''אישה קטלנית'': לבני ריסקה שתי מפלגות, 'העבודה' תהיה השלישית?  

מיכאל טוכפלד | 25/12/2014 12:45

הבעת החגיגיות על פניהם של הנוכחים בטקס השקת מטה הבחירות המשותף של העבודה וציפי לבני חלפה באחת ברגע שהמחותנת לבני, הגיעה בדבריה לפסקה הבאה: "נפרדתי היום מחברים לדרך. הפרידה הזו מצערת גם אותי אבל החיים הפוליטיים לא תמיד מזמנים לנו את האפשרויות לקבל החלטות רק לפי משאלות הלב, אלא החלטות שיש בהם קושי גם אישי".

קל לשער מה חלף בראשם של הנוכחים בחדר למשמע הדברים. לא רק שנימת הצער או הקושי האישי בדבריה לא נשמעה משכנעת, אפילו הרצוג נראה באותו הרגע כחתן מבוהל המתקשה להבין מה הוא עושה שם, מתחת לחופה.

הרצוג, המכיר את מקורותינו, נזכר מן הסתם במאמר הגמרא המגדיר מהי "אישה קטלנית". "נישאת לראשון ומת, לשני ומת, לשלישי לא תינשא". אמנם אין מדובר כאן חלילה במותם של שותפיה לדרך, אבל פח האשפה הפוליטי מלא עד גדותיו בחברים שהיא זרקה בדרכה, משל היו הם טישו משומש. איך אומר חבר מפלגתה לשעבר, אלעזר שטרן בריאיון שיתפרסם מחר ב"מקור ראשון" – אם לבני הייתה מקימה בית ספר לנאמנות – אני לא הייתי הולך ללמוד שם..."

במפלגת העבודה, ככל הנראה, סובלים מאמנזיה קלה, אחרת היו זוכרים כיצד משכה אתה הגברת לבני כמה חברים מ"קדימה", מפלגתה הקודמת שאותה ריסקה לחלוטין, בהבטחות שישובצו במפלגה החדשה שהיא מקימה, ואלה הלכו אחריה כמו הילדים מהמלין אחרי החלילן, אבל אחרי שניצלה עד תום את כספי מימון המפלגות שהביאו אתם, העדיפה לוותר על רובם ולהביא כוכבים חדשים למקומות הריאליים, חוץ ממאיר שטרית ש"במעשה צדיק בבהמתו" דאג להחתימה מראש על התחייבות נאותה.

כעת, עם חבירתה להרצוג, היא מדגישה כי אין היא מצטרפת למפלגת העבודה אלא מחברת את "התנועה" אליה. היא שוכחת להזכיר לנו מי נשאר, בעצם, בתנועה. חוץ מעמיר פרץ, נפוצו פליטיה לכל עבר. אל דאגה. הכיסאות לא יישארו ריקים. נותר רק לדאוג לגורלם של חבריה, שתוך זמן קצרצר הפכו ל"לשעברים".

עמרם מצנע כבר ידע מרורים מאותה מפלגה אוכלת מנהיגיה. כאשר עמד בראשה, הגיע חזרה לפוליטיקה הארצית עם חזון ותקווה וכעת, לפני שתמו אפילו שנתיים, נאלץ שוב להתקפל בפחי נפש אל הלא נודע. דוד צור, שאחרי קריירה משטרתית מפוארת וקבלת עיטור האומץ קיווה לעשייה פוליטית תחת הנהגתה של מי שנהגו לכנות "מיסיס קלין", קיבל שיעור ראשון וקצר בפוליטיקה באושה שאחריו נבעט החוצה.

דווקא שטרית התאים לה ככפפת משי ליד מחוספסת. ניתן להצטער כיצד אדם מבטיח כמוהו, שהחל דרכו כראש עיר צעיר ונמרץ שידע להוביל את עירו להישגים מדהימים באותם הימים של אפליית הפריפריה, המשיך בליכוד כחבר כנסת מוצלח ואחר כך שר בכיר ומוביל, ומסיים עתה את דרכו הפוליטית בעליבות של אופורטוניסט, אחרי שהעדיף את מקסם השווא של שרון, אולמרט ועכשיו ציפורה לבני.

על אכזבתו של אלעזר שטרן, אלוף בצה"ל שיכול ללמד רבים מחברי הכנסת מהם ציונות וערכי יהדות ודמוקרטיה, כבר נכתבו מלים רבות. הגבות שהורמו עת נודע על חבירתו ללבני לפני שנתיים, 'מה לכהן בבית הקברות', הורדו חזרה כעת כאשר פורסם ברבים מכתבו לראשת התנועה שלו ובו הובעה אכזבתו המרה מהתנהלותה.

בוז'י, סליחה, יצחק הרצוג מקווה שבעזרתה יוכל לנצח בבחירות ולכבוש את כס ראש הממשלה. את מסע הבחירות שלו היה ראוי שיפתח בפארק הציפורים, כדי להיזכר במה שלמד בבית הספר אודות הקוקיה, אותה ציפור המטילה ביציה בקנים של ציפורים אחרות כדי שהן תגדלנה את אפרוחיה בעוד היא עצמה מתעופפת לה כשהיא משילה מעל כנפיה כל שביב של אחריות. הרי בקן של מפלגת העבודה הטילה הציפור(ה) לא פחות משלוש ביצים במקומות ריאליים.