השבוע הקשה של אהוד אולמרט: אף מלה על הליכה לכלא  

רויטל חובל, הארץ

טבעת של מאבטחים ליוותה את אהוד אולמרט לאולם בית המשפט המחוזי בתל אביב בתחילת השבוע, אבל ביום הגורלי הזה לא היה שם איש מבני משפחתו. הנאשם הלל צ'רני הגיע עם רעיתו וילדיו, הנאשמים מאיר רבין ואלי שמחיוף הגיעו עם רעיותיהם, אבל רעייתו של אולמרט, עליזה, וילדיו בחרו להיעדר - כמו בשאר הדיונים בעניינו וכמו במשפט הקודם שהתנהל נגדו בירושלים. מי שכן הגיע לתמוך בראש הממשלה לשעבר היו עוזריו, ינקי גלנטי, שלום תורג'מן והגר בירן, יועץ התקשורת שלו אמיר דן וסוללת עורכי הדין שלו, בראשות חברו הטוב אלי זהר. למשמע הכרעת הדין שתטלטל את חייו, ישב אולמרט על ספסל הנאשמים פעור פה. מדי פעם שלח מסרון והתעסק עם מכשיר הסלולר שלו, אבל ברוב הזמן היטה מבט אל עבר השופט רוזן, לא מאמין למשמע אוזניו.

כשסיים השופט רוזן להקריא את הכרעת הדין, ומבלי שאיש מהנוכחים הספיק להתאושש מחבטותיו, דילג השופט בקלילות לדיון במועד הטיעונים לעונש. "מצדי גם אפשר היום", עלץ רוזן, אבל את הסנגורים זה לא הצחיק. הם המשיכו לשתוק, המומים. אחרי חילופי דברים בטון עצבני במיוחד, נדחה הדיון לסוף החודש. אולמרט קם מכסאו, יצא מן האולם, מישיר מבט קדימה ולא מסתכל על איש.

מבית המשפט הוא נסע לפגוש את משפחתו בתל אביב. לאחר מכן נפגש עם עורכי הדין שלו, אלי זהר, רועי בלכר, ליאת ארזי, אלעד כהן וירון ליפשס במגדלי אלקטרה בעיר. בהצהרה לתקשורת הכריזו: "הכרעת הדין נפלה עלינו כרעם ביום בהיר, והפתיעה את צוות ההגנה", אולם התיאור אינו מדויק. הסנגורים הסיקו מהערותיו של רוזן עוד במהלך המשפט שקיים סיכוי גבוה לכך שיחליט על הרשעה. הם כמובן קיוו שלא, אך האפשרות היתה קיימת. מה שהפתיע אותם במיוחד ביום שני האחרון היה הטון הציני והמשתלח של השופט רוזן, שפשוט לא האמין למילה של אולמרט.

חברים בצוות ההגנה של ראש הממשלה לשעבר, סיפרו "שאולמרט נראה כמו אדם שהורשע וטוען שהוא חף מפשע". הם עברו על הכרעת הדין והכינו מסרים לתקשורת שאמורים לכרסם בקביעות השופט רוזן. אחד המסרים, שכבר מקבל ביטוי גורס ש"הקביעות בהכרעת הדין מבוססות על היגיון ולא על ראיות". המסר השני שחוזר על עצמו הוא שאין ספק שיוגש ערעור וכי לא מדובר בסופו של פסוק. בינתיים, עד לגזר הדין, הם וגם אולמרט שומרים על פרופיל נמוך. "אולמרט היה מפורק לחתיכות באותו יום", סיפר אחד ממקורביו. "מאוחר יותר הוא התעשת ומאז הוא הולך לעבודה ומשתדל לשמור על פאסון, כך שאף אחד לא יודע מה מתחולל שם בפנים. הוא לא אחד שבוכה או נשען על כתפי חבריו".

מאז ומתמיד אולמרט תואר כ"איש של אנשים". אותם אנשים לא נוטשים אותו ברגעים הקשים האלה, הם מתקשרים, מתעניינים, ובעיקר לא שואלים קשות כמו האם חברם מעכל את העובדה שהוא עלול לשבת בכלא זמן ממושך ביותר. "הוא לא מדבר על זה שהוא הולך לכלא. הוא בחור ממוקד שנערך לערעור ולא חושב על שום אפשרות אחרת", אומר אחד מחבריו.

"הוא הופתע ונדהם, זה ברור", מספר חבר קרוב של אולמרט שביקש להישאר בעילום שם. "הוא בעיקר לא מאמין שהתוצאה היא שדכנר הפך לאיש שכולם מאמינים לו והוא הפך לאדם לא אמין. זה מרגיז אותו, זו הסיבה שהוא מרגיש חף מפשע. הוא ממשיך להגיד שלא ידע שאחיו יוסי קיבל מדכנר כסף". אחת התכונות הידועות של אולמרט היא היכולת לא לגלות חולשה וחברו מספר שגם עכשיו המצב זהה. "הוא איש די מאופק בהבעת רגשות", מספר מקורב אחר שלו. "הוא ממש לא רוצה לעורר חמלה. נכון שהוא איש של אנשים, בחום שהוא נותן להם. החברים והמשפחה מקיפה אותו ובסך הכל הוא משדר 'עסקים כרגיל'. הוא עוסק לא מעט בפסק הדין, עובר עליו, מסמן השגות ונכנס לפרטים".

בין האנשים שהגיעו לבקרו מאז הכרעת הדין, שר האוצר לשעבר רוני בר-און, מירי דנקנר - אלמנתו של אמנון דנקנר ואמו של עורך אולפן שישי, איתי דנקנר, עו"ד רם כספי, שולמית לפיד אלמנתו של טומי לפיד, ואמו של שר האוצר יאיר לפיד ובני הזוג המקורבים למשפחה, אתי ויצחק לבני. בעבר ניתן היה אולי לצפות ששולה זקן תגיע גם היא לתמוך באולמרט, אבל באחרונה החל עידן חדש, ואיתו השאלה כיצד אותו "איש של אנשים", בעל האינטליגנציה הרגשית הגבוהה, לא זיהה שזקן עוברת צד. "באופן משונה, יש בו גם צד תמים. לא היה עולה בדעתו שהיא תעשה צעד כזה", מגיב אחד מהחברים למכה נוספת שחטף אולמרט בשבוע שעבר, כשזקן חתמה באופן רשמי על הסכם עדת מדינה נגדו.

ילדיו של אולמרט שומרים אף הם על שתיקה ומסרבים לדבר עם התקשורת. כך גם עליזה אולמרט. חברתה הטובה, עדנה סובול, אשתו של המחזאי יהושע סובול, אמרה ל"הארץ" כי "עליזה לא מעוניינת ולא מוכנה שידברו על זה". סובול העבירה ביקורת על אופן סיקור הפרשה ב"הארץ": "אני חושבת שהיו אצלכם כמה כתבות רעילות ביותר".

אחיו ירמי ועמי תומכים בו. ואילו הוא ואחיו יוסי, שהודאותיו במשטרה הביאו להרשעתו, לא החליפו מילה. באמצעות עורך דינו רונן מטלון מסר יוסי בתגובה לתקשורת כי הוא "מצר מאוד על הרשעתו של אחיו, וזאת בגין יחסיו של יוסי אולמרט עם עד המדינה, שמואל דכנר. יוסי אולמרט ממשיך לדבוק בגרסתו כי אחיו, אהוד אולמרט, לא היה מעורב כלל ביחסים בינו לבין שמואל דכנר".

כשאולמרט זוכה על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים מפרשות טלנסקי וראשונטורס ביולי 2012, היה זה אמנון דנקנר שהתרוצץ בין אולפני הטלוויזיה, מיהר לתקוף את הפרקליטות ואף קרא לפרקליט המדינה להתאבד. דנקנר מת לפני שנה ואת מקומו באולפני הטלוויזיה החליפו שניים: רוני בר-און ודב וייסגלס.

בר-און התייצב באולפני החדשות של ערוץ 2, וייסגלס דיבר בכלי תקשורת אחרים ופרסם למחרת מאמר דעה בעיתון הבית, "ידיעות אחרונות". "עקבתי אחר התנהלות המשפט ככל שהדברים דווחו באמצעי התקשורת", כתב וייסגלס. "התרשמתי - במהלך המשפט - כרבים מעמיתי, כי לבית המשפט לא הוצגה ראיה ממשית כי אהוד אולמרט אכן ביקש מעד המדינה דכנר להעביר כספים לאחיו יוסי, או, למצער, כי אהוד אולמרט ידע - ולו לאחר מעשה - כי אכן עד המדינה דכנר העביר כספים". גם בר-און תקף את הכרעת הדין ואת השופט רוזן. "אני קורא בהחלטה של השופט שהוא קובע שהיחסים בין האחים מצוינים. מאיפה הוא קובע את זה, מה הוא קורא מחשבות? הרי אין לו הוכחות. ההכרעות פה הן לא על עובדות, אלא על תחושות. אני לא מכיר פסק דין, ששופט כותב 'לא יעלה על הדעת', זה ביטוי שמתאים לפוליטיקאים". אחרי שיינתן גזר הדין, הטון צפוי להתלהם עוד יותר. בינתיים מספר בר-און כי "אולמרט לא מאמין שזה קורה לו. הוא מאמין שהוא לא עשה את המיוחס לו והוא מרגיש ובצדק שנגרם לו עוול נוראי".

בסביבתו של אולמרט ינסו בתקופה הקרובה לקעקע את הרשעתו של אולמרט בשוחד של חצי מיליון שקל שקיבל אחיו יוסי ואת קביעת בית המשפט כי דכנר העביר את הכסף לבקשתו של אהוד. בסביבתו יטענו כי הכרעת הדין מלאת חורים ובלתי מבוססת כנדרש במשפט הפלילי.

הרשעתו של אולמרט אכן מבוססת על ראיות נסיבתיות, כפי שנהוג בתיקי שוחד, שבהם לרוב אין ראיה ישירה על בקשת השוחד, אך היא מבוססת גם על ראיות ישירות. מלבד שמואל דכנר, שאף שלא נחקר נגדית, קבע רוזן כי עדותו שהתפרשה על פני 67 ישיבות התבררה כאמינה, יוסי אולמרט אישר בחקירתו במשטרה שהוא קיבל את הכסף מדכנר, אף שאין בידי הפרקליטות או המשטרה תיעוד של ההעברה. יוסי אולמרט נתן גרסה שמאשרת פרטים מוכמנים שדכנר סיפר עליהם. הוא ידע להגיד את מקום המפגש שעליו סיפר דכנר (קפה אפרופו בת"א) ואת העובדה שמדובר בצ'קים עוקבים בסכום כולל של חצי מיליון שקל, בדומה להפליא לגרסת דכנר, וכי אברהם נתן היה עד לפגישה איתו שבה קיבל יוסי מדכנר צ'ק. נתן אישר את הדברים במשטרה, אך בדומה ליוסי, בבית המשפט חזר בו. רוזן קבע כי הניסיון לחזור בהם מהגרסה שמסרו היה לא אמין.

את גרסת דכנר לפיה אהוד אולמרט היה זה שביקש את הסיוע עבור אחיו, מאשרת שולה זקן באומרה בחקירת המשטרה כי "יכול להיות" שדכנר סיפר לה על כך בצאתו מהפגישה עם אהוד. רוזן אימץ את טענת התביעה כי אם אכן האירוע לא קרה במציאות, זקן היתה נרעשת ומכחישה, כפי שעשתה בשאלות אחרות שהופנו כלפיה. "דכנר העביר לידי יוסי אולמרט חצי מיליון שקל, למרות שלא הכיר אותו... הקשר היחידי בין דכנר ליוסי יכול היה להיות אהוד אולמרט. המסקנה היחידה ההגיונית מהעברת הכספים ליוסי היא שדכנר העביר אותם לבקשתו של אולמרט, כגרסת המדינה", קבע רוזן.

עוד קבע בית המשפט כי הפער בין האופן שבו תיאר אולמרט את היחסים עם דכנר ("קמצן, טרדן ונודניק ששלח מכתבים ואיומים"), לבין הראיות שהתגלו במשפט גדול ולפיכך לא ניתן להאמין לראש הממשלה לשעבר. כך התגלה שלמרות הטענה כי דכנר קמצן, נהג מי שהיה עד המדינה לתרום רבות ואולמרט הזמין אותו לערבי התרמה. כך הוזמן דכנר לערב התרמה לטובת הקרן החדשה לירושלים שאולמרט היה הנשיא שלה. הוא רכש עשרה כרטיסים בשווי 1,200 דולר לבקשתו של אולמרט. דכנר גם הוזמן לאירועים מכובדים רבים, כמו ארוחה במלון מצודת דוד לכבוד מושל וראש עיריית ניו יורק בדצמבר 2001 ולחתונת בנו של אולמרט, שאול. זקן העידה כי השניים נהגו להתחבק כשנפגשו וכי סיפרה לאולמרט על כך שדכנר תורם לו. אולמרט הודה כי דווח לו רק על התרומות שגם נמצא להן תיעוד. "ניסיונו של אולמרט להנמיך קומתו של עד המדינה, כמו גם להרחיק עצמו הימנו, מצביע דווקא על הקשר ה'מיוחד' ששרר בין השניים", קבע רוזן.

עד המדינה אמנם לא נחקר בחקירה נגדית על ידי סנגוריו של אולמרט, אבל רוזן הספיק להתרשם ממנו. דכנר, ציין רוזן, "לא היה אידיוט", כל חייו קנה ומכר ולכן לא הגיוני שהוא נתן ליוסי אולמרט מתנות. רוזן מצא חיזוק לטענה שאולמרט הוא שביקש את הסיוע ליוסי בעדותו של משה טלנסקי. זה העביר ב-2004 30 אלף דולר לחשבון הבנק של יוסי אולמרט. טלנסקי העיד כי לא הכיר את יוסי וכי אהוד אולמרט ביקש ממנו לעזור לו. גם את גרסת טלנסקי הכחיש אולמרט, בטענה כי לא ידע על כך.

השופט רוזן קבע כי לא ייתכן ש"אנשים נדיבים מוצאים 'להשקיע' מאות רבות של אלפי שקלים באחיו - אותו לא הכירו מעולם וממילא לא היה מעניינים - וממשיכים לחיות בדרכם, מבלי לספר או להתגאות בפניו כי סייעו לאח הנזקק, שנקלע לחובות כספיים. לא הגיוני ש'הצדיקים' שמרו את סודם מפניו". הוא הוסיף כי "שני אישים נכבדים, אנשי עסקים ממולחים שה'פרוטה' נמצאת בכיסם, כך ההגנה, מתייגעים לאתר את אחיו של אולמרט על מנת להעביר לו מאות אלפי שקלים, וזאת מבלי שאולמרט ביקש מהם לעשות כן, מבלי שהנאשם דיבר עמם בעניינו של אחיו, ולא פחות חשוב, מבלי לעדכן את אולמרט בעניין ומבלי שהכירו את יוסי אולמרט ובטח ללא כל קשר חברי, עסקי או אחר עמו. לאמור, תמונת מצב בלתי מציאותית".