וינשטיין הטייח, למרות שמופיע בדעות יש כאן חדשות מענינות  

איש שיחי שתק במשך כמה שניות. היה נדמה שהצעתי לו סיור מודרך בגיהנום. ״היועץ ביקש בדיקה נקודתית בשני עניינים בלבד״, הוא אמר, ״אני אבדוק ואחזור אליך״. הוא חזר. אחסוך מכם את התשובה המביכה. אסתפק בכך שהוא לא נפגש אתי, לא ביקש חומר, לא רצה לדעת מי העדים האחרים שמוכנים להעיד, כלום.

ההנמקות שבהן השתמש וינשטיין בהחלטתו שלא לפתוח בחקירה פלילית נגד בנימין נתניהו בעניין מימון נסיעותיו לחו״ל, שלוש וחצי שנים אחרי שרוב העובדות פורסמו בתחקיר ״המקור״ בערוץ 10 — מאששות את הרושם שיצרה שיחת הטלפון. הנה כמה מהן:

1. עו״ד דוד שמרון, בא כוחו של נתניהו, מסר הבהרות, בכמה מכתבים, למימון הכפול לכאורה. מעניין אם עו״ד אלי זהר התבקש למסור "הבהרות", אחרי שהתגלה בסוכנות רישונטורס מימון כפול לנסיעות של אהוד אולמרט. ככל שאני זוכר, את אולמרט לקחו לחקירה בהפתעה, מבלי שניתנה לו שהות להיערך ולייצר הסברים. זאת ועוד, המבקר גילה עוד חשבוניות כפולות לכאורה מהתקופה שבה נתניהו כיהן כשר אוצר. מדוע הן לא נבדקו?

2. משרד המבקר העביר ליועץ המשפטי כבר באוגוסט 2011 עדות ישירה על העברת כספים לכאורה מגראוכר לנהגו של נתניהו, כדי שיעביר לבוס (כשהסיפור הגיע למשרד מבקר המדינה אמר לי גורם בכיר שם: ״זה יותר מטלנסקי״). וינשטיין קובע בהחלטתו שהיו סתירות בעדויות, אבל ״לא נמצאה תשתית ראייתית לפתיחה בחקירה״. ואיך תימצא?

היועץ התמהמה ולא הורה על חקירה; משרד המבקר ביקש הסברים מעורך הדין של נתניהו; לכולם היה זמן לסדר את העדויות שלהם. עד מרכזי בפרשה היה נפתלי בנט, שהיה אז ראש הלשכה של נתניהו. מי שהיה עד להעברת הכספים, סיפר שהוא היה כה המום ממה שראה, שחלק את הסיפור עם בנט. אחד מאנשי מבקר המדינה הגיע לביתו של בנט ברעננה, אך הוא פשוט "לא זכר" את הסיפור. מעניין מה היה אומר אם היו מופיעים אצלו בהפתעה חוקרי יאח״ה.

3. היועץ כותב בהודעתו, כי ״מן החומר שנאסף במשרד מבקר המדינה התבררה — בין היתר — זהותה של מי שטיפלה בארגון נסיעותיו של מר נתניהו״. השורות הללו הן אולי הביטוי החד ביותר לחוסר תום הלב של וינשטיין. זהותה של מתאמת הנסיעות לא ״התבררה״ ולא נעליים. כל העולם ידע שאודליה כרמון שימשה בתפקיד ב–2006–2007. היא אף כתבה על כך בספרה "אשת הסוד", ושם אפשר היה למצוא חיזוק פומבי לעדותה. אם חזרה בה מחלק מעדותה, אי אפשר להאשים אותה — מערכת אכיפת החוק כבר השליכה אותה פעם אחת לכלבים, בפרשת קצב.

בתום חקירת המבקר הועברו הממצאים ליועץ. המבקר, שקבע כי אכן היו מקרים שבהם אנשי עסקים מימנו לכאורה נסיעות של נתניהו ומשפחתו לחו״ל, ביקש מהיועץ להורות על חיקורי דין בחו״ל. מיותר לציין שחיקורי דין לא נערכו, עדים מרכזיים בפרשה לא זומנו למשטרה ומושא הבדיקה, ראש הממשלה, לא נדרש למסור גרסה.