איך לא חשבנו על זה קודם?/ דרור אידר  

שוקי טאוסיג: "ישראל היום נמצא במצב בו הוא צריך לסקר בחירות שהמאבק הפוליטי על קיומו הוא עילתן". קראו שוב; גם השוקי המבריק חושב שעילת הבחירות הוא חוק ישראל היום. איך לא חשבנו על זה? והאיש הזה עורך עבורכם (סליחה: עבור חבריו בברנז'ה) את ביטאון העין הרעה

-------------------

"עצרו את המחשבה!", "עצרו את המחשבות הסוררות!". המסרונים האלה עברו במהירות הבזק בין אנשי העין השביעית, שהסירו בצייתנות את שפתיהם מספלי המקיאטו המהבילים והחרישו בדריכות. "זה לא הזמן" אמר שוקי טאוסיג למפיקה הטורדנית מתוכניתה של קרן נויבך שביקשה בפעם האלף לשמוע את דעתו הקבועה. איתמר ב"ז יצא בחיפזון מהמאורה שחפר מול בניין ישראל היום בדרכו לעוד תחקיר אמיץ, ואורן פרסיקו הסיט בבהלה את מילון הסאטירה מעיניו בדיוק כשהחל לקרוא את הערך "ביקורת עצמית". איזה מזל, חשב לעצמו, רק זה חסר לי.

הדרמה לא נמרחה זמן רב. באחת קיבלו החברים הדרוכים הודעה קצרה ממייסד ביטאון "העין הרעה" והוגה הדעות החד-פעמי, עוזי בנזימן: "עליתי על זה. בואו!" והנה בשבילים, בדרכים בכבישים, אל הבית באים כל האישים. מקצוותיו המפוצלים של הקצה השמאלי שבהם התמקמו כותבי העין הרעה הם חרדו ובאו אל עוזי, מצטופפים בחדרון קטן אפוף רוממות רוח.

הוא נכנס, זחוח מתמיד, ואמר: "חברים, עליתי על זה. נכון שמאז נכנס ישראל היום לזירה שלנו, חיינו השתנו ואין יום שלא הדבקנו לו את כל הרעות שבעולם. אני חייב להודות שלאחרונה הצלחנו להיראות טוב, כי גם פעלנו לפגוע בעיתון הזה במשך שנים וגם התנגדנו לחוק נגדו. אתם יודעים, אנחנו בעניין דמוקרטיה ופלורליזם, אבל לא צריך להגזים. מכל מקום, מצאתי את האקדח המעשן. אפשר לוותר על רביב דרוקר, ואיתמר, עזוב את התחקיר הבא שלך. לא צריך. שימו לב: הבחירות שנפלו עלינו כרעם ביום בהיר, מבלי שאיש הבין על מה ולמה - הבחירות האלה מתקיימות בגלל - תחזיקו חזק - ישראל היום! אתם מבינים, ביבי נחרד מהחוק נגד ישראל היום ולא ידע מה לומר לפטרון שלו אדלסון, ולכן החליט שלא מעניינים אותו הכלכלה, ולא הביטחון, ולא החינוך. שום דבר. רק ישראל היום. וכדי לעצור את החוק הנורא הזה - הוא הכריז על בחירות".

עיניו של שוקי טאוסיג הזדגגו. "אאורה. איך לא חשבתי על זה בעצמי, חריף שכמוני". איתמר ב"ז ראה בעיני מוחו את משפטי המחץ שיכתוב לחבר'ה בברנז'ה נגד העיתון השנוא, ואורן פרסיקו החל כבר לשרבט על מפית נייר טיוטה לסאטירה שנונה שבמרכזה עיתון, ראש ממשלה ובחירות.

"מה אתם אומרים", התייעץ טאוסיג עם החבורה בחדרון המהביל מחשיבות עצמית, "נשים צילום ראש של בנימין נתניהו פורץ מתוך עיתון 'ישראל היום'"? "מצוין!", התלהב פרסיקו, "מקורי!" החרה-החזיק ב"ז. בנזימן הסתכל בגאווה על פרחי גידוליו והוסיף תוך המתקת סוד: "נכנה את המאמר 'הסיבה והמסובב', אתם יודעים, פראפרזה פילוסופית, כדי שנצא גם מתוחכמים".

"אני חייב לומר לך, עוזי", השתנק השוקי, "שזה רגע היסטורי. אם לשם התובנה הזאת לבדה ייסדת את 'העין השביעית' - דיינו! הצדקנו את קיומנו". לעצמו חשב שהפעם במקום קרן נויבך כדאי שיגיע לרינה מצליח כדי לשווק את הרעיון המהפכני של בנזימן ב"פגוש את העיתונות". "מדהים" מלמל לעצמו, "פשוט מדהים".

הטיה מחפירה

ולחדשות בהרחבה: אחד הטורים היותר תימהוניים שקראתי בתקופה האחרונה. תמצית קיומו של ביטאון השמאל התקשורתי "העין השביעית" (או בשמו היותר מדויק: "העין הרעה". ראו מסכת אבות, פרק ה), בדמות מייסדה, עוזי בנזימן: הבחירות הוקדמו בגלל אכזבתו של נתניהו מהעברתו של חוק ישראל היום בקריאה טרומית (!).

הנה גם השמאל עוסק בתיאוריות קונספירציה ילדותיות. באותו האופן החבורה הזאת קוראת את שאר האירועים ההיסטוריים והפוליטיים המתרגשים עלינו חדשים לבקרים. קצת מצחיק להתייחס ברצינות לטענה של בנזימן; קריאה טרומית היא רק תחילתה של דרך ארוכה, ובסופה ידעו רבים שהחוק לא יעבור, לא בכנסת ולא בבית המשפט העליון. אבל בנזימן בשלו: נתניהו מוכן להחריב את הממשלה, הכלכלה, הביטחון ושאר הנושאים החשובים - רק בשל החוק הטיפשי נגד העיתון, רק לא לאכזב את "פטרונו" (בנזימן ודומיו אוהבים להשתמש במילה הזאת, המציירת את נתניהו כבובה על חוט בידי מיליארדר אפל. בעולם של בנזימן, רק הוא וחבריו אנשים עצמאיים. השאר - הרוב המוחלט - הם סומים חסרי דעה המופעלים בידי "פטרונים").

גלגלתי את המאמר למטה וקראתי תגובות טובות של קוראים חכמים שהבינו את בנזימן טוב מבנזימן עצמו. או אז הגיע השוקי טאוסיג, איש האשכולות, והעיר בהתנשאות ריקה שהמגיבים אינם מתייחסים לדברים בטור "אלא לטור דמיוני אחר", שכן "מה שכתוב בטור הוא שישראל היום נמצא במצב בו הוא צריך לסקר בחירות שהמאבק הפוליטי על קיומו הוא עילתן". קראו שוב, גם השוקי המבריק חושב שעילת הבחירות הוא חוק ישראל היום. איך לא חשבנו על זה? והאיש הזה עורך עבורכם (סליחה: עבור חבריו בברנז'ה) את ביטאון העין הרעה.

הזדמן לי לשמוע את בנזימן מספר פעמים ברדיו - הפער בין הדעתנות המהוגנת לכאורה לבין טענותיו העבשות והמיושנות היה כה גדול, שהדבר המחיש לי שוב עד כמה האנשים האלה, שהתרגלו לתקשורת חד-ממדית (אבל משוכנעים עד היום שהם פלורליסטים לעילא ובעצם התקשורת משקפת מגוון קולות) מנותקים באמת מהחוויה הבסיסית של חלק ניכר מצרכני התקשורת בארץ שבמשך שנים לא שמעו את קולם במרחב הציבורי, לבטח לא במינון הרצוי.

האמת היא שבנזימן עצמו ושאר לוויניו בביטאון הזה נגועים בהטיה מחפירה נגד ישראל היום מאז היווסדו, משום שכל קיומו של העיתון הזה שומט את השטיח מתחת לשיטה המפא"יניקית הישנה שהעין השביעית מגן עליה בלהט, ועיקרה: השתקת קולו של המחנה השמרני-ימני בתקשורת. מעולם לא שמעתם מישהו מחבורת הבלונים הנפוחים הזאת מלין או תוהה על העיוות הזה, כיצד כל האימפריה התקשורתית המרכזית בישראל מייצגת אחוז קטן בלבד משוק הדעות אצלנו (טאוסיג אף התכחש בגלוי לעיוות הזה). רק ישראל היום מפריע להם. ונתניהו. אוי, נתניהו.