רביב דרוקר בשטחיות יוצאת דופן מתאר כיצד ליברמן "רב" עם כל העולם.
הוא נזף בנורבגיה , שבדיה, סין,הודו, צרפת,בריטניה, טורקיה...
דרוקר תוהה כיצד שר חוץ של מדינה בת 7 מליון תושבים מעז לזמן שגרירים לשיחות נזיפה בגין דברים בוטים או הצבעות אנטי ישראליות.
כיצד קורה שבנושאים חשובים שר הביטחון יוצר קשר עם שרי חוץ אחרים במקום ליברמן.
דרוקר מסביר שליברמן מוחרם ולכן אין לו בעיה לשבור את הכלים עם שאר העולם.כנראה שצריך עוד הרבה עבודה לעשות עד שתחושת מדינת הכאפות של העולם תעבור לנו.
אחרי עשרות שנים של חוסר תגובה התרגלנו לקבל גינויים ומעשי שטנה כלפינו כאילו הם ברירת המחדל.
דרוקר שוכח שמדינות רבות אחרות נוהגות בהתרסה כלפי כל העולם כאשר הדברים נוגעים לכבודם הלאומי ללא קשר לגודלן או חשיבותן.
צפון קוריאה שאוכלוסייתה גדולה אמנם פי 3 מישראל אבל היא ננס כלכלי לעומתנו מתריסה כנגד כל העולם.
כך גם ונצואלה, אירן סרי לנקה,רודזיה , קובה, לוב... ועוד ועוד.
כך שאם מסתכלים מהצד, גם מדינות קטנות יחסית או חלשות ,לא דופקות חשבון לאף אחד כאשר הדברים מגיעים להתערבות בעניניהן הפנימיים.
אני בטוח שיש שיאמרו שאני משווה את ישראל למדינות הפסולת של העולם.
מה לעשות אבל הם הרוב!
לא רשמתי מדינות אחרות כמו סין, רוסיה או צרפת כי הן נחשבות גדולות וחשובות.
אבל בעיקרון אין מדינה בעולם ששותקת או בולעת את הרוק אם תחטוף גינויים והשמצות על בסיס קבוע.
ולכן טוב שליברמן משנה כיוון מחשבה במשרד החוץ.
תקופת המעבר אינה קלה.
אבל המאמץ שווה לטווח רחוק.