בקריאה של תגובות בימים האחרונים נראה לי שיש קו שמחבר בין הקריאות לא להצביע לביבי לקריאות שלא לקבל את הפסקת האש. ולא, זה לא הקו המובן מאילו, שמי שאינו מעוניין בהפסקת אש כועס על ביבי.למעשה נראה שיש אנשים שאין להם את הצורך להיסתכל קצת לעתיד ולישאול ״מה הלאה״.
אני מאמין שביבי שואל.
הפסקת אש ולו קצרה תיתן לנו עוד חמצן של דעת קהל אפילו למהלך קרקעי.
הפסקת האש אולי תאחד כוחות בינינו לבין המצרים (המתווכים) לפגיעה בחמאס. לא מאהבת מרדכי אבל משינאת המן.
הפסקת האש תיתן לנו את הצידוק הפנימי לומר שניסינו.
הפסקת האש אולי גם תצליח להביא לפירוז הרצועה, שזה העניין המרכזי לעתיד.
אז לא להצביע לביבי ? ומה יהיה ביום שאחרי ?
האם ביבי יקים קואליציה עם מפלגות ימין קיצוניות, או שאולי יעדיף ללכת לממשלת אחדות לאומית עם העבודה, חרדים ומרץ ?
קוצר רואי והתלהמות של רגע (גם אם היא מוצדקת) לא יכולים להוות תחליף לשיקול דעת. בטח שלא אצל המנהיגים שלנו. לנו הטוקבקיסטים מותר הכל (ובכלל זה רוב הפוליטיקאים הלא משפיעים בכנסת ורוב מוחלט של אנשי התקשורת).
גירסת הדפסה
סגן המנהל
מפקח
עיתונאי מקוון
צל"ש
