קריאתו של אהרונוביץ לחקור את גילוי השמחה ממותו של שרון, מזכירה את התנהלות מוסדות המדינה בימיו של שרון.אוירת סתימת הפיות חלחלה עד לרמת השוטר הפשוט, שיכל לחנוק קטין לזמן ממושך רק בגלל שהוא השתתף בהפגנה. קטינות ישבו במעצר על הדפסת שלטים, נאסר על אנשים להכנס לכנסת עם נעליים כתומות, ושוטרים הורידו אנשים מאוטובוסים בגלל החשש שמא הם נוסעים לכפר מימון (נסיעה חוקית ולגיטימית).
האוירה הזאת גרמה לכך שקריאתו של אריה אלדד אחרי אירוע המוח הראשון, לתת לראש הממשלה לנוח כיוון שעלול להגיע שני, נתפסה כמעט כהסתה. אסור לומר על המלך שהוא עלול למות.
לידיעת הח"כים הערבים: 19 ערבים-ישראלים נהרגו מרקטות חיזבאללה ב2006