בשם האמנות מציגים במכללת ספיר תערוכת הסתה, אבל כזה מגיע מכיוון השמאל, כולם מגיבים בקריאות התפעלות.
השבוע חזינו בדיוק במיצג מהסוג הזה. רק שבנוסף לעובדה שכל קשר בינו ובין אמנות הוא מקרי ביותר, מדובר בתערוכה שנותנת לגיטימציה לפעולות טרור ולשפיכות דם יהודי. והיא כל כולה תוצרת עצמית. מעשה ידינו להתפאר. זה קרה ביום שני האחרון, לאחר שתלמידי מכללת ספיר בנגב נחשפו לתערוכה "המהוללת" שנפתחה בבית הספר לתרבות ואמנות של המכללה, תחת השם "כוחה של מילה". במסגרת המיצגים שמופיעים בתערוכה, תלויות להן על הקיר שלוש חמסות שונות, כשמכל אחת נוטפת הסתה שהיא קיצונית מרעותה. על זו הימנית מופיעה המילה "דאעש". על האמצעית נכתב "איטבח אל יהוד". ועל השלישית מעוטר המשפט המפואר "בדם ואש נפדה את פלסטין".
עכשיו נסו להחליף את שלוש הכתובות שמופיעות על החמסות ושימו במקומם את השלוש הבאות, "מוות לערבים", "ערבים החוצה", "ערבי טוב זה ערבי מת". הרי כל צדקני ישראל היו נזעקים במהירות הבזק, כדי לגנות ולקלס מיצג מהסוג הזה (והצדק). אמנות? הסתה פרועה היו מכנים זאת.
רגע, בעצם כבר שמענו גינוי כזה. שירו של עמיר בניון, "אחמד אוהב ישראל", שאפילו לא מזכיר את מסרי ההסתה של אותה תערוכה בספיר, זכה למטר של גינויים, השמצות וחרמות. איזו תחנת רדיו בישראל העזה להשמיע את השיר? את תערוכת מיצגי ההסתה, לעומת זאת, מקבלים בכבוד של מלכים. כי ככה זה כאן בישראל. החלוקה היא מאוד ברורה. אמנות על בסיס יהודי לאומי ימני לעולם תוגד כהסתה, או לפחות כפרובוקציה. מיצג אמנות שמגיע מכיוון השמאל הקיצוני, ולא משנה עד כמה הוא יהיה תלוש ומגוחך, יגרור אחריו כמעט תמיד קריאות התפעלות.
גירסת הדפסה
סגן המנהל
מפקח
עיתונאי מקוון
צל"ש
