פרשנית ב'הארץ': נתניהו נושא עימו את אלי ויזל ''כבובת סמרטוטים מהשואה''  

לרשימת הקורבנות יש להוסיף כעת גם את אנשי הממשל האמריקאי והדמוקרטים, שבשש השנים האחרונות לא מפסיקים להידהם מעזות המצח, גסות הרוח והשחץ הכוחני של הציר הרפובליקאי־ימני שנמתח בין וושינגטון לירושלים.

כבר כמה שנים מגלגל נתניהו את קרקס השמאלץ שלו, שאמור לצוות לו את שלטונו. יחד עם שרה, המתפוצצת מגאווה, ואלי ויזל, שאותו הוא נושא עמו כבובת סמרטוטים מהשואה, וכמובן פטרונו והסנדק הרפובליקאי, שלדון אדלסון - מצליח נתניהו לקבוע סדר יום שכולו אוויר חם: הסכם עם איראן הרי אין, ארצות הברית תומכת בישראל באדיקות על אף שזו נוהגת מאז 67' כבריון אזורי (ועוד מהסוג הגרוע ביותר, שמתבכיין ללא הפסקה שהוא בעצם הקורבן), ואם כבר יש הסכם רע כלשהו בקנה - הרי שנתניהו ועמו אזרחי ישראל יכולים לבוא בטענות רק לראש הממשלה עצמו, לטעון כנגדו שנכשל במשימה לא קשה במיוחד: השגת מטריית הגנה רחבה ככל האפשר מידידתה הכבירה של ישראל, זו המוכנה לנדב לה פתקי וטו כמו אם רכה, שמזייפת לבנה הסורר פתקי מחלה לפי דרישה.

ולמרות הצלילות המהממת הזאת, למרות שהאינטרסים שקופים כבדולח: איל הון רפובליקאי הנלחם בממשל דמוקרטי באמצעות חיילו הצייתן בישראל, שהוא גם חלק מזוג שהתאהב במנעמי השלטון והכח - כל העולם יושב וצופה במופע כמו עדר מפגר ומהופנט, והנוכחים באולם מוחאים כפיים מדי עשר שניות וקמים בהתלהבות מתוכנתת, שרק מוכיחה שלדברים של נתניהו אין שום משמעות זולת הצגתם. הכתב המדיני של ערוץ 2 אודי סגל, צייץ בתחילת הנאום שארנקה של הגברת מרים אדלסון נפל מקומת הגלריה על ראשם של המחוקקים בקומת הקונגרס. היש משל יעיל יותר לתיאור הפארסה שהתרחשה אמש?

עם ההצגה הזאת אסור להשלים. בנאומים מסוג זה אסור לצפות. מניפולציה צינית בקורבן אינה יכולה להתבצע ללא שיתוף פעולה, גם אם הוא פאסיבי. יש להפסיק לחלק מחמאות לרהיטות, לאנגלית הנפלאה, לקול הבס המחליק דרך נזיד השואה גלולות איסלאמופביות, דברים שלו היו נאמרים נגד יהודים, היו גורמים לראש הליגה נגד השמצה, אייב פוקסמן, לעצור את העולם (מהחיבור האוטומטי בין דעאש ואיראן הנלחמות זו בזו, ועד הבזאר הפרסי שבו נהוג לרמות). לא מקרי שכמעט לא היו מחוקקים שחורים בהיכל. אין צורך לכבד את המופע הלבן, השמרני, הגזעני והמדכא הזה באישור פלורליסטי כלשהו.

במקום זאת צריך לדבר על מלחמות שווא שמתרחשות כאן מדי שנה וחצי וגובות לשווא את חייהם של אלפי בני אדם, בישראל ובשטחים. צריך לדבר על פשעי הדין הבינלאומי של ישראל, המקפדת זכויות אדם של מיליוני אנשים, שרוב הציבור היהודי בישראל כבר לא מסוגל אפילו לדמיין. צריך לדבר על על החירויות ההולכות ומצטמצמות ועל הסכנות ההולכות וגוברות בה, לא רק למיעוטים, כפי שהיה מקובל כאן מאז ומתמיד - אלא גם לשמאלנים, לפעילי זכויות אדם, לליברלים, לכל מי שאינו מיישר קו עם השלטון.

צריך לדבר על אלו, שהם מורשת שלטון נתניהו, ולא על העניבה הכחולה, וההישגים הבלתי קיימים, גם בסוגיית הגרעין האיראני.

http://www.haaretz.co.il/news/politics/.premium-1.2580385