בעקבות המבצע בגדה: מספר העצירים המינהליים צפוי להכפיל את עצמו  

עמוס הראל, יניב קובוביץ - הארץ

מיד לאחר חטיפת שלושת הנערים בגוש עציון בשבוע שעבר, הועלתה באחדים מכלי התקשורת ההשערה כי הפיגוע נעשה לא רק כדי להביא לשחרור אסירים, אלא מתוך הזדהות עם שביתת הרעב המחריפה של העצירים המינהליים הפלסטיניים המוחזקים בישראל. העצירים דורשים את ביטול המעצרים המינהליים, אולם לעת עתה ישראל מסרבת לכל שינויים במדיניותה עקב השביתה.

אם זו אכן היתה אחת מכוונות החוטפים, נראה שהם החמיצו את מטרתם. לפני החטיפה החזיקה ישראל בכ-200 עצירים מינהליים. בימים האחרונים נעצרו בגדה המערבית עוד כ-200 פעילי חמאס. כיוון שנגד רובם אין די ראיות לגיבוש כתבי אישום, מרביתם יוחזקו לפחות בשלב ראשון במעצר מינהלי. על רקע המשך המבצע הצבאי, נראה שמספר העצירים המינהליים יוכפל - ואף יותר מכך.

הקבינט המדיני-ביטחוני החליט אתמול (שלישי) על החמרת תנאיהם של האסירים הביטחוניים אנשי חמאס בבתי הכלא, כחלק מצעדי הענישה נגד החמאס, בעקבות החטיפה - שישראל מייחסת לחוליה של הארגון מאזור חברון. בשלב ראשון, בכוונת שירות בתי הסוהר (שב"ס) להשלים את תהליך ההפרדה בין אסירים המזוהים עם החמאס לאסירים השייכים לתנועת הפתח, שמהווים כיום את רוב הכלואים הפלסטינים.

אולם, נדמה כי מרחב התמרון של השב"ס בהחמרת התנאים אינו גדול. לפני כשלוש שנים, על רקע ביקורת ציבורית על מה שנתפש כתנאים נוחים מדי שבהם נכלאו האסירים - ובעוד הדאגה לגורלו של החייל החטוף גלעד שליט גוברת - כבר נעשתה החמרה ממשית בתנאים. באותה תקופה בוטלו אישורי הלימודים האקדמיים והלימודים לבגרות בקרב האסירים הביטחוניים וצומצם מספר ערוצי הטלוויזיה שבהם הם רשאים לצפות מכ-20 לעשרה, שאינם כוללים ערוצי חדשות בערבית כמו אל-ג'זירה.

בשב"ס מתנגדים לשלילה מוחלטת של הצפייה בטלוויזיה מהאסירים, בטיעון שהדבר יגביר את התסכול בקרבם ועלול להצית אלימות. ישנם גם חוקים ואמנות בינלאומיות שישראל כפופה להם, שמגבילים את הצעדים שניתן לנקוט. "גם כעת אנחנו מחזיקים אותם בתנאים מינימליים. כל פגיעה משמעותית נוספת תביא לתסיסה שתוביל לאלימות ואז נצטרך להקדיש לכך הרבה יותר מאמצי אבטחה", אמר אתמול גורם בכיר בשב"ס ל"הארץ". "אנחנו כל יום מנטרלים כאן פצצה פוטנציאלית". הצעדים שבכל זאת נשקלים כוללים הגבלה נוספת של ביקורי המשפחות.

האווירה בקרב האסירים, על רקע החטיפה, מתוחה. עם זאת, לא נרשמו גילויי אלימות. אף שהרשות הפלסטינית גינתה בחצי פה את החטיפה, נראה שאסירי הפתח תומכים בה - על רקע תקוותם שתתאפשר עסקה נוספת לשחרור אסירים תמורת הנערים החטופים.

שביתת הרעב של העצירים שהחלה ב-24 באפריל נמשכת, אך בהיקף קטן יותר מכפי שהחלה. מתוך כ-90 עצירים מינהליים שהחלו בשביתה ממשיכים בה 82, המאושפזים ב-12 בתי חולים ברחבי הארץ. שירות בתי הסוהר מפעיל כ-300 סוהרים לשמירה עליהם. בשביתה נטלו חלק, בשלבים שונים, כ-550 פלסטינים, מרביתם אסירים ולא עצירים מינהליים. אולם, רוב האסירים הביטחוניים שהשתתפו בשביתה חדלו ממנה בשבועיים האחרונים ובהם גם אסירים בולטים בהנהגת הארגונים.

בכנסת אמור להסתיים בשבוע הבא החוק שיאפשר הזנה בכפייה של אסירים שובתי רעב. למרות ההתנגדות של ההסתדרות הרפואית לחוק, שירות בתי הסוהר מתכוון להפעילו מרגע כניסתו לתוקף. החוק יאפשר החלטה להזין בכפייה שובת רעב במקרה של סכנה לחייו, אולם הפעלת ההזנה תותנה באישור של שופט מחוזי. על פי הערכות בשב"ס, עלות אשפוז אסיר שובת רעב ביום מסתכמת ב-2,500 שקלים. בשב"ס מעריכים כי מאז תחילת השביתה הגיעה עלות אשפוז כלל האסירים לכתשעה מיליון שקלים. סכום זה אינו כולל את ההוצאות עבור המאבטחים, השומרים על האסירים מסביב לשעון.

מספר האסירים הביטחוניים שבהם מחזיקה ישראל עולה בהתמדה. כיום הוא עומד על כ-5,400, כ-100 פחות מכפי שהוחזקו בארץ באוקטובר 2011, ערב עסקת שליט, שבמסגרתה שחררה ישראל 1,027 מחבלים מבתי הכלא.