פוסט מלפני שלוש שנים-עדיין אקטואלי לא השתפר דבר בנושא שרותי הבריאות-ההפך.  

מאת דן אבן
רופאים בכירים מתריעים כי קופות החולים והחברות הפרטיות משווקות ביטוחים רפואיים תוך הטעיית הציבור ובאמצעות ערפול מידע. בדו"ח של ועדת מומחים שכינס ארגון "אמון הציבור" קוראים הרופאים להגביר את השקיפות בפרסומים ובדיווח לציבור על השירותים שמוצעים בביטוחים.
בדו"ח מוצגת שורה של מקרים שבהם הפרסומים על תנאי הביטוח לא מאפשרים לציבור לעמוד על טיבו. כך הוצג החזר בעבור שבעה ימי הבראה בעקבות ניתוח או אירוע לב כהטבה של הביטוח, אף שהחזר בעבור חמישה ימים כבר כלול בסל הבריאות הציבורי לכלל האזרחים. במקרה אחר מוצעים שירותים רפואיים אף שהם אינם ניתנים בפריפריה. כך משלם מבוטח שאינו גר במרכז בעבור שירות שכדי לקבלו ייאלץ להרחיק מביתו - מבלי לדעת זאת. עוד מתריע הדו"ח כי חלק מקופות החולים מפרסמות את ההחזרים על שירותים שונים רק באחוזים, באופן שמקשה על הלקוח להבין אם ההצעה כדאית.
בראשות הוועדה שחיברה את הדו"ח עמדה יו"ר ארגון "אמון הציבור", גלית אבישי. בוועדה השתתפו גם מנהל בית החולים הדסה פרופ' שלמה מור-יוסף; הקרדיולוג פרופ' שמואל בנאי מבית החולים איכילוב; סמנכ"ל משרד הבריאות לשעבר פרופ' גבי בן-נון, המשמש חוקר לכלכלת בריאות באוניברסיטת בן-גוריון; ורונן רגב-כביר מארגון "אמון הציבור".
לדברי יו"ר "אמון הציבור" אבישי, "שירות רפואי בישראל כולל רובד ראשון של הסל הבסיסי, רובד שני מהביטוח המשלים של קופת החולים, ורובד שלישי של הביטוח הרפואי. ברגע שאת שני הרבדים הראשונים נותן אותו גוף, דהיינו קופת החולים, יש תמריץ מובנה ליצירת ערפול בהצגת השירותים הרפואיים, כדי להעביר יותר שירותים לביטוחים המשלימים ולעודד לקוחות לשלם בעדם. מדובר בעיוות זועק לשמים. בכוונתנו לטפל באבסורד שנוצר, כדי שהמטופלים יידעו מה מגיע להם מכוח החוק בסל הבריאות הבסיסי. יש לצמצם את אפשרויות ההטעיה של הקופות".
הטעיה שחוזרת על עצמה בנוגע לשיווק הביטוחים הרפואיים היא היעדר מחיר ממוצע לכל שירות בביטוח שבעבורו מתקבל החזר כספי. לפי הדו"ח, הביטוחים המשלימים בכמה קופות חולים מציעים החזרים כספיים באחוזים לשירותים הכלולים בביטוח המשלים, בלי לציין מה הסכום הממוצע של השירות בשקלים, "כך שלא ניתן להעריך את כדאיות הביטוח", קובע הדו"ח.
בנוסף לזה, פרסומי הביטוחים הרפואיים אינם מתייחסים לפערי הזמינות בקבלת ההטבות בין תושבי הפריפריה והמרכז. כך, למשל, אין בבאר שבע מוסד המאפשר מתן שירותי הבראה לחולי לב. מוסדות אלה פועלים במרכז הארץ, ירושלים והצפון, ותושבי הדרום צריכים לנסוע לאזור אחר לקבלת השירות, בלי שהדבר מופיע בפרסומי הביטוחים הרפואיים.
לפי המלצות הוועדה שהוגשו החודש למנכ"ל משרד הבריאות, ד"ר רוני גמזו, על משרד הבריאות להסדיר את פרסום הביטוחים המשלימים באופן שיאפשר הצגת כל שירות הכלול בו, ולצדו חלקו של השירות הכלול בסל הבריאות הבסיסי. זאת, במתכונת אחידה שיקבע משרד הבריאות.
עוד ממליץ הדו"ח למשרד לקבוע חובת פרסום של טווחי מחירים להטבות המוצעות בביטוחים המשלימים, כדי שניתן יהיה לאמוד את התועלת בכל ביטוח רפואי. כן יש לקבוע זמינות מינימלית לשירות המוצע בביטוח רפואי, שחריגה ממנו תחייב לממן למבוטח הוצאת לינה ונסיעות לצורך קבלת ההטבה.
5.4 מיליון ישראלים מחזיקים היום בביטוחים משלימים של קופות החולים. בשנת 2009 הכניסו ביטוחים אלה רווח של 2.5 מיליארדי שקלים לארבע הקופות, גידול של 11% בהכנסות בתוך שנה, בהשוואה ל-2008. ממבוטחי קופת חולים כללית 69.4% מחזיקים בביטוח משלים, במכבי מחזיקים 85.6% בביטוח משלים, במאוחדת 68.1% ובלאומית 66.2%.
דו"ח מבקר המדינה ממאי 2006 עסק בביטוחים המשלימים של קופות החולים. הוא קבע כי "העמסת מלוא ההוצאות על שירותים שכלולים בסל על תוכניות הביטוח המשלים, כשבמקביל ממשיכים להזרים כספים לסל למימון אותם שירותים, גורמת לחיסכון כספי ניכר לקופות... שיעור הניצול של תוכניות הביטוח המשלים גדל עם הזמן, וככל שיותר עמיתים ינצלו אותן החיסכון אף יגדל, ובעקבותיו יגדל גם העודף התקציבי בסל".
בדצמבר 2010 הציג מנכ"ל משרד הבריאות את יעדי המשרד לשנים הקרובות. הוא הודיע כי בכוונת המשרד לפעול לריסון ההרחבה הלא מבוקרת במספר פוליסות ביטוח הבריאות הפרטי בישראל. לטענתו, 35% מהישראלים מחזיקים בביטוחי בריאות פרטיים והשיעור "עשוי לעלות. יש ישראלים רבים המצויים היום במצב של כפל שירותי בריאות. ביטוחי הבריאות החדשים אמורים לעבור הכוונה של משרד הבריאות לפני אישורם".
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה כי "ברגע שהמנכ"ל יקבל את הדו"ח, הוא יקרא אותו בעיון וייתן התייחסות מלאה