בעקבות הגדרת המתנחלים כניאו-נאצים, תשקול ועדת פרס נובל, בשטוקהולם, בחיוב...  

מצ"ב מאמר מאלף מתוך הבלוג של מאפיהו (5.14)

בתגובה לפוסט הקודם שלי מאתמול, באשר לעמוס עוז ומלחמתו במפלצות הניאו נאציות, כתבה הקוראת הוותיקה והיקרה שלי יעל הערה/שאלה/תרעומת שאני מביא כאן, והחלטתי להרחיב את תשובתי לה לכלל פוסט שלם.
הנה מה שכתבה לי יעל:

לא מבינה את השימוש שלך במלה "שטינקרים". מה הסוד החשוב שגילו אנשי שוברים שתיקה? במי הם בוגדים כשהם מספרים בגילוי לב מה עשו – הם, לא אנשים רעים אחרים – בצבא הישראלי?
הביטוי הזה הוא ביטוי מסוכן, ויש קפיצה גדולה בין הידיעה שמישהו מקבל מימון מחו"ל לבין הטענה שהוא סוכן של גוף זר. מי בישראל יממן את פעילות החיילים שמכבסים את הכביסה בחוץ? אף אחד. לכן הם זקוקים למימון זר.

והנה תשובתי:

יעל, אני מודה לך (בכנות, את כבר מכירה אותי) על ששוב משמשת לי הערה שלך תואנה להסביר עניין חשוב. והפעם, מדוע אני קורא ל"שוברים שתיקה" שטינקרים.
על פי הסיפורים היפים שמספרים בתקשורת, מתעוררים לפתע חיילים שכמהים לספר לציבור הישראלי על החוויות הקשות שלהם בשטחים בשירות הכיבוש, ובאיזה דרך נס מזדמן להם מימון מאורגן ומסודר בסך מיליוני יורו-דולרים, שמאפשר להם לתחזק מנגנון בשכר לאורך שנים, כולל מנכ"ל ויחסי ציבור וכל הווג'ראס.

על פי האמת, זה קורה אחרת לגמרי.

מאז ועידת דרבן ב-2001 היתה קרן פורד האמריקאית אחד ממקורות המימון החשובים של הארגונים האנטי-ישראליים שהחלו לקדם את תעמולת "האפרטהייד" האנטישמית נגד ישראל, במטרה להטיל חרם בינלאומי נרחב נגד המדינה – ה-BDS.
זה התיישב יפה מאוד, כמובן, עם המטרה הבסיסית שלשמה הוקמה הקרן הזאת על ידי הנרי פורד האב, בשירות הנאציזם שבו הוא תמך והאנטישמיות שבערה עמוק-עמוק בעצמותיו.

אלא מה, שבארצות הברית ידועים יפה הקשרים ההדוקים בין קרן פורד ובין זרועות המימשל האמריקאי. כמו כן, על פי הפרסומים, קרן פורד היא הקרן הזוכה לתמיכה הכספית הגבוהה ביותר מטעם המימשל בארה"ב.

וכך קרה שחברי קונגרס אמריקאים, יהודים אך לא רק, החלו לתהות בוועדות שעל גבעת הקפיטול לגבי הפעילות האנטי-ישראלית והאנטי-שמית הקשורה למימשל בארצם.
ותוצאת החקירות והשאלות: ראשי קרן פורד התחייבו להפסיק את פעילותם האנטישמית דנן. אלא שזה לא הלך בקלות. לחברי הקונגרס המופתעים התברר כי למרות ההבטחות וההתחיבויות, התמיכה של הקרן בארגונים של ועידת דרבן נמשכת. היה צורך בלחץ נוסף, שגם הוא לא עזר לגמרי, כפי שתוכלי לראות באחד הלינקים שאני מצרף כאן.

ועם זאת, לראשי קרן פורד התברר שידיהם כבולות במידה רבה בגלל הפיקוח של הקונגרס. הם שוב אינם יכולים לממן ישירות באופן חופשי את הארגונים הפלשתינים והאנטישמיים שפעלו ב-BDS.

לכן ערכה הקרן תפנית מפתיעה במדיניות ההשקעות שלה: במקום לממן את ארגוני ה-BDS, הוחלט להעביר את הפעילות למען ה-BDS – לישראל עצמה! מה לעשות? פשוט מאוד: להפעיל ישראלים כדי להעמיד לרשות יקיריהם ב-BDS תחמושת תעמולתית יעילה.
וכך היה.

זה החל ב-2003, אך צבר תאוצה באמצע העשור הקודם ונמשך עד היום.

כדי להקל על פעילותה בישראל – מישהו בכל זאת היה עלול להרים גבה לנוכח התעניינותה הפתאומית היתרה של הקרן האנטישמית מאמריקה הרחוקה בקניית סוכנים מן האינטליגנציה הישראלית – נקשרו הקשרים עם "הקרן לישראל חדשה", NIF (הידועה יותר בישראל בשם המסווה את כוונותיה האמיתיות – "הקרן החדשה לישראל").
באמצעות ה-NIF החלה קרן פורד להזרים עשרות מיליוני דולרים לישראל, כדי להקים כאן עמותות שיספקו את הדרישה בחו"ל לחומרים אשר ילבו את אש התעמולה האנטי-ישראלית והאנטישמית של ה-BDS ויציירו את ישראל כמדינת אפרטהייד, את צה"ל כצבא אכזרי ואת המשטר הישראלי כבלתי דימוקרטי ואף פאשיסטי.
עד כדי כך הגיע שיתצוף הפעולה, שהמנכ"ל היוצא של הקרן החדשה, דניאל סוקאץ', הודה כי הקרן החדשה לישראל מהווה למעשה קבלן ביצוע בישראל של קרן פורד.

(אגב, בתחילת העשור הנוכחי, כאשר יצאו לאור הגילויים של "אם תרצו" על הפעילות הדו-קרנית הזאת בשירות הדו"ח השקרי של "ועדת גולדסטון", כפי שהודה לאחר מעשה יו"ר הוועדה, נבהלו קצת בקרן פורד, והודיעו כי בתוך שנתיים, זאת אומרת בסוף שנת 2013, יופסקו פעולות הקרן בישראל.
אלא שזה לא קרה.
שנת 2013 חלפה עברה, ולא יצאה שום הודעה על הפסקת פעולות הקרן בישראל.

והנה, "שוברים שתיקה" הוא אחד מארגונים ועמותות רבות שהוקמו על ידי הקו-פרודוקציה הדו-קרנית הזאת – הקרן החדשה לישראל וקרן פורד – כדי לספק תחמושת תעמולתית לארגוני ה-BDS האנטי-ישראליים והאנטי-שמיים הפועלים בשירות תעמולת האפרטהייד כדי לאפשר את הטלת החרם הכלכלי על ישראל.

את מבינה, יעל? לא מדובר בחיילים תמימים, שרוצים לשפוך את ליבם בפני הציבור הישראלי ולהזהירו מפני ההידרדרות המוסרית בשטחים הכבושים. לא מדובר באיזה ארגון תמים שבדרך מזל ובלית ברירה הצליח להשיג מימון מכל מיני מקורות זרים נוטפי רצון טוב, הומניסטים ושוחרי שלום.
להיפך, מדובר במחרחרי המלחמה הגרועים ביותר, אוסף של תאגידים, ממשלות וארגונים כנסייתיים הניזונים מן המלחמה, מן הסכסוך, משפך הדם של הילידים הניצים במזרח התיכון.

כל פעולתם פה מתמצה בשתי מילים: "הפרד ומשול".

הציבור הישראלי וענייני מוסר כלל לא מעניינים את יזמי ואת מממני העמותה הזאת ודומותיה.
בדיוק כמו בשמאל המזוייף הישראלי, הם מבינים היטב, בקרנות האלה, שבכל הכרוך בקהל הישראלי, מדובר בקרב אבוד. הציבור הישראלי, כמעט כולו, אינו בעל נטיות אובדניות. הוא לא קונה את סיפורי הזוועה השיקריים שקרן פורד או הקרן החדשה מעוניינות בהם לצורכי תעמולת ה-BDS בחו"ל. הרי אלה הם בניהם ובנותיהם, אחיהם ואחיותיהם והוריהם של הישראלים שמשרתים באותו צה"ל. הם הרי יודעים שלא מדובר בשום מפלצות רעות-לב, כפי שהשקרנים המקצועיים של העמותות מנסים לתאר אותם לצורכי תעמולת האפרטהייד.

זו הסיבה לכך שהשמאל המזוייף המקומי הוא מיעוט קטנטן ונידח, שסיכויי הצמיחה שלו אפסיים, חסר כל תוחלת פוליטית. לכן הוא ניזון כולו ממקורות זרים – כולל, למשל, המממנים מחו"ל של עיתון "הארץ", שהוא כלי הביטוי התקשורתי העיקרי של השמאל המזוייף המקומי והגירסה האנגלית שלו גם היא כלי תעמולה חשוב בשירות ה-BDS.

כל עניינו של השמאל המזוייף הישראלי ושל עמותות כמו "שוברים שתיקה", "יש דין" או "רופאים למען", הוא לספק סיפורי זוועה, חלק גדול מהם מומצאים, מעווותים, ללא תגובה, בשירות הנשמות הטהורות של הקואליציה האנטישראלית והאנטישמית של האיסלאם הקיצוני, הניאו נאצים והשמאל המזוייף הבינלאומי. זו הקואליציה המרכיבה את ה-BDS.
זה השמאל המזוייף הבינלאומי שהשמאל המזוייף הישראלי משתף עימו פעולה גם בכיף וגם תמורת מיליוני דולרים הזורמים לכיסיהם של אנשי המוסר הנעלים האלה.

אגב, אמנם לא שאלת, יעל, ולכן ההארה הבאה היא ביוזמתי:

לעמוס עוז איני קורא שטינקר. היציאה המטופשת והפרועה שלו על החולירות, מחרחרי המלחמה מהשטחים בתור "ניאו-נאצים" אמנם משרתת יפה את קרן פורד ואת תעמולת הזוועה של ה-BDS. אבל שטינקר, כמו שאני מבין את המושג, הוא מלשין בשכר. וזה לא המקרה של עמוס עוז. אמנם הקרנות ניסו להחליק לכיסו של הסופר שלנו 2,500 ליש"ט בתור איזה פרס על משהו, אבל הוא תרם ברוב נדיבותו את הכסף שקיבל לשטינקרים של "שוברים שתיקה" וכך יצא בעצמו באופן אלגנטי ממלכודת השטינקריות. ככל הידוע לי גם המשרה שלו בתור חבר במועצה הציבורית של ה-NIF אינה כרוכה בשכר. כך שלא, עמוס עוז אינו שטינקר.

הוא סתם אידיוט שימושי.

———————————————————
והנה קצת לינקים, מני רבים מספור, באשר לפעילותה של קרן פורד. כולם באנגלית כי בעברית החומר ממש דל, אבל אני מניח שאנגלית לא תעשה לך בעייה:

http://youthanormalization.blogspot.co.il/2010/10/bds-ford-foundation-funds-anti-israel.html

http://www.ngo-monitor.org/article/ford_foundation

http://www.jewishpress.com/tag/ford-foundation/

http://www.jta.org/2008/07/23/news-opinion/politics/ford-foundation-still-funding-anti-israel-groups

המילה "נאצי" או בצורתה הנחשבת משום מה למרוככת "ניאו נאצי", משמשת לעיתים קרובות מדי כנשק יום הדין לכל ענין, כנראה בגלל שאנשים כמוך המלהגים אותה בחופשיות לא מצליחים לרדת לעומק הזוועה של הנאציזם ומה שהוא עולל. מנסים כל הזמן להכניס את המונח הזה לתבנית שתאפשר לתפוס אותו בתודעה. אבל זה בלתי אפשרי, כי נאצי זה לא סתם מישהו מאוד רע, או לאומן או שוטר תנועה. נאצי זה משהו אחר, ממציאות אחרת.

אבי ניצול אוושוויץ. שני הוריו ואחותו הקטנה נרצחו ע"י הנאצים, והוא נותר לבדו, נער בן 17, ללא אף אחד בעולם, בגיהנום הנורא ביותר שיצרה האנושות. הוא שרד שם, אף על פי כן ולמרות הכל. בעת צעדת המוות, כאשר הגרמנים הוליכו בבהילות את הנותרים בחיים מערבה, בחורף המקפיא, הוא הצליח להימלט יחד עם שניים מחבריו. אחר כך הסתתר בכפר עד בוא הרוסים, התנדב לצבא האדום, היה טנקיסט בחזית הצ'כית ולחם בגרמנים.

על המכה ה-81 אולי שמעת, למרות שלא אתה כתבת את זה. הסיפור על הנער שהוענש ב-80 מלקות בגטו פשמישל משום שהחביא ספרים. שרד את העונש הנורא הזה, במהלכו איבד את הכרתו מספר פעמים. עונש אכזרי שרבים מתו ממנו, אך הוא נותר בחיים, ואף הצליח לקום וללכת להביא את הספרים.

אבי הוא הנער הזה, מיכאל גולדמן גלעד. הוא התגבר על זה, התגבר על אוושוויץ, התגבר על הכל. נאחז בחיים, היה בגיהנום ויצא ממנו, ואף חזר אליו כדי לנקום בשדים, בהחלטיות שאנשים כמוך לא מבינים אותה. אחרי המלחמה עלה ארצה באוניית מעפילים, נשלח למחנות בקפריסין ע"י הבריטים, ולאחר קום המדינה שוחרר ועלה ארצה. כאשר סיפר על הארוע ההוא בגטו לכמה אנשים, נתקל בחוסר אמון. מאז לא דיבר על כך במשך שנים, הוא אמר שזו היתה מבחינתו המכה ה-81.

אבי הקים משפחה, התגייס למשטרת ישראל, התקדם בסולם הדרגות, ועם תפיסת אייכמן נקרא ללישכה 06, להיות בין חוקריו של הצורר, שכעת היה אסיר מבוהל ועלוב. בעת המשפט ישב אבי ליד התובע גדעון האוזנר. במהלך המשפט בו נשמעו עדויות רבות ומחרידות על זוועות הנאצים, נקרא לדוכן אדם שהיה עד לארוע בגטו פשמישל וסיפר עליו – על הנער הצנום שספג שמונים מלקות מקצין נאצי, ולתדהמת כולם נותר בחיים והצליח לקום על רגליו. האוזנר שאל את העד "האם אתה מזהה את הנער הזה כאן באולם?” העד השיב "כן, זה קצין המשטרה שיושב לידך.”

אבי היום בן 89, את רוב חייו הקדיש למחקר, הרצאות והסברה בנושא השואה, לאיסוף פרטים ומידע על קהילות יהודיות שהוכחדו, על פושעים נאצים ולהבדיל על חסידי אומות העולם. לתעד את הידע הזה, את הארועים, שלא יישכחו. לפני כשנתיים השלים את כתיבת ספרו "מי באש ומי במים", על ארועי חייו בשואה ואחריה. באפריל האחרון התבקש להצטרף למסע של קציני משטרה אל מחנות ההשמדה בפולין, שם באופן סמלי, בטקס שנערך מול המשרפות של אוושוויץ, הועלה בדרגה והוענקה לו דרגת סגן ניצב במשטרת ישראל.

נאצים זה הדבר הכי נורא ושטני שהיה אי פעם. הנאצים השמידו את יהודי אירופה בשיטתיות ובאכזריות איומה במשך שנים, הרעיבו אותם ועינו אותם בעבודות פרך, שלחו אותם ברכבות צפופות עד חנק במשך ימים למחנות מוות, שרפו אותם, ירו בהם, חיסלו אותם בתאי גזים וקברו אותם בקברי אחים, שישה מיליון יהודים, בהם למעלה ממיליון ילדים ותינוקות, בהם דודתי שמעולם לא פגשתי, כי היא היתה ילדה בת 11 כאשר נרצחה. לא נהרגה, לא מתה, נרצחה, במזיד, באופן מתוכנן ומכוון וברשעות בלתי נתפסת, בגלל היותה יהודיה.

מישהו שמרסס "תג מחיר" הוא לא נאצי, גם מי שמסנן איזו קללה על ערבים או חושב שצריך להחזיר את מהגרי העבודה לארצם הוא לא נאצי, ואפילו חייל בחברון שמכוון נשק לפלסטיני נושא אגרופן, או מתנחל שמפריע למסיק הזיתים הוא לא נאצי ולא ניאו נאצי ולא יודונאצי ולא כל ההטייות האחרות ואפילו לא קרוב לזה. נאצי זה משהו אחר לגמרי. ואתה, עמוס עוז, אולי מחזיק מעצמך איש רוח, אבל אתה בור ועם הארץ, שלמזלו אין לו מושג על מה הוא מדבר. חבל שאין מכונת זמן בה אפשר לשלוח אותך ואת חבריך בעלי האצבע הקלה על המקלדת ליום אחד באוושוויץ, זה יספיק. יום אחד בגיהנום. ואחרי זה תפתח את פיך המוכן לומר כל שטות למען פרס נובל, ותדבר על נאצים וניאו נאצים.

אנשי המחנה שלך אוהבים כל הזמן להתרונן ש"לא למדנו דבר מהשואה". אכן, אתה דוגמה מהלכת לכך שבאמת לא למדנו דבר מהשואה ומה היא היתה במציאות. יותר מזה, אתה ההוכחה הניצחת למה שאני אומר תמיד – שגם איש רוח יכול לדבר שטויות.

טל גלעד