שאלות לכל המתנגדים להתגייס לצה״ל:  

א. אין חולק על כך. ברור שמדובר בתיאוריה בלבד שאינה ישימה (ולא רק בגלל שברוך ה' לא חיילי צה"ל עומדים לחלות מחר בשפעת).
מה שרציתי לומר בזה הוא שכל עוד אין צורך אמיתי וזה ברור לכו"ע, גם אם הצורך לקיומו של הצבא נראה בבירור אין כל סיבה שמאן דהוא ישנה את דעתו לגבי שאלת הגיוס.

ב. בשביל מה? ראשית פיקוד העורף ממש לא ערוך לכך. שנית העזרה שניתן לתת וניתנת בפועל ללא פיקוד העורף גדולה פי כמה, ישירה פי כמה, ובמידה מסוימת יעילה פי כמה.
זה כמו שתציע לבטל את כל עמותות הסיוע בישראל ולהכניס את כל פועלן לשליטה ממשלתית. אין בכך שום תועלת ויש צורך גם בזה וגם בזה (גם בעמותות וגם בסיוע הממשלתי), כאשר האחד משלים את השני. כך גם כאן.

אני מודה שאני מתקשה להבין תשובה שלילית.

אתה מנסה להסביר זאת בטיעונים שכולנו טחנו פה בפורום לא מעט. אני שואל על הרצון של המתנגדים. לא התכוונתי לפתוח דיון על הבעד והנגד. וכשיהיה רצון - תמצא גם הדרך.

אבל בכל מקרה - תודה על ההתייחסות. טוב שמישהו מתייחס אלי

לדידם הם לוקחים חלק פעיל ביותר בהגנה על העם. זה שאתה סבור (אם אתה סבור) שהגנה כזו יכולה להינתן רק באמצעות גיוס לצה"ל או התנדבות לפיקוד העורף, לא אומר שכולם סבורים כמוך.

יהודי שמאמין שלימוד התורה מגן על העם, יענה על שאלתך שהוא מגן על העם בעצם לימוד התורה ועושה בכך 'עבודה' לא פחות חשובה מחברו שיושב כרגע בשטח כינוס מחוץ לרצועת עזה ואוכל חול.

יהודי שמאמין שחשוב לתרום ולעזור ליהודים שנמצאים כרגע בצרות, יענה על שאלתך שעצם התנדבותו בביקורים אצלם וסיוע פיזי לצרכיהם, לא שונה במאומה מהתנדבות במסגרת פיקוד העורף.

כמובן שכיום יש נדבכים נוספים שמצטרפים לכך, וחלק בלתי מבוטל מההתנגדות הנוכחית נובעת מגישת 'אם תרצו לכפות עלי אעמוד על הרגליים האחוריות שלא תצליחו', אבל זה לא משנה במאומה את ההשקפה העקרונית-מהותית הזאת.

כפי שאמרתי פעמים רבות בנושא זה בעבר, אין לי צל של ספק שאלמלא היה צבא חזק ופעיל שאינו זקוק לגיוס ה'חרדים' לשורותיו, והיה מתעורר צורך בטחוני אמיתי, ה'חרדים' היו נמצאים בעמדות ההגנה סביב גבולות המדינה לא פחות מכל אחד אחר.

שנית תחושת ה'אם תכפו עלי אעמוד על הרגליים האחוריות' היא תחושה לגיטימית, ודאי כאשר אין כל מחלוקת אמיתית שאין צורך מבצעי בגיוס הזה.