קסטנר בכלל לא הציל את בכר מחבל התליה  

אם בכר היה מעיד כנגד קלטנברונר או כנגד כל נאצי אחר אז היו תולים כל
נאצי כזה גם מבלי שקסטנר היה נותן מכתב.

הרי מה יש לבכר (לפי דבריך הוא קצין זוטר שממילא לא היו תולים) להעיד
נגד מישהו אם ממילא הוא לא היה צריך להציל את עורו.. דווקא בגלל
שהוא לא היה מועמד לתליה (לדבריך) אז היו צריכים להאמין לו בין כה וכה.

אין שום הגיון במכתב שקסטנר נתן.
לפחות לא לפי הסיפור שאתה אומר שקרה.

מצידי תחליף את כל השמות בסיפור ל-X,Y ו-Z וגם
תגיד שאתה המצאת אותו ושהוא לא התרחש מעולם.

אני עדיין אגיד לך שאין הגיון בסיפור על סיבת
המכתב ש-X נתן למען Z לפי העובדות של המציאות
שהתרחשה בסיפור שלך.

אם יש לך אינפורמציה נוספת שאולי מביאה עובדות
שיחברו את חוט ההגיון בסיפור שלך אז תציג אותן.

אם לא, אז תאמין בסיפור שלך בגלל ש"אני לא יודע
היסטוריה". לי באמת לא משנה וגם לא איכפת לי
מקסטנר.. היו כל כך הרבה מלאכים ונבלות ב"סיפור"
של השואה, שחבל להתרכז באחד מהם.

אני חושב שהוא בסוף ולפני שיעלם.. יזכר לשלילה, בגלל שהחרדים
בסוף יהיו אלו שעדיין יטרחו לזכור אותו אם בכלל.

להלן מדברי אייכמן על קסטנר:

אייכמן נותן ראיון בשנת 1957 לעיתונאי הנאצי סאסן,
הוא סיפר בין השאר:
"בהתאם להנחיותיו של הימלר, ניהלתי משא ומתן עם פוליטיקאים יהודיים רשמיים בבודפשט. מביניהם בלט במיוחד ד"ר רודולף קסטנר נציג נבחר של הציונים. קסטנר היה אדם צעיר, לערך בן גילי עורך דין בעל מזג קר כקרח וציוני פאנאטי. הוא הסכים לסייע במניעת התנגדותם של היהודים לגירושים, ואפילו לדאוג לסדר בגטאות, בתנאי שאעצום את עיני וארשה לכמה מאות או אפילו אלפים יהודים צעירים לעלות לפלשתינה בצורה בלתי חוקית. מבחינתי הייתה זו עסקה כדאית. חמש-עשרה או עשרים אלף יהודים לא היו תשלום מופרז עבור רכישת השקט במחנות.

למעט הפעמים הראשונות לפגישותינו, מעולם לא ניתן היה להבחין אצל קסטנר תחושת פחד או חרדה מ"מר גסטאפו".

המשא ומתן שניהלנו התנהל כבן שווים. בל נשכח זאת, היינו יריבים פוליטיים תוך ניסיון להגיע לעמק השווה. היה בנינו

אמון מלא. עקב כישוריו, שהתבטאו בין היתר בהתנהגותו המאופקת והמצוחצחת, היה הוא עצמו מתאים לשמש כקצין מוצלח בגסטאפו".

"כאמור, שוחחתי על כל הדברים האלה עם ד"ר קסטנר ומסרתי לו בדיוק נמרץ על פקודה שקיבלתי. הוא הסכים להניא את היהודים מהתנגדותם לגירוש ואף לדאוג לסדר במחנות הריכוז, בתנאי שאעצום עין ואניח למאות אחדות או אלפים אחדים של יהודים צעירים לעלות באורח בלתי חוקי לארץ ישראל. היה זה עסק טוב בשבילי- המחיר 1,000 יהודים לא היה גבוה מידי, תמורת סדר במחנות. ומשום שקסטנר העניק לנו שירות גדול בכך שסייע לשמירת השקט במחנות, הנחתי לקבוצות שרצה בהן להימלט. אחרי כללות הכול לא הייתי מעוניין בקבוצות קטנות של כאלף יהודים".

הם לא היו מוזלמנים שאבדו צלם אנוש ותקווה.
הם היו אזרחי הונגריה גאים, ובחלקם הגדול,
גם בעלי מקצועות חופשיים.

לו רק היו מקבלים רמז על הצפוי להם, האם הם היו ממלאים
את המכסות במשך 50 יום לפי תכנון קפדני של
50 * 12000 = 600000 ?

שהרי התכנון של אייכמן אכן התממש ו 600000 יהודי הונגריה הושמדו בדיוק ב 50 יום.

בשלב זה (אמצע 1944) היה הצבא הגרמני בתהליכי תבוסה, ובלי חיל אויר בכלל.

אם קסטנר לא היה מסתיר את יעודם של "מחנות העבודה" היו היהודים
מנסים לברוח אל מעבר לגבול הרומני הקרוב, או לפחות נפוצים לכל עבר.

האם אילולא התייצבו ה 12000 מידי יום מרצונם, לנסיעה ל"מחנות עבודה",
היו הנאצים, בשלב זה, מוצאים משאבים לחפש את היהודים הבורחים?

לו רק היו מקבלים רמז על הצפוי להם...

ומניין לך שאילו היה מצליח להגיע אליהם ולהזהירם הם היו נוהגים אחרת? איפה נהגו היהודים אחרת?

האשמה הכי כבדה שגורסים מאשימי קסטנר היא כי הוא הסתיר את סכנת השואה, ומנע את הזהרתם של יהודי הונגריה. את זה יכולים לעשות רק אנשים מנותקים מהמציאות שחושבים בצורה אנכרוניסטית.

ב-1944 אין אינטרנט. אין טלקס, אין פקס. טלפונים מועטים שבמועטים אצל יחידי סגולה - ותחת האזנה מתמדת. על היהודים מוטל איסור נסיעה. אז איך בדיוק אפשר להודיע, להזהיר. שאלה שניה היא מה היחס למי שמצליח להזהיר.

צעירי תנועות הנוער החלוציות בהונגריה ניסו לעשות זאת. את עבודתם חקר דוד גור שהקים את העמותה לחקר תנועות הנוער הציוניות בהונגריה. מן המחקר המעודכן שפרסם בינואר ניתן ללמוד עד כמה מופרך היה הרעיון "להזהיר" וועד כמה של אהייתה "הסתרה. גור אינו עוסק בשאלת קסטנר. הוא רק מביא עובדות על תנועות הנוער.

להלן העבודה המרשימה שלו. (ערכתי את הסדר: העברתי את רשימות השליחים לסוף. לא נגעתי באף תג. ההדגשות בצבע הן שלי).

שליחויות לערי השדה מטעם תנועות הנוער הציוניות בהונגריה ב-1944

הפעולות היזומות של תנועות הנוער החלוציות ליצירת קשר ממרכזי התנועה בבודפשט עם הקהילות ועם קבוצות תנועות הנוער בערי השדה ועם מחנות של עבודות הכפייה, לא זכו לתשומת לב מספקת מצד ההיסטוריונים שעסקו בתקופת השואה ובקורות מחתרת תנועות הנוער הציוניות בהונגריה, בשנת 1944.

להלן מוצג סקר ראשוני – נסיון לתאר ולהמחיש את היקף היוזמה ליצירת קשר במתן אינפורמציה, אזהרה, סייוע בכסף, בהדרכה, בתיעוד מזוייף ובהצלה.

תיאורי השליחויות לוקטו ממקורות כתובים המפוזרים בספרים, במאמרים ובעדויות.

בבחינת השליחויות, לאורך ציר הזמן, ניתן להבחין בשלוש תקופות:

1. שליחויות לקהילות בערי השדה עד הכיבוש הגרמני, עד 19.3.1944.
2. שליחויות לערי השדה לקהילות ולגטאות, שליחויות למחנות של עבודות כפייה בתקופה שבין 19.3.1944 סוף יוני 1944.
3. שליחויות בין התאריכים יולי 1944- סוף דצמבר 1944.

לכל תקופה והשליחויות, המאפיינים שלהן.

שליחויות לקהילות לערי השדה עד הכיבוש הגרמני, עד 19.3.1944.

בתקופה זו 9 שליחים פקדו כ-34 יישובים.

השליחים מציינים בעדויותיהם את המאורע שבעקבותיו יצאו לקהילות היהודים בערי השדה, להביא להם את הבשורה המרה על הקמת גטאות, על מחנות ריכוז ועל השמדת היהודים ברחבי אירופה. המטרה היית להזעיק אותם לקראת הבאות. אברהם קרני מציין את המפגש הבין-תנועתי שהתקיים ב- Csillebérc ( צ'ילברץ – פרבר הררי של בודפשט ) בקייץ 1943, בו הושמעו הרצאות על מצב היהודים בארצות השכנות, ועל ראשית תהליך ההשמדה של היהודים. פעילי תנועת 'הנוער הציוני' קיבלו את השראתם מהחוויה של מושבת החורף ב-Balatonboglár ( באלאטונבוגלאר ) בדצמבר 1943. שם פגשו קבוצת חברי תנועת הנוער הציוני אשר הצליחה להימלט מציפורני הגרמנים משלזיה. הקבוצה משלזיה עבדה בצורה אינטנסיבית עם באי המושבה, על מה שעבר עליהם בגטאות, על הרדיפות השיטתיות, על תהליך ההשמדה של היהודים בחלקים אחרים של פולין. וגם על המרידות בגטו וורשה ובערים אחרות של פולין. וגם הדריכו את בוגרי התנועה המקומית בשימוש באקדח.

פעילי תנועות הנוער הזדעזעו, הומרצו, התגייסו, התנדבו להעביר לקהילות היהודיות את מה ששמעו, שלדעתם גם אחרים חייבים לדעת. התגובות בפגישותיהם עם פרנסי הקהילות ועם נכבדי הציבור היהודי נעו בין הקשבה אדיבה ( הרב ויינברגר-כרמילי בקולוז'וואר, Marton Ernő - עורך העיתון הנפוץ Új Kelet – מזרח חדש - שפרסומו נאסר ע"י שלטונות הונגריה ) לבין הבנה והסכמה, לבין הבעת חוסר אימון, לבין הכחשה, לבין סערת רגשות וזעם שצעירים חסרי אחריות מסיתים ומפירים את שלוות הקהילות ואת יחסי השכנות הטובים עם האוכלוסיה הלא יהודית ועם הרשויות במקום – עד לדרישה של עזיבה מיידית ועד להודעה לשלטונות על פעולתם ( ראה במיוחד את תיאורו של י. רוזנבלום ב-'עדות הקולקטיבית' ).

בפברואר 1944, בקן השומר הצעיר בבודפשט, ציבור מצומצם שמע את דבריה הנרגשים של חייקה קלינגר, משרידי המחתרת בגטו בנדין שנשאה עימה את בשורת המרי וההתנגדות. הפעילים המקומיים, התחילו להתכונן לאפשרויות שונות. ברוח הרעיון הזה פעל בעיר דברצן ישעיהו פטמן, שפנה אל אביה של חברת תנועה, קצין לשעבר בצבא ההונגרי במלחמת העולם הראשונה, בדבר ארגון הגנה עצמית. התגובה הייתה: 'אין צורך, אצלינו זה לא יקרה'.

העדויות המצטברות מסיפורי חברי התנועה הנמלטים מהארצות השכנות אשר נכבשו על ידי הגרמנים, ובמיוחד עדותם של חברי התנועות מפולין ומסלובקיה המריצו את אנשי דרור לפעולה. ביום 22.1.1944 התכנסו פעילי תנועת דרור בעיר Nagyszőllős ( נאג'סולוש ) לדיון על ארגון הגנה עצמית , הקמת בונקרים, הכנת תעודות אריות. בהמשך נערכה ישיבה נוספת בבודפשט ביום 10.2.1944 ( דירת צבי פריזנט – משה רוזנבלום ) בה שותפו גם חברי 'מכבי הצעיר'. בסיכום של הישיבה, הונגריה חולקה לאזורים, מונו אחראיים לאזורים. בהנחיות הוזכר גם השגת נשק.

בקריאת התיאורים והעדויות – היום – לא יכולים מלהשתאות על התנדבותם, התגייסותם של חניכי-בוגרי תנועות הנוער, בניסיונותיהם הפתטיים, להביא את הבשורה המרה לקהילות הרדומות של יהודי ערי השדה. למרות קבלת הפנים הצוננת והעוינת – לרוב – לא רפו ידיהם.

יש לציין שבתקופה אשר בין דצמבר 1943 לבין כיבוש הונגריה על ידי הגרמנים
ב-19.3.1944, פעילות ההסתדרות הציונית בערי השדה הותרו מחדש. ההיתר כלל גם את חידוש פעולות תנועות הנוער הציוניות. זאת כחלק ממדיניות ההליכה לקראת 'בעלות הברית' ע"י ממשלת Kállay ( קאלאי).

ברשימת השליחויות לערי השדה – בתקופה זו – לא נכללו הביקורים של בוגרי-
מדריכי תנועות הנוער שנהרו לערי השדה מבודפשט, המרכז, להקים מחדש את הקנים אשר פוזרו בתקופת איסור הפעילות הציונית בערי השדה, בשנים הקודמות.

===

שליחויות לערי השדה בתקופה שבין 19.3.1944 לבין 30.6.1944.

בתקופה שבין 19.3.1944 – לבין 30.6.1944 יצאו – לפחות – 77 שליחים וביצעו – לפחות - 141 שליחויות.

מיום הראשון של הכיבוש הגרמני ( 19.3.1944 ) יהודי ערי השדה נותקו באופן הרמתי מהמרכז היהודי בבודפשט ומהעולם החיצון על ידי השלטונות הגרמנים וההונגרים. הנסיעה בתחבורה הציבורית נאסרה על היהודים, והחל ריכוזם לקראת גירושם. ביוזמת תנועות הנוער, המתנדבים של שליחי התנועות יצאו מבודפשט להביא את האינפורמציה על מטרת הגטויזציה,על הגירוש המתקרב, על משמעות הגירוש ועל יעודו. עודדו את בני הנוער היהודי לברוח לבודפשט, מסרו הוראות על אופן הבריחה. ציידו אותם בתעודות, בכסף שהביאו איתם. שליחי התנועות עשו את מלאכתם בזהות שאולה, בעזרת מסמכים מתאימים, כגון סטודנט באוניברסיטה בבודפשט, מצוייד בפנקס תעודת סטודנט של האוניברסיטה, בכריכה קשה, עם חתימות המרצים ( אפרה נדב ), במדים ועם תעודות קצין הרכבת הממלכתית ( אפרא אגמון ), בתלבושת ועם מסמכים של חבר בארגון הטרום צבאי, לבנטה ( אשר ארני ) , לעתים כאדם מן הרחוב עם ניירות אריים, כיהודי המתגייס ליחידותו לעבודות כפייה או בחורות שלא עוררו את התעניינותם של ציידי העריקים מהצבא, ועוד.. לא היה גבול לרצון וליצירתיות למען המטרה: ליצור קשר עם יהודי ערי השדה הסגורים והמנותקים ולהביא להם את הישועה..

םקבלת הפנים והתגובות היו מגוונות. במקומות אחדים המפגש נחל הצלחה, כגון צבי פריזנט בעיר הוסט, האחים פטמן – גולן בעיר דברצן, אמי סמט בעיר מישקולץ. במקומות אחרים בוגרי התנועה ראו את עצמם אחראיים לגורל משפחתם, לאם ולאחים הקטנים, בעת שאבי המשפחה מגוייס מזה זמן לעבודות כפייה. מי ידאג למשפחה ? לעתים השליחים פגשו נציג מהוועד הממונה על הגטו אשר זה עתה הוקם. ברוב המקרים, גם במצב חמור זה, פרנסי הקהילה היהודית הגיבו באי-אימון. קרה גם שהשליחים נתפסו, נחקרו, עונו וגורשו לאושוויץ ( אסתר ורדי ). קרו מקרים שהאיש סירב לנצל את הזדמנות ההצלה שניתנה לו. כיהוד שומר מסורת לא ראה דרך להתמודדות עם זהותו השאולה הנוצרית, בתנאי מחתרת ( רוזנברג מצ'נגר ), היו גם מקרים שהנוער שקל והעריך שהיעלמותו הפתאומית תיוודע לרשויות ותסכן את הוריו.

במנין השליחויות לא נכללו הנסיעות הרבות והמורכבות, אשר התנהלו במקביל ובאותו הזמן, שיעדם היה גניבת גבול והעברת חברים בכיוון סלובקיה דרך ערי הגבול Somorja, Losonc, Kassa ( שומורייה, לושונץ, קאשה ) ושל ה-'טיול' בכיוון רומניה דרך הערים Szeged, Békéscsaba, Nagyvárad, Kolozsvár, Sepsiszentgyörgy ( סגד, ביקישצ'אבה, נאג'וואראד, קולוז'וואר, שפשיסנט-
ג'ורג' ). כמו כן לא נכללו חצייות הגבול של פרץ רבס וברוך רובינזון לסלובקיה לשמירת הקשר ומתן סייוע ל.'קבוצת העבודה' שבסלובקיה ( גיזי פליישמן, הרב וייסמנדל ).

=

שליחויות בתקופה שבין 1.7.1944 לבין 23.12.1944 ( המצור על בודפשט )

בתקופה זו יצאו – לפחות 29 שליחים וביצעו לא פחות מאשר 39 שליחויות.

בתקופה זו, יהודי ערי השדה כבר גורשו לאושוויץ. היעד העיקרי של השליחים היה לאתר את חברי התנועה השונים ביחידות הפזורות במחנות עבודת כפייה שנותרו עוד בתחומי הונגריה. לחבריהתנועה וחוג מכריהם סופקו תיעוד מזוייף מתאים, בגד להחלפה, כסף והוראות לעריקה לבודפשט. שם התנועות קלטו את הבורחים ושלבו אותם בעבודות ההצלה השונות של המחתרת. כגון העריקה המאורגנת של כ-20 אנשים ממחנה העבודה 3\4 ליד העיר Mohács ) מוהאץ ), ביניהם יוסף שפר מגורדוניה-מכבי הצעיר, יוסף מאיר מהשומר הצעיר, שמואל סנטו מדרור-הבונים. כולם שולבו והצטרפו לפעילויות השונות של המחתרת החלוצית. בסוף התקופה השליחים יצאו לחלץ-להציל יהודים מביהח"ר ללבנים, מ-'מצעד המוות' בכיוון אוסטריה בעזרת תעודות חסות ( Schutzpass ) למיניהן, ובמסמכי הצלב האדום הבינלאומי.

===*

העדויות המובאות לעיל הן קצה הקרחון בלבד. מן והמפורסמות הוא העדר תיעוד בזמן אמת על הפעילות הבלתי לגלית של תנועות הנוער הציונית בהונגריה בשנת 1944.התיעוד חסר הן בשל המידור, הן מחוסר מודעות היסטורית. וגם בשל העדר זמן. אירוע רדף אירוע. לשרוד יום-יום, העתיד באותו רגע לא היה קיים. רק להציל ! רק לעשות ! רק עכשיו ! למה לרשום ? למי לדווח ? האם יקרא מישהו את קורות המחתרת ?

יש יסוד איתן להשערה שהיקף הפעילות היזומה והמסוכנת של שליחויות לערי השדה ולמחנות עבודה הוא גדול בהרבה מהמדווח בכתובים ומה שנותר בעדויות. הרי חלק מהפעילים עצמם נספו תוך כדי העשייה. חבריהם וגם הניצולים לא תמיד דיברו. הרי 'רק עשו את המוטל על חברי תנועה' נורמטיביים. הרי עשו זאת, מאחר שלא יכלו אחרת.

יש לראות בסיכום המספרי היבש של 115 שליחים ל-214 יעדים שנמצאו עד עתה משנת 1944, כמדגם מייצג בלבד. סיכום זמני זה מרמז למסקנה המתבקשת שעוד מספר לא קטן של שליחויות בוצעו ועקבותיהן טרם נמצאו. ועל קיומן של שליחויות שלא נרשמו כלל. על סמך הממצאים שנחשפו עד עתה, המספר המוערך של יציאת כ- 150 שליחי המחתרת נראה מציאותי. השליחים הגיעו, ככל הנראה, לכ-250 – 300 יעדים. - מפעל אדיר ! חלק מהנתונים הנוספים ימצאו בודאי במרוצת הזמן, כפי שתוצאות המחקר לעיל שנמשך 11 שנה ממחישות זאת.

חיבור זה הנו עדכון המחקר החלוצי אשר נערך בין השנים 2001 – 2003 ופורסם לראשונה ב-'ילקוט מורשת' מס' 74 באפריל 2004. מאז מתנהל מעקב מתמיד ואיסוף חומר בנושא השליחויות. העדכון הנוכחי נחתם בינואר 2012. בתקופה זו של 11 שנים נסקרו על ידי למעלה מ-800 עדויות, יותר מ-40 ספרים. הגילויים הנוספים, 'החדשים' מאשרים את הממצאים המקוריים, לפיהם תנועות הנוער הן – הן שפעלו במחתרת, ייזמו וביצעו על אחריותן הבלעדית מפעל רחב היקף, מורכב, זה – תוך סיכון עצמי מודע להצלת אחרים. לא בשעתו, לא היום, לא קם מוסד יהודי ולא יהודי שינכס לעצמו מבצע זה של תנועות הנוער החלוציות.

מאבקן של תנועות הנוער להישרדות ולהצלת האחר בשנת 1944 הן דוגמה ומופת לסולידריות יהודית. מפעל השליחויות לערי השדה ולמחנות עבודה מצטרף לפעילויות האחרות של מחתרת תנועות הנוער :

- האריזציה: החלטה איסטרטגית של הנהגות תנועות הנוער להמשיך ולהפעיל את התנועה במחתרת, להפוך את זהותם של בוגרי התנועה
לאריים, כדי שיהוו גרעין לפעולות הצלה של אחרים.
- גניבת גבול לרומניה ( הטיול ) בכיוון ארץ ישראל. הצלת כ-15,000 בני נוער יהודי מציפורני הנאצים, ממוות בטוח.
- שיחרור אסירים ממעצר לכל אורך התקופה. והשיא – שיחרורם של 120 אנשי המחתרת מבית הסוהר הצבאי המרכזי בשד' מרגיט בעת המצור על בבודפשט.
- תיעוד מזוייף שסופק ע"י בית המלאכה המרכזי של המחתרת בהתאם לדרישות התנאים המשתנים,לפי צרכי המשימות של אנשי המחתרת, בהיקף של רבבות עותקים.
- הקמת 50 בתי ילדים, בחסות ה-'צלב האדום הבינלאומי', הצלת 6,000 ילדים ואנשי סגל.
- הפצה המונית של 'כתבי חסות' בעשרות אלפים כדי לדחות את הקץ.

השליחויות הן חלק מאפוס נרחב של פרק מזהיר אשר רשמו תנועות הנוער במחתרת על דפי דברי ימי יהדות הונגריה במאה העשרים. לקח לדורות.

והנה הפרוט המדהים שמביא גור על כל השליחויות, שמאפשר לתפוש את עומק המחקר:

שליחויות לקהילות לערי השדה עד הכיבוש הגרמני, עד 19.3.1944.

בשליחויות צויין שם השליח והיעד שהגיע אליו, בצירוף מקורות ועדויות ( ראה ביבליוגרפיה בסוף המאמר )

1. איינהורן אשר: ל-Kökényes ) Ternove )
ראה: איינהורן, עמודים 16, 17 .

2. גרינוואלד דוד: לערים Nyíregyháza, Sátoraljaújhely, Nyírmada
( נ'יראג'האזה, שאטוראליאויהיי, נ'ירמאדה ). ראה: אייכלר (2 ) עמוד 82, ארכיון העמותה, יד ושם ( בהונגרת ), המראיין ז. מור. ראייון קולקטיבי מ-8.8.1970 במשואה. משה בידרמן: פרקי הנוער הציוני בהונגריה, משואה, קובץ שנתי א', 1973. עדות קולקטיבית של פעילי הנוער הציוני. המראיין: אשר כהן: לוחמי הגטאות. ארכיון העמותה.

3 לוונהיים שמואל: לערים Tiszaszalka, Vasvár, Bonyhád, Szombathely
Vác, Vásárosnamény ( טיסאסאלקה, וואשוואר, בונ'האד, סומבאטהיי,
וואץ, וואשארושנאמינ' ) ראה: ראייון קולקטיבי במשואה 8.8.1970. משה בידרמן: פרקי הנוער הציוני בהונגריה . משואה, קובץ שנתי א' 1973. אייכלר ( 2 ) עמוד 82, לוחמי הגטאות, ארכיון העמותה.

4 סאמושי יעקב: לערים Fülek, Debrecen, Miskolc, Kolozsvár, Szászrégen, Marosvásárhely ( פולק, דברצן,מישקולץ, קולוז'וואר, סאסריגן, מארושוואשארהיי ) ראה: ראייון קולקטיבי במשואה 8.8.1970. אייכלר ( 2 ), עמוד 82, לוחמי הגטאות, העמותה.

5. פטמן ישעיהו: לעיר Debrecen-
ראה: ראיון עם ישעיהו פטמן – העמותה, אחים - עמוד 147.

6. קדמון אליעזר: לערים Tiszaújlak, Csap, Beregszász, Mándok,Kisvárda
Huszt ( טיסאוילאק, צ'אפ, ברגסאס, מאנדוק, קישווארדה, הוסט ) , ראה: ראיון קולקטיבי במשואה 8.8.1970, אייכלר ( 2 ) עמוד 82, לוחמי הגטאות,
העמותה.

7 קרני אברהם ( Sugár Gyuri ): לערים Kolozsvár, Dés, Szászrégen, Marosvásárhely ( קולוז'וואר, דישת סאסריגן, מארושוואשארהיי ).
ראה: ישראל, חלק א', עמוד 253 .אחים, עמוד 175, אדות אברהם קרני, ארכיון העמותה.

8. רוזנבלום ישעיהו: לערים Rimaszombat, Kassa, Rozsnyó, Ungvár, Losonc, Miskolc ( רימאסומבאט, קאשה, רוז'נ'ו, אונגוואר, לושונץ, מישקולץ ) ראה: ראיון קולקטיבי במשואה 8.8.1970, משה בידרמן: פרקי הנוער הציוני בהונגריה: משואה, קובץ שנתי א', 1973. עדות קולקטיבית של פעילי הנוער הציוני. המראין אשר כהן: אייכלר ( 2 ) - עמוד 82, לוחמי הגטאות, העמותה.

9. שטיינמץ שמואל: לעיר Kökényes ) Ternove ) ראה: איינהורן - עמוד 17.

שליחויות לערי השדה בתקופה שבין 19.3.1944 לבין 30.6.1944.

להלן שמות השליחים, היעדים שהגיעו אליהם, תיאור מסמכים.

1. אבן אליעזר: לעיר Székesfehérvár ( סיקשפהירוואר )
ראה: אייכלר ( 2 ) עמוד 90.

2. אדלר בצלאל: לערים Kassa, Ungvár ( קשה, אונגוואר )
ראה: ארני – עמודים 90- 92, עדות חוה בן פורת – המראיין ז. מור.

3. אדלר נשר: לעיר Érsekújvár ( אירשקאויוואר )
ראה: מור – עמוד 306 ( שם הניצולה הוחלף עם שם השליח ) בנשלום – עמוד 166 ( השמות הוחלפו ) , העמותה.

4. אגמון אפריים: לערים Mátészalka, Munkács למחנות עבודות כפייה Tata, Pécs ,למחנה מעצר Sárvár, Kistarcsa לכ"א פעמיים ( מאטיסאלקה, מונקאץ', שארוואר, קישטארצ'ה ) ראה: מור – עמוד 306, כהן – עמוד 106, בנשלום – עמוד 166, רונן – עמודים 106, 107, עדות מורדי פרנקל
העמותה, וואמוש – עמוד 137, אגמון – עמוד 64-65, 95, אחים – עמוד 26, משפט – עמוד 903.

5. אגמון ( שכטר ) ציפי: – לבית הסוהר של הגסטאפו ב-Szeged, , מחנה עבודה בעיר Mohács ( סגד, מוהאץ' ), ראה: בנשלום – עמודים 75, 76, 149, כהן – עמוד 43, פלגי – עמודים 101- 102, עדות יהושוע ווייס - העמותה.

6. אורן ( Aczél ) חנה:, אחים - עמוד 30.

7. אופנר רוברט: לערים Sopron, Szombathely ( שופרון, סומבאטהיי )
ראה: העמותה, אופנר - עמוד 46.

8. אייזנר ברוך: למחנה עבודה ב-Várpalota ( ווארפאלוטה )
ראה: עדות צבי קשת – העמותה.

9. אישתו של עובד רכבת: ל- Miskolc ( מישקולץ )
ראה: Salamon – עמוד 71,

10. אלמוני: ל-Miskolc ( מישקולץ )
ראה: כהן - עמוד 106 ( החבר של רחל לנדאו ) – עדות ירמיהו לביא, הנוער הדתי - עמוד 49.

11. אלמוני: – לעיירה Csenger ( צ'נגר )
ראה: עדותו של משה רוזנברג. משפט – עמוד 905

12. אלמוני: בשליחות רפי בנשלום לעיר Kassa ( קשה )
ראה: וואמוש – הקלטה לקראת הדפסת הספר.

13. אלמוני: למחנה עבודה ( ככל הנראה Pécs – פיץ' )
עדות יוסף מרגולין ( 4 חברים ) – העמותה, אחים – עמוד 125

14. אלמונית: לעיר Kolozsvár ( קולוז'וואר )
ראה: עדות יהודה הלוי, אייכלר ( 1 ) – עמוד 29, העמותה

15. אלמונית: לעיר Komárom ( קומרום ) ככל הנראה ציפי אגמון
ראה: וואמוש – עמוד 155, עדות יוסף מאיר - העמותה.

16. אריאלי זהבה: לעיר Kassa ( קשה )
ראה: העמותה, אחים – עמוד 44.

17. ארני אשר: לערים Békéscsaba, Kassa, Bongur, Kiskunhalas, Dés
( ביקישצ'אבה, קשה, בונגור, קישקונהאלאש, דיש ) , ראה: כהן – עמוד 105, ארני – עמודים 85, 86, 87, 90, 91, 92, ישראל – עמוד 195,
אחים – עמוד41.

18. באומגרטן מנחם: לעיר Huszt ( הוסט )
ראה: עדות צבי פריזנט – העמותה.

19. ביליצר אדוניהו: לעיר Debrecen ( דברצן ) שלוש פעמים
ראה: עדות חוה זליקוביץ' – העמותה, אחים – עמוד 44.

20. בלום פנינה: ראה: למבר – עמוד 49.

21. בנשלום תמר: לעיר Kassa ולמחנות Strasshof, Bácstopolya ( קאשה, שטרסהוף, באצ'טופוייה ), ראה: בנשלום – עמוד166, רונן – עמודים 107, 171, שטרובל – עמודים 217, 220, אגמון – עמוד 55, אחים – עמוד 50.

22. ברזל ( שטיינר ) שושנה: למחנה עבודה ליד Vác, ליישובים Nagysurány
( פעמיים ), Érsekújvár ( וואץ, נאג'שוראנ', אירשקאויוואר )
ראה: ברזל – עמודים 247, 253, 255, 276, עדות מרתה קוש ( ווילנר),
אחים – עמוד 53, העמותה.

23. ברושי דב: למחנות עבודה באזור Székesfehérvár (סיקשפהירוואר ) ראה: עדות ברושי – העמותה

24. ברק ( בישיץ ) יהודית: למחנה עבודה ליד Tata ( טאטה ) ראה: עדות מורדי פרנקל, עדות יהודית ברק – העמותה

25. גולן ( פטמן ) חיים: לערים Nyírbátor, Debrecen ( נ'ירבאטור, דברצן )
ראה: מור – עמוד 306, בנשלום – עמוד 166, רונן – עמודים 105, 106, עדות לאה צור, עדות ישעיהו פטמן, עדות חיים גולן – העמותה, אחים –עמוד 65.
26. גולן משה ( מיקי גוטסמן ): לעיר Munkács ( מונקאץ' ), ראה: מור – עמוד 106, בנשלום – עמוד 166, רונן – עמודים 105, 106, אגמון – עמוד 55.

27. גרדוש יוסף: לערים Huszt, Munkács ( הוסט, מונקאץ' ) ראה: כהן – עמוד 107, ארני – עמוד 139, אחים – עמוד 69.

28. גרדוש ( טישלר ) לאה: לעיר Debrecen ( דברצן ) ראה: עדות לאה גרדוש, עדות יצחק לפיד – העמותה.

29. גרוזינגר אלכסנדר ( Grózinger Sándor ): לעיר Karcag ( קארצאג ) פעמיים , ראה: עדות מרתה גרוזינגר – עמותה

30. גרינוואלד דוד: ליישובים Nyíregyháza, Vencsellő ( נ'ירג'האזה, וונצ'לו ) ראה: למבר – עמודים 42, 86, כהן – עמוד 105, אייכלר ( 1 ) – עמוד 27, אחים – עמוד 70, העמותה

31. גרינפלד ( גנץ ) חנה: לעיר Kolozsvár ( קולוז'וואר ) ראה: כהן – עמוד 103, ארני – עמוד 74, אייכלר ( 2 ) – עמוד 93, עדות אגי שטוייר, אחים – עמוד 73, העמותה.

32. הפנר אימרה: לגטו Miskolc ( מישקולץ ) , ראה: אחים – עמוד 84, העמותה

33. וואגו גיורא: לעיר Debrecen ( דברצן ) , ראה: אייכלר ( 1 ) – עמוד 27, עדות מרדי וייס – יד ושם,העמותה.

34. וייס יעקב: לערים Kassa ( קאשה ) שלוש פעמים Munkács ( מונקאץ' ) ראה: עדויות משה פרידן, זהבה אריאלי – העמותה, יד לבית"ר – עמוד 100

35. וייס מורדי: לעיר Nagyvárad ( נאג'וואראד ) ראה: עדות מורדי וייס – יד ושם, העמותה

36. וייסקופף משה: לעיר Miskolc ( מישקולץ ) ראה: כהן – עמוד 104, למבר – עמודים 86 – 88, אחים – עמוד 97, עדות מ. וייסקופף – לוחמי הגטאות, בית העדות, העמותה

37. ווצלר אורה: למחנה עבודה ליד Vác ( וואץ ) ראה: ברזל – עמוד 255

38. ווצלר שלמה: למחנה עבודה ליד Vác ( וואץ ) ראה: עדות שלמה ווצלר-שושנה ברזל, המראיין אשר כהן – לוחמי הגטאות, העמותה.

39. ורדי ( שכטר ) אסתר: לעיר Kisvárda ( קישווארדה ), ראה: מור – עמוד 306, כהן – עמוד105, בנשלום – עמוד166, רונן – עמודים 104-105, אגמון – עמוד 66, אחים – עמוד 101, עדות אסתר ורדי – העמותה.

40. יעקבי ( עוזיאל ) מנחם: לערים Munkács, Beregszász ( מונקאץ', ברגסאס ) , ראה הנוער הדתי – עמוד 47.

41. כהן שלמה: לעיר Huszt ( הוסט ), ראה: העמותה – נשלח ע"י צבי גולדפרב, אחים – עמוד 108,

42. שרה כוכבי ( Miklós Zsuzsa ): לערים Kassa. Kolozsvár, Sopron, Győr ( קאשה, קולוז'וואר, שופרון, ג'ור ) ולמספר מחנות לעבודות כפייה, ראה: אייכלר ( 2 ) – עמוד95, עדויות מורדי וייס, דוד גריוואלד – העמותה.

43. לוי יהודה: לערים בטרנסילבניה, ראה: עדות מורדי וייס – יד ושם ( שמות הערים לא צויינו )

44. לוי שמעון: לערים Debrecen. Székesfehérvár ( דברצן, סיקשפהירוואר ראה : אבן – עמודים 106, 171, עדות גבריאל הורוביץ ( הורקה ) בראייון קולקטיבי משנת 1970 – משואה, עדות יוסף בר יואל ( קנדל ) – העמותה

45. לוונהיים שמואל: לערים Vác, Bonyhád, Vasvár, Vásárosnamény, Nagyvárad, Székesfehérvár ( וואץ, בונ'האד,וואשוואר, וואשארושנאמינ', נאג'וואראד, סיקשכהירוואר ), ראה: משה בידרמן: פרקי הנוער הציוני בהונגריה. משואה, קובץ שנתי א', 1973, אייכלר ( 1 ) – עמוד 82, אילדיקו – עמוד 55, אבן – עמוד 171, אחים – עמוד 113, העמותה.

46. ליסאואר אברי: ל-Miskolc ( מישקולץ ), ראה: עדויות שרגא וייל, שרה וייל – העמותה

47. מקאי ( אלנבוגן ) יהודית: לערים Várpalota, Komárom, Győr ( ווארפאלוטה, קומארום, ג'ור ) ראה: ברזל – עמודים 247, 262, אחים – עמוד124, עדות צבי קשת – העמותה, העמותה

48. נדב ( לווינגר ) אפריים: לערים Nyíregyháza, Kisvárda, Debrecen, Kassa, Miskolc ( נ'ירג'האזה, קישווארדה, דברצן,, קאשה, מישקולץ ) ראה: רונן – עמוד 100, וואמוש – עמוד 137, אחים – עמוד 126, עדויות
של חנה ניסמן, חייה קליין-טאוב, רחל ויעקב דויטש, שרגא ושרה וייל – העמותה

49. נדב ציפי: לערים Kassa, Miskolc ( קאשה, מישקולץ ), ראה: רונן – עמוד 107, וואמוש – עמוד 138, אחים – עמוד 127, עדות חייה קליין-טאוב – העמותה

50. נמט שבתאי: לעיר שופרון ( פעמיים ) ראה: הקדשה בספרו של גרשון ויילר, העמותה.

51. סמט אימי: לעיר Miskolc ( מישקולץ ), ראה: העמותה ( 12 חברים )

52. סנטו חדוה: למחנות עבודה Komárom, Pécs, Mohács ( לומארום,פיץ', מוהאץ' ) ראה: אחים – עמוד 133, עדות חדוה סנטו ביד ושם, עדות אברהם קרני – העמותה.

53. סנטו שמואל: לגטו Bonyhád ( בונ'האד ), ראה: עדות ש. סנטו - העמותה

54. עמיר ( שפינר ) מרים: למחנה עהודה ב-Tata ( טאטה ), ראה: עדות - העמותה

55. עצמון ( נויבירט ) חנה: למחנה עבודה Pécs ( פיץ' ), ראה: אחים – עמוד 126.

56. עשהאל דוד: למבר, עמוד 49.

57. פאול ארנסט: למחנה עבודה Dés ( דיש ) ראה: עדות צבי פריזנט – העמותה, אחים – עמודים 142 – 143.

58. פטמן ישעיהו: לערים Debrecen, Nyírbátor ( דברצן, נ'ירבאטור ), ראה: עדויות של ישעיהו פטמן, חיים גולן – העמותה, אחים – עמוד 147

59. פרידמן אביגדור: לעיר Kassa ( קאשה ), ראה: אחים – עמוד 153

60. פריזנט צבי: לגטו Huszt ( הוסט ) פעמיים, ראה: כהן – עמוד 107, בתוך עדותו של צבי גולדפרב, עדות צבי פריזנט ( 11 חברים ) – העמותה, לזר – עמוד 43, אחים – עמוד 155

61. פרנקל שמואל: לעיר Kisvárda ( קישווארדה ), ראה: רונן – עמודים 103 – 104.

62. קדרי מנחם צבי: לערים Miskolc, Kassa, Losonc, Királyhalma ( מישקולץ, קאשה, לושונץ, קיראייהאלמה ), ראה: הנוער הדתי – עמוד 47

63. קילון משה: לעיר Érsekújvár ( אירשקאויוואר ) , ראה: רומן – עמוד 107, עדויות מורדי בק, מרים רונן ( בישיץ ) - העמותה

64. קנדל מיקי: לעיר Székesfehérvár ( סיקשפהירוואר ), ראה: עדות דוד גרינוואלד – יד ושם, העמותה

65. קרני ( אלפר ) קלרי: ליישוב Zsámbék ( ז'אמביק ), ראה: עדות קרני קלרי - העמותה

66. ראב צדוק: לערים Nagyvárad, Kolozsvár ( נאג'וואראד, קולוז'וואר ), ראה: כהן – עמוד 106, הנוער הדתי – עמוד 47, אחים – עמוד 177

67. רוזנבאום משה: ל-Kökényes ( קוקינ'ש ), ראה עדות פריזנט – העמותה, אחים – עמוד 180

68. רוזנבאום פנחס: לערים Huszt, Máramarossziget, Ungvár, Kisvárda ( הוסט, מאראמארושסיגט, אונגוואר, קישווארדה ), ראה: למבר – עמודים 40, 48, כהן – עמוד 106, הנוער הדתי – עמוד47

69. צביה, חברה במכבי הצעיר: למחנות עבודה, ראה: עדות יהושוע נויבירט - העמותה

70. רוזנברג שאול ( שלי ) לערים Kassa, Ungvár ( קאשה, אונגוואר ), ראה: כהן – עמוד 106, הנוער הדתי – עמוד 49, עדות צדוק ראב – מחתרת הצלה, עדות מאיר פרידמן - העמותה

71. רוזנצווייג חיים ( Imka ): לערים Békéscsaba, Debrecen ולמחנה עבודה ליד Csorbás ( ביקישצ'אבא, דברצן, צ'ורבאש ), ראה: אייכלר ( 1) – עמוד 27, מאמר גבריאל הורוביץ במשואה, קובץ שנתי יב', 1989 – עמוד 205, עדויות חוה אייזנברג, גאבור פאנקה - העמותה, מורדי וייס – יד ושם, אחים – עמוד 184.

72. רייך קלרי ( אחות רות עצמון ): למחנה עבודה באי Csepel ( צ'פל ) ראה: עדות גבי פרנקל - העמותה,

73. רייכמן עזרא: ל Vésztő- ( וויסטו ), ראה: רונן – עמוד 107, אחים – עמוד 190, העמותה

74. שווארץ שעיה: לעיר Munkács ( מונקאץ' ), ראה: העמותה

75. שוטר אלמוני בשליחות אביגדור פרידמן: לערים Kassa ( קאשה ) - שלוש פעמים, Gyöngyös ( ג'ונג'וש ), ראה עדות מאיר פרידמן - העמותה

76. שייוביץ' בצלאל: לעיר Ungvár ( אונגוואר ) , ראה: רונן – עמוד 107 ( עדות הוה בן פורת-אוסלנדר ), געתון – עמוד 33, עדות חוה בן פורת, יד ושם – עמוד 6

77. שפיצר ( נויבירט ) לאה: למחנות עבודה, ראה: עדות ניסן שפיצר – העמותה, אחים – עמוד 129.

שליחויות בתקופה שבין 1.7.1944 לבין 23.12.1944 ( המצור על בודפשט )

להלן שמות השליחים והיעדים שהגיעו אליהם, בצירוף האסמכתאות:

1. אגמון אפריים: למחנה עבודה ליד העיר Pécs ( פיץ' ), ראה: בנשלום – עמוד 149 ( עדות יוסף מאיר ), אגמון – עמוד 91.

2. אגמון ( שכטר ) ציפי: למחנות עבודה ליד Székesfehérvár וליד Almásfüzítő ( סיקשפהירואר, אלמאשפוזיטו ), ראה: עדות דוד גרינואלד – יד ושם, העמותה.

3. אדלר בצלאל: למחנות עבודה לידDebrecen ( דברצן ) 4 פעמים, ועוד 4 מחנות עבודה, ראה: עדות בצלאל אדלר – בית לוחמי הגטאות, בתרגום עברי מיידיש, העמותה.

4. אילונלקה ( Ilonka ): למחנה עבודה ב-Várpalota ( וארפאלוטה ), ראה: עדות צבי קשת – העמותה.

5. איצקוביץ': ל-Mosonmagyaróvár ( מושונמאג'ארווור ), ראה מכתב רוברט אופנר ( Fifi ) מיום 9.9.1944 – העמותה ( 11 חברים )

6. אלמוני: למחנה עבודה ב- Komárom ( קומארום ), ראה: עדות יהושוע וייס - העמותה ( 16 חברים )

7. אלמוני: למחנה עבודה ליד Zirc ( זירץ ), ראה עדות אנדי קוש – העמותה

8. אלמוני ( לא יהודי, מלצר במקצועו ): למחנה עבודה ליד Győr ( ג'ור ), ראה: עדויות של יצחק שטרן, צבי שטיינר, מנחם קנפ – העמותה ( 11 חברים ). כתוצאה מבריחתם הגיע סגן מפקד היחידה ל-'בית הזכוכית' וקיבל כתבי חסות ( Schutzpass ) שבעזרתם היחידה כולה הוחזרה מהגבול האוסטרי לבודפשט – עדות מנחם קנפ – העמותה.

9. אלמוני: למחנה עבודה ב- Várpalota ( וארפאלוטה ), ראה: עדות שמואל גרוס

10. אלמונית: למחנה עבודה ליד Zirc ( זירץ ), ראה: ברזל – עמוד 233 ( עדות אביגדור בן זאב ), העמותה, עדות יצחק שטיינר ( 7 חברים ) – העמותה.

11. ארני אשר: למחנה עבודה ליד Zirc ( זירץ ) ולמחנה עבודה ליד בודפשט, ראה: ארני – עמודים 94, 98.

12. בנות ( שתיים ) מתנועת בני עקיבא: למחנה עבודה ב-Várpalota
( וארפא לוטה ), ראה: עדות שמואל גרוס ( הבריחו במונית את פנחס רוזנבאום )
13. הלאס נעמי ( Halász Nomi ): למחנה עבודה ליד Rahó ( ראהו ), ראה: ישראל-דר' לזר – עמוד 169 ( 4 אנשים חולצו בעזרת כתבי חסות )

14. הנטוש הדסה: למחנות עבודה באזור Győr ( ג'ור ), ראה: עדות הדסה הנטוש – העמותה.

15. ויזל חיים ( ויז'ו הקטן ): למחנה עבודה, ראה: עדות ירמיהו לביא – מחתרת הצלה – עמודים 175, 177.

16. וייסקופף משה: למחנה עבודה באזור בודפשט, ראה: גרוסמן – עמודים 162, 163.

17. לונג דוד: למחנה עבודה ליד Szőny ( סונ' ), ראה עדויות אחיו ואחותו – העמותה.

18. מרקוביץ לאה: למחנה עבודה בטרנסילבניה – ראה עדות דב ברקו – העמותה

19. סנטו חדוה: למחנות עבודה ליד Pécs, Mohács ( פיץ', מוהאץ' ), ראה: ישראל – עמוד 250.

20. פאול ארנסט ( Pál Ernő-'Jancsi' ): למחנה עבודה ליד Dés ( דיש ), ראה: עדויות צבי פריזנט, שמואל רוזנבלום – העמותה.

21. פלזנבורג ברוך: למחנה עבודה ליד Várpalota (וארפאלוטה ), ראה: עדות צבי קשת – העמותה, אחים , עמוד 150.

22. צוקרמן אהרון ל-Hegyeshalom ( הג'שהאלום ), ראה: עדות אהרון צוקרמן – העמותה.

23. קורנהאוזר סמי: למחנה עבודה ב-Szolnok ( סולנוק ) , ראה: אייכלר ( 1 ) – עמוד 34, עדות יוסף בר יואל בקראייון הקולקטיבי במשואה ביום 8.8.1970 – משואה, העמותה ( 18 חברים )

24. קליינמן חייה: לביהח"ר ללבנים, ראה: מחתרת הצלה – עמוד 161.

25. קנדל מגדה: למחנה עבודה ליד Almásfüzítő ( אלמאשפוזיטו ), ראה: עדות דוד גרינוואלד – יד ושם, העמותה.

26. קרני קלרי: למחנה עבודה ליד Szolnok ( סולנוק ), ראה: עדות קלרי קרני, עדות יוהדה ויינבגר – העמותה.

27. רוזנבאום פנחס: שלח כתבי חסות ( Schutzpass ) ל-7 חברי בני עקיבא, למחנה עבודה ב-Várpalota ( וארפאלוטה ) בעקבות זאת הקבוצה הועברה לבודפשט בליווי צבאי., עדות ירמיהו לביא – מחתרת הצלה – עמוד 175, 'בית לביא' – שורשים ( כתב יד )

28. שטוייר אגנש: למחנה עבודה ב-Nagyoroszi (נאג'אורוסי ) בקרבת Balassagyarmat ( באלאשאג'ארמאט ), ראה: עדות אגנש שטוייר ( יחידה שמנתה 34 אנשים ) – העמותה, אחים – עמוד 197

להלן רשימה ביבליוגרפית של ספרים, חיבורים, מאמרים, מסמכים וארכיונים עיקריים:

1. Moor Zoltán: Budapest 1944. כתב יד בשפה הגרמנית, 1962, מצוי ביד ושם, ארכיון גבעת חביבה, ארכיון קיבוץ געתון – לעיל- מור

2..אשר איינהורן: אביב אחרון – של יהדות מרמרוש. 1963. בהוצאת המחבר. לעיל- איינהורן.

3. Gilles Lambert: Operation Hazalah. The Bobbs-Merril Co. Inc. N.Y. 1974. Translated by Robert Billen and Rosette Letellier N.Y. Indianapolis
לעיל: למבר.

4. Salamon Mihály: Keresztény voltam Európában. Népünk kiadása. TA.
( מיכאל סלומון: נוצרי הייתי באירופה ). לעיל Salamon

5. פרטכל משפט אייכמן, לעיל : משפט.

6 . יואל פלגי: רוח גדולה באה. עם עובד 1977. לעיל: פלגי.

7. רפי בנשלום: נאבקנו למען החיים. ספרית פועלים 1978. לעיל:בנשלום.

8. ד"ר אשר כהן: המחתרת החלוצית בהונגריה 1942 – 1944. הקיבוץ המאוחד 1984. לעיל: כהן.

9. לפני בוא השיכחה. זיכרונות חברי קיבוץ געתון. 1985. לעיל: געתון.

10. Alexander Grossman: Nur das Gewissen. Verlag Im Waldgut. 1986
( רק המצפון ) לעיל: גרוסמן.

11. נתן בן חיים ( עורך ): יד לבית"ר בהונגריה 1928 – 1948. לעיל: יד לבית"ר.

12. Benedek István Gábor-Vámos György: Tépd le a sárga csillagot
Pallas Lap és Könyvkiadó Budapest 1990. ( קרע את הטלאי הצהוב )
לעיל: וואמוש.

13. שלמה שמידט ( עורך ): בגלוי ובמחתרת . הנוער הציוני הדתי במרכז אירופה. מורשת 1992. לעיל: הנוער הדתי.

14. ד"ר חוה אייכלר: בצל המוות. יד טבנקין 1992. לעיל: אייכלר ( 1 ) .

15. מיכאל לזר: מאבק לחיים ותקווה לגאולה. הוצאה פרטית 1992. לעיל: לזר

16. נעמי בלנק . חיים גניזי: מחתרת הצלה 'בני עקיבא' בהונגריה בתקופת השואה. אוניברסיטת בר אילן 1993. לעיל: מחתרת הצלה.

17. משה ישראל, ד"ר דב לזר ( עורכים ): דרור, הבונים, העובד. תנועות חלוציות בהונגריה. הוצאה פרטית. 1994. לעיל: ישראל-לזר.

18. אביהו רונן: הקרב על החיים. יד יערי 1994. להלן: רונן.

19. Until Ildikó Ruth: A névtelen Smulik. Tel Aviv 1994.
( שמולוק האלמוני ). לעיל: אילדיקו.

20. ד"ר חוה אייכלר – יהודה תלמי: חלום, מאבק, הצלה. תולדות תנועת הנוער הציוני בשטחים דוברי הונגרית 1931–1949.משואה 1996.לעיל: אייכלר ( 2 ).

21. ד"ר אליעזר אבן - בנימין רביד ( עורכים ): יהודי סיקשפהירוואר והסביבה. 1997. לעיל: אבן.

22. רוברט אופנר: נשארתי בחיים במקרה. בודפשט 1944. הוצאת המחבר, מערכת דליה. 1997.לעיל: אופנר.

23. Ingrid Strobl: Die Angst kam erst danach. Jüdische Frauen im Wiederstand in Europa 1939 – 1945. Fischer Verlag. Frankfurt am Mein 1998. ( הפחד בא אחר כך. נשים יהודיות בתנועת התנגדות באירופה 1939- 1945) לעיל: שטרובל.

24. משה ישראל: מבשרים, מגשימים, לוחמים ומצילים. תנועות חלוציות של הקיבוץ המאוחד בהונגריה,חלק א'. הוצאת מערכת, דליה 1999. לעיל: ישראל.

25. אלכסנדר ברזל ( עורך ): חלומות, מאבקים, תולדות גורדוניה מכבי הצעיר 1938 – 1950. הוצאת מערכת, דליה 2000. לעיל: ברזל.

26. אשר ארני: עיין אחת בוכה, עיין אחת צוחקת. העמותה לחקר תנועות הנוער הציוניות בהונגריה. 2002. לעיל: ארני.

27. דוד גור: אחים להתנגדות ולהצלה. המחתרת של תנועות הנוער הציוניות בהונגריה בעת מלחמת העולם השנייה. העמותה לחקר תנועות הנוער הציוניות בהונגריה. 2004. לעיל: אחים.

28. אפרה אגמון: שומר אחי. מערכת, דליה 2008. לעיל: אגמון.

29. ארכיון יד ושם, רשות הזיכרון לשואה ולגבורה. לעיל: יד ושם.

30. בית העדות להנחלת הציונות הדתית ניר גלים. לעיל: בית העדות

31. ארכיון 'מוזיאון בית לוחמי הגטאות למורשת השואה והמרד'. לעיל: לוחמי הגטאות.

32. ארכיוו משואה. יד לחברי תנועות הנוער הציוניות בשואה ובמרי. לעיל: משואה.

הנאצים הקימו בהולנד את המשטרה היהודית - היודסה ראט.

במשלוח הראשון של היהודים למחנות העבודה, סירבו אנשי היודסה ראט לקחת חלק
במעשה, אולם לחץ ואיומים של השלטון הנאצי אילצו את היודסה ראט לבצע את המשימה.
עם ראשית מבצעי ההשמדה החלו הנאצים להשתמש ביודסה ראט לאירגון משלוחי יהודים,
אך עם הגברת קצב השילוחים, באמצע שנת 1943, לא הצליח היודסה ראט לספק את
הכמויות הנדרשות והשלטון הבין כי עליו לנהל מבצעים משטרתיים כדי למלא את מכסת
המיועדים להשמדה. במשלוח האחרון, בספטמבר 1943, נשלחו אנשי היודסה ראט למחנות
והאירגון הפסיק להתקיים.

ובכלל, מה כל כך מסעיר אותך בנושא קסטנר?

למה אתה מיד גולש ליריקות וקצף על השפתיים?