אפליקציית אייפון לפורום סקופים  |  אפליקציית אנדרואיד לפורום סקופים  |  אפליקציית WindowsPhone לפורום סקופים

גירסת הדפסה          
קבוצות דיון פוליטיקה ואקטואליה נושא #21438 מנהל    סגן המנהל    מפקח   עיתונאי מקוון    צל"ש  
אשכול מספר 21438   
ירושלמי ציוני לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 1.1.13
37159 הודעות, 304 מדרגים, 596 נקודות.  ראה משוב
יום חמישי כ''ח באב תשע''ה    09:15   13.08.15   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  

גיור קטינים לאם נכריה או חילונית / מקורות נגד ובעד  

 
  
ערכתי לאחרונה בתאריך 13.08.15 בשעה 09:36 בברכה, ירושלמי ציוני
 
אבל קודם - כמה מילות הקדמה, ואני מקווה שאיני טועה בדברי:

1. אין ספק שמותר לגייר קטינים. כך פוסקים הכל. עיגון לענין זה מצוי בגמרא (כתובות יא א): "אמר רב הונא גר קטן מטבילין אותו על דעת בית דין מאי קמ"ל דזכות הוא לו וזכין לאדם שלא בפניו".

2. הדגשתי את המילים 'זכין לאדם שלא בפניו', שכן על זה חלק מרכזי בויכוח הנוכחי:

- אם צפוי שהקטין יגדל בחברה דתית - הכל יסכימו שיש לגיירו; שכן הדבר נחשב לו לזכות.
- אבל מה ביחס לקטין שאיננו בטוחים שיגדל בסביבה דתית ושיהפוך הוא עצמו לשומר מצוות? האם הגיור נחשב לו לזכות (ואז הוא מותר) או לחובה (ואז אין לגיירו).

על רקע מילות הקדמה אלה, להלן מראי המקום שקיבץ הרב ישראל רוזן כאן -

http://www.zomet.org.il/?CategoryID=397&ArticleID=898

דעות המתירים / המכשירים

1. שו"ת בית-יצחקאה"ע ח"א סי' כט אות ח:
הנה אם אביו רשע, מחלל שבתואוכל טרפות, ואמו נכרית, בודאי הבן ג"כ יגדיל ויתחזק בדרך זה, ולכאורה אין זכות להולד... מ"מ כבר כתבתי בספרי יו"ד סי' ק' דהוי זכות להגר, דאף שיענש מ"מ יש לו חלק לעוה"ב, משא"כ אם ישאר נכרי... מ"מ לא הוי זכות ברור כ"כ, על כן בכה"ג הגדילו יכולין למחות.

2. הרב חיים-עוזר גרודז'ינסקי (מוילנא), שו"ת אחיעזרח"ג כח:
י"ל דדוקא באופן שיתנהג כישראל, דהוי זכות גמור, בכה"ג אינו יכול למחות, אבל באופן שיתנהג באיסור, אף דמ"מ הוי זכות, כמ"ש בשו"ת בית-יצחק. אבל אפשר דלא הוי זכות גמור, ובכה"ג יכול למחות בגדלותו. אבל באמת מאי שיחלל את השבת ושאר עבירות אין זה כמחאה על הגירות, רק שעובר עבירה כישראל, ובודאי דהוי גר.
אבל הצדק עם רומעכ"ת שאין לבי"ד כשר להזדקק בעניני גירות כאלה. אך אין אני מוצא לנכון שירעישו על זה רבני הדור ולצאת במחאה גלויה נגד הגירות, כי בעיני עמי הארץ זהו כחילול השם שאינם מניחים הנשיםלהתגייר ובפרט הילדים, שבאמת עפ"י דין אפשר לגיירם.

3. הרב משה פיינשטיין, אגרו"מ אה"ע ח"ד סי' כו,ג:
בית הספר שנתייסד ע"י בני תורה... ונודע שהרבה תלמידים הם מנכריות שנתגיירו אצל הרעפארמער ואצל הקאנסערוואטיוון שאינו כלום... שכל פרנסתם מזה... אפשר לתקן דאת הקטנים יגיירו כי הם א"צ קבלת מצות ויגיירום ע"ד ב"ד והוא זכות להם, כי מכיון שלומדים בבי"ס דתי אצל מורים יראי שמים הרי מצוי שיתגדלו להיות שומרי תורה, שלכן אף שהוא ספק הוא זכות ודאי.
וגם אף אם לא יתגדלו להיות שומרי תורה מסתבר שהוא זכות דרשעי ישראל שיש להם קדושת ישראל ומצותן שעושין הוא מצוה, והעבירות הוא להם כשגגה, הוא ג"כ זכות מלהיות נכרים. וזה אני חושב שיסכימו הבע"ב. וגם הגדולים מבני י"ג נמי אם יאמרו להם שצריכין להתגייר, וכן הגדולות מבנות י"ב ודאי יתרצו.

4. הרב משה פיינשטיין, דברות-משהשבתסד הערה יא:
ראיה לכאורה דנחשב זכות לגיירו אף שע"י הגירות יעבור כל איסורי התורה, גם ע"ז ושבת ומאכלות אסורות וביאות אסורות, משום דעכ"פ מאחר שהוא גר נעשה בקדושת ישראל ויהיה לו שכר בעוה"ב על מעשיו הטובים שיעשה אף שלא בכוונה למצוה.
ונוגע זה במדינתנו שהרבה מאלו שאין ראויין להוליד בנים לוקחין תינוק לגדלו... (אם) אינם שומרי תורה, הרי לא יחנכוהו למצוות - אם נחשב זה עכ"פ זכיה והוי גירות, או לא נחשב זה כזכות ולא הוי גר, דמרמב"ם זה משמע שהוא גר. וצ"ע לדינא למעשה, אף שמסתבר יותר שהוא זכות.

5. קובץ תשובות, הרי"ש אלישיב, ח"ב נה:
נראה מתוך הסוגיא בכתובות דזכות וחובה תלי בהבנת הזוכה ולא בזה שהוא באמת זכות, דאמרינן הנ"מ גדול דטעם טעם איסורא אבל קטן זכות הוא לו. אבל אם אין מי שיפריע לו למחות משיגדל הרי אז יתכן שיהיה מרוצה שהוא משתייך לעם ישראל.

6. פסקי דין רבניים כרך א' עמ' 375-381, הרבנים י' עדס, י"ש אלישיב וב' ז'ולטי:
הגאונים הנ״ל דנו רק אם מותר לגיירו לכתחילה משום שאין זו זכות לו אלא חובה. אבל אם בדיעבד כבר גיירו אותו אין לנו הכרעת דעתם. ואין בידינו להכריע שהגירות לא חלה גם בדיעבד, שאפשר שזה גופא הוי זכות לו שנתחייב בתורה ומצוות ונדבק בזרעו של אברהם אבינו, ועל כל פנים לא יצא מידי ספק גר.

7. הגר"ע יוסף, יבי"א ח"ב אה"ע סי' ד,י:
מעיקר ההלכה אפשר לקבל את הבנים ולגיירן, בתנאי שהאם מסכימה על זה מרצונה הטוב, והיא עצמה מביאתן לגירות. ויותר טוב להחתימה בכתב ידה שהיא מסכימה ע"ז בלא שום אונס כלל... כ"ז מן הדין, אבל כשרואים הבי"ד שיש חשש שהבנים הללו יחללו שבתות ויו"ט בגדלם נכון שלא לגיירם. ואם עברו וקבלום מה שעשו עשוי.

8. שו"ת מטה-לוי(ר' מרדכי הורביץ, ח"ב נה):
ומש"כ משום דאין זכות היא לו, כבר כתבתי שלענ"ד גמ' מפורשת שם שאם אביו מביאו ניחא ליה במאי דעביד אביו.

9. הרב נ"א רבינוביץ (ראש ישיבת ההסדר 'ברכת משה') במכתבו אלי מתשנ"ז:
"רצה הקב"ה לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצוות", ופירש הרמב"םשם: "מחמת ריבוי המצוות אי אפשר שלא יעשה האדם אחת בכל ימי חייו ובשלימות, ויזכה להישארות הנפש באותו המעשה". ומביא שם דוגמא של צדקה וגמילות חסד שרוב בני אדם מזדמנות לפניהם מצוות אלו לעתים מזומנות. (כלומר, אם יעשה מצווה אחת זה כבר נחשב "לזַכּות")

דעות האוסרים / הפוסלים

1. הרב יצחק אלחנן ספקטור מובא בשו"ת מטה-לוי(ר' מרדכי הורביץ, ח"ב נה):
כיון שרוצה להכניסו בכנפי השכינה שיהיה יהודי ומחזיק ביהדות כראוי, בזה אמרו דהויא זכות לו, וכמבואר בכתובות משא"כ בנידון דידן, דהאב יצא מהכלל והוא כמומר לכל התורה. על כרחך בכה"ג לא מקריא זכות רק חובה.

2. שו"ת זכר-יצחק (מפוניבז') סי' ב:
כיון שאנו יודעים שיעבור בודאי על כל איסורין שבתורה כשיתגדל בבית זה, אין זה זכות לו כי אם חובה, ובכגון דא לא אמרו זכין לאדם.

3. שו"ת חבצלת-השרון (ר' דוד מנחם באבד מטרנאפאל) ח"א יו"ד סי' עה:
כיון דברור הדבר שיעבור כל התורה עפ"י החינוך שיחנכו אותו אביו ואמו, א"כ אין זה זכות אלא חובה.

4. שו"ת שרידי אש ח"ב סי' נז:
ובנידון דידן אין לו זכות, שהרי בוודאי לא יקיים המצוות בגדלותו, וא"כ מוטב לו להשאר גוי ולא יהי' מחוייב במצות כישראל. וגם הרב הדיין פאזען מפפ"מ כתב תשובה לאסור מטעם הנ"ל. וכן נראה לפענ"ד שאין לגיירו בעודנו קטן.

5. הראי"ה קוק,דעת-כהןיו"ד קמז:
כל זה הוא רק אם אנו יודעין שבגדלותו יקיים את המצוות. דבאמת הלא קבלת המצות היא עיקר של הגירות, שהרי היא מעכבת... א"כ מסתברא מילתא דלדידן דקיי"ל דגר קטן צריך שיהיה מדעת אביו או מדעת אמו, שאז מטבילין אותו על דעת בי"ד, ודאי צריך עכ"פ שאביו או אמו, או שניהם יחד, ימסרו אותו על דעת קבלת המצות. אבל בענין שהדבר מתברר שאין דעתם כלל לקיים ולהיזהר מאיסורי תורה, מאי מהני מה שהם מוסרים אותו לגירות על דעת בי"ד? דפשיטא דלא עדיפא מסירתם מאילו מסר את עצמו לגירות במילה וטבילה, שכיון שחסרה קבלת המצות אין זו גירות כלל, והכא נמי כן מדין קל וחומר.

6. הרב שאול ישראלי, משפטי-שאולסוף סי' לח:
לברר את מידת הכנות של הזוג המאמץ, כי זהו שצריך בעיקר לקבוע אם הגירות היא זכות לתינוקת; שאם תתחנך לעבריינות אין זו זכות, כמ"ש גאוני הדור הקודם, הגרי"א ספקטור והגר"י מפוניבז', וכן הוא בדעת-כהן (אכן עיין בית-יצחקשכתב שיש עדיפות להיכנס לכלל ישראל אף שייענש).



              תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה 
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד


  האשכול     מחבר     תאריך כתיבה     מספר  
  והנה מאמר של הרב יגאל אריאל בנושא ''גיור קטינים'', המוסיף נופך מענין נוסף ירושלמי ציוני 13.08.15 10:34 1
     בבב הפנה (באשכול בסקופים) למאמר ב'סרוגים' של הרב מרדכי אלתר, שכותרתו - ירושלמי ציוני 16.08.15 12:14 4
         והנה מאמרו של הרב רא''ם כהן, ראש ישיבת עתניאל - 'גיור קטין' ירושלמי ציוני 16.08.15 19:24 5
             'העיון היומי' :-) והפעם מאמר הסוקר את עמדות הפוסקים שפורסם בתנחומין; ירושלמי ציוני 17.08.15 08:21 6
                 ועוד מקור מענין מצאתי - מדברי הראשון לציון, הרב בן ציון עוזיאל ז''ל ירושלמי ציוני 25.08.15 20:39 23
                     והנה עמדות נוגדות של הרבנים אבינר ואמסלם (אך רק הרב אמסלם דן בגיור קטינים דווקא) ירושלמי ציוני 29.08.15 23:11 25
  תודה על ריכוז המקורות האינג'יניר 13.08.15 15:26 2
  תודה על הסקירה המלומדת אלמוני 13.08.15 15:48 3
  תודה! האם הכל הלכתי או שמא מעורבים כאן גם יצרים? 495 17.08.15 10:22 7
  לא קשור לדין הגיור דהיום, אבל 'בסביבה': מצ''ב מאמר מענין על גיור האדומים- ירושלמי ציוני 17.08.15 19:32 8
     היסטוריה והלכה: הלל הזקן וקירוב גרים תחת כנפי השכינה ירושלמי ציוני 21.08.15 09:11 19
         מדרש יפה: וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן ירושלמי ציוני 27.08.15 09:58 24
  מי אתם, הרבנים המתירים / המכשירים? ירושלמי ציוני 18.08.15 09:15 9
     היום: על הרב חיים-עוזר גרודז'ינסקי, בעל השו''ת אחיעזר ירושלמי ציוני 18.08.15 09:21 10
         הרב יצחק יהודה שמלקיש, בעל הבית יצחק: ירושלמי ציוני 18.08.15 23:59 12
             הרב משה פיינשטיין, בעל האגרות משה ירושלמי ציוני 19.08.15 07:01 13
                 הרב יוסף שלום אלישיב ירושלמי ציוני 19.08.15 07:13 14
                     לא הבנתי- אלו הרבנים המתירים? שלומצי 19.08.15 08:52 15
                         אכן כן. אלו (ונוספים) הרבנים המתירים גיור לאם נוכריה. ירושלמי ציוני 19.08.15 10:07 16
  לדעתי כן, כמו שהילד עובר ברית מילה בגיל 8 ימים בלי לבחור זאת המגיב 18.08.15 20:24 11
  אבל למה לגייר קטינים? ירושלמי ציוני 20.08.15 04:29 17
     גיור קטינים וטענת הגזענות ירושלמי ציוני 21.08.15 00:43 18
  לשאלת תוקפם של גיורים בבתי דין פרטיים בישראל ירושלמי ציוני 24.08.15 12:11 20
  הערה קטנה- הזכות היא לא באיך הוא יגדל אלא בכך שהוא יהודי שזו זכות בפני עצמה. אחד מהשורה 24.08.15 22:18 21
     אני בהחלט מבין את הדברים ככתוב בכותרת תגובתך ירושלמי ציוני 24.08.15 23:00 22
  מצ''ב לינק למאמר הטוב ביותר בהלכות גיור שקראתי - 'ואין אחריותם עלינו?' ירושלמי ציוני 31.08.15 12:35 26
     נקודת ענין ראשונה מתוך המאמר: לשאלת 'קבלת המצוות' על ידי מתגייר (בגיר) ירושלמי ציוני 03.09.15 00:23 27
         נקודת ענין שניה מתוך המאמר: לשאלת 'קבלת המצוות' על ידי מתגייר (בגיר) והרמב״ם: ירושלמי ציוני 03.09.15 21:59 28
             גם על העניין הזה מעיר הרב בספרו מלול דיגיטלי 05.09.15 22:30 30
  בהמשך לדיון הקודם, על עניין קבלת גרים המעוניינים להתגייר בגלל סיבה מסוימת מלול דיגיטלי 05.09.15 22:17 29
     תודה. אבל שאלתי היתה על משפט שכתבת של ביטול גיור קטין בדיעבד בניגוד לרצונו ירושלמי ציוני 06.09.15 00:13 31
         סלח לי אבל אתה מעוות את דבריי מלול דיגיטלי 06.09.15 01:30 32
             אז הבנתי אותך לא נכון, ובכל מקרה דבריך עכשיו יותר מרחיקי לכת: ירושלמי ציוני 06.09.15 05:58 33
                 סלח לי אבל גם פה לא הבנת את דבריי מלול דיגיטלי 06.09.15 07:48 34
                     יפה. ובדיוק בצומת הזו - גיור קטין לאם נכרייה - יש את הדעות השונות שהבאתי באשכול ירושלמי ציוני 06.09.15 08:06 35
                         גם ברשימת המתירים שהבאת, כמות המתירים לכתחילה ללא שהילד יתחנך לתורה ומצוות מלול דיגיטלי 06.09.15 09:51 36
                             לפי מה קבעת את דבריך כעת? ירושלמי ציוני 06.09.15 10:25 37
                                 בוא נבדוק: מלול דיגיטלי 06.09.15 12:20 38
                                     אין ביננו הרבה מחלוקות, ורוב המתירים - מתירים מלכתחילה: ירושלמי ציוני 06.09.15 17:50 39
                                         כמדומני מתיר כאשר בבית ובבית הספר מקבל חינוך לשמירת תורה ומצוות מלול דיגיטלי 06.09.15 18:52 40
                                             הנה ההלכה: מלול דיגיטלי 06.09.15 23:27 41
                                                 דעתו של הרב קריספין קרובה לזו של הרב אברהם סתיו במאמרו שבתגובה 6 ירושלמי ציוני 06.09.15 23:59 42
                                                 מקריאה נוספת יותר עירנית - נראה לי שאלה לא דברי הרב קריספין אלא הרב עובדיה יוסף. ירושלמי ציוני 07.09.15 07:16 43
                                                     אם אתה רוצה אני אצלם לך את ההלכה כדי שתראה מלול דיגיטלי 07.09.15 07:51 44
                                                         תודה, צדיק. ממש אין צורך. הרי איננו פוסקי הלכה; וכשלעצמי באשכול זה רק רציתי ירושלמי ציוני 07.09.15 08:04 45
                                                             בכל מקרה אבדוק היום ב''ה, אם הוא מביא את הרב עובדיה זצ''ל באחד מטעמיו מלול דיגיטלי 07.09.15 08:17 46
  מקורות שונים בסוגיית קבלת המצוות בגיור ירושלמי ציוני 22.09.15 10:44 47
  דברים מעניינים שאמר הרב עובדיה יוסף ז״ל על גיור (בכלל) בוועדת הפנים של הכנסת: ירושלמי ציוני 31.03.16 22:38 48
  מקרה מענין בו הרב ישראל רוזן פסק, במקרה של גיור של אם ובת יחדיו, שאף שגיור האם אינו תקף - ירושלמי ציוני 06.05.16 19:15 49
  מה הדין של ילד שגויר, ואשר בהגיעו לגיל מצוות - לא שומר מצוות? ירושלמי ציוני 08.05.16 13:25 50
     השאלה מהו 'מעשה גויות' נובע מהשאלה מהו ישראל: הסתופפות תחת כנפי השכינה, כבהר-סיני מייקי 08.05.16 14:45 51
         תודה על ההתייחסות; כאשר לעצם הענין אני סבור שאתה שוגה, בשני מישורים:- ירושלמי ציוני 08.05.16 16:15 52
             טכנית, אתה צודק: יש כח בי'ד להזיק. לכן הרמבם מביא פתיח וסיום, ולמעשה אומר לבתי-דין להיזהר מייקי 08.05.16 17:57 53
                 גם בגיור קטינים וגם בגיור בגירים יש גישות שונות מלכתחילה ירושלמי ציוני 08.05.16 18:31 54
                     יתכן ומותר לגיר קטנים. אך היכן בדברי הרמבם מצאתי שיקולים שמזכירים את שיקוליך ב-#17? מייקי 10.05.16 12:40 55
                         בעיני אתה מעלה פה שאלות מרתקות, שהן לצד (או לפני) הדיון בגיור עצמו ירושלמי ציוני 10.05.16 19:06 56
  הנה מקבץ גדול של מובאות בנושא גיור; החלק העוסק בגיור קטינים מתחיל בעמ' 130 ירושלמי ציוני 21.06.16 13:34 57
  דו''ח הגיור של משה ניסים (קיבל הסכמה, בין היתר, מהרב יעקב אריאל והרב חיים דרוקמן) ירושלמי ציוני 03.06.18 13:56 58
     עוד רבנים שבעד מתווה הגיור ירושלמי ציוני 23.07.18 23:03 59
  שאלה פרוצודורלית. זה לא אשכול קלאסי לפורום בית המדרש? Mr W 24.07.18 03:02 60
     זה נושא שהיה כאשר הבאתי הדברים מאוד אקטואלי. ומידי פעם הוא חוזר לכותרות ירושלמי ציוני 25.07.18 21:32 61
         תודה על המענה Mr W 30.07.18 22:11 62

     
ירושלמי ציוני לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 1.1.13
37159 הודעות, 304 מדרגים, 596 נקודות.  ראה משוב
יום חמישי כ''ח באב תשע''ה    10:34   13.08.15   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  1. והנה מאמר של הרב יגאל אריאל בנושא ''גיור קטינים'', המוסיף נופך מענין נוסף  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
לקוח מכאן: http://issuu.com/tzohar/docs/giyur_final

http://rotter.net/User_files/forum/55cc48491156101f.doc#

http://rotter.net/User_files/forum/55cc486913099318.pdf#



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ירושלמי ציוני לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 1.1.13
37159 הודעות, 304 מדרגים, 596 נקודות.  ראה משוב
יום ראשון א' באלול תשע''ה    12:14   16.08.15   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  4. בבב הפנה (באשכול בסקופים) למאמר ב'סרוגים' של הרב מרדכי אלתר, שכותרתו -  
בתגובה להודעה מספר 1
 
  
ערכתי לאחרונה בתאריך 16.08.15 בשעה 12:44 בברכה, ירושלמי ציוני
 
"גיור קטינים שלא שומרים מצוות אינו תופס"

http://www.srugim.co.il/118316-%D7%A4%D7%A1%D7%A7-%D7%92%D7%99%D7%95%D7%A8-%D7%A7%D7%98%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%9C%D7%90-%D7%A9%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%95-%D7%AA?di=1

אגב, אני מציע לקרוא במאמר זה את גם את התגובות - כי יש שם דו-שיח בין הרב אריאל לבין הרב אלתר.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ירושלמי ציוני לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 1.1.13
37159 הודעות, 304 מדרגים, 596 נקודות.  ראה משוב
אור ליום שני ב' באלול תשע''ה    19:24   16.08.15   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  5. והנה מאמרו של הרב רא''ם כהן, ראש ישיבת עתניאל - 'גיור קטין'  
בתגובה להודעה מספר 4
 
  
ערכתי לאחרונה בתאריך 16.08.15 בשעה 19:51 בברכה, ירושלמי ציוני
 
http://www.otniel.org/show.asp?id=28506

למאמר זה חשיבות גם בהיבט הבא:

במאמרו של הרב אלתר (תגובה מס' 4) הוא מביא את הדעות לכאן ולכאן בכל הנוגע לגיור קטינים בבית שאינו שומר מצוות, ומסביר מדוע יש לנקוט בשיטה לחומרה:
"אמנם כמובן שלא ניתן להתעלם שיש דעות המקילים, וכיוון דהוא דין דאורייתא, יש לנו לדון בדין זה, דין ספק דאורייתא לחומרא. ויש לראות את המתגיירים כספקות ואסורים בקהל, במחלוקת רגילה הכלל בדאורייתא שאין בידנו להקל, כאן שיש ראיות חזקות ותמיהות על דעת המקילים, לא שייך להקל" (ההדגשות הוספו).

אך הרב רא"ם כהן מביא דעות, כי "בתוס' מתרץ שכל גירות גר קטן אינה אלא מדרבנן ולחכמים יש כח לעקור דבר מן התורה בקום עשה" (ההדגשה הוספה); ומכל מקום, ספק בדין דרבנן - מקילים בו.

וראו מאמר נוסף של הרב רא״ם כהן - ״מחאת קטן שהתגייר״ - כאן:

http://www.otniel.org/show.asp?id=31532



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ירושלמי ציוני לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 1.1.13
37159 הודעות, 304 מדרגים, 596 נקודות.  ראה משוב
יום שני ב' באלול תשע''ה    08:21   17.08.15   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  6. 'העיון היומי' :-) והפעם מאמר הסוקר את עמדות הפוסקים שפורסם בתנחומין;  
בתגובה להודעה מספר 5
 
  
מאמרו של הרב אברהם סתיו - "גיור קטינים שהוריהם נשארים ביותם":

https://drive.google.com/file/d/0Bx9U2ftDJ9_wOXdaT201NVBaT0U/view

תמצית המאמר פורסמה כאן-

http://www.kipa.co.il/jew/61130.html

לשאלת הזכות או החובה לקטין (שלא צפוי שישמור מצוות בבגרותו) כותב המחבר:

"האם יהדות בלי שמירת מצוות היא זכות?

שאלה זו נידונה בפירוש רק בקרב אחרוני האחרונים. לראשונה התעוררה השאלה מתוך התופעה של נישואי תערובת, שיצרה מצב של ילדי נכרית שאביהם היהודי רוצה שיישארו יהודים, ובשלב מאוחר יותר היא התעוררה ביחס לאימוץ ילדי נכרים במשפחות יהודיות חילוניות. אפשר למצוא בדברי הפוסקים מחנות חלוקים בשאלה זו:

אין כאן זכות

ר' יצחק אלחנן מקובנא (מובא בשו"ת מטה לוי ח"ב סי' נה) כתב שהזכות היא דווקא כשהילד "יהיה יהודי ומחזיק ביהדות כראוי", ואילו "בנדון דידן דהאב יצא מהכלל והוא כמומר לכל התורה, ע"כ בכה"ג לא מיקריא זכות אלא חובה".

וכן כתב הזכר יצחק (ח"א סי' ב):

כיון דאנו יודעים, דיעבור בודאי על כל איסורין שבתורה כשיתגדל בבית כזה, א"כ אין זה זכות לו כי אם חובה".

וכן כתב השרידי אש (א, מו, וכעי"ז שם, סא):

התינוק שמתגייר אוכל אח"כ נבילות וטריפות וא"כ אין הגרות זכות לו, ואין בגרות כלום.

וכן כתב המנחת יצחק (ח"ג סי' צט):

היכא דמגדליהם אינם שומרים תו"מ, הרי לא יגדלו אותם ג"כ לתו"מ, מה זכות היא להם, אדרבה חובה היא להם.

וכן פסק גם בשו"ת חבצלת השרון (ח"א יו"ד, עה). כך נטה לומר גם הרב משה שטרנבוך (תשובות והנהגות ב, תקיב), וכך פסק גם הרב שאול ישראלי (משפטי שאול סי' לח). כך הכריע גם הרב אברהם שרמן (תוקף גיור קטין שהתחנך בחינוך חילוני, אורייתא יח, עמ' רח-ריח) וכתב שדבר זה מוסכם על כל הפוסקים, ולא זכר מכל המקורות שיובאו להלן.

יש כאן זכות

הרב יצחק יהודה שמלקיש, בשו"ת בית יצחק (יו"ד ח"ב סי' ק; אה"ע ח"א סי' כט) כתב:

דהוה זכות להגר, דאף שיענש מ"מ יש לו חלק לעולם הבא.

וכן פסק האחיעזר (ח"ג סי' כח) על פי הבית יצחק, וכן כתב הרב צבי הירש קאלישר (הו"ד בשו"ת רבי עזריאל הילדסהיימר ח"א יו"ד רכט):

ואין אנו ערבין זה לזה במה שאין יכולין למחות, אבל ערבין אנחנו זה לזה במה שיכולין לזכותם שלא לדחותם חלילה ועל כזאת קצת ראוי לומר פושעי ישראל פעמים עושין מצות כרמון.

והאגרות משה, אף שנסתפק בזה בתחילה (יו"ד א, קנח) הכריע כך לבסוף (אה"ע ד, כו):

וגם אף אם לא יתגדלו להיות שומרי תורה מסתבר שהוא זכות דרשעי ישראל שיש להם קדושת ישראל ומצותן שעושין הוא מצוה והעבירות הוא להם כשגגה הוא ג"כ זכות מלהיות נכרים.

וכן נקט בדברות משה (שבת סי' סד הע' יא) ש"מסתבר יותר שהוא זכות". וכן פסק הגרע"י (יביע אומר ח"ב אה"ע, ד) ש"על פי הדין מותר לגייר את הבנים". וכן כתב הרב נחום אליעזר רבינוביץ (שיח נחום יו"ד, סח): "ברור שעצם הגירות הוא זכות גדולה שהרי הוא נכנס תחת כנפי השכינה".

ספק

הרבנים יעקב עדס, יוסף שלום אלישיב ובצלאל זולטי הביאו בעיקר את המקורות המחמירים הנ"ל (פסקי דין רבניים ח"א עמ' 375-379) אך התלבטו האם נאמרו גם בדיעבד, ומסקנתם היא:

אין בידינו להכריע שהגירות לא חלה גם בדיעבד, שאפשר שזה גופא הוי זכות לו שנתחייב בתורה ומצוות ונדבק בזרעו של אברהם אבינו, ועל כל פנים לא יצא מידי ספק גר.

גם הרב ישראל רוזן (ואוהב גר, עמ' 163) השאיר את הדבר בספק."

גם ממקורות אלה נמצא, כי ענין לנו בפלוגתא שיש לגביה דעות לכאן ולכאן ולכאן



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ירושלמי ציוני לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 1.1.13
37159 הודעות, 304 מדרגים, 596 נקודות.  ראה משוב
אור ליום רביעי י''א באלול תשע''ה    20:39   25.08.15   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  23. ועוד מקור מענין מצאתי - מדברי הראשון לציון, הרב בן ציון עוזיאל ז''ל  
בתגובה להודעה מספר 6
 
  
הוא עוסק בשאלת גיור נשים נוכריות הנשואות ליהודים שאינם דתיים וגיור ילדיהן (פסקי עוזיאל: בשאלות הזמן, סימן סה), וכך הוא כותב:

"יש אחרים שאינם שומרי דת שבתות וי"ט ומאכלות אסורות ומצות עשה ול"ת, ואנחנו נבוכים איך לעשות כן רוצים הם לגייר בניהם ואת נשיהם וכפי הנראה עיקר חפצם הוא לגייר את הבנים ולגבי הנשים כשאנו אומרים להם איך יתכן שהנשים תהיינה גויות לגדל בנים יהודים אז הם אומרים שגם הנשים מוכנות להתגייר ואפשר שגם הנשים ניחא להן להיות בדת א' עם בעליהם ובניהן ולא נבדלות בדת.

והנה האנשים האלה אעפ"י שאינם שומרים דת ומצוות כנ"ל מ"מ אינם פוקרים לגמרי ואינם רוצים להבדל מתוה"ק ולהחשב מחוץ לדת ח"ו ובשם ישראל יכנו ולפי הנראה חפצים הם להכניס בניהם תחת כנפי השכינה מלב ונפש.

מכל האמור ומדובר תורה יוצאה שמותר ומצוה לקבל גרים וגיורות אעפ"י שידוע לנו שלא יקיימו כל המצות משום שסופם יבואו לידי קיומם ומצווים אנו לפתוח להם פתח כזה ואם לא יקיימו את המצות הם ישאו את עונם ואנו נקיים".

והוא ממשיך ומסביר דבריו, בין היתר, בצורך להילחם בתופעת ההתבוללות (השוו תגובה 17):

"ובדורנו זה אחראית וקשה מאד נעילת דלת בפני גרים לפי שהיא פותחת שערים רחבים ודוחפת אנשים ונשים מישראל להמיר דתם ולצאת מכלל ישראל או להטמע בגוים, ויש בזה משום אזהרת רז"ל: לעולם תהא שמאל דוחה וימין מקרבת (סוטה מ"ז)... מכל מקום לבניהם ודאי שאנו חייבים לקרבם לא מבעיא אם הם בני ישראלית שבניה הם ישראלים גמורים אלא אפילו אם הם בני גוייה הרי מזרע ישראל המה, ואלה הם בבחינת צאן אובדות, וירא אנכי שאם נדחה אותם לגמרי על ידי זה שלא נקבל את הוריהם לגרות נתבע לדין ויאמר עלינו: את הנדחת לא השיבותם ואת האובדת לא בקשתם (יחזקאל ל"ד) וגדולה היא תוכחה זאת מאותה התוכחה של קבלת גרים (יו"ד סי' רס"ה סעיף י"ב) ועל כגון זה נאמר: הוי מחשב הפסד מצוה כנגד שכרה ושכר עבירה כנגד הפסדה (אבות פ"ב מ"א). מטעם זה הנני אומר מוטב לנו שלא נסור מדברי רבותינו שמסרו הלכה זאת לפי ראות עיני הדיינים שכוונתם לשם שמים".



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ירושלמי ציוני לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 1.1.13
37159 הודעות, 304 מדרגים, 596 נקודות.  ראה משוב
אור ליום ראשון ט''ו באלול תשע''ה    23:11   29.08.15   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  25. והנה עמדות נוגדות של הרבנים אבינר ואמסלם (אך רק הרב אמסלם דן בגיור קטינים דווקא)  
בתגובה להודעה מספר 23
 
  
http://ladaat.info/article.aspx?artid=20815

ואני מביא את הדברים, כי בדברי הרב אמסלם יש אזכור של מקורות נוספים שלא הבאתי עד כה באשכול, בנוגע לגיור הקטינים (מהכיוון המקל):

"הבעיה האמיתית אחרת לגמרי, והיא כאשר נראה שהילד לכשיגדל לא ישמור תורה ומצוות האם כדאי ורשאין בית הדין לגיירו או לא?

בכתובות (דף י"א ע"א) אמר רב הונא גר קטן מטבילין אותו על דעת בית דין מאי קמ"ל ד"זכות הוא לו" וזכין לאדם שלא בפניו, ומכיון שטעם גירות קטן מטעם שזכות הוא לו, יש מהאחרונים שסוברים שאם יגדל לחיי חילון אין כאן זכות ועדיף שלא לגייר, זו דעת האדמו"ר מסאטמר כמו שמובא בספר טהרת יום טוב באריכות, אף כי לכולי עלמא אני מדגיש שוב, ברור שגיור הקטנים תקף ואינו מתבטל גם אם לא שמר מצוות.

אלא שכבר סייגו האחרונים את הדבר שרק אם יש "חשש גמור" שיחללו שבתות ויאכלו מאכלות אסורות שאז יכולים בית הדין שלא לקבלם וכמו שכתב בשו"ת יביע אומר ח"ב אה"ע (סי' ג') ע"ש, כלומר במקרה של חשש גמור (ולא אי ודאות או ספק) יכולים שלא לקבל (ולא שחייבים, או אסור להם לקבל) וכיוצא בזה כתב בשו"ת אחיעזר ח"ג (סי' כ"ח) וסיים את תשובתו שם בזו הלשון: ומכל מקום איני מוצא לנכון שירעישו ע"ז רבני הדור ולצאת במחאה גלויה נגד הגירות (כפי שעושה שוב ושוב ידידי הנ"ל) כי בעיני ע"ה זה כחילול השם ח"ו מה שאין מניחין להתגייר ובפרט הילדים שבאמת ע"פ הדין אפשר לגיירם, ושם הביא עוד מהבית יצחק (סי' כ"ט) שאף שיתנהג הקטן באיסור לכשיגדל מ"מ זכות היא לו הגירות ע"ש.

אבל בשו"ת איש מצליח יו"ד (סי' מ"ב) האריך להוכיח כי בגיור הקטן אפילו אם לא בטוח שישמור תו"מ אינו בגדר חוב (שאין חבין לאדם) אלא זכות, ואדרבא פתחנו לו פתח של מצוה לתת הבחירה בידו למחר כשיגדל, ואם יהיה יהודי למחצה דהיינו להאמין באל אחד ולאחוז במקצת מצוות, אבל נכשל בחילול שבתות וטרפות, ודאי אין זה בסוג מחאה כיון שמחזיק עצמו ליהודי ונוהג במקצת מנהגי יהדות.

וכיוצא בזה כתב בשו"ת שאלת יצחק (קוסובסקי) (סי' ל"ד) בענין גיור קטנים שההורים אינם שומרים מצוות ומחללים את השבת וגם בכשרות אינם נזהרים, אעפ"כ זכות הוא לו להדבק בישראל ולהתקדש בקדושתם, וידוע מה שאמרו חז"ל (עירובין י"ט) שפושעי ישראל מלאים מצוות כרמון ואין אור של גהינם שולט בהם ע"ש.

וכ"כ בשו"ת אגרות משה אה"ע (סי' כ"ו) וז"ל: אף אם לא יתגדלו להיות שומרי תורה ומצוות מסתבר שהוא זכות דרשעי ישראל יש להם קדושת ישראל ע"ש.

וגדולה מזו הקילו אחרונים רבים שאם האם מרוצה למול ולגייר בנה, י"ל דרשאין בית הדין אע"ג דנשארת נכרית, עיין שו"ת מהר"ם שיק (סי' רמ"ח) ושו"ת חבלים בנעימים ח"ד (סי' ל) ושו"ת עצי הלבנון (סי' ס"ד) ושו"ת משפט כתוב יו"ד (סי' כ"ז) ושו"ת תועפות ראם (סי' ט"ל) ושו"ת צאן יוסף (סי' ל"ג) ושו"ת מטה אהרן (יו"ד סי' י"א) ושו"ת מים חיים ח"ב (או"ח סי' קי"ז) ושו"ת פרחי כהונה יו"ד (סי' ל"ז) עש"ב, ברור שיש החולקים ומחמירים בזה, ולא ציינתים כאן, מפני שמטרתי להראות שרבים הפוסקים להקל בגיור הקטנים ושמעידים שכך גם נוהגים לפסוק.

וכלשון בעל ספר מליץ טוב בתשובה שהבאתי במקום אחר "ומפני תיקון העולם יש לגייר אותם הילדים שבלי ספק בבוא היום יתחתנו עם ישראל בלא גיור כלל, והמחמיר בגיורם נמצא מכשיל אחר כך את הרבים".

ואסיים רק בלשון הזהב של גאון המחשבה וההשקפה רבינו יוסף משאש בתשובתו להקל בגיור בשו"ת מים חיים ח"ב (סי' ק"ב) "ומי אשם בכל זה? הרבנים המתחסדים שאינם חכמים לראות את הנולד ואת תוצאות הזמן".

לכן ברור שמצוה גדולה להזדקק לגיור הילדים בעודם קטנים, לזכותם ולהכניסם תחת כנפי השכינה, למנוע מכשול לכשיגדלו, ולמנוע ולו במעט את חילול השם הנורא הנעשה בדורנו, וה' הטוב יכפר בעד המכשילים כל נסיון לפתרון..."



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
האינג'יניר לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 16.7.14
26032 הודעות, 119 מדרגים, 234 נקודות.  ראה משוב
יום חמישי כ''ח באב תשע''ה    15:26   13.08.15   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  2. תודה על ריכוז המקורות  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
אלמוני
חבר מתאריך 2.4.12
10161 הודעות
יום חמישי כ''ח באב תשע''ה    15:48   13.08.15   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  3. תודה על הסקירה המלומדת  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
495 לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 16.4.02
62849 הודעות, 191 מדרגים, 366 נקודות.  ראה משוב
יום שני ב' באלול תשע''ה    10:22   17.08.15   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  7. תודה! האם הכל הלכתי או שמא מעורבים כאן גם יצרים?  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
מזכיר אולי את תנורו של עכנאי וכו'


דאמר רבי יוחנן - לא חרבה ירושלים אלא על שדנו בה דין תורה



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ירושלמי ציוני לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 1.1.13
37159 הודעות, 304 מדרגים, 596 נקודות.  ראה משוב
אור ליום שלישי ג' באלול תשע''ה    19:32   17.08.15   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  8. לא קשור לדין הגיור דהיום, אבל 'בסביבה': מצ''ב מאמר מענין על גיור האדומים-  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
גיור המוני שנעשה על ידי יוחנן הורקנוס, בנו של שמעון התרסי (או שמעון הַתַּסִּי), בן מתתיהו הכהן, בראשית ימי החשמונאים.

כידוע יש מחלוקת האם היה זה גיור כפוי או לא, והדעות חלוקות והן מובאות במאמר; ככול הנראה רובו לא היה כפוי, או שהיתה כפיה בכך, שנתנו לאדומים ברירה - גיור או גירוש.
מכל מקום, גיור המוני - בוודאי שהוא היה.

http://rotter.net/User_files/forum/55d20c2f2b14acce.doc

('חתכתי' את המאמר לחלקו הרלוונטי. המקור כאן: http://lib.cet.ac.il/pages/printitem.asp?item=22415 ).



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ירושלמי ציוני לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 1.1.13
37159 הודעות, 304 מדרגים, 596 נקודות.  ראה משוב
יום ששי ו' באלול תשע''ה    09:11   21.08.15   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  19. היסטוריה והלכה: הלל הזקן וקירוב גרים תחת כנפי השכינה  
בתגובה להודעה מספר 8
 
  
״תנו רבנן: מעשה בנכרי אחד שבא לפני שמאי. אמר לו: כמה תורות יש לכם? אמר לו: שתיים, תורה שבכתב ותורה שבעל פה. אמר לו: שבכתב אני מאמינך ושבעל פה איני מאמינך; גיירני על מנת שתלמדני תורה שבכתב. גער בו והוציאו בנזיפה. בא לפני הלל, גייריה. יומא קמא (ביום הראשון) אמר לו: א"ב ג"ד. למחר אפיך ליה (הפך לו הסדר). אמר לו: והא אתמול לא אמרת לי הכי? אמר לו: לאו עלי דידי קא סמכת? דעל פה נמי סמוך עלי! (אם אתה סומך עלי, סמוך עלי גם בתורה שבעל פה)״.

״שוב מעשה בנכרי אחד שבא לפני שמאי, אמר לו: גיירני על מנת שתלמדני כל התורה כולה כשאני עומד על רגל אחת. דחפו באמת הבניין שבידו. בא לפני הלל, גייריה. אמר לו: דעלך סני לחברך - לא תעביד (מה ששנוא עליך, אל תעשה לחברך); זו היא כל התורה כולה, ואידך פירושה הוא - זיל גמור (והשאר פירוש הוא, לך ולמד)".

״מעשה בנכרי אחד שבא לפני שמאי. אמר לו: כמה תורות יש לכם? אמר לו: שתיים, תורה שבכתב ותורה שבעל פה. אמר לו: שבכתב אני מאמינך ושבעל פה איני מאמינך; גיירני על מנת שתלמדני תורה שבכתב. גער בו והוציאו בנזיפה. בא לפני הלל, גייריה. יומא קמא אמר לו: א"ב ג"ד. למחר אפיך ליה. אמר לו: והא אתמול לא אמרת לי הכי? אמר לו: לאו עלי דידי קא סמכת? דעל פה נמי סמוך עלי!״.

ובבלי מסופר, שכאשר נפגשו שלוש הגרים הללו יחד, הם קבעו: "קפדנותו של שמאי ביקשה לטורדנו מן העולם. ענוותנותו של הלל קירבנו תחת כנפי השכינה".



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ירושלמי ציוני לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 1.1.13
37159 הודעות, 304 מדרגים, 596 נקודות.  ראה משוב
יום חמישי י''ב באלול תשע''ה    09:58   27.08.15   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  24. מדרש יפה: וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן  
בתגובה להודעה מספר 19
 
  
"ואת הנפש אשר עשו בחרן" (בראשית יב, ה). אמר רבי אלעזר בן זימרא: אם מתכנסין כל באי העולם לברוא אפילו יתוש אחד אינן יכולין לזרוק בו נשמה, ואת אמר "ואת הנפש אשר עשו"? אלא אלו הגרים שגיירו. ואם כן שגיירו למה אמר "עשו"? אלא ללמדך שכל מי שהוא מקרב את העובד כוכבים ומגיירו כאלו בראו." (בראשית רבה, פרשה לט, יד)



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ירושלמי ציוני לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 1.1.13
37159 הודעות, 304 מדרגים, 596 נקודות.  ראה משוב
יום שלישי ג' באלול תשע''ה    09:15   18.08.15   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  9. מי אתם, הרבנים המתירים / המכשירים?  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
נטען בפני כי ׳משקלם׳ של הרבנים המתירים - סמכותם ההלכתית - אינה מרובה. האמנם?
ננסה לבחון זאת בימים הבאים.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ירושלמי ציוני לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 1.1.13
37159 הודעות, 304 מדרגים, 596 נקודות.  ראה משוב
יום שלישי ג' באלול תשע''ה    09:21   18.08.15   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  10. היום: על הרב חיים-עוזר גרודז'ינסקי, בעל השו''ת אחיעזר  
בתגובה להודעה מספר 9
 
  
מהויקיפדיה:
הרב חיים עוזר גרודזנסקי (ט' באלול תרכ"ג, 1863 - ה' באב ת"ש, 1940) היה מגדולי התורה בליטא בתקופה שקדמה לשואה, פוסק בולט בתקופתו, ונשיא מועצת גדולי התורה. השפיע רבות על דמותה של היהדות החרדית הליטאית.

מהויקישיבה:
רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי אב בית דין וילנא, מראשי הרבנים וגדולי הפוסקים באירופה בדור הקודם...
בשנת תרפ"ב, הוציא לאור את החלק הראשון של ספר השו"ת שלו, אחיעזר. החלק השני יצא בתרפ"ה והשלישי בתרצ"ט. פסקיו בספר זה נחשבים לפסקי יסוד בקרב הפוסקים שבאו אחריו, והספר נחשב עד היום לאחד מספרי השו"ת היסודיים.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ירושלמי ציוני לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 1.1.13
37159 הודעות, 304 מדרגים, 596 נקודות.  ראה משוב
אור ליום רביעי ד' באלול תשע''ה    23:59   18.08.15   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  12. הרב יצחק יהודה שמלקיש, בעל הבית יצחק:  
בתגובה להודעה מספר 10
 
  
מהויקיפדיה:
הרב יצחק יהודה שמלקיש (תקפ"ז-תרס"ה, 1905-1827) היה מרבני גליציה ונחשב לאחד מגדולי הפוסקים בדורו.‏ ראב"ד לבוב וכמחבר שו"ת "בית יצחק"...
חיבורו 'שו"ת בית יצחק' הכולל שישה חלקים ובתוספת חידושים פרסם אותו כאחד מגדולי הדור.

הויקיפדיה מצטטת דעות של אחרים עליו:
שו"ת "אגרות משה" (להרב משה פיינשטיין (עליו אפרט בהשך)), יורה דעה חלק ב סימן יד: "מגדולי גליציה"; "מנחת יצחק" (להרב יצחק יעקב וייס, רבה של העדה החרדית), חלק ה סימן צג: "מגדולי האחרונים".



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ירושלמי ציוני לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 1.1.13
37159 הודעות, 304 מדרגים, 596 נקודות.  ראה משוב
יום רביעי ד' באלול תשע''ה    07:01   19.08.15   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  13. הרב משה פיינשטיין, בעל האגרות משה  
בתגובה להודעה מספר 12
 
  
מהויקיפדיה:
הרב משה פיינשטיין (ז' באדר ה'תרנ"ה, 1895 – י"ג באדר ב' ה'תשמ"ו, 1986) היה מגדולי פוסקי ההלכה החרדים לאחר השואה, יושב ראש מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל בארצות הברית וראש מתיבתא תפארת ירושלים בניו יורק.

מהויקישיבה:
רבי משה פיינשטיין רב, פוסק, וראש ישיבה, מגדולי הפוסקים בדור האחרון. מחבר שו"ת "אגרות משה"...
בשנת תרצ"ז היגר לארצות הברית, ונחשב לאחד מגדולי הרבנים האורתודוכסים במדינה. שימש כראש ישיבת "תפארת ירושלים" בניו-יורק. עמד בראשות מועצת גדולי התורה באמריקה והיה מראשי ארגון הקהילות האותודוכסיות באמריקה (ה-OU). נפטר בתענית אסתר, י"ג באדר תשמ"ו, והובא לקבורה בארץ ישראל... בין המספידים היו הרב אלעזר מנחם מן שך- ראש ישיבת פוניבז', הרב דוד פוברסקי- ראש ישיבת פוניבז', הרב יצחק יעקב וייס- אב"ד של העדה החרדית, רבי מיכל פיינשטיין- אחיין הרב, הרב יהודה צדקה- ראש ישיבת פורת יוסף ורבי ראובן פיינשטיין.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ירושלמי ציוני לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 1.1.13
37159 הודעות, 304 מדרגים, 596 נקודות.  ראה משוב
יום רביעי ד' באלול תשע''ה    07:13   19.08.15   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  14. הרב יוסף שלום אלישיב  
בתגובה להודעה מספר 13
 
  
מהויקיפדיה:
הרב יוסף שלום אלישיב (מכונה הגרי"ש אלישיב, א' בניסן ה'תר"ע - כ"ח בתמוז ה'תשע"ב ; 10 באפריל 1910 - 18 ביולי 2012) היה תלמיד חכם אוטודידקט ופוסק הלכה נודע. לאחר פטירת הרב שך היה מנהיג הציבור הליטאי וכונה בו "מרן" ו"פוסק הדור".

מהויקישיבה:
הרב יוסף שלום אלישיב היה מגדולי פוסקי זמננו וממנהיגי הציבור הליטאי.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
שלומצי
חבר מתאריך 14.8.05
56840 הודעות
יום רביעי ד' באלול תשע''ה    08:52   19.08.15   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  15. לא הבנתי- אלו הרבנים המתירים?  
בתגובה להודעה מספר 14
 
  



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ירושלמי ציוני לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 1.1.13
37159 הודעות, 304 מדרגים, 596 נקודות.  ראה משוב
יום רביעי ד' באלול תשע''ה    10:07   19.08.15   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  16. אכן כן. אלו (ונוספים) הרבנים המתירים גיור לאם נוכריה.  
בתגובה להודעה מספר 15
 
  
ערכתי לאחרונה בתאריך 19.08.15 בשעה 10:21 בברכה, ירושלמי ציוני
 
ניקח למשל את דברי הרב יצחק יהודה שמלקיש, ב"בית יצחק" שצוטטו בראש האשכול. הוא קובע במפורש שזו זכות לקטין להפוך להיות יהודי - גם אם לא יגדל להיות שומר תורה ומצוות. הנה שוב דבריו, בפיצול ובהדגשות מבהירות:

הוא מתחיל בתיאור המצב: "הנה אם אביו רשע, מחלל שבת ואוכל טרפות, ואמו נכרית"

הוא ממשיך ומסיק כי במקרה זה - סביר שהקטין שגויר לא יהיה שומר מצוות: "בודאי הבן ג"כ (גם כן) יגדיל ויתחזק בדרך זה"

ואז הוא מציג את השאלה והקושי, שלכאורה זה לא יהיה זכות לקטין, ולכן אין לגיירו: "לכאורה אין זכות להולד"

ואף על פי כן הוא קובע, שזכות היא להיות יהודי (ולכן ממילא יש לגיירו): "דהוי זכות להגר, דאף שיענש מ"מ (מכל מקום) יש לו חלק לעוה"ב (לעולם הבא), משא"כ (משאין כן) אם ישאר נכרי"

בדומה, הרב פיינשטיין, באגרות משה, הבהיר כי זו זכות לקטין, וכי עדיף להיות יהודי שלא שומר מצוות על פני נוכרי (ולכן יש לגייר), כמצוטט בתגובה מס' 6:

"וגם אף אם לא יתגדלו להיות שומרי תורה מסתבר שהוא זכות דרשעי ישראל שיש להם קדושת ישראל ומצותן שעושין הוא מצוה והעבירות הוא להם כשגגה הוא ג"כ זכות מלהיות נכרים"

וכו' וכו' וכו'... מי שאומר שאלו פסיקות של רבנים 'לא נחשבים', כביכול, פשוט לא מדייק.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
המגיב
חבר מתאריך 9.9.14
16852 הודעות
אור ליום רביעי ד' באלול תשע''ה    20:24   18.08.15   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  11. לדעתי כן, כמו שהילד עובר ברית מילה בגיל 8 ימים בלי לבחור זאת  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  


''במקום שהצבא נכשל נשאר רק דיפלומטיה'' (ג'ורג' וושינגטון 1833)


            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ירושלמי ציוני לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 1.1.13
37159 הודעות, 304 מדרגים, 596 נקודות.  ראה משוב
יום חמישי ה' באלול תשע''ה    04:29   20.08.15   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  17. אבל למה לגייר קטינים?  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
עד כה האשכול הראה שיש גישות הלכתיות המאפשרות לגייר קטינים, גם אם האם עצמה נותרת נכריה ואפילו אם האב אינו דתי. אבל זה שהדבר אפשרי לא אומר שהוא כדאי. השאלה היא - למה לעשות זאת? ובכן-

לטוב או לרע - זה ויכוח אחר - חוק השבות איפשר לכ- 350-300 אלף עולים שאינם יהודים על פי ההלכה לעלות לישראל. בנים של אבות יהודים או נכדים של יהודים. זו המציאות. עימה עלינו להתמודד - גם אלה הסבורים שזו מציאות רעה, פועל יוצא של התנהלות לא ראויה ׳בייבוא גויים׳.

אנשים אלה שלובים לגמרי בחברה הישראלית. הם הולכים לבתי ספר יהודיים, מדברים עברית בלי מבטא, עושים צבא, לומדים באוניברסיטה... וכו׳.
על כן, אין בכלל ספק, שברבות השנים נשים (נכריות כנ״ל) רבות ימצאו בני זוג יהודיים; והם ימצאו בקבוצה זו את בכירות ליבם. זאת ועוד: ככול שלא נגייר את הקטינים - התופעה תלך ותחריף מידי דור, כאשר ירבו גויים ישראלים; שכן גיור הבגירים הוא בגדר טיפה בים. משהו כמו 5,000 איש בשנה.

לכן, כל מי שרוצה למנוע נישואי תערובת כאמור, צריך לשמוח על כל גיור כזה - אשר כמבואר לעיל באשכול זה, מתאפשר על פי ההלכה; ואפילו על פי פסיקות גדולי דור חרדיים. זה טוב למדינה, זה טוב לחברה בישראל, זה טוב לאנשים בהם מדובר.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ירושלמי ציוני לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 1.1.13
37159 הודעות, 304 מדרגים, 596 נקודות.  ראה משוב
יום ששי ו' באלול תשע''ה    00:43   21.08.15   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  18. גיור קטינים וטענת הגזענות  
בתגובה להודעה מספר 17
 
  
בצר להם, חלק מהמתנגדים לגיור קטינים טוענים, שעצם הרצון לגייר את הקטינים הללו נובע מגזענות, שכן - כך הטיעון - יש בכך ביטוי למחשבה ש״גוי נחות מיהודי״ (כדברי אחד הניקים ברוטר).

קל לראות שטענה זו צבועה היא, והמצב הוא כנראה הפוך: מי שלא רוצה להפוך את הקטינים ליהודי - מאשים את מי שמבקש לקבל אותם לחיקו - בגזענות... ודי לחכימא.

אך הצבעה על צביעות הטוען את הטענה עדיין איננה תשובה עניינית, שהיא זו:
א. מי שמבקש לקבל אדם לחיק היהדות - ודאי איננו גזען כלפי אותו אדם; נהפוך הוא: הוא מקרבו אליו ולא מרחיקו (כפי שהיה עושה גזען).
ב. הרצון להפוך את האנשים הללו ליהודים, לא נובע מרגש עליונות, כביכול, אלא הוא פשוט לטובת כל הנוגעים בדבר:
- הוא לטובת הקטין (שראינו שזכות היא לו);
- הוא לטובת הקטינים ובני זוגם העתידיים, שיוכלו להנשא (למשל) ללא קושי;
- הוא לטובת החברה בישראל, שכן הגיור יגביר את אחדותה, בכך שכולם יהיו בני הלאום היהודי ולא רק בעלי אזרחות ישראל,
והאחדות תגבר גם במניעת ביזוי האחר (דוגמת קבורת החללים הלא יהודיים בקבורה נפרדת);
- והוא לטובת הצביון היהודי של המדינה, במניעת נישואי תערובת (תגובה 17).



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ירושלמי ציוני לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 1.1.13
37159 הודעות, 304 מדרגים, 596 נקודות.  ראה משוב
יום שני ט' באלול תשע''ה    12:11   24.08.15   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  20. לשאלת תוקפם של גיורים בבתי דין פרטיים בישראל  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
בישראל פועלים בתי דין (אורתודוקסיים) לגיור, שלא ׳תחת כנפי׳ הרבנות הראשית. כזהו למשל בית הדין של הרב קרליץ בבני ברק, שתוקף גיורו נדון בבית הדין הרבני האזורי, ואשר תיאר את בית הדין של הרב קרליץ כ״בית הדין של הגר"נ קרליץ הינו בית דין ידוע ומוכר״.
http://www.daat.ac.il/daat/psk/psk.asp?id=715
וכן פועל בית הדין של הרבנים רוזן ופרל (בעיקר ללא אזרחים):
http://www.nrg.co.il/online/11/ART2/670/068.html
וכנראה עוד.

ממילא נשאלת השאלה, מה תוקפם של גיורים שנערכו בבתי דין אלה?. לענין זה יש להבחין בין שני מישורים שונים, המתייחסים לשאלה ׳לצורך מה׳ התוקף הנבחן:

א מבחינת הלאום היהודי והדת היהודית - הרי שגרים אלה הם יהודים לכל דבר וענין. מי שגויר כהלכה - הריהו יהודי; ואין בהלכה דרישה להכרת המדינה בגיור, על מנת להיות יהודי. עשוי להיות ספק האם הגיור נעשה כדין או לא, אך בהנחה שנעשה כדין - הוא תקף.

ב. מבחינת חוקי מדינת ישראל, נדרש אישור של הרב הראשי, שיכיר בגיור. לפי פקודת העדה הדתית (המרה), כדי שהגיור 'יתפוס' מבחינת המדינה - נדרש לו אישור של הרב הראשי. זו לשון סעיף 2 לפקודה:

"2. (1) אדם שהמיר את עדתו הדתית ורוצה כי תינתן נפקות חוקית לאותה המרה, יקבל מאת ראש העדה הדתית שאליה נספח, או מאת האדם שמינהו או הכיר בו ראשה של אותה העדה הדתית כראשו המקומי של סניף אותה העדה הדתית בשטח שבו הוא יושב, תעודת אישור, המעידה שנתקבל אל אותה העדה הדתית, ויודיע את העובדה לממונה על המחוז במחוז שבו הוא יושב.
(2) כשתנוח דעתו של הממונה על המחוז בדבר זהותו של המבקש ומשתוראה לו תעודת האישור המוזכרת בסעיף קטן (1), ירשום את דבר המרת העדה ויתן למבקש תעודת אישור על אותו רישום...״

וכפי שנראה מפסק הדין של בית הדין הרבני האזורי הנזכר לעיל - אלה האחרונים בוחנים עניינית את הגיור שנעשה בפועל; ובמקרים המתאימים - יאשרו את הגיור שנעשה בבית הדין ׳הפרטי׳.

מכל מקום, ולעניין הכרת המדינה בגיור (המישור השני) - למיטב ידיעתי, שאלת הכרת המדינה בגיורים בבתי דין פרטיים בישראל תלויה ועומדת להכרעה בבג״צ.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
אחד מהשורה לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 12.8.15
5205 הודעות, 101 מדרגים, 189 נקודות.  ראה משוב
אור ליום שלישי י' באלול תשע''ה    22:18   24.08.15   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  21. הערה קטנה- הזכות היא לא באיך הוא יגדל אלא בכך שהוא יהודי שזו זכות בפני עצמה.  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
גם אם הוא גדל בעולם חילוני ולא מקיים מצוות הוא תינוק שנשבה ומשום כך עצם יהדותו היא זכות.


אני לא שונא ערבים- אני אוהב יהודים!


            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ירושלמי ציוני לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 1.1.13
37159 הודעות, 304 מדרגים, 596 נקודות.  ראה משוב
אור ליום שלישי י' באלול תשע''ה    23:00   24.08.15   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  22. אני בהחלט מבין את הדברים ככתוב בכותרת תגובתך  
בתגובה להודעה מספר 21
 
  
או כפי שניסח זאת הרב פיינשטיין ז״ל:

"וגם אף אם לא יתגדלו להיות שומרי תורה מסתבר שהוא זכות דרשעי ישראל שיש להם קדושת ישראל ומצותן שעושין הוא מצוה והעבירות הוא להם כשגגה הוא ג"כ זכות מלהיות נכרים"

אני פחות בטוח שענין התינוק שנשבה קשור לעצם הגיור. יש לך מקור בענין זה, שאוכל ללמוד ממנו?



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ירושלמי ציוני לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 1.1.13
37159 הודעות, 304 מדרגים, 596 נקודות.  ראה משוב
יום שני ט''ז באלול תשע''ה    12:35   31.08.15   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  26. מצ''ב לינק למאמר הטוב ביותר בהלכות גיור שקראתי - 'ואין אחריותם עלינו?'  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
http://www.bmj.org.il/userfiles/akdamot/24/Adrei.pdf

אמנם המאמר לא עוסק בגיור קטינים דווקא (בשוליו יש התייחסות לנושא); ואולם הוא עושה שני דברים:

1. מציג את הגישות השונות בהלכה לענין הגיור; אפילו בנושאים כמו קבלת מצוות אצל מתגייר בגיר (מה פירוש קבלת המצוות? עד כמה זה תנאי לגיור? מה דין גיור 'למטרה'? ועוד - מסתבר שגם בנושאים אלה, ביגוד לרושם 'התקשורתי' שנוצר, יש גישות הלכתיות שונות).

2. מתבונן על הפלגתאות בהלכות הגיור 'במבט רחב'; ומעמיד אותו בהקשר של הפלגתאות הבסיסיות שבין העמדות החרדיות לבין העמדות של הציונות הדתית.

באמת מאמר מרתק, מלומד וכתוב בשפה שווה לכל נפש. הוא לא קצר, אך שווה את ההשקעה. אני ממליץ בחום.

לנוחות הקוראים, אולי בהמשך אציג בנפרד סוגיות שונות העולות הימנו



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ירושלמי ציוני לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 1.1.13
37159 הודעות, 304 מדרגים, 596 נקודות.  ראה משוב
יום חמישי י''ט באלול תשע''ה    00:23   03.09.15   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  27. נקודת ענין ראשונה מתוך המאמר: לשאלת 'קבלת המצוות' על ידי מתגייר (בגיר)  
בתגובה להודעה מספר 26
 
  
מקובל לומר, שהגיור כולל בחובו 'קבלת מצוות' על ידי המתגייר. המאמר סוקר ומביא אסמכתאות לשלוש גישות שונות בקשר לרכיב זה:

הראשונה, כי קבלת המצוות היא תוצאה אינהרנטית של הגיור; פשוט כי יהודי חב במצוות. אך שמהות הגיור באה לידי ביטוי ברצון להיות חלק מעם ישראל, והמילה והטבילה.

השניה, 'מחמירה' מעט יותר, כי הגר צריך לקבל על עצמו מצוות - במובן זה של ההכרה כי כל המצוות יחייבו אותו כיהודי; אך זאת אפילו אם אין לו כוונה לקיים איזו מהן. כלומר, 'הקבלה' - היא קבלת החובה.

השלישית, המחמירה והנהוגה בבתי הדין הרבניים - כי על בית הדין להשתכנע כי הגר מתכוון לקיים את כל המצוות הלכה למעשה.

כאמור, ניתן למצוא תימוכין הלכתיים לכל אחת מהגישות הללו; ולכן גם בנושא זה, התפיסה שמוכרים לנו, כאילו רק לגישה השלישית יש תימוכין - לא מציגה תמונה מלאה.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ירושלמי ציוני לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 1.1.13
37159 הודעות, 304 מדרגים, 596 נקודות.  ראה משוב
אור ליום ששי כ' באלול תשע''ה    21:59   03.09.15   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  28. נקודת ענין שניה מתוך המאמר: לשאלת 'קבלת המצוות' על ידי מתגייר (בגיר) והרמב״ם:  
בתגובה להודעה מספר 27
 
  
מכיוון שזהו קטע לא ארוך - אביא את הפיסקה במלואה:

״ראשונים ואחרונים עמדו כבר על כך שקשה מאוד להלום את דבריו של הרמב"ם, משנה תורה, הלכות איסורי ביאה, יג, יד-יז לפי השיטה שקבלת מצוות היא חלק אינהרנטי מהליך הגיור, ושאין הגיור תקף בלעדיו. הרמב"ם העלה את שאלת נישואיהם של שמשון ושלמה לנשים נוכריות ודחה כל אפשרות לומר שהן לא התגיירו קודם לנישואין: "אל יעלה על דעתך ששמשון המושיע את ישראל או שלמה מלך ישראל שנקרא ידיד ה' נשאו נשים נכריות בגיותן..." (הלכה יד). אם כך, מתעוררת כמובן השאלה כיצד זה שהן המשיכו לעבוד עבודה זרה ואף הסיטו לב בעליהן, על כך עונה הרמב"ם ומסביר שבתקופתם נמנע בית הדין מלקבל גרים משום החשש שמניעיהם של המתגיירים אינם טהורים: "בימי דוד שמא מן הפחד חזרו, ובימי שלמה שמא בשביל המלכות והטובה הגדולה שהיו בה ישראל חזרו, שכל החוזר מן הגוים בשביל דבר מהבלי העולם אינו מגירי הצדק" (הלכה טו), ולכן אותן הנשים התגיירו בבתי דין של הדיוטות: "ואף־על־פי כן היו הרבה מתגיירים בימי דוד ושלמה בפני הדיוטות" (שם). הגיורים הללו בבתי דין של הדיוטות תקפים ועל גיורם אמר הרמב"ם: "אל יעלה על דעתך... שנשאו נשים בגיותן". מיד בהמשך מסכם הרמב"ם את הדיון: "גר שלא בדקו אחריו או שלא הודיעוהו המצות ועונשן, ומל וטבל בפני שלשה הדיוטות - הרי זה גר ואפילו נודע שבשביל דבר הוא מתגייר, הואיל ומל וטבל יצא מכלל הגויים וחוששין לו עד שיתבאר צדקותו, ואפילו חזר ועבד עבודה זרה הרי הוא כישראל משומד שקידושיו קידושין ומצוה להחזיר אבידתו מאחר שטבל נעשה כישראל. ולפיכך קיימו שמשון ושלמה נשותיהן ואף־על־פי שנגלה סודן (שעבדו עבודה זרה)" (הלכה יז). מילה וטבילה - כן, קבלת מצוות - לא נזכרה. אף שנגלה סודן של נשות שלמה ושמשון, היותן עובדות עבודה זרה מלכתחילה, בכל זאת הרי הן כישראל. אכן, המגיד משנה והב"ח הסיקו מכאן ששיטת הרמב"ם היא שקבלת מצוות אינה מעיקרו של הליך הגיור.״



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
מלול דיגיטלי לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 11.1.12
10743 הודעות, 80 מדרגים, 156 נקודות.  ראה משוב
אור ליום ראשון כ''ב באלול תשע''ה    22:30   05.09.15   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  30. גם על העניין הזה מעיר הרב בספרו  
בתגובה להודעה מספר 28
 
  
"לפיכך לא קבלו בית דין גרים כל ימי דוד ושלמה. בימי דוד שמא מן הפחד חזרו, ובימי שלמה שמא בשביל המלכות והטובה והגדולה שהיו בה ישראל חזרו. שכל החוזר מן הגויים בשביל דבר מהבלי העולם אינו מגרי הצדק.
ואעפ"כ היו גרים הרבה מתגיירים בימי דוד ושלמה בפני הדיוטות, והיו ב"ד הגדול חוששין להם: לא דוחים אותם אחר שטבלו מכ"מ, ולא מקרבין אותן עד שתראה אחריתם. ולפי שגייר שלמה נשים ונשאן, וכן שמשון גייר ונשא, והדבר ידוע שלא חזרו אלו אלא בשביל דבר, ולא על פי ב"ד גיירום, חשבן הכתוב כאילו הן עכו"ם ובאיסורם עומדים ועוד שהוכיח סופן על תחלתן שהן עובדות כו"ם שלהן ובנו להן במות, והעלה עליו הכתוב כאילו הוא בנאן שנאמר אז יבנה שלמה במה. ע"כ.... ביאר הרמב"ם שבי"ד הדיוטות היו מגיירין אותם, ובדיעבד כולם גרים... מ"מ יוצא, דבדיעבד אם טבלו בפני שלשה נעשו כישראל, ואפילו חזרו ועבדו עבודה זרה הם כישראל מומר, דלכן קיימו שלמה ושמשון את נשותיהם אע"פ שנגלה סודן"

אני ימשיך ב"ה מאוחר יותר שם הרב מבאר גם דעות אחרות, אבל כמו שאתה רואה גר כזה הוא גר בדיעבד, אני לא יודע למה הרבנות צריכה לגייר אנשים בדיעבד, בפרט שגר שמתגייר לשם סיבה מסוימת יש ספק רב בגרותו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
מלול דיגיטלי לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 11.1.12
10743 הודעות, 80 מדרגים, 156 נקודות.  ראה משוב
אור ליום ראשון כ''ב באלול תשע''ה    22:17   05.09.15   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  29. בהמשך לדיון הקודם, על עניין קבלת גרים המעוניינים להתגייר בגלל סיבה מסוימת  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
פרק ה, סעיף ב' בספר מכתב שלמה העוסק בקבלת גרים:

"המצווה הנכונה, כשיבואו הגר או הגיורת להתגייר, בודקים את מניעיהם להתגייר: האם כוונתו לשם שמיים ע"מ להסתפח לנחלת ה', להצטרף לעם ישראל ולאמונתם, או שיש לו עילה ומניעים זרים - כגון שמא בגלל ממון שייטול או בשביל שררה שיזכה לה או מפני הפחד בא להיכנס לדת, ואם איש הוא, בודקים אחריו שמא נתן עיניו באישה יהודית, ואם אשה היא, בודקים שמא עיניה נתנה מבחורי ישראל. אם נמצא להם עילה, אין מקבלים אותם לכתחילה. אם לא נמצא להם עילה - מקבלים אותם."

זה לעניין גיור בגלל שאדם רוצה להתחתן עם גויה ולהיפך.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ירושלמי ציוני לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 1.1.13
37159 הודעות, 304 מדרגים, 596 נקודות.  ראה משוב
יום ראשון כ''ב באלול תשע''ה    00:13   06.09.15   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  31. תודה. אבל שאלתי היתה על משפט שכתבת של ביטול גיור קטין בדיעבד בניגוד לרצונו  
בתגובה להודעה מספר 29
 
  
כי אינו שומר מצוות.

באופן כללי - ברור שיש דעות שונות גם לגבי הנושא שכתבת עליו (ושאליו לא התייחסתי עדיין באשכול זה) על גיור למטרה.
כל הטענה שלי היא, שיש דעות מקילות לצד המחמירות; ומי שמציג תמונה חד-מימדית מחמירה בלבד - מטעה.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
מלול דיגיטלי לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 11.1.12
10743 הודעות, 80 מדרגים, 156 נקודות.  ראה משוב
יום ראשון כ''ב באלול תשע''ה    01:30   06.09.15   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  32. סלח לי אבל אתה מעוות את דבריי  
בתגובה להודעה מספר 31
 
  
אני טענתי שהגיור הוא בדיעבד, לא שהוא בטל.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ירושלמי ציוני לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 1.1.13
37159 הודעות, 304 מדרגים, 596 נקודות.  ראה משוב
יום ראשון כ''ב באלול תשע''ה    05:58   06.09.15   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  33. אז הבנתי אותך לא נכון, ובכל מקרה דבריך עכשיו יותר מרחיקי לכת:  
בתגובה להודעה מספר 32
 
  
כולא עלמא בדעה שמותר לגייר קטינים. מלכתחילה.
הויכוח הוא רק על הנסיבות שבהן ראוי לעשות זאת - מתי זה זכות לקטין.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
מלול דיגיטלי לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 11.1.12
10743 הודעות, 80 מדרגים, 156 נקודות.  ראה משוב
יום ראשון כ''ב באלול תשע''ה    07:48   06.09.15   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  34. סלח לי אבל גם פה לא הבנת את דבריי  
בתגובה להודעה מספר 33
 
  
כל הנידון בדיון הקודם סבב על גיור קטינים להורים גויים שאינם רוצים להתגייר או שהילד מתחנך בחינוך שאינו שומר תו"מ, לא על גיור כל קטין באשר הוא.

ברור לי שגיור קטין הוא לכתחילה, השאלה באילו מצבים, ואגב גם נושא זה הואלא כולי לעלמא אלא ישנם דעות מיעוט מרחיקות לכת כדבריך.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ירושלמי ציוני לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 1.1.13
37159 הודעות, 304 מדרגים, 596 נקודות.  ראה משוב
יום ראשון כ''ב באלול תשע''ה    08:06   06.09.15   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  35. יפה. ובדיוק בצומת הזו - גיור קטין לאם נכרייה - יש את הדעות השונות שהבאתי באשכול  
בתגובה להודעה מספר 34
 
  
יש המתירים, כי הם סבורים שזו זכות לקטין; ויש האוסרים, כי הם סבורים שזו לא זכות לו; ויש המכירים בגיור בדיעבד.

הכל כפי שהבאתי בראש האשכול ובתגובה 1 ובשרשור ממנה והלאה.

בסוף נסלק את האי-הבנות - ונגיע לאותה המסקנה



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
מלול דיגיטלי לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 11.1.12
10743 הודעות, 80 מדרגים, 156 נקודות.  ראה משוב
יום ראשון כ''ב באלול תשע''ה    09:51   06.09.15   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  36. גם ברשימת המתירים שהבאת, כמות המתירים לכתחילה ללא שהילד יתחנך לתורה ומצוות  
בתגובה להודעה מספר 35
 
  
או לכאלו המתירים בדיעבד, הוא מיעוט שבמיעוט - בטח ביחס לאוסרים.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ירושלמי ציוני לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 1.1.13
37159 הודעות, 304 מדרגים, 596 נקודות.  ראה משוב
יום ראשון כ''ב באלול תשע''ה    10:25   06.09.15   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  37. לפי מה קבעת את דבריך כעת?  
בתגובה להודעה מספר 36
 
  
זה לא עולה מדברי רוב המצוטטים לעיל.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
מלול דיגיטלי לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 11.1.12
10743 הודעות, 80 מדרגים, 156 נקודות.  ראה משוב
יום ראשון כ''ב באלול תשע''ה    12:20   06.09.15   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  38. בוא נבדוק:  
בתגובה להודעה מספר 37
 
  
1. כנראה שסובר לשיטתך, אם כי לא מצאתי את המקור למלא לבדיקה.

2. הסיפא של דבריו אינה מעידה כי דבריו הם לכתחילה, אבל לדעתו אין לעשות על כך רעש בגלל עמי ארצות כמו התקשורת בימינו.

3. הרב מתייחס שם לתלמידים שהתגיירו בבתי דין רפורמים ולומדים בתלמודי תורה חרדיים, האם ניתן להכשיר את גיורם. גם שם נראה כי הרב מכשיר לאחר מעשה ולא מתיר זאת לכתחילה.

4. פה הרב פיינשטיין בכלל מתעסק בגר שחי בין הגויים ולא ידע להבדיל בין אסור למותר כתינוק נשבה ולכין מציין שאולי יש להתיר מכיוון שתינוק שגדל אצל הורים שאינם שומרים תו"מ יעשה שגגות ואז זה יהיה לו פחות חמור, אבל גם בסיפא הוא מסייג שצריך עיון ולו נראה שיותר לזכות.

5. גם הרב אלישיב מסייג כאן שזה מאוד תלוי בהבנת הזוכה ואם הוא רואה בכך זכות.

6. מכריעים שזה בדיעבד והוא לא יצא מספק גר.

7. גם הרב עובדיה מכריע שלא לגייר גרים כאלו ואם כבר גיירו בדיעבד הוי גיור.

אני ישתדל להתייחס לשאר יותר מאוחר, ולהביא רשימה של רבנים הסוברים אחרת, אם כי גם הרבנים המתירים פה מתירים לרוב בשאלות אישיות, בדיעבד ובמקרים שהנער עובר חינוך של תו"מ.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ירושלמי ציוני לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 1.1.13
37159 הודעות, 304 מדרגים, 596 נקודות.  ראה משוב
יום ראשון כ''ב באלול תשע''ה    17:50   06.09.15   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  39. אין ביננו הרבה מחלוקות, ורוב המתירים - מתירים מלכתחילה:  
בתגובה להודעה מספר 38
 
  
1. אני מסכים שהבית יצחק (הרב יצחק יהודה שמלקיש) מתיר מלכתחילה.

2. אני מסכים שהאחיעזר (הרב חיים-עוזר גרודז'ינסקי) גם מתיר מלכתחילה; הסיפא של דבריו לא קשור לדין גיור כשלעצמו.

4-3. אגרות משה (הרב משה פיינשטיין) - אכן, כפי שציינת, בתחילה התלבט, אך לבסוך הכריע ללא ספק להתיר מלכתחילה (ראה ציטוט דבריו בתגובה 6: "וגם אף אם לא יתגדלו להיות שומרי תורה מסתבר שהוא זכות דרשעי ישראל שיש להם קדושת ישראל ומצותן שעושין הוא מצוה והעבירות הוא להם כשגגה הוא ג"כ זכות מלהיות נכרים").

5. הרב אלישיב - לענ"ד אתה קורא אותו לא נכון. הוא מתיר מלכתחילה, ומציין בין הנימוקים, שכאשר יבגר הקטין - יוכל למחות.

6. פד"ר א' עמ' 375 - אני מסכים שרק בדיעבד (נושא הספק גר עובד כאן לכיוון ההפוך: הם אומרים שלכל הפחות הוא ספק גר).

7. הרב עובדיה יוסף - אני מסכים שרק בדיעבד.

8. הרב מרדכי הורביץ - מפורש שמלכתחילה, אם אביו מביאו לגיור.

9. הרב נחום רבינוביץ - בוודאי מלכתחילה.

אגב, מענין אותי לדעת מה הרב קריספין כתב על כך בספרו אותו ציטטת בתחילת דבריך כאן - מה עמדתו בענין גיור קטינים לאם נכרייה? מתיר? מכיר בדיעבד? לא מקבל?



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
מלול דיגיטלי לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 11.1.12
10743 הודעות, 80 מדרגים, 156 נקודות.  ראה משוב
יום ראשון כ''ב באלול תשע''ה    18:52   06.09.15   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  40. כמדומני מתיר כאשר בבית ובבית הספר מקבל חינוך לשמירת תורה ומצוות  
בתגובה להודעה מספר 39
 
  
לעניות דעתי כפי דעת הרב עובדיה זצ"ל, אם כי אני מודה שעדיין לא יצא לי לעיין בעומק טעמיו.

אני אשתדל לצטט ב"ה כשאהיה מול הספר.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
מלול דיגיטלי לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 11.1.12
10743 הודעות, 80 מדרגים, 156 נקודות.  ראה משוב
אור ליום שני כ''ג באלול תשע''ה    23:27   06.09.15   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  41. הנה ההלכה:  
בתגובה להודעה מספר 40
 
  
"ישראל שנולדו לה בנים מן הנוכרית, ובא לפנינו בבקשה לגייר את בניו הקטנים מהנכרית במילה וטבילה כדת - מעיקר הדין אפשר לקבל את הבנים ולגיירם, אחרי שבי"ד מוודא שיגדלו לשמירת תו"מ בביתם ולחינוך תורני, ובתנאי שהאם מסכימה לכך מרצונה הטוב, או שהיא עצמה מביאתם לגרות בלא שום אונס כלל. וכ"ז משום שהבנים מתייחסים אחר אמם הנכרית, ולא אחר אביהם היהודי.
אמנם אם הבן דר עם אמו הנכרית הנשארת בנוכריותה הדבר רחוק, שהבן יגדל לחיי תורה ומצוות, אחרי שיינק דעות זרות משדי אמו נוכרית. ויאכל בישולי נוכרים כל ימים, וכיצד ישמור שבתות וימים טובים פסח ושאר מצוות כיוצ"ב לאין קץ. ועיין עוד במה שכתבנו בפרק ה ה"ה, שם הכ"ו ובסמוך בפרקנו סוף ה"ו."(פרק ח', הלכה ד', ס"ק א')



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ירושלמי ציוני לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 1.1.13
37159 הודעות, 304 מדרגים, 596 נקודות.  ראה משוב
אור ליום שני כ''ג באלול תשע''ה    23:59   06.09.15   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  42. דעתו של הרב קריספין קרובה לזו של הרב אברהם סתיו במאמרו שבתגובה 6  
בתגובה להודעה מספר 41
 
  
תודה רבה - על הטרחה ועל ההגינות



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ירושלמי ציוני לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 1.1.13
37159 הודעות, 304 מדרגים, 596 נקודות.  ראה משוב
יום שני כ''ג באלול תשע''ה    07:16   07.09.15   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  43. מקריאה נוספת יותר עירנית - נראה לי שאלה לא דברי הרב קריספין אלא הרב עובדיה יוסף.  
בתגובה להודעה מספר 41
 
  
אני טועה?



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
מלול דיגיטלי לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 11.1.12
10743 הודעות, 80 מדרגים, 156 נקודות.  ראה משוב
יום שני כ''ג באלול תשע''ה    07:51   07.09.15   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  44. אם אתה רוצה אני אצלם לך את ההלכה כדי שתראה  
בתגובה להודעה מספר 43
 
  
אולי הוא מצטט אותו מילה במילה, ניתן להשוות בין הטקסטים בכדי להיות בטוח.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ירושלמי ציוני לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 1.1.13
37159 הודעות, 304 מדרגים, 596 נקודות.  ראה משוב
יום שני כ''ג באלול תשע''ה    08:04   07.09.15   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  45. תודה, צדיק. ממש אין צורך. הרי איננו פוסקי הלכה; וכשלעצמי באשכול זה רק רציתי  
בתגובה להודעה מספר 44
 
  
לראות, שאכן יש גישות שונות לכאן ולכאן; ולכן טוב יהיה אם השיח יהיה יותר ענייני ופחות דמגוגי - כפי שאנחנו ניהלנו פה.

ואגב, במובן מסוים לבטי (על זהות הכותב) רק מראים שהפערים עשויים להיות הרבה פחות דרמטיים מהמוצג בדרך כלל.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
מלול דיגיטלי לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 11.1.12
10743 הודעות, 80 מדרגים, 156 נקודות.  ראה משוב
יום שני כ''ג באלול תשע''ה    08:17   07.09.15   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  46. בכל מקרה אבדוק היום ב''ה, אם הוא מביא את הרב עובדיה זצ''ל באחד מטעמיו  
בתגובה להודעה מספר 45
 
  



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ירושלמי ציוני לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 1.1.13
37159 הודעות, 304 מדרגים, 596 נקודות.  ראה משוב
יום שלישי ט' בתשרי תשע''ו    10:44   22.09.15   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  47. מקורות שונים בסוגיית קבלת המצוות בגיור  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
http://rotter.net/User_files/forum/560106e825f51569.pdf#



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ירושלמי ציוני לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 1.1.13
37159 הודעות, 304 מדרגים, 596 נקודות.  ראה משוב
יום חמישי כ''א 'באדר ב תשע''ו    22:38   31.03.16   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  48. דברים מעניינים שאמר הרב עובדיה יוסף ז״ל על גיור (בכלל) בוועדת הפנים של הכנסת:  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
ערכתי לאחרונה בתאריך 31.03.16 בשעה 23:58 בברכה, ירושלמי ציוני
 
"למרות כל ההסתייגות הזאת, איש שבא להתגייר לשם אישות, חל לגביו שינוי בדורות שלנו והחכמים ערים להתפתחות החדשה. בעבר היתה כל אומה דבקה באומתה; לא יכול היה גוי להתחתן עם בת ישראל ולהיפך; כולם היו שומרי מסורת. רק בדורות האחרונים, לאור התפתחות הדמוקרטיה וחופש הפרט, יכולים אנשים לעשות מעשה, ואם לא יחתנו אותם עפ"י התורה – הם ממשיכים לחיות יחד כבעל ואשה. כשאיש חי כך עם גויה והיא באה אח"כ להתגייר, רואים אותם כך; אם לשם אישות בלבד – הרי הוא כבר ממילא חי אתה – מכאן שהבקשה לגיור היא לשם שמיים. יש כאן אפוא התפתחות לטובה.

גדולי התורה בדורות האחרונים נחלקו בשאלה זו. כמה מרבני אשכנז מחמירים יותר בענין זה לעומתם יש רבים שהם מתירים למעשה רוב דייני ישראל היום מקבלים את השינוי הזה, ולכן גם כשיודעים שהאשה שבאה להתגייר באה לשם הענין של אישות – מקבלים אותה"

פרוטוקול ישיבה מס' 230 של ועדת הפנים ואיכות הסביבה, הכנסת ה-8, (16.11.1976), עמ' 3 -
כפי שצוטט בפיסקה 7 לפסק דינו של השופט הנדל בבג"ץ 7625/06

ובהמשך:

"תמיד היו לנו מחלוקות בין בית שמאי ובית הלל, אלו מחמירים ואלה מקילים. זה היסוד לכך שבבתי דין מסוימים יש חומרות ואילו באחרים מקילים"



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ירושלמי ציוני לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 1.1.13
37159 הודעות, 304 מדרגים, 596 נקודות.  ראה משוב
יום ששי כ''ח בניסן תשע''ו    19:15   06.05.16   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  49. מקרה מענין בו הרב ישראל רוזן פסק, במקרה של גיור של אם ובת יחדיו, שאף שגיור האם אינו תקף -  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
גיור הבת תקף, שכן -

"שאלה נוספת בפנינו: האם גיורה של הבת תקף מכח גיורה בשעתו על דעת בי"ד, למרות שהוא נעשה בזיקה לגיור האם שתקפו בטל? יש לציין כי כיום הבת כבר גדולה.

1. אין מקום לדון בביטול הגיור מצד הטעיית בית הדין הפוגמת בקבלת המצוות, שכן בקטינים אין מעמד של קבלת מצוות. גיור הקטנה היה מכח 'זכייה', ועובדת היות הגיור 'זכות' היא נתון אובייקטיבי, ובית הדין החליט לזכות את הקטינה בגיור.

2. לא מצינו שבי"ד יוכל לאחר זמן להתחרט ולבטל את הגיור משום שהקטין לא ענה על ציפיותיו (בין במזיד בין בשינוי נסיבות סביבתיות) בקשר להתנהגותו היהודית.

3. כיו"ב לא מצינו שבי"ד יכול להתנות (למשל חינוך דתי, אי נסיעה בשבת וכיו"ב) ואם התנאי לא יקויים - הזכייה 'על דעתם' בטלה, משום שדעתם היתה 'על תנאי'.

4. כדמות ראיה לכך יש להביא מההלכה שהקטין בעצמו יכול למחות כשהגדיל, אלא א"כ נהג מנהג יהודית (יש ששללו זכות מחאה זו אם הובא לבי"ד ע"י אביו או אמו). ומדוע לא נאמרה מחאה כזו לביה"ד שיראה מה אחריתו, ומדוע הורע כוחם מכוחו?

5. אינני רואה כמעט שום מקרה שבו הגיור ע"ד בי"ד יוכל להיחשב הטעייה עד כדי ביטולו מצד 'אונאת בי"ד'. למשל, גם במקרה שבי"ד סברו שהאב יהודי והתברר שלא כן, גם אז מסופקני מאד האם הגיור ע"ד בי"ד יתבטל רטרואקטיבית משום שהוטעו. מ"מ, ביטול רטרואקטיבי יכול להעלות על הדעת אם תתברר עובדה כלשהי ביחס לקטין עצמו שהיתה כבר בעת גיורו. כל 'עובדה עתידית' שלא היתה בשעת ה'זכיה ע"ד בי"ד' - איננה יכולה לשמש עילה לביטול מכח הטעייה ואונאה.

6. העובדה שגיורה של האם התבטל עתה - כלפי הבת זו 'עובדה עתידית', ולכן איננה פוגמת בזכיית הגיור לה ע"ד בי"ד. תמיד נוצרות עובדות אשר לוּ היו הדיינים בני נביאים לא היו זוכים לו/לה ע"ד בי"ד. אעפי"כ לא מצינו 'חרטות בי"ד' כאלו.

7. בנד"ד הבת ממשיכה ללמוד בחינוך דתי, ובודאי לא מחתה בהגיעה לגדלות, לכן אין לענ"ד אפי' עילת ספק לבטל את גיורה.

מסקנה: גיורה של הבת תקף לחלוטין, ולא בתורת ספק."

http://www.zomet.org.il/?CategoryID=263&ArticleID=254#_ftnref18



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ירושלמי ציוני לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 1.1.13
37159 הודעות, 304 מדרגים, 596 נקודות.  ראה משוב
יום ראשון ל' בניסן תשע''ו    13:25   08.05.16   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  50. מה הדין של ילד שגויר, ואשר בהגיעו לגיל מצוות - לא שומר מצוות?  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
הרב אבינר חיווה דעתו, כי במצב זה הגיור פוקע: "ילד שמתגייר על ידי הוריו, אם אינו שומר תורה ומצוות, אז בגיל בר מצוה, גיורו פוקע"
http://rotter.net/forum/scoops1/311671.shtml

הרב אברהם סתיו חולק:
http://www.srugim.co.il/117558-%D7%A2%D7%9C-%D7%9E%D7%94-%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%A1%D7%A1%D7%AA-%D7%A7%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%AA%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%90%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%A8-%D7%AA%D7%92%D7%95%D7%91%D7%94

"כיצד הסיק מכך הרב אבינר שכאשר הילד אינו מקיים מצוות הגיור בטל? ובכן, הרב אבינר מבין כי אי-קיום-מצוות שקול למחאה כנגד עצם הגירות. ואכן, כך אפשר אולי להבין בדברי התוספות ישנים (על הגמרא שם), שכתבו שהמחאה יכולה להיעשות כאשר הילד נוהג ב"מנהג גיות". הרב אבינר סבור שכאשר הילד אינו מקיים מצוות הרי שהוא נוהג "מנהג גיות" ומפקיע את הגירות. וכך באמת כתב הרב אברהם שרמן ובשל כך הוא סבור שגיורים אלו פסולים.

קל לראות כי פרשנות זו בדברי התוספות-ישנים אינה הכרחית. שהרי "מנהג גויות" עניינו בפשטות התנהלות של התכחשות מוחלטת ליהדות, ואין הדבר כן בילד שהתגייר ושומר על זיקה ליהדות גם אם אינו מקפיד על כל תג ותג.

אך חשוב יותר לשים לב לכך שדברי התוספות-ישנים הם דעת מיעוט זניחה בראשונים. רש"י והרי"ד (על הגמרא שם) כתבו בפירוש שמחאה היא דווקא כאשר הילד אומר בפירוש שאינו רוצה בגירות, וכן מוכח גם מדברי הרשב"א והריטב"א. משום כך כבר כתב הרב משה שטרנבוך (שו"ת תשובות והנהגות ב, תקיב) שלדעת רוב הפוסקים אין הגירות מתבטלת כאשר הילד אינו שומר מצוות, וכן כתבו רוב-ככל הפוסקים האחרונים (שו"ת אחיעזר ג, כח; ציץ אליעזר טז, סא ועוד). שיקול נוסף בהקשר זה מופיע בדברי המהרש"ם (ו, קט), שהתייחס למציאות דומה מאד לזו שבה אנו חיים כיום: "מה שאבותיהם מרגילים אותם לכתוב בשבת קודש וכדומה,אין זה מחאה כי מעשה אבותיהם בידיהם ואומרים מותר וכתינוק שנשבה בין העכו"ם דמי".

כל זאת מבלי להזכיר את דברי החתם סופר (יו"ד רנג) שנפסקו להלכה (פת"ש יו"ד רסח, ח; אג"מ יו"ד א, קסב), שכתב שאם הורי הילד מבקשים שיתגייר (ואין הוא עושה זאת בניגוד לרצונם), אין הוא יכול לבטל את הגירות אפילו כשהוא מוחה בפירוש. ממילא, כל הדיון כלל אינו רלבנטי בימינו, כאשר הגיור נעשה תמיד ברצון ההורים.

סיכומו של דבר, הרב אבינר הניח בדבריו כדבר פשוט שאם הילד לא ישמור מצוות בגדלותו תתבטל הגירות. אך כאשר מתבוננים בדברי הפוסקים לאורך הדורות רואים כי מדובר לכל היותר בהבנה אפשרית של דעת יחיד דחויה, שהמייצג שלה כיום הוא הרב אברהם שרמן, שפסל כזכור גם את כל גיורי הרב דרוקמן בטענה שהוא רשע ופסול לדון".



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
מייקי לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 2.5.14
5567 הודעות, 43 מדרגים, 82 נקודות.  ראה משוב
יום ראשון ל' בניסן תשע''ו    14:45   08.05.16   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  51. השאלה מהו 'מעשה גויות' נובע מהשאלה מהו ישראל: הסתופפות תחת כנפי השכינה, כבהר-סיני  
בתגובה להודעה מספר 50
 
  
ערכתי לאחרונה בתאריך 08.05.16 בשעה 14:54 בברכה, מייקי
 
רמב"מ הלכות איסורי ביאה פרק י"ג הלכות א-ה:
(א) בשלושה דברים נכנסו ישראל לברית: במילה וטבילה וקרבן. (ב) מילה היתה במצרים, כשנאמר: "כל ערל לא יאכל בו" (שמות יב מח). מל אותם משה רבנו, שכולם ביטלו ברית מילה במצרים חוץ משבט לוי. ועל זה נאמר: "ובריתך ינצרו" (דברים לג ט). (ג) וטבילה היתה במדבר קודם מתן תורה, כשנאמר: "וקדשתם היום ומחר וכבסו שמלתם" (שמות יט י). וקרבן כשנאמר: "וישלח את נערי בני ישראל ויעלו עלת" (שמות כד ה) – על ידי כל ישראל הקריבום.
(ד) וכן לדורות, כשירצה הגוי להכנס לברית ולהסתופף תחת כנפי השכינה, ויקבל עליו עול תורה, צריך מילה וטבילה והרצאת קרבן. ואם נקבה היא טבילה וקרבן, שנאמר: "ככם כגר" (במדבר טו טו) – מה אתם במילה וטבילה והרצאת קרבן, אף הגר לדורות במילה וטבילה והרצאת קרבן. (ה) ומה הוא קרבן הגר? עולת בהמה, או שתי תורים או שני בני יונה; ושניהם עולה. ובזמן הזה שאין שם קרבן – צריך מילה וטבילה. וכשיבנה המקדש יביא קרבנו.

https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A8%D7%9E%D7%91%22%D7%9D_%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%99_%D7%91%D7%99%D7%90%D7%94_%D7%99%D7%92

קבלת עול תורה היא חלק מהותי בגיור, לא רק הכרחי וקריטי. בולשון הרמבם: "לדורות, כשירצה הגוי להכנס לברית ולהסתופף תחת כנפי השכינה, ויקבל עליו עול תורה צריך מילה וטבילה"


החכם, עיניו בראשו. השוחד - יעוור עיני חכמים.


            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ירושלמי ציוני לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 1.1.13
37159 הודעות, 304 מדרגים, 596 נקודות.  ראה משוב
יום ראשון ל' בניסן תשע''ו    16:15   08.05.16   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  52. תודה על ההתייחסות; כאשר לעצם הענין אני סבור שאתה שוגה, בשני מישורים:-  
בתגובה להודעה מספר 51
 
  
ראשית, הדיון כאן הוא בענין גיורי קטינים, ובענין גיורי קטינים אין ענין של קבלת התורה, אלא רק השאלה האם זו זכות לו, אם לאו. לא מצפים מתינוק בן שנה לקבל את התורה.
העובדה שזה המצב ההלכתי שזורה לכל אורך האשכול, מלן ראשיתו ועד לתגובה 49 (ציטוט הרב רוזן: "בקטינים אין מעמד של קבלת מצוות. גיור הקטנה היה מכח 'זכייה', ועובדת היות הגיור 'זכות' היא נתון אובייקטיבי").

שנית, גם ביחס לגיורי בגירים - דווקא עמדת הרמב"ם מקילה יותר. עין זה עולה מהסבריו ביחס לנשות שלמה ושמשון - הגיור שלהן תופס, אפילו שהתגיירו למען דבר, ולא התכוונו באמת לשמור מצוות. ובלשונו (הלכות איסורי ביאה פרק יג, י - יד):

״אל יעלה על דעתך ששמשון המושיע את ישראל, או שלמה מלך ישראל שנקרא ידידיה, נשאו נשים נוכרייות, בגיותן--אלא סוד הדבר, כך הוא:...

גר שלא בדקו אחריו, או שלא הודיעוהו המצוות ועונשן, ומל וטבל בפני שלושה הדיוטות--הרי זה גר: ואפילו נודע שבשביל דבר הוא מתגייר--הואיל ומל וטבל, יצא מכלל הגויים; וחוששין לו, עד שיתבאר צדקותו. אפילו חזר ועבד עבודה זרה--הרי הוא כישראל משומד, שקידושיו קידושין; ומצוה להחזיר אבידתו, מאחר שטבל נעשה כישראל. ולפיכך קיים שמשון ושלמה נשותיהן, ואף על פי שנגלה סודן״.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
מייקי לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 2.5.14
5567 הודעות, 43 מדרגים, 82 נקודות.  ראה משוב
יום ראשון ל' בניסן תשע''ו    17:57   08.05.16   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  53. טכנית, אתה צודק: יש כח בי'ד להזיק. לכן הרמבם מביא פתיח וסיום, ולמעשה אומר לבתי-דין להיזהר  
בתגובה להודעה מספר 52
 
  
ערכתי לאחרונה בתאריך 08.05.16 בשעה 18:34 בברכה, מייקי
 
המרצה שלי בשפת התוכנה C היה אומר שהקומפיילר של C (שאין בו תנאים והגנות פנימיות כמו שפות אחרות) מאפשר לך להרוס כאוות נפשך...

לשון הרמבם, הלכות איסורי ביאה פרק יג:
(יד) אל יעלה על דעתך ששמשון המושיע את ישראל, או שלמה מלך ישראל שנקרא "ידידיה", נשאו נשים נוכריות בגיותן. אלא סוד הדבר כך הוא: שהמצוה הנכונה כשיבוא הגר או הגיורת להתגייר – בודקין אחריו שמא בגלל ממון שיטול, או בשביל שררה שיזכה לה, או מפני הפחד, בא להכנס לדת. ואם איש הוא בודקין אחריו שמא עיניו נתן באשה יהודית ואם אשה היא שמא עיניה נתנה בבחור מבחורי ישראל.
ואם לא נמצא להם עלה – מודיעין אותן כובד עול התורה, וטורח שיש בעשייתה על עמי הארצות, כדי שיפרושו. אם קבלו ולא פירשו, וראו אותן שחזרו מאהבה – מקבלים אותן, שנאמר: "ותרא כי מתאמצת היא ללכת אתה ותחדל לדבר אליה" (רות א יח).
(טו) לפיכך לא קיבלו בית דין גרים כל ימי דוד ושלמה. בימי דוד שמא מן הפחד חזרו, ובימי שלמה שמא בשביל המלכות והטובה הגדולה שהיו בה ישראל חזרו. שכל החוזר מן הגוים בשביל דבר מהבלי העולם – אינו מגרי הצדק. ואף על פי כן היו גרים הרבה מתגיירים בימי דוד ושלמה בפני הדיוטות. והיו בית דין הגדול חוששין להן, לא דוחין אותן אחר שטבלו מכל מקום, ולא מקרבין אותן עד שתיראה אחריתן.
(טז) ולפי שגייר שלמה נשים ונשאן, וכן שמשון גייר ונשא, והדבר ידוע שלא חזרו אלו אלא בשביל דבר, ולא על פי בית דין גיירום – חשבן הכתוב כאילו הן גויות ובאיסורן עומדין. ועוד: שהוכיח סופן על תחילתן, שהן עובדות עבודה זרה שלהן ובנו להן במות. והעלה עליו הכתוב כאילו הוא בנאן, שנאמר: "אז יבנה שלמה במה" (מלכים א יא ז).
(יז) גר שלא בדקו אחריו, או שלא הודיעוהו המצוות ועונשן, ומל וטבל בפני שלושה הדיוטות – הרי זה גר. ואפילו נודע שבשביל דבר הוא מתגייר, הואיל ומל וטבל – יצא מכלל הגוים. וחוששין לו עד שיתבאר צדקותו. אפילו חזר ועבד עבודה זרה – הרי הוא כישראל משומד, שקידושיו קידושין ומצוה להחזיר אבדתו, מאחר שטבל – נעשה כישראל. ולפיכך קיים שמשון ושלמה נשותיהן, ואף על פי שנגלה סודן.
(יח) ומפני זה אמרו חכמים: קשים להם גרים לישראל כנגע צרעת, שרובן חוזר בשביל דבר ומטעין את ישראל. וקשה הדבר לפרוש מהם אחר שנתגיירו. צא ולמד מה אירע במדבר במעשה העגל ובקברות התאווה. וכן רוב הנסיונות – האספסוף היו בהן תחילה.

"לפיכך לא קיבלו בית דין גרים כל ימי דוד ושלמה" - זו החלטה 'מנהלתית', לא פסיקת הלכה, ואף על פי כן מביא אותה הרמבם בהלכותיו. מדוע?
"ואף על פי כן היו גרים הרבה מתגיירים בימי דוד ושלמה בפני הדיוטות." וברור שהם גרים. קיבלו אותם 'באהבה', או שעשו להם בעיות?
"היו בית דין הגדול חוששין להן, לא דוחין אותן אחר שטבלו מכל מקום, ולא מקרבין אותן עד שתיראה אחריתן." לפי הרמבם גרים אלה שנתגיירו בניגוד לעמדת בי"ד, והלכתית 'לא דוחים אותם' כי גרים הם, גם 'לא קרבו אותם עד שתיראה אחריתם', פשוט עשו להם בעיות כשבאו להתחתן, לבוא בקהל (חיפשת מקור לרב אבינר?), מאחר ובית הדין של הדיוטות (בלשון שלי הייתי קורא להם 'חסרי אחריות') קיבל אותם לעם-ישראל, כשישנן בעיות קשות בהליך קבלתם.

הרמבם, להבנתי, חד מאד בהבהרת עמדתו, שמתפצלת לשני מסלולים כמעט מקבילים: גיורים של מי שבא מסיבה חיצונית חלה, אך מזיקה לעם ישראל, וא-י-ן ל-ק-י-י-ם ג-י-ו-ר כ-ז-ה. ראה 3 ההלכות האחרונות:
(טז) ולפי שגייר שלמה נשים ונשאן, וכן שמשון גייר ונשא, והדבר ידוע שלא חזרו אלו אלא בשביל דבר, ולא על פי בית דין גיירום – חשבן הכתוב כאילו הן גויות ובאיסורן עומדין. ועוד: שהוכיח סופן על תחילתן, שהן עובדות עבודה זרה שלהן ובנו להן במות. והעלה עליו הכתוב כאילו הוא בנאן, שנאמר: "אז יבנה שלמה במה" (מלכים א יא ז).
הנשים הגיורות של גדולי עולם שלמה ושמשון, 'חשבן הכתוב כאילו הן גויות ובאיסורן עומדין' - כאילו, כלומר הן לא עומדות באיסורן. אז מדוע חשבן כן הכתוב? ומדוע הרמבם מביא דרשה זו בה-ל-כ-ו--ת-י-ו? מדוע נשיאת בת ישראל כשרה נחשב לשלמה לאיסור עבודה זרה? ברור לי שהרמבם בא להזהיר מפני ההלכה הברורה הבאה:
(יז) גר שלא בדקו אחריו, או שלא הודיעוהו המצוות ועונשן, ומל וטבל בפני שלושה הדיוטות – הרי זה גר. ואפילו נודע שבשביל דבר הוא מתגייר, הואיל ומל וטבל – יצא מכלל הגוים. וחוששין לו עד שיתבאר צדקותו. אפילו חזר ועבד עבודה זרה – הרי הוא כישראל משומד, שקידושיו קידושין ומצוה להחזיר אבדתו, מאחר שטבל – נעשה כישראל. ולפיכך קיים שמשון ושלמה נשותיהן, ואף על פי שנגלה סודן.

כן, הלכתית זה כשר, אבל 'כשר אבל מסריח' זה אם כל ה-אנדרסטייטמנטים כדי לתאר את יחס הרמבם לגיור שלא לפי עמדת בי"ד הגדול, אלא יוזמות מקומיות, 'הדיוטות'.

ולבסוף הרמבם עוטף את היתרו באזהרה נוספת:
(יח) ומפני זה אמרו חכמים: קשים להם גרים לישראל כנגע צרעת, שרובן חוזר בשביל דבר ומטעין את ישראל. וקשה הדבר לפרוש מהם אחר שנתגיירו. צא ולמד מה אירע במדבר במעשה העגל ובקברות התאווה. וכן רוב הנסיונות – האספסוף היו בהן תחילה.

למטב הבנתי: דברי הרמם מכוונים בעיקר לבתי הדין: אל תקבלו גרים כאלה! ואם מישהו קיבל, תעשו להם בעיות בעת הנישואין! ולגבי החשש מדינים כמו 'לא תונו את הגר'? הרי הלכות אלה גלויות לכל הדיינים, וידועות להם לפני הגיור, ו'לא חרבה ירושלים אלא מפני שהעמידו דבריהם על דין תורה'


החכם, עיניו בראשו. השוחד - יעוור עיני חכמים.


            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ירושלמי ציוני לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 1.1.13
37159 הודעות, 304 מדרגים, 596 נקודות.  ראה משוב
יום ראשון ל' בניסן תשע''ו    18:31   08.05.16   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  54. גם בגיור קטינים וגם בגיור בגירים יש גישות שונות מלכתחילה  
בתגובה להודעה מספר 53
 
  
(על זה בעצם האשכול, אחרי שטענו בפני בוויכוחים 'בסקופים' כי הגישות המקילות "לא קיימות". יש גישה כזו ויש גישה כזו)

יותר קשה לא לתת תוקף לגיור בדיעבד; אם כי היו רבנים בבתי הדין שהצליחו גם בזאת (פסילת גיורי הרב דרוקמן - ענין שהרבנות חזרה בה ממנו (בזכות הראשון לציון דאז, הרב עמאר)).

כפי שהסברתי בתגובה 17, אני חושב שגיור קטינים הוא חשוב. חשיבות זו כשלעצמה לא אומרת שהיא גם אפשרית מבחינה הכלתית; ולכן שמחתי לגלות שהיא אכן אפשרית. כלומר בעיני לא מדובר כלל על נזק. נהפוך הוא:

מדובר במשימה לאומית; ולא לחינם התומכים בגישה המקילה היום בגיורים - הרב רבינוביץ', הרב מדן, הרב סתיו, הרב רא"ם הכהן וכו' - הם רבנים לאומיים, שמבינים את המשמעות הלאומית שיש לדבר.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
מייקי לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 2.5.14
5567 הודעות, 43 מדרגים, 82 נקודות.  ראה משוב
יום שלישי ב' באייר תשע''ו    12:40   10.05.16   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  55. יתכן ומותר לגיר קטנים. אך היכן בדברי הרמבם מצאתי שיקולים שמזכירים את שיקוליך ב-#17?  
בתגובה להודעה מספר 54
 
  
ערכתי לאחרונה בתאריך 10.05.16 בשעה 13:28 בברכה, מייקי
 
כפי שמתמע מדבריך כאן, השיקולים בגיור אינם של 'טכניקה' הלכתית, אלא שיקול הדעת מתי להפעיל את 'הטכניקה' הזו: למול ולהטביל, כדי שהאדם יהיה גר. והרמבם טורח ומרחיב בשיקול דעת בי"ד, כפי שהרחבתי ב-#53.
בדברי הרמבם לא מצאתי חשש מהתבוללות כטעם להקל בגיור, אלא להיפך:
1) כטעם לעכב גיור מלכתחילה ("בודקין אחריו שמא עיניו נתן באשה יהודית, ואם אשה היא – בודקין שמא עיניה נתנה בבחור מבחורי ישראל");
2) כ'נקודת ביקורת' של גרים הבאים להינשא("בחזקת גרי צדק... אם באו להתערב בישראל – אין משיאין אותם עד שיבואו עדים, או עד שיטבלו בפנינו" ובהמשך: "שכל החוזר מן הגוים בשביל דבר מהבלי העולם – אינו מגרי הצדק... והיו בית דין הגדול חוששין להן: לא דוחין אותן אחר שטבלו ... ולא מקרבין אותן עד שתיראה אחריתן");
3) כמקור לבעיות קשות לפרט ולכלל (נשות שלמה, קשים כספחת)

ונקודה נוספת: מהיכרותי הדלה את 'עולם הישיבות' בציונות הדתית, הרי שתלמידי הרב קוק ובנו והרצי"ה, עליהם נמנה הרב שלמה אבינר, הם שנוקטים באדיקות יתרה בעמדות הרואות ב'סגולת ישראל' כבסיס לאמונה (ואכ"מ), בעוד הרבנים הדגולים שהבאת נוטים יותר לערכים קוסמופוליטיים.
במובן זה השיקולים שהבאת, וכינית 'שיקולים לאמיים' של 'רבנים לאומיים' לעומת המחמירים בגיור, אינם מדוייקים כלל, לא בריישא, ולא בסיפא.


החכם, עיניו בראשו. השוחד - יעוור עיני חכמים.


            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ירושלמי ציוני לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 1.1.13
37159 הודעות, 304 מדרגים, 596 נקודות.  ראה משוב
יום שלישי ב' באייר תשע''ו    19:06   10.05.16   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  56. בעיני אתה מעלה פה שאלות מרתקות, שהן לצד (או לפני) הדיון בגיור עצמו  
בתגובה להודעה מספר 55
 
  
ערכתי לאחרונה בתאריך 10.05.16 בשעה 19:11 בברכה, ירושלמי ציוני
 
ברור שהרמב"ם לא התייחס לשיקולים שלא היו בזמנו. האם זה אומר שמסגרת השיקולים החדשה אינה רלוונטית? פשיטא שלא, שכן אז תאמר גם שלא ניתן לגבש כל עמדה הלכתית ביחס לאירועים שהתחדשו - כמו הקמת מדינת ישראל. אבל ההלכה צריכה לתת מענה לנסיבות המתחדשות.
במסגרת זו יש שאלה נכבדה, עד כמה צריך בכלל לשאול עצמנו "איך הרמב"ם היה פוסק?" (הרמב"ם כמשל; זה נכון על כל אחד. בהקשר של הגיורים כנראה שהיינו מקבלים תשובות שונות מהלל ומשמאי...). לדעתי התשובה היא מורכבת. אני לא חושב שצריך להתעלם, אבל אני לא חושב שצריך לתת לשאלה זו משקל מכריע - הרי ידענו לומר אפילו לבת קל משמים - "כיום לא את פוסקת" (מעבר לעובדה, שלא ניתן באמת לדעת מה הרמב"ם - או הראי"ה או הרצי"ה - היו פוסקים (הטיעון שאתה מביא בהתחקות אחר עמדתם המשוערת הוא מענין ונכון; אך כנגדו ניתן להביא את יחסם לחידוש הריבונות היהודית בארץ, ואת משמעות הגיור לנושא זה בימינו. התשובה של הרב אבינר, כי "זה מה יש ונקווה לטוב" - לא מאוד משכנעת אותי)).
ועוד: בשורה של נושאים ההלכה ידעה לתת מענה לנסיבות מתחדשות, גם בניגוד לרצון ההיסטורי המשוער הסביר. קח את נושא בדיקת הרקמות לגילוי ממזרים. מי שציווה ברצינות שממזרים לא יבואו בקהל ישראל - כנראה היה שמח להעזר בהם כדי לגלות ממזרים; אבל בגדולה של רבני הדור - לא כך נפסק, אלא הפוך. וזה עוד יותר מרשים, כי בהקשרים אחרים, כן מוכנים לסמוך על בדיקות אלה (שהן באמת מאוד בטוחות מבחינה מדעית).
למה דין הגיור צריך להיות שונה מבחינת ההתחשבות בניסבות המתחדשות?
במיוחד כאשר אנו יודעים שדין זה עבר תהפוכות לא מעטות במרוצת הדורות (ע"ע יוחנן הורקנוס החשמונאי וגיורי האדומים); ובמיוחד כאשר אנו יודעים שיש טיעון חזק לפיו גם בתחום זה של גרים חל הכלל של "משפחה שנטמעה - נטמעה"
http://shaalvim.co.il/torah/maayan-article.asp?id=456

עד כאן 'תורת המשפט' ... לצד זה אני מודה, שאני משעשע עצמי מידי פעם במשחק מחשבתי: איך קדמונינו היו רואים את המציאות היום. למשל: עד כמה היה רמב"ם ציוני? (אני בונה יותר בהקשר זה על הרמב"ן וריה"ל...).
אבל גלשתי די להגיגי לתגובה אחת.

רק עוד הערה קטנה: לא חושב שאפשר לפקפק במידת הלאומיות של הרבנים התומכים היום בגיוק קטינים - אני לא מפקפק בזו של הרב אבינר - אז לא אכנס לנישה זו בדבריך.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ירושלמי ציוני לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 1.1.13
37159 הודעות, 304 מדרגים, 596 נקודות.  ראה משוב
יום שלישי ט''ו בסיון תשע''ו    13:34   21.06.16   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  57. הנה מקבץ גדול של מובאות בנושא גיור; החלק העוסק בגיור קטינים מתחיל בעמ' 130  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
(קודם לכך זה ביחס לגיורי בגירים)

http://toravoda.org.il/wp-content/uploads/2015/11/%D7%95%D7%90%D7%94%D7%91%D7%AA%D7%9D-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%92%D7%A815-%D7%93%D7%97%D7%95%D7%A1.pdf



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ירושלמי ציוני לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 1.1.13
37159 הודעות, 304 מדרגים, 596 נקודות.  ראה משוב
יום ראשון כ' בסיון תשע''ח    13:56   03.06.18   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  58. דו''ח הגיור של משה ניסים (קיבל הסכמה, בין היתר, מהרב יעקב אריאל והרב חיים דרוקמן)  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
https://www.srugim.co.il/wp-content/uploads/2018/06/%D7%94%D7%92%D7%99%D7%95%D7%A8-%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%93%D7%95%D7%97-%D7%95%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%A6%D7%95%D7%AA-2018-1.pdf



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ירושלמי ציוני לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 1.1.13
37159 הודעות, 304 מדרגים, 596 נקודות.  ראה משוב
יום שני י''א באב תשע''ח    23:03   23.07.18   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  59. עוד רבנים שבעד מתווה הגיור  
בתגובה להודעה מספר 58
 
  
http://www.inn.co.il/News/News.aspx/378164



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
Mr W לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 31.1.17
17153 הודעות, 208 מדרגים, 416 נקודות.  ראה משוב
יום שלישי י''ב באב תשע''ח    03:02   24.07.18   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  60. שאלה פרוצודורלית. זה לא אשכול קלאסי לפורום בית המדרש?  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
אני שואל רק כדי לדעת ולא כדי לקנטר חלילה.


הצ(ב)יעו והשפיעו: http://rotter.net/forum/kafe/17582.shtml


            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ירושלמי ציוני לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 1.1.13
37159 הודעות, 304 מדרגים, 596 נקודות.  ראה משוב
יום רביעי י''ג באב תשע''ח    21:32   25.07.18   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  61. זה נושא שהיה כאשר הבאתי הדברים מאוד אקטואלי. ומידי פעם הוא חוזר לכותרות  
בתגובה להודעה מספר 60
 
  
ערכתי לאחרונה בתאריך 25.07.18 בשעה 22:00 בברכה, ירושלמי ציוני
 
מעבר לכך, היתה לא מעט ההטעיה מצד המתנגדים בנושא; והדברים הובאו שוב ושוב לפורום סקופים - אז חשבתי שנכון להעמיד הדברים על מכונם, לא רק לבאי בתי המדרש.

ידוע לי שאחד החברים בפורום אברכים - הביא את הדברים גם לשם.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
Mr W לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 31.1.17
17153 הודעות, 208 מדרגים, 416 נקודות.  ראה משוב
יום שני י''ח באב תשע''ח    22:11   30.07.18   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  62. תודה על המענה  
בתגובה להודעה מספר 61
 
  


הצ(ב)יעו והשפיעו: http://rotter.net/forum/kafe/17582.shtml


            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד



תגובה מהירה  למכתב מספר: 
 
      

__________________________________________________________________________
למנהלים:  נעל | נעל אשכול עם סיבה | תייק בארכיון | מחק | העבר לפורום אחר | מזג לאשכול אחר | מחק תגובות | גיבוי אשכול | עגן אשכול
     


© כל הזכויות שמורות ל-רוטר.נט בע"מ rotter.net
חדשות