דו״ח האו״ם על עזה הוא פגום ומסוכן / מאמר בניו יורק טיימס  

נקודות מהמאמר:

1. הדו"ח פותח בקביעת אחריות לסכסוך, בכך שישראל 'בגדה המערבית וברצועת עזה', כמו גם על המצור על עזה.
בכך הדו"ח מתעלם מכך, שישראל יצאה מהרצועה לפני עשר שנים, והמצור הוטל בשנת 2007 - לאור נסיונות חימוש ותקיפה של החמאס. גם אירועי קיץ 2014 נפתחו במתקפות טילים של החמאס על ריכוזי אוכלוסיה בישראל.

2. הדו"ח נותן לגיטימיות להתקפות מתוך ריכוזי אוכלוסיה, בהסבר שעזה שטח קטן וצפםוף, דבר המקשה לירות טילים על ישראל משטחים פתוחים...

3. מאידך, כלפי ישראל יש קביעה החלטית כי היא ביצעה פשעי מלחמה - בלי שמובאים ראיות לתמוך בקביעה זו. משכך, מהדו"ח עולה האבסורד, כאילו כל הרוג אזרחי בסכסוך הוא פשע מלחמה.

4. הדו"ח נכתב בלי הבנה כלשהי בתורת הלחימה (נסיון ב- warfare), ולא נעשתה כל השוואה בין התנהגות צה"ל להתנהגות צבאות אחרים בעולם. חמור מכך, הדו"ח מתעלם מעדויות של אנשי צבא, כולל דו"ח של 11 קצינים בכירים מצבאות שונים, אשר קבעו - 'איננו ערים לאף צבא אחר, שנקט כל כך הרבה אמצעים כמו צה"ל, בנסיון להמנע מפגיעה באזרחים'.

5. הדו"ח קובע כי ישראל לא נקטה די באזהרת אזרחים - אך לא מציין מה היתה צריכה לעשות. הוא מכיר בכך שישראל נקטה בשיטת 'הקש בגג', ומתעלם מכך שאף צבא אחר בעולם לא נוקט באמצעי זה.

6. הדו"ח מבקש להגביל שימוש בטנקים וארטילריה, ומתעלם לא רק מכך שכל צבא משתמש בהם בנסיבות דומות, אלא גם מכך שאי-השימוש בהם עלול לעלות בחיי החיילים, ולהגדיל את האפקטיביות הצבאית של הטרור.

7. הסיבה לכך שנפגעו אזרחים בלחימה היא, שהחמאס בחר למקם את לוחמיו בתוך האוכלוסיה, מה שאילץ את ישראל להגיב במקומות אלה.

8. בדו"ח גם יש סתירות פנימיות, למשל: כאטשר במקום אחד כתוב שהם לא הצליחו לאמת את הטענה שחמאס מיקם את לוחמיו במבנים אזרחיים, ובמקום אחר הם מודים, שהוא עשה שימוש אפילו בבתי ספר של האו"ם.

9. המלצת הדו"ח להסיר את המצור על עזה - רק תגביר את שפיכות הדמים, שכן היא תאפשר לחמאס להתחמש ללא הגבלה.