החלטת בג"ץ האחרונה נועדה לרצות גורמים בינלאומיים, שכן רשויות האו"ם היו בין העותרים. לפיכך אין לחפש עקביות עם החלטות בג"ץ קודמות בנידון. ההחלטה האחרונה הייתה מה שנקרא בחקלאות בעבר "איכות יצוא".כל מי שיבדוק את החלטות בג"ץ יגיע למסקנה שיש הבדל ניכר בטיפול ובתוצאות בעתירות בג"ץ בין אלה הזוכות למעקב בינלאומי, לבין אלה הנוגעות לאזרחי ישראל בלבד.
באופן פרדוקסלי, נוצר מצב בו בעתירות של פלסטינים יותר סביר למצוא סממנים של הליך הוגן, מאשר בעתירות של אזרחי ישראל.
לדוגמה: בעתירות בג"ץ של פלסטינים הסיכוי גבוה יותר, שההליך יסתיים בזמן סביר. בעתירות של ישראלים, בג"ץ יכול למרוח את הדיונים בעתירה על פני שנים.
מתוך כך, נוצר לפעמים בציבור הרושם שבג"ץ נוטה שמאלה. זהו רושם מוטעה. בג"ץ פשוט מתאים עצמו ללחצים. ולחצים בינלאומיים כוחם יפה מלחצים מקומיים.
בכללות, ניתן לומר שאין בישראל הליך בג"ץ כדין מאז מרץ 2002. מותו של המזכיר הראשי שמריהו כהן ז"ל במרץ 2002, תחת כהונתו של אהרן ברק, היה כרוך במהפכה במערכת המשפט בישראל. (1)
על פי תקנות בג"ץ ההליך היה אמור להיות הליך מהיר להגנה על זכויות מפני הרשויות. בהליך זה, לאחר בדיקה ראשונית על ידי שופט בית המשפט העליון אמור להינתן במקרים ראויים תוך זמן קצר ביותר "צו על תנאי" המורה לרשויות לבוא ולהשיב בתוך זמן קצוב (קצר יחסית) על עניין ספציפי. ובאם לא ניתנת בזמן הקצוב תשובה ראויה על ידי הרשויות - בג"ץ עשוי להפוך את הצו על תנאי לצו קבוע בנידון.
בניגוד לתיאור הכללי של הליך בג"ץ לעיל, אודה לכל מי שיראה לי דוגמה של "צו על תנאי" של בג"ץ שניתן כדין לאחר מרץ 2002.
אני עדיין לא מצאתי כתב שכזה.
במקום זאת, מנהל היום בג"ץ "דיונים מקדימים" ונותן החלטות ב"דיונים מקדימים" אלה, שאין להם כל בסיס בתקנות בג"ץ. מתוך כך מתנהלים לפעמים הליכי בג"ץ במשך שנים. לעתים נפסקים הליכים מסוג זה משחדלו להיות רלוונטיים, כיוון שהעובדות הבסיסיות השתנו לחלוטין. ניהול "דיונים מקדימים" אלה סותר את כתבו ורוחו של החוק.
שיבוש שיטתי זה של הליכי בג"ץ על ידי בית המשפט העליון הוא חלק מהותי של ה"מהפכה החוקתית" שהנחיל לנו אהרן ברק. למעשה, תחת אהרן ברק החל בית המשפט העליון לנהל הליכים למראית עין כעניין שבשגרה. (2)
הראיות בעניין זה היו חלק מדו"ח סייג לזכויות האדם (NGO), שהתקבל על ידי האו"ם ונכלל בדו"ח זכויות האדם של האום על ישראל (2013), בלוויית ההערה "חוסר יושרה בכתבים האלקטרוניים של בית המשפט העליון... בישראל". (3)
==לסיכום==
אודה לכל מי שיראה לי דוגמה של "צו על תנאי" של בג"ץ שניתן כדין לאחר מרץ 2002. אני עדיין לא מצאתי כתב שכזה.
==קישורים==
1. The Untimely Death of the Clerk of the Israeli Supreme Court Shmaryahu Cohen
http://www.liveleak.com/view?i=53d_1326814574#mvAz6cJHolCGVE7q.99
2. 11-12-19 Zernik, J: Simulated Records, Simulated Litigation Enabled by the Electronic Record Systems of the Supreme Court of the State of Israel (English) s
http://www.scribd.com/doc/73239491/
3. דוח מקוצר (תרגום עברי) של סייג לזכויות האדם שהתקבל כחלק מדוח האו"ם לגבי זכויות האדם בישראל (2013)
http://www.scribd.com/doc/114254105/
גירסת הדפסה
סגן המנהל
מפקח
עיתונאי מקוון
צל"ש
