבלת דבר במרמה במסגרת עסקת טיעון, עקב קבלת תואר אקדמי במרמה מטעם שלוחת אוניברסיטת ברלינגטון בישראל.
הוא נדון ל-12 חודשי מאסר על תנאי וקנס של 6,000 ש"ח.
עופר חוגי:
-25 בדצמבר 2006 הורשע חוגי בבית המשפט המחוזי בירושלים בקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, בשימוש במסמך מזויף, ברישום כוזב במסמכי תאגיד ובניסיון לקבל דבר במרמה, בעת שכיהן כמנכ"ל מוסדות "אור החיים". חוגי זייף רשימות של תלמידים, כדי לקבל סכום גדול יותר ממשרד החינוך לתקציב ההסעות (כשני מיליון שקלים) על חוגי נגזרו שנתיים מאסר בפועל, שנה וחצי מאסר על תנאי וקנס של 12 אלף שקלים.
חוגי ערער לבית המשפט העליון על עצם הרשעתו ועל חומרת העונש והפרקליטות ערערה על קולת העונש.
ב-13 בנובמבר 2008 הוחמר עונשו של חוגי לשלוש שנים מאסר בפועל וכן קנס של 200 אלף שקלים.
שלמה דיין:
הורשע בקבלת דבר במרמה ובזיוף, ונידון ל-4 חודשי עבודות שירות.
שלמה בניזרי:
ב-27 באפריל 2008 גזר בית המשפט על בניזרי שמונה עשר חודשי מאסר בפועל בגין העבירות בהן הורשע, וקבע כי במעשיו דבק הקלון.
אי לכך הושעה בניזרי אוטומטית מחברותו בכנסת, ובמקומו החל לכהן הבא ברשימת ש"ס, מזור בהיינה, נציג העדה האתיופית.
על פסק הדין ערערו הן המדינה והן בניזרי עצמו.
ב-24 ביוני 2009 החליט בית המשפט העליון לדחות את ערעורו של בניזרי ולקבל את ערעור המדינה.
בית המשפט החמיר את עונשו של בניזרי, וגזר עליו ארבע שנות מאסר בפועל וקנס של 250,000 ש"ח.
נסים זאב:
נסים זאב הוא רב, חזן, שוחט ומוהל במקצועו, וביצע אלפי מילות החל משלהי שנות השבעים.
בשנת 2001 פסק בית המשפט העליון כי על זאב לשלם פיצויים בסך חצי מיליון ש"ח להורי תינוק אותו מל ב-1994, לאחר שנוצר נמק במקום המילה ימים לאחריה, והסב לתינוק נזק בלתי הפיך.
הליכוד:
נעמי בלומנטל-
ב-14 במרץ 2006 נקבע גזר הדין ובלומנטל נשלחה ל-8 חודשי מאסר בפועל ו-10 חודשים על תנאי, וחויבה בקנס כספי של 75 אלף ש"ח.
כמו כן נקבע כי יש קלון בעבירות .
לאחר שערערה על הרשעתה ועל העונש לבית המשפט המחוזי (אחר כך חזרה בה מהערעור על ההרשעה), דחה בית המשפט המחוזי בתל אביב ב-22 במרץ 2007 את ערעורה והשאיר את עונש המאסר שלה על כנו.
"המערערת העלתה בהגנתה גרסה שקרית ומשוללת הגיון בנסיונה להתנער מאחריות", כתבו השופטים בהכרעתם;
הסכימו לדחות את תחילת ריצוי העונש לעוד חודשיים.
בעקבות הרשעתה ולאחר פטירת בעלה נפתח מסע ציבורי למען חנינה לנעמי בלומנטל.
נשיא המדינה לשעבר, יצחק נבון וחברי כנסת בעבר ובהווה פנו אל מ"מ נשיא המדינה ויו"ר הכנסת, דליה איציק, בקריאה להמתיק את עונשה של בלומנטל.
ילדיה של בלומנטל וגם פרקליטה, פרופסור אריאל בנדור, פנו בכתב אל דליה איציק וביקשו להמתיק את העונש ולהמיר את המאסר בפועל בעבודות שרות.
נשיא המדינה, שמעון פרס קיבל את בקשת החנינה והמתיק ב-17 ביולי 2007 את עונשה כך שתרצה עבודות שירות במקום במאסר בפועל.
יצחק מרדכי-פרש מהליכוד ועבר למפלגת המרכז באותם ימים התנהל נגדו משפט.
מרדכי הועמד לדין לפני בית משפט השלום בירושלים, באשמת ביצוען של עבירות מין בגופן של שלוש נשים.
הוא הורשע בעבירה של ביצוע מעשים מגונים בנסיבות מחמירות ובעבירה של מעשים מגונים, ונגזר עליו מאסר על תנאי של 18 חודשים, אם יעבור תוך שלוש שנים עבירת מין.
לבית המשפט המחוזי הוגש ערעור כפול. מרדכי ערער על עצם הרשעתו, והמדינה ערערה מנגד על קלות העונש.
ערעורה של המדינה נדחה, וכן נדחו שניים מערעוריו של מרדכי, אך התקבל ערעורו בעניין אחת הפרשות שעליהן נדון.
בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון שהגיש מרדכי ובקשתו לדיון נוסף נדחו.
משה קצב-
משפטתו יפתח ב-1 בספטמבר, היה חבר כנסת מטעם הליכוד.
מיכאל גורלובסקי-גורלובסקי היה מעורב בפרשת ההצבעות הכפולות יחד עם ח"כ יחיאל חזן.
במסגרת עסקת טיעון, הודה גורלובסקי בעבירה של הפרת אמונים, ונידון לחודשיים עבודות שירות וחודשיים מאסר על תנאי.
יחיאל חזן-
ב-24 באפריל 2006 קבע בית משפט השלום כי חזן אשם בעבירות שיוחסו לו, וגזר עליו ארבעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות וכן מאסר על תנאי.
חזן ערער על ההרשעה לבית המשפט המחוזי, ולאחר שזה קבע, בינואר 2007 כי לא נפל פגם בפסק דינו של בית משפט השלום, הגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון.
השופט סלים ג'ובראן מבית המשפט העליון קבע כי אין ליתן רשות לערער על הכרעתו של בית המשפט המחוזי, וכי על חזן לרצות את עונשו .
קדימה
קדימה:
השר אברהם הירשזון-
ב-20 במרץ 2007 נחקר הירשזון במשך מספר שעות במשטרת ישראל.
לאחר החקירה נטען בעיתונות כי עלו כנגד הירשזון חשדות הקשורים לקבלה שלא כדין של כספים במסגרת פעילותו בהסתדרות העובדים הלאומית ובעמותת ניל"י הקשורה אליה, מתן הלוואה לאיש ציבור בכיר, וקבלת ההחזר בשיקים דחויים שלא נגבו, שימוש שלא כדין בכספים ובמשאבים הקשורים במצעד החיים, והעסקת עובד זר ללא היתר.
הירשזון הכחיש את כלל הפרסומים, ועל אף זאת השעה עצמו מהתפקיד ב-22 באפריל ל-3 חודשים.
מאז כיהן כשר בלי תיק, עד להתפטרותו מהממשלה ב-1 ביולי 2007.
ב-4 ביוני 2008 הוגש בבית המשפט המחוזי בתל אביב כתב אישום נגד הירשזון באשמת הלבנת הון, רישום כוזב במסמכי תאגיד, גניבה, קבלת דבר במרמה והפרת אמונים.
בכתב האישום נטען שהירשזון גנב ארבעה מיליון שקלים מכספי הסתדרות העובדים הלאומית, שאת רובם נטל לעצמו.
ב-8 ביוני 2009 הרשיע אותו בית המשפט בשישה סעיפים שונים ובהם קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, במרמה והפרת אמונים בתאגיד, בהלבנת הון וברישום כוזב במסמכי תאגיד.
ב-24 ביוני נגזר דינו לעונש מאסר בפועל של חמש שנים וחמישה חודשים, מאסר על תנאי של שנה וקנס של 450,000 ש"ח.
עמרי שרון-
ב-14 בפברואר 2006 נגזרו עליו תשעה חודשי מאסר בפועל, תשעה חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך של 300 אלף ש"ח .
שרון ערער על גזר דינו, טען כי בית-המשפט החמיר במקרה שלו מעבר לסביר וטען לאפליה חמורה .
ביוני 2007 החליט בית המשפט המחוזי בתל אביב להפחית את עונשו לשבעה חודשי מאסר בפועל .
שרון ערער לבית המשפט העליון, אך זה דחה את ערעורו ב-28 בינואר 2008. שרון החל לרצות את מאסרו ב-27 בפברואר 2008, בכלא "מעשיהו".
ב-25 ביוני השתחרר מהכלא והוגדר כ"אסיר ברישיון" - שרון נדרש להתייצב אחת לכמה ימים בתחנת משטרה במשך מספר חודשים ולהצהיר על נוכחותו.
השר חיים רמון-
ב-20 באוגוסט 2006 הודיע רמון על התפטרותו מהממשלה, לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, הודיע על הגשת כתב אישום נגדו באשמת מעשה מגונה ללא הסכמה.
ב-31 בינואר 2007 הורשע רמון בבית משפט השלום בתל אביב, וכעבור זמן נקבע עונשו: 120 שעות בשירות לתועלת הציבור, ופיצוי כספי של 15,000 ש"ח שישולם למתלוננת.
בנוסף נקבע כי בעבירה אין קלון .
העבודה
סאלח טריף-
הוא עמד לדין בבית משפט השלום בראשון לציון, ובאפריל 2004 הורשע במתן שוחד, במרמה והפרת אמונים, ונגזרו עליו 6 חודשי עבודות שירות, קנס על-סך 25,000 ש"ח ו-18 חודשי מאסר על תנאי.
ערעורו לבית המשפט המחוזי נדחה.
תודה לויקיפדיה.
http://he.wikipedia.org/wiki/